אלן ז'ירס

כדורגלן צרפתי

אלן ז'ירסצרפתית: Alain Giresse; נולד ב-2 באוגוסט 1952) הוא כדורגלן עבר צרפתי ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן נבחרת קוסובו.

אלן ז'ירס
Alain Giresse
ז'ירס, 2010
ז'ירס, 2010
מידע אישי
לידה 2 באוגוסט 1952 (בן 72)
ז'ירונד שבצרפת
שם מלא אלן ז'ירס
גובה 1.63 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19701986
1986 - 1988
סך הכול
ז'ירונדן דה בורדו
אולימפיק מרסיי
518 (159)
67 (5)
585 (164)
נבחרת לאומית כשחקן
19741986 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 47 (6)
קבוצות כמאמן
19951998
1998
19992000
20012003
20042005
20062010
2010 - 2012
20132015
2015 - 2017
20182019
2022
טולוז
פריז סן-ז'רמן
טולוז
FAR רבאט
נבחרת גאורגיה
נבחרת גאבון
נבחרת מאלי
נבחרת סנגל
נבחרת מאלי
נבחרת תוניסיה
נבחרת קוסובו
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ז'ירס היה מכוכבי קבוצת ז'ירונדן דה בורדו במשך 16 עונות, והיה למלך השערים ומלך ההופעות במדי הקבוצה בכל הזמנים, לפני שסיים את הקריירה במדי אולימפיק מרסיי בליגת העל הצרפתית. נבחר 3 פעמים לכדורגלן השנה בצרפת. ז'ירס רשם קרוב לחמישים הופעות במדי נבחרת צרפת. הוא ייצג את הנבחרת בשני טורנירי מונדיאל, וזכה עמה ביורו 1984.

לאחר פרישתו פנה לקריירת אימון, והוביל בין היתר קבוצות ונבחרות אירופיות ואפריקאיות. בין הישגיו כמאמן היה המקום השלישי בגביע אפריקה לאומות 2012 עם נבחרת מאלי.

קריירת משחק

עריכה

ז'ירס החל את הקריירה במדי ז'ירונדן דה בורדו הסמוכה לעיר הולדתו בעונת 1970/1971 כבר כשהצטרף לקבוצה הבוגרת בגיל 18 בלבד, היה ז'ירס לשחקן הרכב במדי הקבוצה, ורשם 24 הופעות ליגה כבר בעונת הבכורה שלו. במשך כעשור, עד להגעתו של המאמן איימה ז'אקה ב-1980, נאבקה בורדו בחלק התחתון של הטבלה, ולא הצליחה להגיע להישגים. אף על פי כן, במהלך שנים אלו סיים ז'ירס חמש פעמים עם כמות שערי ליגה דו-ספרתית, כולל שיא קריירה אישי של 16 שערי ליגה בעונת 1976/1977.

הגעתו של בעלים חדש לקבוצה בשנת 1979 ושל המאמן ז'אקה שנה אחריו, הפכה את בורדו מקבוצת תחתית לקבוצת צמרת בליגה הצרפתית. גם בתקופתו של ז'אקה הוסיף ז'ירס להיות משחקניה החשובים ביותר של בורדו, ואף שדרג את מעמדו בכדורגל הצרפתי. הוא זכה בתואר כדורגלן השנה בצרפת שנתיים ברציפות (1982 ו-1983, ובעונת 1983/1984 הוביל את קבוצתו עם 16 שערי ליגה לזכייה באליפות צרפת, תוארו הראשון בקריירה. שנה אחר כך שחזרה הקבוצה את הישגה וזכתה באליפות, ואף הגיעה עד לחצי גמר גביע אירופה לאלופות, שם נעצרה על ידי יובנטוס.

בעונת 1985/1986 סיימה הקבוצה רק במקום השלישי בליגה, אך זכתה לראשונה בקריירה של ז'ירס בגביע הצרפתי. הקבוצה פיגרה 0–1 מול אולימפיק מרסיי, אך שוויון של ז'אן טיגנה קבע הארכה, ובדקה ה-116, ארבע דקות בלבד לסיום ההארכה, כבש ז'ירס את השער שהעניק לקבוצתו את הגביע. הייתה זו עונתו ה-16 והאחרונה של ז'ירס בבורדו. בכל עונותיו בקבוצה הוא לא שיחק מתחת ל-22 משחקי ליגה בכל עונה, וכבש לפחות שלושה שערי ליגה בכל עונה (בעשר עונות רשם מספר דו-ספרתי של שערי ליגה). ז'ירס עודנו מחזיק בתואר מלך השערים ומלך ההופעות במדי בורדו בכל הזמנים. לזכותו 592 הופעות (מתוכן 518 בליגה) ו-182 שערים (מתוכם 159 שערי ליגה) במדי בורדו.

בעונת 1986/1987, בשלהי קריירת המשחק שלו, החליט ז'ירס להצטרף לפרויקט השאפתני של ברנאר טאפי באולימפיק מרסיי. בסיום העונה הראשונה שלו בקבוצה זכה בפעם בשלישית בקריירה בתואר כדורגלן השנה בצרפת. הוא הוסיף לשחק במועדון עונה אחת נוספת בטרם פרש ממשחק פעיל בשנת 1988, בגיל 36.

נבחרת צרפת

עריכה

ז'ירס החל את דרכו בנבחרת צרפת תחת המאמן הרומני סטפן קובאקס, ב-7 בספטמבר 1974 במשחק ידידות בחוץ מול פולין, שהסתיים בניצחונה של צרפת בתוצאה 0–2. הופעתו הבאה במדי הנבחרת הגיעה רק שנתיים וחצי לאחר מכן, באפריל 1977, תחת המאמן מישל הידלגו.

לאחר שכשלו להעפיל ממוקדמות יורו 1980, הצליחו ז'ירס וצרפת להעפיל למונדיאל 1982 בספרד, וז'ירס זומן על ידי הידלגו לסגל הנבחרת לטורניר. הוא פתח בהרכב צרפת בכל משחקיה בשלב הבתים הראשון והשני. בשלב הבתים השני, בניצחון 1–4 על צפון אירלנד, הצטיין ז'ירס עם צמד שערים. צרפת העפילה לחצי הגמר, שם פגשה את גרמניה המערבית. לאחר שוויון 1-1 בתום 90 דקות, עברו הקבוצות להכרעה בהארכה. צרפת עלתה ליתרון שתי דקות מפתיחת ההארכה, ושש דקות אחר כך כבש ז'ירס את שערו השלישי בטורניר וקבע 1–3 לצרפת. היתרון הצרפתי לא החזיק מעמד, גרמניה השוויתה ל-3-3, וגברה על צרפת בתום דו-קרב בעיטות עונשין. ז'ירס כבש את הפנדל הראשון של צרפת בדו-קרב. בכל הטורניר החמיץ ז'ירס רק משחק אחד, ההפסד 2–3 לפולין במשחק על המקום השלישי.

ב-1984 אירחה צרפת את טורניר היורו, וז'ירס זומן על ידי הידלגו לסגל הנבחרת לקראת הטורניר. צרפת הציגה בטורניר חוליית קישור שנודעה בשם "ריבוע הקסם" (בצרפתית: "Carré Magique") וכללה את ז'ירס, מישל פלאטיני, לואיס פרננדס וז'אן טיגנה. בשלב הבתים השיגה צרפת שלושה ניצחונות, ובכולם פתח ז'ירס בהרכב. בניצחון 0–5 על בלגיה כבש ז'ירס את שערה השני של נבחרתו. ז'ירס פתח ושיחק לאורך כל משחקי חצי הגמר, בו גברה צרפת על פורטוגל בהארכה, והגמר בו גברה צרפת 0–2 על ספרד בדרך לזכייה ראשונה בתולדותיה בטורניר משמעותי. ז'ירס, בצוותא עם חבריו לקישור פלטיני וטיגנה, זכה להיכנס לנבחרת הטורניר.

ז'ירס הוסיף להיות חלק חשוב ממערך הקישור גם אצל מאמנה החדש של צרפת, הנרי מישל, שהחליף לאחר הטורניר את הידלגו. ז'ירס זומן על ידי מישל לסגל צרפת לקראת מונדיאל 1986. בשלב הבתים הוא פתח בכל משחקיה של צרפת, שהעפילה מהמקום השני בבית, והוסיף להיכלל בהרכב גם בשמינית הגמר (ניצחון 0–2 על איטליה, ברבע הגמר (ניצחון בדו-קרב בעיטות עונשין על ברזיל) ובחצי הגמר (הפסד 0–2 לגרמניה המערבית). ז'ירס לא שותף בניצחון על בלגיה, שהקנה לנבחרתו את המקום השלישי בטורניר.

משחק חצי הגמר מול גרמניה היה האחרון של ז'ירס במדי צרפת. בסך הכול רשם ז'ירס 47 הופעות בינלאומיות, בהן כבש שישה שערים.

קריירת אימון

עריכה

לאחר פרישתו עבר ז'ירס לתפקידים מקצועיים. הוא החל ב-1989 כמנהל ספורטיבי בז'ירונדן דה בורדו, קבוצת נעוריו.

תפקידו הראשון של ז'ירס על הקווים היה בטולוז מליגת המשנה. הוא התמנה לתפקיד המאמן ב-1 בנובמבר 1995, מעט לאחר פתיחת 1995/1996. בעונתו המלאה הראשונה על הקווים, עונת 1996/1997, הוביל ז'ירס את טולוז למקום השני בטבלה, מרחק נקודה מהמקום הראשון, והעפיל עמה לליגה הבכירה. הוא נותר בקבוצה עונה נוספת, בה הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה הראשונה עם נקודה אחת מעל גנגאן שמתחת לקו האדום.

לקראת עונת 1998/1999 התמנה ז'ירס לתפקיד מאמן פריז סן-ז'רמן, שסיימה את העונה הקודמת במקום השמיני. תחילת הדרך של ז'ירס בקבוצה הייתה טובה, והוא זכה עמה בתואר הראשון שלו כמאמן, כשב-30 ביולי 1998 הוא הוביל אותה לזכייה בגביע האלופות הצרפתי, לאחר ניצחון 0–1 על לאנס. אף על פי כן, בעקבות יכולתה המאכזבת של הקבוצה הוא פוטר מתפקידו לאחר שלושה חודשים בלבד.

ב-26 בינואר 1999, כחצי שנה בלבד לאחר שעזב אותה, חזר ז'ירס לטולוז במטרה להשאיר אותה בליגה, אך הוא לא הצליח להביא את השינוי וטולוז נשרה לליגת המשנה מהמקום האחרון בטבלה. בעונת 1999/2000, בתום מאבק צמוד עם סושו, הצליחה טולוז לעלות שוב לליגה הבכירה. טולוז סיימה במקום השלישי בטבלה, וז'ירס היה חתום על עליית ליגה שנייה בתוך שלוש עונות. ז'ירס פוטר מתפקידו שלושה חודשים לאחר פתיחת עונת 2000/2001 בליגה הבכירה. בין השנים 2001 ל-2003, אימן ז'ירס במרוקו בקבוצת FAR רבאט, אותה הוביל לזכייה בגביע המרוקאי לשנת 2003.

לאחר שעזב את מרוקו, עבר ז'ירס מאימון קבוצות לאימון נבחרות לאומיות. ב-2004 הוא התמנה לתפקיד מאמן גאורגיה, אך עזב לאחר כשנה בלבד.

במרץ 2006 התמנה ז'ירס לתפקיד מאמן גאבון. במהלך שנותיו בנבחרת הוא שיפר משמעותית את יכולתה ואת תוצאותיה, והוביל אותה במהלך הקדנציה מהמקום ה-125 דירוג העולמי של פיפ"א עד למקום ה-40. הוא הוביל אותה לסף העפלה למונדיאל 2010, אך כשל בשלב הבתים האחרון בדרך לטורניר. הופעתה הטובה של נבחרתו הקנתה לה את המקום בגביע אפריקה לאומות 2010. את הטורניר פתחה גאבון בניצחון מפתיע 0–1 על קמרון. בסיום שלב הבתים נוצר שוויון נקודות בין שלוש נבחרות, וגאבון לא המשיכה לשלב הבא רק בגלל כמות שערי זכות פחותה מאלו של יריבותיה. לאחר הטורניר פוטר ז'ירס מתפקידו בנבחרת[1]

במאי 2010 החל ז'ירס לאמן את מאלי[2], במטרה להעפיל איתה לגביע אפריקה לאומות 2012. הנבחרת רשמה קמפיין מוקדמות מוצלח והפעילה מהמקום הראשון בביתה, ובטורניר עצמו השיגה את אחד מהישגיה הגדולים בכל הזמנים. היא העפילה משלב הבתים דרך המקום השני לשלב רבע הגמר, שם הדיחה את גאבון בדו-קרב בעיטות הכרעה. בחצי הגמר רשמה הפסד מינימלי של 0–1 לחוף השנהב, והפתיעה את גאנה במשחק על המקום השלישי עם ניצחון 0–2, שהעניק לה את המקום השלישי בטורניר. ז'ירס סיים את תפקידו בנבחרת במאי 2012, מספר חודשים לאחר הטורניר.

ב-8 בינואר 2013 התמנה ז'ירס לתפקיד מאמן סנגל. הוא הוביל אותה במשחקי גביע אפריקה לאומות 2015 להדחה מוקדמת כבר בשלב הבתים, שגררה אחריה ביקורת רבה על ז'ירס. יומיים בלבד לאחר הדחתה מהטורניר, התפטר ז'ירס מתפקידו. חודשיים לאחר מכן, במרץ 2015, חזר לקדנציה שנייה כמאמן מאלי. בספטמבר 2017 התפטר מתפקידו.

ב-13 בדצמבר 2018 התמנה ז'ירס לתפקיד מאמן נבחרת תוניסיה. בגביע אפריקה לאומות 2019 הגיע עם תוניסיה למקום הרביעי, ולאחר הטורניר סיים את תפקידו.

ב-23 בפברואר 2022 מונה למאמנה של נבחרת קוסובו.

תארים

עריכה

תארים כשחקן

עריכה
ז'ירונדן דה בורדו
נבחרת צרפת
תארים אישיים

תארים כמאמן

עריכה
פריז סן-ז'רמן
FAR רבאט
  • הגביע המרוקאי: 2003
נבחרת מאלי

סטטיסטיקות

עריכה

מועדונים

עריכה
עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע באירופה סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1970/1971 ז'ירונדן דה בורדו צרפת ליגת העל הצרפתית 24 3 5 0 0 0 29 3
1971/1972 28 4 0 0 0 0 28 4
1972/1973 22 3 0 0 0 0 22 3
1973/1974 31 11 0 0 0 0 31 11
1974/1975 36 11 4 1 0 0 40 12
1975/1976 30 13 4 1 0 0 34 14
1976/1977 37 16 4 0 0 0 41 16
1977/1978 35 11 5 4 0 0 40 15
1978/1979 38 6 3 1 0 0 41 7
1979/1980 37 12 0 0 0 0 37 12
1980/1981 34 6 6 2 0 0 40 8
1981/1982 34 14 7 4 3 0 44 18
1982/1983 35 12 5 1 6 6 46 19
1983/1984 34 16 5 1 2 1 41 18
1984/1985 36 11 1 0 8 0 45 11
1985/1986 29 9 4 1 2 0 35 10
1986/1987 אולימפיק מרסיי צרפת ליגת העל הצרפתית 34 4 8 2 0 0 42 6
1987/1988 33 1 1 0 7 1 41 2
סך הכול בקריירה 585 164 61 18 28 8 674 190

