אליהו איזקסון
אליהו איזקסון (י"א באדר ב' תרפ"א, 21 במרץ 1921 – ח' בתשרי תשס"ח, 20 בספטמבר 2007) היה איש עסקים ואיש ציבור ישראלי, מראשי הפרדסנות בארץ ישראל. נשיא התאחדות האיכרים ויוזם הקמתם של מספר יישובים בישראל. חבר הוועדה המייעצת של בנק ישראל, קונסול כבוד של נורווגיה בישראל ויושב-ראש לשכת המסחר ישראל-בריטניה.
לידה | 21 במרץ 1921 |
---|---|
פטירה | 20 בספטמבר 2007 (בגיל 86) |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
תפקיד | מנהל כללי |
תולדותיו
עריכהנולד בירושלים, דור שלישי לפרדסנים ארץ-ישראלים. אביו צבי איזקסון היה מראשי הפרדסנות בארץ ישראל וכיהן לפניו כנשיא התאחדות האיכרים. אמו, מרגלית, היא בתו של הרופא והפרדסן ד"ר אהרון מאיר מזי"א, שהיה נשיא ועד הלשון העברית. בצעירותו עבר עם משפחתו מירושלים לתל אביב והתגורר בבניין מלון פלטין שהקימו אביו וסבו ברחוב נחלת בנימין פינת אחד העם.
בשנות ה-40 סיים לימודי משפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים והוסמך כעורך דין ביולי 1945[1]. במהלך לימודיו הכיר את אשתו, רות לבית ציזלינג, ממשפחת מייסדי תל אביב. בשנות ה-50 התגורר בחיפה, שם ניהל את סוכנות הביטוח "מלפורד". בשנת 1956 שב למרכז הארץ והתגורר עד סוף ימיו בהרצליה.
איזקסון טיפח את פרדסי המשפחה והרחיב את עסקי המשפחה בישראל ומחוצה לה, בעיקר בנורווגיה. בשנת 1965 התמנה כקונסול כבוד של נורווגיה בישראל. קיבל שני עיטורים ממלך נורווגיה על תרומתו להידוק הקשרים בין שתי המדינות. כן כיהן כיו"ר לשכת המסחר ישראל-בריטניה, וזכה לעיטור ממלכת אנגליה.
במשך שנים רבות היה פעיל מרכזי בהתאחדות האיכרים וב"פרדס" – שני הארגונים החקלאיים הוותיקים בישראל. במשך ארבע עשרה שנה, בין השנים 1977 – 1991, שימש כנשיא התאחדות האיכרים בישראל. בתקופתו כנשיא ההתאחדות פעל נגד מדיניות ממשלות ישראל שפגעה בחקלאים ובחקלאות. הוא טען כי גם בעידן המודרני החקלאות היא אבן יסוד בקיומה של המדינה ובלעדיה לא תהיה היאחזות יהודית בארץ ישראל.
איזקסון יזם הקמת תשעה יישובים חדשים ברחבי בארץ, ובהם כרמי יוסף וקדמת צבי שברמת הגולן, הנקרא על שם אביו.
יחד עם ידידו מתקופת תל אביב הקטנה תד אריסון הקים בשנת 1993 את מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב. כמו כן הקים בשיתוף האקדמיה ללשון העברית את מכון מזי"א לתולדות תחיית הלשון העברית, על שם סבו, ובו הספרייה הגדולה של ד"ר מזיא השוכנת במתחם טליתא קומי בירושלים.
בין תפקידיו הציבוריים: חבר נשיאות לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והוועדה המייעצת של בנק ישראל.
נפטר בח' בתשרי תשס"ח (2007), ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
משפחתו
עריכהאליהו איזקסון היה נשוי לרות איזקסון, לשעבר יו"ר ויצו העולמי.
ילדיו הם:
- בנו אורני איזקסון - איש עסקים, עורך דין המשמש קונסול כבוד של נורווגיה בישראל, יושב-ראש לשכת המסחר ישראל-נורווגיה וחבר ועד המנהלים בלשכת המסחר ישראל-בריטניה. בעבר שימש כיושב-ראש ארגון אלו"ט, והיה ממקימי "כפר עופרים" לילדים אוטיסטים. הוא חבר נשיאות ארגון עלה לילדים פגועי מוחין. אשתו היא אירית איזקסון, לשעבר יו"ר חברת ישראכרט.
- בתו ארבל הוברמן - נשואה לאיש העסקים ועורך הדין אהוד הוברמן.
- בנו המשורר מירון ח. איזקסון. נשוי לעופרה, קלינאית תקשורת, אחותו של איש העסקים מאיר שמיר, בעל חברת ההחזקות "מבטח שמיר".
ספרו
עריכה- מראה מדור הגשר, אור, תשנ"ה-1994.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "אליהו איזקסון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4656
הערות שוליים
עריכה- ^ 25 עורכי דין הוסמכו אתמול, דבר, 27 ביולי 1945