אליאס כץ

אליאס (אליהו, אלו) כץ (22 ביוני 1901 - 24 בדצמבר 1947) היה רץ פיני-יהודי ישראלי, אלוף אולימפי (פריז 1924) בעל שתי מדליות ושיאן עולם. כץ השתייך לקבוצת אתלטים פינים שנודעו בכינויים "הפינים המעופפים", וכלל גם את פאבו נורמי ווילה ריטולה. הוא עצמו כונה לעיתים "פאבו נורמי היהודי". נרצח על ידי פורעים ערבים והיה ההרוג הראשון מרחובות במלחמת העצמאות.

אליאס כץ
אליאס כץ (מימין) כשלפניו פבו נורמי ואוסקרי ריסאנן
אליאס כץ (מימין) כשלפניו פבו נורמי ואוסקרי ריסאנן\
לידה 22 ביוני 1901
טורקו, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 24 בדצמבר 1947 (בגיל 46)
עזה, פלשתינה (א״י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
לאום שוודים של פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 59 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.75 מטרים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדון מכבי הלסינקי
בר כוכבא ברלין
מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור פינלנדפינלנד  פינלנד
המשחקים האולימפיים
זהב פריז 1924 ריצת 3000 מטר קבוצתית
כסף פריז 1924 ריצת 3000 מטר מכשולים
המכביה האירופית
זהב אוסטרבה 1929 ריצת 1500 מטר
זהב אוסטרבה 1929 ריצת 5000 מטר
זהב אנטוורפן 1930 ריצת 3000 מטר
כסף אוסטרבה 1929 שליחים 3x1000 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

כץ נולד בעיר טורקו שבפינלנד בשנת 1901, בנם של שלמה זלמן כץ ומלכה פייניק. כתלמיד בית ספר הוא עבד בערבים כעוזר בחנות מכולת, ושיחק עם חבריו היהודים כדורגל במדי מועדון הספורט Judiska Idrottssalskapet. הוא נודע גם כרקדן נלהב. בצעירותו הוא לא הצליח במרוצים קצרים, ולפיכך המליץ לו מאמנו לנסות ולהשתתף במרוצים הארוכים יותר. הוא השתייך מועדון מכבי הלסינקי.

בתחרות בין ארצית שנערכה בסטוקהולם נגד צרפת בשנת 1923 קבע כץ בריצת 1500 מטר שיא אישי של 4:04.4 דקות. בתחרות נוספת שנערכה בגטבורג אותה שנה הוא ניצח בריצת 3000 מטר מכשולים בתוצאה של 9:40.8 דקות וסיים במקום שני אחרי אדווין ווייד משוודיה בתוצאה של 8:36.4 דקות, התוצאה השנייה בטיבה בפינלנד אחרי נורמי.

באולימפיאדת פריז (1924) זכה כץ במדליית זהב עם נבחרת פינלנד בריצה קבוצתית למרחק 3,000 מטר ביחד עם נורמי וריטולה לפני בריטניה וארצות הברית ובמדליית כסף בריצת 3000 מטר מכשולים בתוצאה של 9:44.0 דקות, אחרי ריטולה שקבע שיא אולימפי חדש של 9:33.6 דקות ולפני שיאן העולם פול בוטם מצרפת (9:45.2 דקות). בשלב המוקדמות קבע כץ שיא אולימפי חדש של 9:43.8 דקות ועלה מהמקום הראשון.

לאחר המשחקים האולימפיים בשנת 1925 הוזמן כץ להצטרף למועדון הספורט היהודי בר כוכבא ברלין, מועדון הספורט היהודי הראשון שנפתח במרכז אירופה בשנת 1898.

בשנת 1926 קבע כץ את שיאיו האישיים, בריצת 3000 מטר - 8:35.8 דקות ובריצת 3000 מטר מכשולים - 9:34.5 דקות. ביולי אותה שנה, יחד עם חבריו לנבחרת, קבע שיא עולם חדש של 16:26.2 דקות בריצת שליחים 4x1500 מטר. חמישה ימים לאחר מכן הוא וחבריו שיפרו את שיא העולם והעמידו אותו על 16:11.4 דקות.

בשנת 1927 חזר לארץ הולדתו על מנת להתאמן עם חבריו הפינים לאולימפיאדת אמסטרדם (1928), אך בשל פציעה קשה בכף רגלו נמנע ממנו להשתתף ולכן חזר לברלין. הוא עזב את ברלין עם התגברות האנטישמיות בשנת 1933.

במכביה האירופית הראשונה שנערכה באוסטרבה, צ'כיה ב-29 - 30 ביוני 1929 זכה כץ ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב, בריצת 1500 מטר בתוצאה של 4:20.0 דקות, לפני ולטר פרנקל מצ'כיה (4:24.0 דקות) וולטר בק מאוסטריה (4:45.0 דקות) ובריצת 5000 מטר בתוצאה של 16:21.0 דקות, לפני ולטר פרנקל (16:25.0 דקות) ווייס מצ'כיה. מדליית כסף בריצת שליחים 3x1000 מטר ביחד עם בר כוכבא ברלין בתוצאה של 8:47.6 דקות, אחרי הכח וינה א' (8:32.9 דקות) ולפני הכח וינה ב'.[1]

במכביה האירופית השנייה שנערכה באנטוורפן בלגיה ב-4 - 6 ביולי 1930 זכה כץ במדליית זהב בריצת 3000 מטר בתוצאה של 9:18.0 דקות, לפני ולטר פרנקל (9:39.0 דקות) וכהן מגרמניה (9:51.0 דקות).[1]

בשנת 1933 עלה לארץ-ישראל דרך טורקו, שם נפרד מבני משפחתו והתחתן בנישואים פיקטיביים כדי לקבל סרטיפיקט לעלות ארצה. משם הגיע להלסינקי והפליג ארצה. בארץ עבד כפועל פשוט לאחר שארגוני הספורט לא יכלו לשלם לו בעבור העסקתו כמאמן. יחד עם חבריו ואחיו אליעזר התגורר בתל אביב, ברחוב החשמל, בדירה שנודעה כ"דירת העולים מפינלנד". הוא עבד בשיפוץ אצטדיון "המכביה" בתל אביב, וניהל את העבודה בבניית מסלול הריצה. הוא אף מונה לשומר האצטדיון, אבל "מכבי" לא עמדה בהתחייבויות הכספיות וכך נעשה לבנאי.

בנובמבר 1936 התחתן עם דורה קמטסן, גרושה צעירה ילידת הלסינקי. בפברואר 1944 נולדה בתם, אילנה, בירושלים, ומאוחר יותר עברו לגור ברחובות.

בהמשך, עבד בתור מאמן ספורט באגודת מכבי. הוא נבחר לאמן את קבוצת הריצה לאולימפיאדת לונדון (1948).

בדצמבר 1947, בעת שעבד כמקרין קולנוע בבסיס צבא בריטי, במועזי שבמרכז רצועת עזה, נרצח על ידי פורעים ערבים.[2] הוא נקבר בבית הקברות הישן, "תר"ן" ברחובות.

כץ היה ההרוג הראשון מרחובות במלחמת העצמאות.

הנצחה וזיכרוןעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה