אלעזר חזן

רבה של מרקש במאה ה-19

הרב אלעזר חזן[1] (סביב ה'תק"ן 1790 - י"ג בחשוון ה'תרכ"ו 1865) היה רבה של מרקש וראש הישיבה בעיר.

אלעזר חזן
לידה 1790
מרקש, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1865 (בגיל 75 בערך)
י"ג בחשוון ה'תרכ"ו
מקום קבורה בית העלמין היהודי ביפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים

מרוקומרוקו מרקש

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית יפו
תקופת הפעילות ? – 1865 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב, ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו ביאורי מהרא"ח על שולחן ערוך חושן משפט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

נולד במרקש לרבי יעקב אל-חזן, בסביבות שנת ה'תק"ן (1790). למד כנראה בישיבות העיר. נשא את זהרה בת הרב שלמה אסבאג, רבה של מרקש. בשנת ה'תק"ף (1820 לערך) כבר חתם על פסקי דין. חבריו לדיינות היו: הרב אברהם פינטו הקטן (אב בית הדין), הרב דוד חיים צבאח, הרב אברהם אסולין, הרב מימון פינטו, הרב משה רוזיליו, הרב רפאל מסעוד אבן מוחא. לבית דינם הופנו שאלות מערים אחרות במרוקו. הרב חזן התכתב בין השאר עם רבי יצחק בן וואליד[2] ורבי אברהם אנקווא.[3] בשנת ה'תרי"ח (1857) נפטר הרב דוד חיים צבאח שהיה עד לאותה העת רבה הראשי של מרקש, והרב חזן המשיך אותו בתפקיד. בשנת ה'תרכ"ג פרש מתפקידו כדי לעלות לארץ ישראל.[4] בדרכו לארץ ישראל עבר בגיברלטאר והעתיק שם כמה ספרים.[5] הוא התיישב ביפו וחי בה את שארית חייו.

הוא נפטר בי"ג בחשוון ה'תרכ"ו והספידו אותו כמה רבנים.[6] נקבר בבית הקברות היהודי ביפו.

בנו הרב הרב שלמה חזן - רב ביפו ובצפת, מחבר הספרים "שלחן הטהור", "שלחן הזהב", "שלחן מלכים" ועוד.

חיבוריועריכה

  • ביאור מהרא"ח - ביאור רחב על שולחן ערוך חושן משפט, ממקורות ההלכה עד לפסיקת חכמי מרוקו ומרקש. הספר יצא לאור לראשונה מכתבי ידו של המחבר בשנת ה'תשע"ט (2019) בשלושה כרכים על ידי מכון "פי ישרים", פנמה[7].

חיבורים שלא נדפסו:

לקריאה נוספתעריכה

  • תולדות רבי אלעזר חזן בספר ביאור מהרא"ח חלק א' עמודים 2–16

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לעיתים נכתב שם המשפחה "לחזאן", "חזאן" או "בן לחזאן".
  2. ^ ראו למשל בשו"ת רבי דוד צבאח אורח חיים סימן א.
  3. ^ ראו למשל שו"ת רבי דוד צבאח יורה דעה סימן ה'.
  4. ^ דוד תדהר כותב שעלה בשנת ה'תרט"ו, אך בספרו הוא כתב שעלה בשנת ה'תרכ"ג, וכך עולה גם ממפקדי מונטיפיורי
  5. ^ ביאור מהרא"ח עמודים 9-10.
  6. ^ רבי דוד מחכמי יפו (ראו ביאור מהרא"ח עמו' 12–13), ובנו רבי שלמה חזן (עיינו בספרו שלחן הטהור דרוש כ"א).
  7. ^ ראה הערות על ספר זה בבלוג גליונות.
הקודם:
הרב דוד חיים צבאח
רבנים ראשיים של מרקש הבא:
הרב רפאל מסעוד אבן מוחא