אלעזר שפירא
רבי אלעזר שפירא (1808 (ה'תקס"ח) - 3 בספטמבר 1865 (י"ב באלול ה'תרכ"ה)) היה רב בעיר לנצהוט, בנו של מייסד חסידות דינוב, רבי צבי אלימלך שפירא. לאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר מלנצהוט.
| לידה |
1808 ה'תקס"ח סטז'יז'וב, פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 בספטמבר 1865 (בגיל 57 בערך) י"ב באלול ה'תרכ"ה ווינה, אוסטריה | ||||
| מקום קבורה | לנצוט, פולין | ||||
| מקום מגורים | סטז'יז'וב, ריבוטיטש, לנצוט | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 3 בספטמבר 1865  | ||||
| תחומי עיסוק | פירושי התורה, קבלה | ||||
| רבותיו | אביו רבי צבי אלימלך שפירא, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב | ||||
| חיבוריו | "יודעי בינה" | ||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהרבי אלעזר נולד בסטריזוב שבפולין לרבי צבי אלימלך שפירא (הבני יששכר) ולחנה מינדל, בתו של רבי שמואל מטשיטש. היה תלמידם של אביו ושל רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב.
התחתן בריבאטיטש בחודש ניסן שנת תקפ"א. לאחר נישואיו לטאבא חוה בתו של רבי יהושע העשל הלעס מדוקלה מונה בשנת ה'תקפ"ט לרבה של ריבוטיטש עיר מולדתו עד שנת ה'תקצ"ח אז נתמנה לרבה של סטז'יז'וב.
עם פטירת אביו בי"ח בטבת ה'תר"א, החל הרב שפירא לנהוג באדמו"רות ובשנת ה'תרי"ז מונה רבי אלעזר שפירא לכהן כרבה הראשי של לנצהוט שבפולין שם ייסד מחדש את חצרו. בתקופה זו חיבר את ספרו "יודעי בינה" בו הוא מפרש את התורה בראי הקבלה והמיסטיקה היהודית.
רבי אלעזר נפטר לאחר מחלה קשה שבה לקה כשלושה חודשים עד מותו בווינה ב-3 בספטמבר 1865 (י"ב באלול ה'תרכ"ה) ברחוב סאלצגריס 37 אשר בהאינרה שטאדט[1], ואת מקומו באדמו"רות מילא בנו השלישי רבי שמחה שפירא.
צאצאיו
עריכה- רבי שלמה שפירא, (נפטר ה'תרנ"ג). אדמו"ר הראשון ממונקאטש
- רבי מנחם מענדל פנחס שפירא (נפטר ה'תרע"ב). רב בלנצהוט
- רבי שמחה שפירא (נפטר בי' בתשרי ה'תרע"ג). אדמו"ר השני מלנצהוט
- צבי אלימלך שפירא (נפטר ה'תרס"ד) כיהן לאחר פטירת אביו כאדמו"ר מבירטש
- רחל שפירא, אשת רבי מאיר לנגזם
- אדל רבקה שפירא, אשת רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא מדינוב.
הערות שוליים
עריכה- ^ מאמר הכנה דרבה, אות קנ״ב., בית שלמה