נבחרת לאומית

עריכה
נבחרת צרפת
שנה הופעות שערים
1974 1 0
1975 0 0
1976 0 0
1977 2 0
1978 2 0
1979 0 0
1980 0 0
1981 5 0
1982 11 3
1983 4 0
1984 10 2
1985 5 1
1986 7 0
סה"כ 47 6

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אלן ז'ירס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מי רוצה את הידינק?, באתר וואלה, 13 בפברואר 2010
  2. ^ אלן ז'ירס יאמן את נבחרת מאלי, באתר וואלה, 21 באפריל 2010


נבחרת צרפתמונדיאל 1982 (מקום רביעי)

1 בראטלי • 2 אמורוס • 3 בטיסטון • 4 בוסיס • 5 ז'נביון • 6 לופז • 7 מאהוט • 8 טרזור • 9 גנגיני • 10 פלאטיני • 11 ז'יראר • 12 ז'ירס • 13 לאריו • 14 טיגנה • 15 בלון • 16 קוריו • 17 לקומב • 18 רושטו • 19 סיקס • 20 סולר • 21 קסטנדה • 22 אטורי • מאמן: הידלגו

צרפת 
נבחרת צרפתיורו 1984 (מקום ראשון)

1 באטס • 2 אמורוס • 3 דומרג • 4 בוסיס • 5 בטיסטון • 6 פרננדס • 7 פררי • 8 בראבו • 9 גנגיני • 10 פלאטיני • 11 בלון • 12 ז'ירס • 13 סיקס • 14 טיגנה • 15 לה רו • 16 רושטו • 17 לקומב • 18 טוסו • 19 ברגרו • 20 רוסט • מאמן: הידלגו

צרפת 
נבחרת צרפתמונדיאל 1986 (מקום שלישי)

1 באטס • 2 אמורוס • 3 אייאש • 4 בטיסטון • 5 ביבאר • 6 בוסיס • 7 לה רו • 8 טוסו • 9 פרננדס • 10 פלאטיני • 11 פררי • 12 ז'ירס • 13 ז'נז'יני • 14 טיגנה • 15 ורקריס • 16 בלון • 17 פאפן • 18 רושטו • 19 סטופירה • 20 קסרב • 21 ברגרו • 22 רוסט • מאמן: מישל

צרפת 
נבחרת סנגלגביע אפריקה לאומות 2015

1 קונדול • 2 מבודג'י • 3 ג'ילובוג'י • 4 אנדיאיי • 5 דיופ • 6 לאמין סאנה • 7 סואו • 8 קויאטה • 9 דיוף • 10 מאנה • 11 אנדויה • 12 באדג'י • 13 מבנגה • 14 טורה • 15 סיסה • 16 גומיס • 17 גייה • 18 סוארה • 19 קונאטה • 20 סליף סאנה • 21 גסאמה • 22 סווה • 23 קמארה • מאמן: ז'ירס

סנגל 
נבחרת תוניסיהגביע אפריקה לאומות 2019 (מקום רביעי)

1 בן מוסטפא • 2 כשרידה • 3 ברון • 4 מריאח • 5 אל-חדאדי • 6 בדווי • 7 אל-מסאכני • 8 שוואט • 9 באדרי • 10 ח'זרי • 11 חניסי • 12 עוואדי • 13 סאסי • 14 דראגר • 15 לאמטי • 16 חסן • 17 צח'ירי • 18 צרארפי • 19 בן מוחמד • 20 שעלאלי • 21 חניד • 22 בן שריפיה • 23 סליטי • מאמן: ז'ירס

תוניסיה