ציון חצרוני

ציון חצרוני
	אין תמונה חופשית
לידה	28 בדצמבר 1945
פטירה	6 באוגוסט 2019 (בגיל 73)
מידע כללי
מדינה	ישראל
ספורט
ענף ספורט	אתלטיקה
תת-ענף	ריצת 5000 מטר; ריצת 10000 מטר; ריצת מרתון
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראל
המכביה

ציון חצרוני (28 בדצמבר 1945 – 6 באוגוסט 2019) היה אתלט ישראלי, אלוף ישראל בריצת 5000 מטר (1973), בריצת 10,000 מטר (1972 ו-1974), אלוף ישראל בריצת 20 ק"מ (1976 ו-1978), אלוף ישראל בריצת שדה (1969^[1] ו-1974^[2]), זוכה מדליות כסף וארד במכביות (1969 ו-1973 בהתאמה) בריצת 10,000 מטר, ושיאן ישראל בריצת שעה ובריצת מרתון.

ביוגרפיה

חצרוני גדל ברעננה. הוא התאמן באגודת הפועל תל אביב, בהדרכתו של עמיצור שפירא. הוא בוגר תואר ראשון בחינוך גופני, בוגר קורס מנהל ספורט במכון וינגייט, בוגר קורס מאמני כושר גופני בכיר.

1968

חצרוני סיים במקום שני במרוץ הקפת התבור שנערך בשנת 1968. הוא קבע בריצת 3000 מטר תוצאה של 9:02.0 דקות ובריצת 800 מטר תוצאה של 2:03.0 דקות. הוא זכה במרוץ אוניברסיטת תל אביב ובמרוץ תל קציר.

1969

אלוף ישראל בריצת שדה

באליפות ישראל ה-8 בריצת שדה (7 ק"מ) שנערכה בהדסים ב-15 במרץ 1969 זכה חצרוני במדליית זהב בתוצאה של 23:07.6 דקות.^[1] שבועיים לאחר מכן, במרוץ הקפת התבור ה-17, למרחק של 11 ק"מ שנערך במרץ 1969 הוא זכה במקום הראשון מבין האתלטים הישראלים בתוצאה של 41.59.0 דקות, לפני יוסף צברי (42:37.6 דקות) ואורי דייג (43.09.5 דקות).^[3]

במכביה השמינית שנערכה באוגוסט אותה שנה הוא זכה במדליית כסף בריצת 10,000 בתוצאה של 32:11.0 דקות, אחרי אורי דייג (32.09.8 דקות) ולפני יוסף צברי (33:13.6 דקות).^[4]

1971

שיאן ישראל בריצת מרתון

בריצת מרתון שנערכה מצמח למחולה ב-23 בינואר 1971 זכה חצרוני בשיא ישראלי חדש של 2:29:15.4 שעות, שיפור לשיא בן 6 השנים של דוד שמחוני (2:29:53.2 שעות).^[5]

במרתון התנ"ך הרביעי (מרוץ איש בנימין), שנערך ב-22 במאי 1971 זכה חצרוני במקום הראשון בתוצאה של 2:43:55 שעות.^[6]

1972

באליפות ישראל שנערכה באצטדיון רמת גן ביולי 1972 הוא זכה במדליית כסף בריצת 5000 מטר בתוצאה של 14:52.2 דקות, אחרי יובל וישניצר (14:37.2 דקות) ולפני אורי לאוגומר מהפועל עמק חפר (15:09.2 דקות).^[7]^[8]

1973

באליפות ישראל שנערכה ביוני 1973 זכה חצרוני במדליית זהב בריצת 5000 מטר בתוצאה של 15:06.8 דקות, לפני אלי אביסרור מהפועל חיפה (15:09.8 דקות) ודן משרקי מאס"א (15:33.2 דקות).^[9]

במכביה התשיעית שנערכה ביולי הוא זכה במדליית ארד בריצת 10,000 בתוצאה של 31:51.6 דקות, אחרי ג'רי כהן מארצות הברית, שקבע שיא מכביה חדש של 30:37.6 דקות) וקוואן מבריטניה (31:50.2 דקות).

בריצת מרתון שנערכה באנסחדה, הולנד ב-1 בספטמבר אותה שנה, הוא קבע שיא ישראלי חדש של 2:28:43 שעות, שיפור לשיאו בן השנתיים וחצי (2:29:15 שעות).

באליפות אסיה באתלטיקה הראשונה, שנערכה בפיליפינים בנובמבר אותה שנה, זכה חצרוני לכבוד לשאת את דגל הלאום בטקס הפתיחה.^[10]

1974

באליפות ישראל ה-13 בריצת שדה (7 ק"מ) שנערכה בחולות במכון וינגייט ב-16 במרץ 1974 זכה חצרוני במדליית זהב בתוצאה של 30:44 דקות, לפני דוד לאוגומר (31:39 דקות) ויאיר קרני (32:05 דקות), שניהם מהפועל עמק חפר.^[2]

אלוף ישראל בריצת 10000 מטר

באליפות ישראל שנערכה במכון וינגייט ביולי אותה שנה הוא זכה בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב בריצת 10000 מטר בתוצאה של 31:14.8 דקות, לפני צאפי לי מהפועל עמק חפר (33:27.0 דקות) ודני משרקי (34:58.2 דקות) ומדליית כסף בריצת 5000 מטר בתוצאה של 14:53.0 דקות, אחרי יובל וישניצר מאס"א תל אביב (14:48.8 דקות) ולפני רפי וישניצר (15:42.6 דקות).^[11]^[12]^[13]

1977

חצרוני היה הזוכה הראשון בגביע נודד מטעם התאחדות האתלטיקה בישראל על שם אליאס כץ לזוכה בריצת שעה ובריצת 20 ק"מ, באליפות ישראל שנערכה בשנת 1977.

