אליעזר ליף (ליפניצקי) (1922דצמבר[1] 1993) היה חבר בהגנה ובפלמ"ח, עסק בהעלאת יהודים, שרת בצה"ל במגוון תפקידי פיקוד והדרכה, השתחרר בשנת 1972 בדרגת אלוף-משנה.

אליעזר ליף
Eliezer Lif picture.jpg
אליעזר ליף כנספח צה"ל לאמריקה הלטינית
לידה 1922
פולין
פטירה דצמבר 1993 (בגיל 71 בערך)
תאריך עלייה 1925
השתייכות Hahaganah.png  ההגנה
Palmach.jpg  פלמ"ח
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19371972
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
  • קצין אג"ם של פיקוד הדרום
  • נספח צה"ל לאמריקה הלטינית
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
תפקידים אזרחיים
עורך דין

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת 1922 בפולין, ועלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1925. אביו, יעקב, עבד כאופה, ואמו, יפה (לבית קורצ'אק) הייתה עקרת בית. המשפחה גרה מאז עלייתה בתל אביב. אליעזר למד בבית הספר העממי "בלפור" ובגימנסיה "גאולה". הוא היה פעיל בתנועת הצופים בשבט "גורדון".

בשנת 1937 והוא בן 15, התנדב ל"הגנה", ליחידת הנוער בתל אביב. ב-1939 עבר קורס מ"כים בג'וערה ובשנת 1941 התנדב לפלמ"ח. בשנים 19421943 עבר קורס מ"מים במסגרת הפלמ"ח (מחזור י"ג)[2]. במהלך שנת 1943 פיקד על מחלקת עין חרוד במסגרת פלוגה ד' של הפלמ"ח (הפלוגה העירונית).

בין השנים 1943 ל-1945 הדריך בקורסי המ"כים של הפלמ"ח שנערכו בג'וערה, רמת יוחנן, איילת השחר, חניתה וגבע. בסוף שנת 1945, לאחר שהציע ליגאל אלון להקים פלוגות ותיקים[3] כגיבוי לפלוגות ה"סדירות", השתחרר מהפלמ"ח והחל בהקמת "פלוגת הרזרבה" של הפלמ"ח בתל אביב. פיקד על מבצעים שונים (ביניהם "ליל הרכבות"). בשנת 1947 גויס מטעם הפלמ"ח לשליחות העפלה במזרח אירופה. הוא שהה ברומניה במשך למעלה משנה, ארגן קבוצות יהודים לקראת ההעפלה וניהל את העברת היהודים, דרך בולגריה, על גבי אוניות המעפילים "פאן קרסנט" (עצמאות) ו"פאן יורק"(קיבוץ גלויות), מסע הידוע בשם "מסע הפאנים".

משנת 1948 ועד 1972 שירת בצה"ל במגוון תפקידי פיקוד ומטה. בין השאר פיקד על גדוד חי"ר בפיקוד המרכז, והיה מפקד בסיס האימונים של פיקוד הדרום, קצין אג"ם של פיקוד הדרום, קצין המטה של מטכ"ל/מה"ד וראש ענף מודיעין קרבי באמ"ן, והדריך בקורסי פו"מ ומג"דים. במאי 1966 מונה לראש מחלקת הממשל הצבאי במטכ"ל[4]. בנובמבר 1967 מונה לנספח צה"ל לאמריקה הלטינית[5]. כמו כן סיים במסגרת שרותו את בית הספר לפו"מ והמכללה לביטחון לאומי.

במהלך שנות ה-60 למד משפטים באוניברסיטה העברית. לאחר שחרורו מצה"ל, הועסק כעורך דין בפרקטיקה פרטית וכן היה פעיל בגופים התנדבותיים. בשנת 1980 עבד באגף התכנון במשרד הביטחון[6]. בשנת 1982 היה עוזרו של אברהם טמיר במשרד הביטחון[7].

היה נשוי למלכה ליף ולהם שני בנים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה