אלכסנדרו ריושאנו

tאיש צבא ופוליטיקאי רומני

אלכסנדרו ריושאנורומנית: Alexandru Rioșanu; ‏ 19 בפברואר 189230 באוגוסט 1941) היה איש צבא ופוליטיקאי רומני אשר שירת כמושל (רשמית "מיופה כוח של מנהיג המדינה") בבוקובינה בשנת 1941.

אלכסנדרו ריושאנו
Alexandru Rioșanu
צילום מ-1928
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 19 בפברואר 1892 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוגוסט 1941 (בגיל 49)
צ'רנוביץ, רומניה (כיום באוקראינה) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

ריושאנו היה צאצא למשפחה אריסטוקרטית רומנית מאולטניה. שם המשפחה נגזר משם הכפר Râioși ושם המשפחה היה במקור "ראיושאנו", Râioșanu.[1] אלכסנדרו היה הבן השני של עורך הדין והסנטור, אלכסנדרו ריושאנו ושל רעייתו, זויה לבית פורומבארו. למשפחה הייתה אחוזה ביישוב איזביצ'ן באולטניה, כיום במחוז אולט (אנ').[2] הוא למד בבית הספר הצבאי בסומיר (אנ') בצרפת וסיים את לימודיו בבית הספר לפרשים בטרגובישטה (1911–1913). ריושאנו לחם במלחמת העולם הראשונה וב-1917 הועלה לדרגת קפטן, ב-1923, לדרגת מייג'ור, והגיע ב-1933 לדרגת לוטננט קולונל.[3] ב-1938 הוצא משירות הקבע. הוא כיהן כתת-מזכיר המדינה, במחלקת המשטרה והבולשת במשרד הפנים (אנ') בממשלת יון אנטונסקו הראשונה (אנ') (10–14 בספטמבר 1940) והשנייה (אנ') (14 בספטמבר 1940 – 24 בינואר 1941).[1] בתוקף תפקידו בנובמבר 1940 דאג בפקודת יון אנטונסקו לחלץ חלק מהפוליטיקאים שהיו עלולים להוות מטרה לנקמת הלגיונרים כמו גאורגה טטרסקו, יוליו מאניו, קונסטנטנין ארג'טויאנו (אנ'), מיכאיל גלמג'אנו, יון ג'יגורטו, מיכאי ראליה ואחרים. הוא מילא תפקיד גם בדיכוי מרד הלגיונרים בינואר 1941.[1] . כבר עם פריצת המרד ב-20 בינואר 1941 הופץ מנשר של הלגיונרים שבו הוקיעו בין היתר, את ריושאנו כ"איש בשירות היהודונים והיוונים"[4] אלפי לגיונרים צעדו אז במרכז בוקרשט וקראו, בין היתר להדחתו של ריושאנו, אותו האשימו בקשר "אנגלו-מסוני".[5] ב-30 ביולי 1941 בשמו של אנטונסקו, כמושל בוקובינה, ריושאנו הוציא צו בדבר הגבלות כנגד היהודים. הגבלות אלה כללו: איסורים על התקהלות, הגבלות חופש התנועה והקניות ותקנות המחייבות את היהודים בבוקובינה לסמן את זהותם על שלטי עסקיהם, ולענוד סרט זרוע לבן ועליו מגן דוד שחור. בצו 1344 מ-30 ביולי צויינה החובה לענוד על החזה טלאי צהוב. [6]. ב-1 באוגוסט 1940 מינה ריושאנו את טראיאן פופוביץ' לראש העיר צ'רנוביץ.

ריושאנו נפטר חודש מאוחר יותר, לאחר ניתוח אבנים בכליות על ידי הכירורג הידוע אמזה ז'יאנו (רו'). אחרי מותו התמנה כמושל בוקובינה הגנרל קורנליו קלוטסקו.

חייו הפרטיים עריכה

ריושאנו היה נשוי לסוניה לבית אקונומוס. לזוג נולדו שלושה ילדים: שתי בנות (אקטרינה, בוגרת לימודי גרמנית, ויואנה) ובן, אלכסנדרו אקטור ריושאנו (1931–2020) בוגר המכון הפוליטכני, שחקן ובמאי.

דמותו במדיה האמנותית עריכה

  • 1974 - לפי דמותו של ריושאנו נוצרה הדמות של ויקשוריאנו, תת מזכיר המדינה במשרד הפנים, בגילומו של יון אפאהידיאנו, בסרט של הבמאי הרומני סרג'יו ניקולאיסקו " Un comisar acuză" (מפקח מאשים)
  • 1990-1988 - דמותו משוחקת על ידי השחקן שטפן יורדאקה בסרט "הולך בפני הזאבים" המוקדש לרציחתו של ההיסטוריון ניקולאיה יורגה על ידי הלגיונרים בנובמבר 1940 , ושבוים על ידי קונסטנטין ואיין.

[7]

לקריאה נוספת עריכה

*, Gheorghe Buzatu, Stela Cheptea, Marusia Cîrstea,, editori - Pace şi război (1940-1944) Jurnalul Mareşalului Ion Antonescu, volumul I, Casa Editorială Demiurg, Iaşi, 2008.

(בעריכת גאורגה בוזאטו, סטלה קפטיה, מרוסיה קרסטיה - שלום ומלחמה 194401940, יומן המרשל יון אנטונסקו, כרך א) 2008

  • Mihai Sebastian - Journal - The Fascist Years 1935-1944 Rowman & Littlefield , Lanham, Maryland 2012 (מיכאיל סבסטיאן בתרגום מרומנית לאנגלית על ידי פטריק קמילר)

קישורים חיצוניים עריכה

(פאבל מורארו - אלכסנדרו ריושאנו - קולונל בשירות המולדת, בכתב העת "עיוני ביטחון והגנה)

Pregăteau asiduu „revoluţia omului nou“ şi „românizareaAdevărul 8.9.2017 קוסמין פטראשקו זמפיראקה "איך הובסו סופית הלגיונרים, כשנהרגו על ידי אנטונסקו בשלושה ימים עקובים מדם. הכינו השקידה את "מהפכת האדם החדש" ואת ה"רומניזציה" בעיתון אדוורול 8 בספטמבר 2017, עדכון אחרון ב-5 באוגוסט 2022

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 M.S.Rădulescu
  2. ^ 2020 T.Vișan
  3. ^ Galeria portretelor MNIR
  4. ^ C.P.Zamfirache 2017
  5. ^ היומן של מיכאיל-סבסטיאן בתרגום לאנגלית עמ' 305
  6. ^ בספר יזכר בוקובינה באנגלית
  7. ^ באתר המכון לחקר פשעי הקומוניזם וזיכרון הגולה הרומנית