מותו

חצרוני נדרס ב-5 באוגוסט 2019 על ידי רכב במעבר חצייה בראשון לציון. הוא פונה לבית החולים אך יממה לאחר מכן נקבע מותו.^[14]

קישורים חיצוניים

מ. מאור, בראוו ציון חצרוני!, מעריב, 7 באפריל 1971
אלכס פרלסמן, שיאו של קרני במאראתון "שווה" כרטיס למוסקבה, מעריב, 12 בספטמבר 1979
אלישע שוחט (מתוך מגזין עולם הריצה, גיליון מס. 135), גלגולו של המרתון הישראלי - חלק ראשון, באתר sportweb, ‏10 בדצמבר 2012

הערות שוליים

^ ¹ ² ציון חצרוני נהנה לרוץ ו"מתחשל" באמצעות... נצחונות, מעריב, 17 במרץ 1969
^ ¹ ² שזיפי זכתה בכתר העשירי; ציון חצרוני ניצח בקלות, מעריב, 17 במרץ 1974
^ שמואל סגל, האתיופי וולדה ושות' כבשו את התבור, מעריב, 26 במרץ 1969
^ אברהם פז, רוזנמן ניצח את וישניצר גם ב-1500, מעריב, 6 באוגוסט 1969
^ חצרוני ניצח במרוץ המרתון, למרחב, 24 בינואר 1971
^ ציון חצרוני ניצח ב"מרוץ איש בנימין", מעריב, 23 במאי 1971
^ יצחק בן חורין, האורחים מארה"ב לא תרמו לכרטיס הנסיעה של האתלטים שלנו למינכן, מעריב, 9 ביולי 1972
^ שמואל קליגר, וישניצר ובאלס ניכשלו בהכנעת המינימום, דבר, 9 ביולי 1972
^ יעקב פתאל, בריצת 200 מטר - 23.7 ש', דבר, 24 ביוני 1973
^ באלס לחצי גמר ב-400 - 59.6 ש', דבר, 19 בנובמבר 1973
^ אורי ירון, הנערה אלה קציר ניצחה את אמא-אסתר ב-100 מטר, מעריב, 9 ביולי 1974
^ אורי ירון, נעילה בלי שיאים, מעריב, 11 ביולי 1974
^ אליפות הא"ק הסתיימה אמש בקול דממה, דבר, 11 ביולי 1974
^ מאור לוי ואבינעם פורת, אלוף ישראל לשעבר בריצה נהרג בתאונת דרכים, באתר ynet, 6 באוגוסט 2019

[שדה_1-1] ¹ ² ציון חצרוני נהנה לרוץ ו"מתחשל" באמצעות... נצחונות, מעריב, 17 במרץ 1969

[שדה_2-2] ¹ ² שזיפי זכתה בכתר העשירי; ציון חצרוני ניצח בקלות, מעריב, 17 במרץ 1974

[3] שמואל סגל, האתיופי וולדה ושות' כבשו את התבור, מעריב, 26 במרץ 1969

[4] אברהם פז, רוזנמן ניצח את וישניצר גם ב-1500, מעריב, 6 באוגוסט 1969

[5] חצרוני ניצח במרוץ המרתון, למרחב, 24 בינואר 1971

[6] ציון חצרוני ניצח ב"מרוץ איש בנימין", מעריב, 23 במאי 1971

[7] יצחק בן חורין, האורחים מארה"ב לא תרמו לכרטיס הנסיעה של האתלטים שלנו למינכן, מעריב, 9 ביולי 1972

[8] שמואל קליגר, וישניצר ובאלס ניכשלו בהכנעת המינימום, דבר, 9 ביולי 1972

[9] יעקב פתאל, בריצת 200 מטר - 23.7 ש', דבר, 24 ביוני 1973

[10] באלס לחצי גמר ב-400 - 59.6 ש', דבר, 19 בנובמבר 1973

[11] אורי ירון, הנערה אלה קציר ניצחה את אמא-אסתר ב-100 מטר, מעריב, 9 ביולי 1974

[12] אורי ירון, נעילה בלי שיאים, מעריב, 11 ביולי 1974

[13] אליפות הא"ק הסתיימה אמש בקול דממה, דבר, 11 ביולי 1974

[14] מאור לוי ואבינעם פורת, אלוף ישראל לשעבר בריצה נהרג בתאונת דרכים, באתר ynet, 6 באוגוסט 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]