אליס קובר
| ערך מחפש מקורות | |
אליס אליזבת קובר (באנגלית: Alice Kober, 23 בדצמבר 1906 - 16 במאי 1950 ברוקלין, ניו יורק) הייתה בלשנית מומחית ללימודים קלאסיים וארכאולוגית אמריקאית. נודעה בייחוד עקב תרומותיה לפיענוח הכתב הליניארי ב' המיקני יווני.
 | |
| לידה |
23 בדצמבר 1906 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
16 במאי 1950 (בגיל 43) ברוקלין, ארצות הברית |
| שם לידה | אליס אליזבת קובר |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
ברוקלין קולג' |
| פרסים והוקרה |
מלגת גוגנהיים (1946) |
| תרומות עיקריות | |
| תרמה לפיענוח הכתב הליניארי ב' | |
  | |
קורות חייה עריכה
אליס קובר נולדה ב-1906 במנהטן, ניו יורק, כילדה ראשונה בין שני ילדים למשפחה שהיגרה באותה שנה מ הונגריה. הוריה היו פרנץ קובר, אורג במקצועו, וקתרינה לבית גרובר, בני הדת הרומית-קתולית[1]. אחרי לימודי תיכון במכללת האנטר, אליס קובר החלה ללמוד במסלול אוניברסיטאי באותה מכללה וסיימה בשנת 1928 מגמת לטינית ויוונית[2].
כבר בתקופת לימודיה גילתה עניין מיוחד בסוגיית פענוח הכתב המסתורי מכרתים המינואית. ב-1929 השלימה את התואר השני וב-1932 את לימודי הדוקטורט בפילולוגיה קלאסית באוניברסיטת קולומביה. בשנים 1935–1950 הייתה מרצה לשפות במכללת ברוקלין בניו יורק. בשנת 1946 זכתה במלגת גוגנהיים.
הכתב הליניארי ב' עריכה
החל משנות ה-1940 המוקדמות אליס קובר חקרה את הכתב הליניארי ב'. במשך 40 שנה ניסו המדענים לפענח את הכתב הליניארי ב' ואת שפתו. הכתובות ששרדו מן הציוויליזציה המינואית נמצאו כתובות בשלושה סוגי כתב: המוקדם היה פיקטוגרפי, נקרא ליניארי א', והוא מופיע בעיקר בלוחות שנמצאו באגיה טריאדה בכרתים. הכתב השלישי והנפוץ ביותר נקרא ליניארי ב'. בחפירותיו בקנוסוס סר ארתור אוונס גילה 1,600 טקסטים בכתב זה, אולם עד שנת 1930 הצליח לפרסם רק 75. עד יום מותו ב-1941 פורסמו 200 מתוכם. אוונס גילה את שיטת הספירה העשרונית, התרשם מקיומן של סימניות עזר אך לא ידע לפענח את הכתב מבחינה פונטית. בתקופה שבה פעלה אליס קובר הייתה הסכמה שכיוון הכתיבה של הכתב הליניארי ב' היה משמאל לימין. החוקרים הגיעו למסקנה שמדובר ב-90 סימנים בסך הכל. מספר זה הצביע על כך שהיה מדובר בשיטת כתיבה הברתית. ארתור אוונס היה גם בדעה שהשפה השתמשה בנטייה. בעוד חוקרים אחדים שיערו כי מדובר בשפה יוונית או קפריסאית, הרוב סבר כי הכתב הליניארי ב' שימש לשפה לא ידועה מכרתים.
אליס קובר הייתה נחושה לחקור את הנושא מתוך גישה מדעית וחדשה. לצורך כך, היא למדה מושגי סטטיסטיקה, כימיה ופיזיקה והצטרפה לחפירות ארכאולוגיות בניו מקסיקו (1936) ובאתונה עם צוות בית הספר האמריקאי ללימודים קלאסיים שבבירת יוון (1939); התעמקה בעיון שיטות הכתב של שפות קדומות רבות, כמו סנסקריט, חיתית, אירית קדומה, אכדית, שומרית, בסקית וסינית; וחקרה את היסודות הטרום-יווניים שבשפה היוונית וניתחה את הטקסטים שנמצאו.
