אליהו מרזוק
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
החכם אליהו בן יצחק מרזוק (נולד ב-25 בינואר 1937 ונפטר ב-25 בספטמבר 2023) הוא החכם[1] הראשי לשעבר לעדת היהודים הקראים, ראש הקהילה הקראית באופקים לשעבר, וממנהיגיה הבולטים של העדה הקראית בעת המודרנית.
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בתרצ"ו, בתאריך 25 בינואר 1937, בשכונת הקראים שברובע היהודי בקהיר שבמצרים ליצחק בן אברהם מרזוק ולרחל בת משה איוב שמש.
בצעירותו למד בבית הספר של העדה היהודית-קראית ברובע היהודי בקהיר, בין היתר אצל החכם יוסף יום-טוב. וכמו כן, מחוץ לכותלי בית הספר למד חזנות אצל החזן ליאטו נונו, ושימש כאחד החזנים בבית הכנסת העתיק "הרב שמחה" שברובע היהודי.
בגיל 18 שנה וחצי, לקח לו לאישה את פלור בת שמואל אלגזר, ובמצרים נולדה לו בת ראשונה, רחל.
כשהיה בן 20 שנה, בשנת תשי"ז (ינואר 1957), לאחר מבצע סיני, עלה לארץ ישראל, יחד עם רבים מבני הקהילה. ביחד עִמו גאל מבית הכנסת "רב שמחה" שבשכונת הקראים בקהיר שני ספרי תורה עתיקים, והביאם ארצה לבית הכנסת שהקים באופקים.
כשהגיע אליהו מרזוק ארצה, עבר להתגורר באופקים ביחד עם כשלושים משפחות מבני העדה היהודית-קראית, והיה ממקימי העיירה. בבחירות המקומיות הראשונות שהתקיימו בעיירה נבחר כחבר במועצה המקומית, וכיהן כסגן-יו"ר המועצה המקומית באופקים.
בשנת 1958 נתמנה מטעם העדה היהודית-קראית ומטעם המשרד לענייני דתות כחזן וכאחראי על כל ענייני העדה הדתיים והרוחניים באופקים במשרה חלקית, אך התפרנס מעבודה בליטוש יהלומים, כשאת משכורתו מעבודתו בקודש תרם לצורכי העדה.
בתקופה זו לָמַד שחיטה, מוהלות, ביאור-מצוות ודיינות, בין היתר אצל הרב עמנואל בן משה מסעודה, מי שהיה הרב הראשי לעדה. כעבור כ-7 שנים מאז עלייתו ארצה, בשנת 1964 נתמנה כרב העדה באופקים במשרה מלאה. עם מינויו כרב העדה במשרה מלאה, עזב את מקצוע ליטוש היהלומים ממנו התפרנס והתמסר אך ורק לענייני הקודש.
במהלך תפקידו כרב לימד והכשיר מוהלים, שוחטים וחזנים רבים. אהבתו להוראת הנוער הייתה ידועה בקרב הציבור, והוא השקיע רבות בחינוך הדור הצעיר לתורת ה'.
במהלך כהונתו כרב, יזם את הקמת האטליז ובית השחיטה באופקים לעופות, צאן ובקר, כדי לספק לבני הקהילה באופקים וברנן בשר כשר בכשרות קראית מלאה.
בשנת 1990, לאחר שהרב הראשי לשעבר, חיים לוי, פרש מתפקידו, נתמנה הרב אליהו כממלא-מקום הרב הראשי בפועל, ובתוך כך מונה על ידי שר הדתות כרשם נישואין וגירושין. ובשנת התשנ"ב (סוף 1991) נתמנה כרב הראשי.
בראשית כהונתו כרב ראשי יזם את הקמת ישיבת "חיזוק אמונה" בירושלים, אשר הכשירה חכמים יהודים קראים רבים. אף לאחר תום מחזור הלימוד בישיבה, הסמיך הרב שלושה חכמים נוספים לשורות ההנהגה הדתית. ביוזמתו ובעידודו קיבלה העדה שעות חינוך ממשרד החינוך, נפתחו בתי כנסת חדשים, והתקיימו פעילויות רבות.
בראשית שנת 2002 יצא הרב מרזוק לגמלאות אך הוסיף לכהן כרב קהילת אופקים וכרב הראשי, בהתנדבות, עד ראשית שנת 2011. בראשית שנת 2011, פרש מתפקידו כרב הראשי, ובמקומו נבחר הרב משה פירוז כרב ראשי. בשנה זו עבר הרב אליהו להתגורר בעיר אשדוד.
חיים אישיים עריכה
נישא במצרים לפלור. יש לו 5 בנות ובן מאלמנתו.
חיבוריו עריכה
- שערי אמונה מוסר ודעת - ספר הכולל דרשות ונאומים שנישאו בפני קהל ועדה, ויועדו ברובן לציבור הרחב. עקב סגנונו של הספר כאסופת דרשות ונאומים, השפה בה הוא כתוב היא שפה המתאימה לדיבור ולנאום בפני הציבור ולא שפה כתובה. רבים מהנאומים נישאו באירועים ציבוריים מרכזיים כגון: כנסים, ישיבות וביקורים אצל ראשי המדינה; נאומים אחרים נישאו באירועי אבלות שונים, כגון אזכרות וביקורי תנחומים; נאומים אחרים נישאו לציבור המתפללים בבתי הכנסת השונים של העדה. הספר נועד להביא מסרי אמונה, מוסר ודעת לציבור הרחב בצורה קצרה, פשוטה וברורה. מכאן – מקור שמו של הספר: "שערי אמונה, מוסר ודעת", והוא נועד לפתוח פתח לציבור הרחב לכיוון דרך האמונה, המוסר והדעת. את הספר ערך נריה הרואה.
