בסקית (Euskara) היא שפתו של העם הבסקי.

בסקית
Euskara
מדינות ספרד, צרפת
אזורים
דוברים כ-750,000
שפת אם כ-750,000
כתב אלפבית לטיני
משפחה שפה מבודדת, שפות וסקוניות
לאום בסקים
ארגון בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי
מוסד אאוסקלציינדיה (בבסקית: Euskaltzaindia – שומרי השפה הבסקית)
קוד שפה eu עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 eu עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 baq עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 eus עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

הבסקית היא מן השפות הבודדות שמדוברות באירופה ואינן שייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות[2]. אין כיום תאוריה מוסכמת על מוצאה. בלשנים אחדים מצאו קווי דמיון דקדוקיים בין השפה הבסקית לגאורגית או אף לשפות צפון-אפריקאיות. יש שמשערים שהיא הייתה חלק ממשפחה רחבה יותר של שפות הנקראת השפות הוסקוניות, שהתקיימו במערב אירופה ונכחדו בעקבות פלישת העמים ההודו-אירופיים - לפי תאוריה זו בסקית היא השפה האוטוכתונית היחידה באירופה, כלומר היחידה שמוצאה במקום בו מדברים בה. בכל אופן, היא מוגדרת היום רשמית כשפה מבודדת, כלומר שאינה חלק מאף משפחה.

בתקופה שלפני השלטון הרומאי, דוברי בסקית שכנו בכל האזור שבין אקיטן לנהר האברו.

הבסקית לא הועלתה על הכתב עד המאה ה-16, אם כי נמצאו חלקי משפטים בסקיים בכתבים ספרדיים כבר במאה ה-10. בשנת 2021 נמצאה באירולגי חמסה מהמאה ה-1 לפנה"ס ועליה מילים בבסקית[3].[דרושה הבהרה] הבסקית הייתה נתונה תחת לחץ כבד מהשפות החזקות יותר שמסביבה (צרפתית וספרדית), והשטח שבו היא מדוברת הצטמצם בהדרגה. בתקופת הדיקטטורה של פרנקו נאסר על הבסקים לדבר בשפתם בפומבי; ילדיהם נאלצו ללמוד בספרדית, שפה שלא הכירו, ונענשו אם נתפשו משוחחים בסקית. לאור הלחץ של המדינה התפתחו בתי-ספר מקבילים בסקיים (ikastolak).

לבסקית שישה ניבים. בשנת 1968 קיבלה על עצמה האקדמיה ללשון הבסקית (Euskaltzaindia) ליצור גרסה מאוחדת של השפה (Euskara Batua), שתתאים לשימוש כשפה מודרנית. זהו ניב שביעי והוא הנפוץ כיום. דוברי הבסקית מונים כ-700 אלף איש, רובם בחבל הבסקים בספרד, וחלקם בצרפת. בחבל הבסקים הספרדי משמשת הבסקית כשפה רשמית, לצד הספרדית, וכך גם בחלקים מנווארה, ואילו בחבל הבסקים הצרפתי הבסקית אינה שפה רשמית.

הגיית השפה וכתיבתה עריכה

פונמות בבסקית
סדקי וילוני חכי בתר־
מכתשי
חודי
מכתשי
להבי
שִנִּי
שפתי
שִנִּי)
אפי ɲ n m
סותם *g k ɟ c *d t *b p
מחוכך ʧ ʦ̺ ʦ̻
חוכך *h ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ *ʝ*~x ʃ f
מקורב ʎ l
מקיש ɾ
רוטט r

* בעלי אלופוני [β ɣ ð] בהתאמה ו-/h/ נשמט ברוב הניבים הדרומיים
* נהגה [j ɟ ʝ x χ ʃ (d)ʒ] בתלות בניב

 
מיקום אזורים דוברי בסקית בספרד ובצרפת

מורפולוגיה עריכה

 
אחוז מהאוכלוסייה בחבל הבסקים ובנװארה השולטים בשפה הבסקית (2001)
 
שלט "יציאה" דו-לשוני: בסקית (משמאל) וספרדית

המורפולוגיה של השמות בשפה הבסקית מתבססת על סיומות. הסיומות קבועות לכל השמות, למעט שינויים פונטיים קלים. בבסקית אין מין דקדוקי.

הבסקית היא שפה ארגטיבית; משמעות הדבר היא שקיימת בה הבחנה בין נושא של פועל יוצא, שמקבל את יחסת הארגטיב, לבין נושא של פועל עומד, שמוטה כמו מושא ביחסת האבסולוטיב. בסך הכול יש בבסקית בין 13 ל-17 יחסות, תלוי בשיטת הספירה, שמצוינות כולן באמצעות סיומות. מעבר לשתיים שצוינו לעיל, יש יחסות שמתאימות למילות היחס של, לְ-, באמצעות, עם, בְ- (מקום), מן (מקום), אל, עד, בכיוון, בשביל (אדם), בשביל (מטרה), בתור. יחסה נוספת מציינת מושא ישיר של פועל בשלילה.

מאחר שהבסקית היא שפה ארגטיבית, הפועל מתאים במין ובמספר גם לנושא וגם למושאים. כך למשל:

dut = I have it
ditut = I have them
dugu = We have it
ditugu = We have them

המורפולוגיה של הפעלים מתבססת בעיקר על פועלי עזר, בדומה ל-Present Perfect האנגלי (I have done): פעלים עומדים מוטים בעזרת הפועל izan, שמקביל לפועל האנגלי to be, ואילו פעלים יוצאים מוטים בעזרת הפועל ukan (ששקול ל-to have) באזורים הצרפתיים ובעזרת izan ביתר האזורים. פועל העזר (I have בדוגמה) הוא זה שנוטה בהתאם לנושא ולמושא; חלק המשמעות (done בדוגמה) נשאר בצורת שם הפועל.

לקסיקון עריכה

אוצר המילים של הבסקית שונה ברובו משל יתר השפות הידועות, אם כי יש טענות שבאזורים נידחים באירופה (למשל באזורים מרוחקים באלפים) השתמרו מילים שדומות למילים בסקיות. בבסקית עצמה יש מספר גדול של מילים שאולות מספרדית. כמו כן בספרדית יש מספר מילים שאולות מבסקית, כגון izquierda (שמאל), בבסקית - ezker.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שפת מיעוט רשמית במחוז הפירנאים האטלנטיים בצרפת
  2. ^ שפות אירופיות נוספות שאינן נמנות עם משפחת השפות ההודו-אירופיות הן למשל הפינית, ההונגרית, והאסטונית, הנמנות במשפחת השפות האוּרַאלִיּוֹת
  3. ^ [1]