למען מחקריה נזקקה אליס קובר לכמות גדולה ככל האפשר של טקסטים בכתב הלינאר ב'. הלוחות שמצא אוונס נארזו בתחילת המלחמה ולוחות דומים שנמצאו ב-1939 בפילוס ביוון היבשתית לא היו זמינים. אליס קובר פנתה לחוקר הוותיק סר ג'ון מיירס באוקספורד על מנת שיאפשר לה להשתמש בציורים ובצילומים שעשה מאותם לוחות. בעזרת שיטת כרטוס מיוחדת הצליחה החוקרת האמריקאית לקטלג ולכתוב אינדקס של הלוחות, לערוך רשימות מילים, ולהעמיק יותר בחקר נטיות המילים (הנטיות הופיעו בסיומת המילים כהברות נפרדות). מיירס נעזר בעבודת הסיווג המדוקדק של קובר בעריכתו ב-1952 את הכרך השני של "כתבים מינואים" מאת אוונס ונועץ בה גם בהכנת הכרך אודות הכתב הלינאר א'[3]. היות שבימי מלחמת העולם השנייה הנייר הפך למוצר נדיר, גזרה קובר לעצמה כרטיסים מכל פיסת נייר שיכלה למצוא, לרבות מודעות, חוברות, ספרים ומעטפות. היא מילאה מעל 186,000 כרטיסים שכללו מידע על הופעתם של 90 הסימנים של הכתב הליניארי ב'. היא מצאה דפוסים בכתיבה: תוך התבססות על דוגמת השפה האכדית, זיהתה למשל שורשי מילים המורכבות משתי ההברות הראשונות מתוך שלוש וכן סיומות שלדעתה הצביעו על יחסות דקדוקיות. היא מצאה שלוש יחסות של השמות: נושא (נומינטיב), מושא עקיף (דאטיב) ומושא ישיר (אקוזטיב). קובר התרשמה כי סימנים אחדים מסמנים תנועות ואחרים - מסמנים עיצורים. שלוש הדוגמאות ששימשו לה בהסבר ממצאיה נודעו כ"טריפלטים של קובר".
קובר הייתה מעשנת כבדה וחלתה בסרטן ריאות בעיצומה של עבודתה המחקרית. בשנת 1949 נאלצה לפרוש מההוראה ולעבור ניתוח. היא גם נאלצה לוותר על תוכניתה להקים מרכז לחקר הכתבים הקדומים באוניברסיטת פנסילבניה. הקמת מרכז כזה היה גם חלומו של דניאל, עמית וידיד, שנפטר אף הוא בגיל צעיר (38, בטורקיה).
אליס קובר נפטרה בשנת 1950 בגיל 43, שנתיים לפני פענוח הכתב הליניארי ב' על ידי מייקל ונטריס וג'ון צ'דוויק.
היא התגוררה רוב חייה עם אמה ולא התחתנה. הותירה אחריה אח בשם ויליאם ותלמידים כמו, למשל, אווה בראן.
מחברותיה וכרטיסיה שמורים בארכיון באוניברסיטת טקסס באוסטין.
ספרים עריכה
- The Use of Color Terms in the Greek Poets, Including All the Poets from Homer to 146 B.C. Except the Epigrammists. (Diss. Columbia University) Humphrey Press, New York 1932. (עבודת דוקטור שלה באוניברסיטת קולומביה)
- Edward T.James ,Janet Wilson James, Paul Boyer (eds) Notable American Women, a Biographical Dictionary Radcliffe College 1971 Emmett L. Bennett jr.- art. Alice Kober page 344-345
קישורים חיצוניים עריכה
- ביוגרפיה באתר של אוניברסיטת טקסס
- נתונים ביוגרפיים
- Breaking Ground: Women in Old World Archaeology
- פרטים ביוגרפיים - מאת אליסון פל (Allison Fell) ,יולי 2006 באתר התוכנית PASP לכתבים ולפרה-היסטוריה אגאית של אוניברסיטת טקסס
- נשים אמריקאיות מפורסמות, לקסיקון ביוגרפי - ב-googlebooks
- Alice E. Kober, 43; Lost to History No More כתבה בניו יורק טיימס (באנגלית)