צבי הירש מזידיטשוב

רב פולני

רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב (תקכ"ג, 1763י"א בתמוז תקצ"א, 22 ביוני 1831) אדמו"ר ומקובל מפורסם, ייסד את שושלת חסידות זידיטשוב.

צבי הירש מזידיטשוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1763
תקכ"ג
סמביר, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 ביוני 1831 (בגיל 68 בערך)
י"א בתמוז תקצ"א
ז'ידאצ'וב, ממלכת הבסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 22 ביוני 1831 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדותיועריכה

נולד לרבי יצחק אייזיק מכפר סאפרין שבגליציה, מצאצאיו של רבי יום טוב ליפמן הלר בעל ה"תוספות יום טוב", ואחיהם של רבי משה מסאמבור, רבי אלכסנדר מקומרנא, רבי ליפא מסאמבור ורבי ישכר בעריש מזידיטשוב. נישא לרחל פערל מהכפר רודא הסמוך לזידיטשוב.

היה גדול בתורה הן בנגלה והן בנסתר, בשל ידיעותיו המקיפות בספר הזהר כונה בפי גדולי דורו "שר בית הזוהר" (כמליצה על בסיס "שר בית הסוהר" המופיע בסיפור יוסף ואשת פוטיפר בספר בראשית).

השפעתו בגליציה הייתה רבה ולאחר פטירת חברו רבי נפתלי מרופשיץ היה רבי צבי לגדול אדמור"י גליציה בדורו. סימוכין לכך אפשר לראות בהתבטאות המפורסמת של תלמידו רבי חיים מצאנז שאמר: כשאומרים בגליציה סתם "רבי", מתכוונים לבעל ה"עטרת צבי". גם לבנו של רבי חיים, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה מיוחסת אמרה בשם רבי מאיר מפרמישלאן ורבי דוד שפירא (דינוב) המשווה את הנסיעה לזידיטשוב בי"א בתמוז לנסיעה לקברו של רשב"י במירון בל"ג בעומר.

נפטר ממגפת הכולרה בי"א בתמוז תקצ"א (1831). רבי שלמה קלוגר הספיד אותו[1].

אחר פטירתו כיהן אחיו רבי ישכר בעריש כממשיך דרכו, אולם כעבור שנה בלבד נפטר, ואת מקומו מילא חתנו רבי יהודה צבי מראזלא[2] ובשנת ה'תרט"ו החל אחיינו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב[3] לכהן כאדמו"ר ודרכו המשיכה השושלת.

רבותיועריכה

רבותיו המובהקים היו רבי ברוך ממז'יבוז' והחוזה מלובלין, אך היה מחשיב את כל רבני דורו וביקר בחצרותיהם של המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מענדל מרימנוב, רבי משה לייב מסאסוב, וה"אוהב ישראל" מאפטא, מהם ציטט בספריו. היה ממתנגדיו הגדולים של רבי שמחה בונים מפשיסחה.

תלמידיועריכה

רבי אליעזר זאב מבוטשעטש היה עורך אליו נסיעות לאחר פטירת רבותיו, בין השנים תקפ"ו - תקצ"א. כמו כן תלמידו המובהק היה אחיינו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק ספרין מקאמרנא (המספר על כך שדודו רבי צבי היה מבקש ממנו בצעירותו שיספר לו דברים שנתגלו לו ברוח הקודש, והיה נותן לו על כך מטבעות, אותם היה הוא מחלק לצדקה). חתנו רבי יהודה צבי מרוזדיל, רבי יוסף מאיר וייס מספינקה, רבי אברהם מנארול ורבי יוסף רוטנברג מקוזובה.

גם לאחר פטירתו הפך למורה דרך עבור רבים מגדולי ישראל. בין תלמידיו היה המלבי"ם, שכותב בספרו "ארצות החיים", שהוא תלמיד ה"עטרת צבי" מזידיטשוב. רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שנולד שנים רבות לאחר פטירתו, נהג לכתוב בספריו "מורי ורבי ה'עטרת צבי'", ואמר "אני דבוק בספרים שלו כמו שהייתי דבוק בו אם היינו חיים באותה תקופה". האדמו"ר בעל ה"שומרי אמונים", רבי אהרן ראטה, מצטט בספריו עשרות פעמים את ה'עטרת צבי' ומכנהו בתארים מפליגים כגון "שר בית הזוהר" (תואר שמקובל בדרך כלל לאחיינו רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנא).

חיבוריועריכה

מצאצאיועריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • יונתן מאיר, "צבי לצדיק: יוסף פרל, ר' צבי הירש מזידיטשוב ופולמוס הגימטריות", סמכות רוחנית: מאבקים על כח תרבותי בהגות היהודית, בעריכת חיים קרייסל, בועז הוס, אורי ארליך, באר שבע תש"ע, עמ' 263–300
  • רעיה הרן, "עולם הפוך: תפיסת העולם הרדיקלית בהגותו של רבי צבי הירש מזידיטשוב", תרביץ עא (תשס"ב), עמ' 537–564
  • ישראל אופנהיים, "לדמותה של ההנהגה החסידית בגליציה: סוגיות במשנתו החברתית ובפועלו של ר' צבי הירש מזידיטשוב", גלעד יב (תשנ"א), עמ' מה-נו
  • אברהם סגל, ועל דרך העבודה: פרקים במשנת הקבלה והחסידות של ר' צבי הירש מזידיטשוב, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשע"א

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ זיכרון ימי עברה באתר היברובוקס.
  2. ^ בן רבי משה מסאמבור.
  3. ^ בנו של רבי ישכר בעריש.