אלמגסט

אלמגסט הוא השם המקובל היום לספרו של האסטרונום היווני תלמי, שהתפרסם במהלך המאה ה-2 לספירה. הספר, בן 13 הכרכים, נחשב ליצירת הפאר של האסטרונומיה היוונית, והוא מציג גרסה משוכללת של המודל הגאוצנטרי לפיו כוכבי הלכת נעים סביב כדור-הארץ לפי אפיציקלים - מודל שהיה מקובל על הקהילה המדעית עד לעבודותיו של יוהאנס קפלר במאה ה-16. משום כך נחשב ספר זה לאחד הספרים החשובים והמשפיעים בתולדות המדע.

עמוד מתוך התרגום ללטינית של האלמגסט.

הספר נקרא בתחילה ביוונית Μαθηματικἠ Σύνταξις ‏(Mathematikē Sýntaxis, "חיבור מתמטי"), ובמהדורות מאוחרות יותר כונה Ἡ Μεγάλη Σύνταξις ‏ (Hē Megálē Sýntaxis, "החיבור הגדול") ואחר כך Ἡ μεγίστη‏ (Hē Megistē, "הגדול ביותר"). הוא תורגם פעמיים לשפה הערבית במאה ה-9 (אחת מהן במימונו וחסותו של הח'ליף אל-מאמון). בגרסה הערבית הפך שם הספר ל- الكتاب المجسطي (אלכתאב אלמג'סטי, "הספר הגדול"), ומשם זה נגזר כינויו בלשונות אירופה, ה"אלמגסט". הספר תורגם לראשונה מן המקור היווני ללטינית בסביבתו של הנרי אריסטיפוס (בשנת 1160 לערך), אך התרגום הלטיני (הפעם מן הערבית) המשפיע יותר נעשה מעט מאוחר יותר, בידי ג'רארדו דה קרמונה בשנת 1175. גם הערבים שבו ותרגמו את המקור היווני לערבית (הפעם היה זה נסיר א-דין א-טוסי בשנת 1273). הספר השתמר אצל הערבים ורק במהלך המאה ה-16 התגלה מחדש לאירופים. גילויו היה בין הגורמים שעכבו את קבלת המודל ההליוצנטרי.

ספרו שונה מזה של אריסטו בכך שהספר מתמקד בחישובים של מקומם של גרמי השמיים לצורך מסעות ימיים וגם מתאר את המכשירים הנדרשים לצורך חישובים אלו, בעוד אריסטו מתמקד בתיאור המכני של פעולות הגלגלים.[1]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלמגסט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הקלטת הבי.בי.סי של דיון אקדמי באנגלית בעניין ספר האלמגסט, בהשתתפות ההוגה וחוקרת תולדות המדע פרופ' ליבה טאוב מקיימברידג', מנהל בית הנכאות לתולדות המדע באוקספורד פרופ' ג'ים (חיים) בנט, וחוקר השפעות האסלאם על אירופה פרופ' צ'ארלס ברונט ממכון ורבורג באוניברסיטת לונדון. (ערוץ הבי.בי.סי באתר יוטיוב)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.