אליפות העולם באופני כביש - גברים עד גיל 23

מקצה הגברים עד גיל 23 באליפות העולם באופני כביש הוא אחד מהמקצים באליפות. במקצה רשאים להשתתף רק רוכבים שגילם פחות מ-23 והוא מאורגן כמו שאר המקצים, על ידי ה-UCI.

אליפות העולם באופני כביש - גברים עד גיל 23
ענף אופני כביש
תאריך ייסוד 1996
ארגון מפעיל UCI
יבשת משתנה
אלוף/ה נוכחי/ת איטליהאיטליה סמואלה באטיסטלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

המקצה התחיל בשנת 1996, אז ניצח בו ג'וליאנו פיגראס(אנ'). בשנה הזו כל שלושת הראשונים היו איטלקים, שחוץ מפיגראס, רוברטו סגמבלורי ולוקה סירוני האיטלקים גם סיימו על הפודיום. גם ב-1998, כל שלושת הראשונים היו איטלקים.

טבלת המדליותעריכה

אירוח  זהב   כסף ארד
לוגאנו 1996 איטליה  ג'וליאנו פיגראס איטליה  רוברטו סגמבלורי איטליה  לוקה סירוני
סן סבסטיאן 1997 נורווגיה  קורט אסל ארווסן ספרד  אוסקר פריירה אוסטריה  גריט גלומסר
ואלקנבורג 1998 איטליה  איוואן באסו איטליה  רינאלדו נוצ'נטי איטליה  דנילו די לוקה
ואלקנבורג 1999 איטליה  לאונרדו ג'ורדאני איטליה  לוקה פאוליני גרמניה  מת'יאס קסלר
פלואה 2000 רוסיה  יבגני פטרוב אוקראינה  ירוסלב פופוביץ' איטליה  לורנצו ברנוצ'י
ליסבון 2001 אוקראינה  ירוסלב פופוביץ' איטליה  ג'אמפאולו קרוזו אוקראינה  רוסלן גרישצ'נקו
לימבורג (בלגיה) (אנ') 2002 איטליה  פרנצ'סקו קיקי ספרד  פרנסיסקו גוטיירז שווייץ  דייוויד לוסלי
המילטון 2003 אוזבקיסטן  סרגיי לאגוטין בלגיה  יוהאן ואן סומרן הולנד  תומאס דקר (אופניים)
ורונה 2004 בלארוס  קנסטנטין סוויטסוב הולנד  תומאס דקר (אופניים) דנמרק  מאס כריסטנסן
ורונה 2005 אוקראינה  דימיטרי גרבובסקי אוסטרליה  וויליאם ווקר רוסיה  יבגני פופוב
זלצבורג 2006 שוודיה  ג'רלד צ'יולק צרפת  רומיין פייו רוסיה  אלכסנדר חאטונטסב
שטוטגרט 2007 סלובקיה  פטר וליטס אוסטרליה  ווסלי סולזברגר בריטניה  ג'ונתן בליס
וארזה 2008 קולומביה  פאביו דוארטה איטליה  סימונה פונזי גרמניה  ג'ון דגנקולב
מנדריסיו 2009 צרפת  רומיין סיקאר קולומביה  קרלוס בטנקור רוסיה  איגור סילין
ג'ילונג 2010 אוסטרליה  מייקל מת'יוס גרמניה  ג'ון דגנקולב קנדה  גיום בויבין
ארצות הברית  טיילור פיני[1]
קופנהגן 2011 צרפת  ארנו דמאר צרפת  אדריאן פטי בריטניה  אנדרו פן
ואלקנבורג 2012 קזחסטן  אלכסיי לוצנקו צרפת  בריאן קוקאר בלגיה  טום ואן אסברוק
פירנצה 2013 סלובניה  מאטיי מוחוריץ' דרום אפריקה  לואיס מנצ'יז נורווגיה  סונדרה הולסט אנגר
פונפרדה 2014 נורווגיה  סוון אריק בייסטרום אוסטרליה  קיילב יואן נורווגיה  כריסטופר סקייפרינג
ריצ'מונד 2015 צרפת  קווין לדאנויי איטליה  סימונה קונסוני צרפת  אנטוני טורג'י
דוחה 2016 נורווגיה  קריסטופר האלבורסן גרמניה  פסקל אקרמן איטליה  יאקוב מרצ'קו
ברגן 2017 צרפת  בנואה קונספרואה גרמניה  לנארד קאמנה דנמרק  מיכאל קארבל סוונסגארד
אינסברוק 2018 שווייץ  מארק הירשי בלגיה  ביורג למברכט פינלנד  יאקו האניינן
יורקשייר 2019 איטליה  סמואלה באטיסטלה[2] שווייץ  סטפן ביסגר בריטניה  תומאס פידקוק

לפי מדינותעריכה

מקום מדינה  זהב   כסף ארד סך הכל  
1 איטליה   איטליה 5 6 4 15
2 צרפת   צרפת 4 3 1 8
3 נורווגיה   נורווגיה 3 0 2 5
4 אוקראינה   אוקראינה 2 1 1 4
5 גרמניה   גרמניה 1 3 2 6
6 אוסטרליה   אוסטרליה 1 3 0 4
7 קולומביה   קולומביה 1 1 0 2
שווייץ   שווייץ 1 1 0 2
9 רוסיה   רוסיה 1 0 3 4
10 קזחסטן   קזחסטן 1 0 0 1
סלובקיה   סלובקיה 1 0 0 1
סלובניה   סלובניה 1 0 0 1
אוזבקיסטן   אוזבקיסטן 1 0 0 1
15 בלגיה   בלגיה 0 2 1 3
16 ספרד   ספרד 0 2 0 2
הולנד   הולנד 0 1 1 2
18 דרום אפריקה   דרום אפריקה 0 1 0 1
19 בריטניה   בריטניה 0 0 3 3
20 דנמרק   דנמרק 0 0 2 2
21 אוסטריה   אוסטריה 0 0 1 1
סלובניה   סלובניה 0 0 1 1
פינלנד   פינלנד 0 0 1 1
ארצות הברית   ארצות הברית 0 0 1 1

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שניהם סיימו בזווית שלא אפשרה להם לקבוע מי חצה קודם, לכן שניהם זכו במדליית הארד
  2. ^ במקור נילס אקוך ההולנדי ניצח, אך הוא נפסל מהתחרות לאחר שהתברר מאוחר יותר שעשה דראפטינג מעבר לזמן המותר