התאחדות האיכרים בישראל

אגודה ישראלית
(הופנה מהדף התאחדות האיכרים)

התאחדות האיכרים היא ארגון ארץ ישראלי של בעלי משקים פרטיים. מיסודה של התאחדות המושבות ביהודה ושומרון שהוקמה בשנת 1920, הורחבה בשנת 1927. שמה נקבע בראשית שנות העשרים כ"התאחדות האיכרים בארץ ישראל". לאחר קום מדינת ישראל, הוסב שמה ל"התאחדות האיכרים בישראל".

התאחדות האיכרים בישראל
סמליל הארגון
סמליל הארגון
נתונים כלליים
סוג אגודה עות'מאנית
מייסדים התאחדות המושבות ביהודה ושומרון
תקופת הפעילות 1922–הווה (כ־102 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי קרמניצקי 14, תל אביב
יו"ר דובי אמיתי עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל ישי פולק
 
www.ikarim.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל קודם של ההתאחדות
סמליל נוסף של ההתאחדות
לוגו התאחדות האיכרים הישן

בהתאגדות מאוגדים משקים פרטיים שבמושבות וביישובים חקלאיים אחרים; והיא פועלת גם להקמת משקים חדשים. התאחדות האיכרים ייסדה את בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה.

אחד ממוסדות התאחדות האיכרים הייתה קופת חולים עממית (שהתאחדה ב-1974 עם קופת חולים מאוחדת).

ביטאון התאחדות האיכרים היה כתב העת "בוסתנאי".

היסטוריה

עריכה

התארגנות האכרים החלה על בסיס אזורי. כבר בסוף שנת 1900 התקיימה ברחובות אספה שהחליטה על הקמת ועד לייצוג המושבות בפני הברון ויק"א. בשנת 1901 הוקם הוועד הכללי של מושבות יהודה. באספה כללית של הוועד השתתפו גם נציגים ממושבות השומרון והגליל. אולם לאחר פעילות נקודתית של שליחת משלחת לאירופה פעילותה דעכה וניסיון נוסף להקים את הוועד בשנת 1904 לא צלח. בשנת 1909 הוקמה ההסתדרות החקלאית של מושבות יהודה, אך בשנותיה הראשונות פעילותה הייתה מועטת[1]. בספטמבר 1913 הוחלט על הקמת התאחדות המושבות ביהודה, אשר לאור כישלונות קודמים הוחלט שלא יוטלו עליה חובות אקונומיים אלא תיועד לייצוג ציבור האיכרים. במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה ההתאחדות לגוף ציבורי מרכזי, דרכו עברו תרומות מיהודים בחוץ לארץ. לאחר תום המלחמה ההתאחדות ניתבה הלוואות לצורכי שיקום של הממשל הצבאי הבריטי[2].

בשנת 1914 הוקמה התאחדות המושבות בגליל התחתון אשר במהלך מלחמת העולם הראשונה ארגנה את שיווק התוצרת החקלאית, ניתוב סיוע מחוץ לארץ ושתדלנות מול השלטונות העות'מאניים. לאחר המלחמה פרשו מההתאחדות רבים מהאיכרים, שהקימו את ארגון האכר המתחרה. בשנת 1922 התאחדו שני הארגונים והקימו את "התאחדות האכרים הסתדרות כלכלית הדדית של אכרי הגליל התחתון בע"מ", שנודע בקיצור כהתאחדות האכרים בגליל התחתון[3].

בשנת 1920 התמודדה בבחירות לאספת הנבחרים הראשונה רשימה של האיכרים[4] שזכתה ב-16 נציגים: אלכסנדר אהרנסון, שמואל אהרנסון, א. אייזנברג, צבי נחמיה בוטקובסקי, משה גולד, זלמן גיסין, ר. זהבי, אפרים חרל"פ, דב ליבוביץ, מנשה מאירוביץ, טוביה זיסקינד מילר, דוד ניימן, ש. סגל, דב סקיבין, מאיר קומרוב, מ.צ. רוזנצוויג.

בשנת 1922 הוקמה התאחדות האיכרים בארץ ישראל ובשנת 1923 נעשה ניסיון לשקם אותה לאחר שחדלה לתפקד[5].

 
הביתן של "התאחדות האכרים" ב"גני התערוכה" בתל אביב, מאי 1935

"חבר החקלאים הלאומיים" הוקם בשנת 1926 ואיגד בתוכו חקלאים ממושבות השרון.[דרוש מקור] החבר דגל בעבודה עברית מלאה. בשנות השלושים התאחד החבר עם "התאחדות האיכרים".[דרוש מקור]

התאחדות האיכרים בישראל חרתה על דגלה את אמרתו של משה סמילנסקי "אם חקלאות כאן - מולדת כאן", והיא לוקחת חלק פעיל בהחזקת גבולות המדינה, על ידי עיבוד ושמירת האדמות הסמוכות לקווי העימות, לכל אורך המדינה. בשנת 1935 היא ארגנה עליית סיטקוב.

בסוף שנות ה-70 פעלה התאחדות האכרים להקמת מושבות חדשות ודרשה מהמוסדות המיישבים להקים גם מושבות בניגוד לעמדה הרווחת שיש להקים רק מושבים וקיבוצים[6]. בין היישובים שהוקמו על ידי התאחדות האיכרים באותה תקופה היו: כרמי יוסף, גילון וורד הגליל[7][8]. במשך שנים רבות הייתה יריבות בין התאחדות האיכרים לבין המרכז החקלאי. אולם החל משנת 1980, לאור יחס הממשלה לחקלאות, התהדק הקשר בין ההתאחדות לבין המרכז החקלאי שדרשו יחד את סיוע הממשלה לחקלאים[9].

החל משנות ה-80 עיקר עיסוקה של התאחדות האיכרים הוא הענקת שירותים מקצועיים וקידום זכויות כלל החקלאים בישראל. ההתאחדות מובילה את המשא ומתן על גובה פיצויים לחקלאים בעקבות מלחמות ישראל, הובילה את המאבק במכסות המים לחקלאים והשיגה פשרה מול המדינה בדמות "הלוואות מים". כיום מובילה ההתאחדות את המאבק בצמצום פער המחירים שבין החקלאי לצרכן. בנוסף התאחדות האיכרים משתתפת באופן קבוע בגופים המשפיעים על קבלת ההחלטות בתחומי החקלאות בארץ: הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים במשרד הפנים; ועדות החכירה של מינהל מקרקעי ישראל; המוסד לבטיחות וגיהות; הקרן לנזקי טבע בחקלאות (קָנָט), ועדת העבודה המשותפת להתאחדות ולהסתדרות העובדים; ומועצות הייצור (מועצת הצמחים, מועצת החלב, מועצת הדבש ומועצת גפן היין). כארגון מעסיקים יציג מייצגת התאחדות האיכרים בישראל את כלל הארגונים החקלאיים בנשיאות הארגונים העסקיים וכן מול ההסתדרות, ובשנת 2014 חתמה ההתאחדות על הסכם קיבוצי חדש עבור החקלאים. בשנת 2016 החליטו חברי ההתאחדות לשנות את שמה ולהוסיף את המילה חקלאים, השם הרשמי החדש של ההתאחדות הוא התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל. באוקטובר אותה השנה הצטרפה התאחדות האיכרים להתאחדות החקלאים בישראל[10].

רשימת נשיאי התאחדות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה