אלישע מפאנו
אלישע (אלסנדרו) מפאנו (באיטלקית: Alessandro Da Fano. 20 בפברואר 1847 – 15 באפריל 1935) היה רב איטלקי, שכיהן כרב בקהילות היהודיות באודינה, אורבינו, רג'יו אמיליה וקורפו וכרבה הראשי של מילאנו למשך כ-48 שנה.
 | |
| לידה |
20 בפברואר 1847 אדר ה'תר"ז פירנצה, האימפריה האוסטרית,  |
|---|---|
| פטירה |
15 באפריל 1935 (בגיל 88) ניסן ה'תרצ"ה מילאנו, ממלכת איטליה  |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי במילאנו |
| מדינה |
ממלכת איטליה  |
| מקום פעילות | אודינה, אורבינו, רג'יו אמיליה, קורפו ומילאנו |
| תקופת הפעילות | 1879–1935 (כ־56 שנים) |
| השתייכות | יהדות איטליה |
| רבותיו | הרב יעקב דוד מרוני |
| בת זוג | חולדה לבית מרוני |
| אב | ירמיה |
  | |
תולדות חייו
עריכהנולד בפירנצה לאביו רבי ירמיה ב-20 בפברואר 1847. למד מפי רבה של פירנצה, רבי דוד יעקב מרוני, ונשא את בתו אדל חולדה. בשנת 1869 נסמך לתואר "משכיל נבון", וחמש שנים מאוחר יותר לתואר "החכם השלם", מפי חותנו הרב מרוני, הרב מרדכי מורטרה והרב יוסף לוי. בהמשך זכה לתואר "מורנו הרב" מאת הרבנים מרוני, לוי ויצחק רפאל טדסקי. בשנת 1879 נבחר לרבה של אודינה, וכשנה לאחר מכן עבר לכהן כרב באורבינו. בין השנים 1881 ל-1888 כיהן כרבה של רג'יו אמיליה. כרבה של קורפו (שהייתה אז תחת שלטון רפובליקת ונציה) החל לכהן בשנת 1888[1]. כשפרצה עלילת הדם בקורפו ב-1891, דרש מהבישוף המקומי שיעצור את המהומות ברחובות שכמעט הגיעו לכדי פוגרום. במהלך המהומות יידו לעברו אבנים דרך חלונות ביתו, ולזכר הצלתו ולזכר הצלתו הונהגה בקהילת קורפו קריאת מזמור קל"ה ומזמור קל"ו בעת פתיחת ההיכל בתפילת מנחה של השבת המקדימה את חג הפסחא[2]. בקורפו כיהן עד 1892, אז נבחר לכהן כרבה של מילאנו (במקום הרב מצליח משה אריאני). בשנתו הראשונה בעיר חנך את בית הכנסת המרכזי בדרך della Guastalla. הוא היה המורה לעברית של הארכיבישוף המקומי אקילה ראטי, לימים האפיפיור פיוס האחד עשר. השניים שמרו על קשר גם לאחר עלות האחרון על כס האפיפיורות, והוא אף הבטיח למורו שכל עוד הוא נושא בתפקיד, לא יאונה כל רע ליהודי איטליה[3].
התכתב בהלכה עם חכמי דורו, בהם רבי אליהו בכור חזן מאלכסנדריה[4] והרב יצחק רפאל אשכנזי מאנקונה[5].
בשנת 1885 חיבר תפילת הודיה על עצירת מגפת כולרה קשה שהכתה באיטליה[6]. בתקופת מלחמת העולם הראשונה חיבר "תפלה על הצלת מערכות איטליא ועל ישועתה", ובה גם תפילה לשלומו של המלך ויטוריו אמנואלה השלישי.
קישורים חיצוניים
עריכה- Alessandro (Elishà) da Fano באתר "rabbini" (באיטלקית).
- ביוגרפיה שלו (באיטלקית).
אלישע דה פנו (1847-1935), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו שיר "חזקו אחים בואו נריע" שכתב לכבודו מימון ונטורה מקורפו לרגל הכתרתו.
- ^ דוד בנבנשתי, מקורות לקורות קהילת קורפו, בתוך ספונות א', ה'תשי"ז, עמ' שיב.
- ^ Monumento per il Rabbino Alessandro da Fano, באתר בית הקברות היהודי במילאנו (באיטלקית).
- ^ תעלומות לב חלק ג סימן ג
- ^ ויען יצחק אבן העזר סימן ו ואורח חיים סימן כה
- ^ אהרן ארנד, תפילות הודיה אחרי עצירת מגפות ביוון ובאיטליה, בתוך" "פסח, פסח ומה שביניהם", אוניברסיטת בר-אילן, ה'תש"ף, עמ' 49.