פתיחת התפריט הראשי

אלפה קונדה

פוליטיקאי גינאי

אלפה קונדהצרפתית: Alpha Condé; נולד ב-4 במרץ 1938) הוא פוליטיקאי ומדינאי גינאי, ונשיא גינאה החל מה-21 בדצמבר 2010. במשך עשורים פעל באופוזיציה כנגד שלטונם של אחמד סקו טורה ולנסנה קונטה. עקב פעילותו הפוליטית נאלץ לחיות תקופה ארוכה בגלות ואף נידון שלא בפניו למוות בשנת 1970. בשובו למולדתו ב-17 במאי 1991 עמד בראש מפלגת התלכדות העם של גינאה (Rassemblement du peuple de Guinée או RPG) ובין השנים 19982000 ישב במאסר. נבחר לנשיא הרפובליקה של גינאה בבחירות החופשיות הראשונות בתולדות המדינה, ב-7 בנובמבר 2010. אלפה קונדה, בן הקבוצה האתנית מנדינקה, הוא משפטן בהכשרתו ופרופסור למשפטים.

אלפה קונדה
Alpha Condé
Alpha Conde - World Economic Forum Annual Meeting 2012.jpg
אלפה קונדה בכנס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי, 2012
לידה 4 במרץ 1938 (בן 81)
בוקה, גינאה הצרפתית, מערב אפריקה הצרפתית
מדינה גינאהגינאה  גינאה
השכלה אוניברסיטת פנתאון-סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה RPG ("התלכדות העם של גינאה")
בת זוג ג'נה קאבה קונדה
נשיא גינאה ה־4
21 בדצמבר 2010
(8 שנים ו-30 שבועות)
פרסים והוקרה
עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ילדות ותחילת הקריירהעריכה

אלפה קונדה נולד בשנת 1938 בבוקה (Boké), במחוז קורוסה שבגינאה העליונה (במזרח גינאה), שהייתה באותה תקופה חלק מאפריקה המערבית הצרפתית, בן לקבוצה האתנית מנדינקה. בגיל 15 נסע לצרפת על מנת ללמוד בתיכון ולאחר מכן המשיך בלימודיו באוניברסיטה. זכה לדיפלומת לימודים אקדמיים DES ולאחר מכן קיבל תואר דוקטור במשפט ציבורי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת פריז I פנתאון-סורבון. לאחר קבלת התואר לימד קונדה באותה אוניברסיטה במשך למעלה מעשר שנים והמשיך ללמד לאחר מכן בבית הספר הגבוה לתקשורת.

במקביל פעל קונדה במסגרת האגודה המקצועית של המרצים SNESUP ומילא תפקיד בכיר באיגוד הסטודנטים הגינאים בצרפת ובפדרציה של הסטודנטים מאפריקה השחורה בצרפת. בשנים 19671975 היה מתאם הנהלת הקבוצות הלאומיות האפריקאיות שהשגיחו על פעילות הנהגת הפדרציה. ב-1963 נבחר ליושב ראש הפדרציה של הסטודנטים מאפריקה השחורה בצרפת.

פעילותו האופוזיציוניתעריכה

בשנת 1977, בימי המפגש המשולש לפיוס במונרוביה, בין הנשיאים אחמד סקו טורה, פליקס הופואה בואני ולאופולד סדאר סנגור, הקים קונדה, יחד עם הפרופסור אלפה איברהימה סאו, באיו חליפה ואחרים את התנועה הלאומית דמוקרטית MND. מפלגה זו ניהלה מאבק פוליטי מחתרתי, אחר כך חצי-מחתרתי ובסופו של דבר, החלה בפעילות גלויה ב-1991. מפלגת MND עברה כמה גלגולים: תחילה נקראה מפלגת אחדות, צדק, מולדת (Unité, Justice, Patrie או UJP), לאחר מכן הפכה להתלכדות הפטריוטים הגינאים (Rassemblement des patriotes guinéens או RPG)ולבסוף להתלכדות העם של גינאה (Rassemblement du peuple de Guinee או RPG).

מועמד לנשיאות ב-1993 וב-1998עריכה

לאחר שנת 1991 אפשר הנשיא לנסנה קונטה את שובם של מנהיגי האופוזיציה, ביניהם אלפה קונדה, באה ממאדו בויה, סיראדיו דיאלו, ז'אן-מארי דורה, מזור קאבה ואחרים, במסגרת תוכנית המעבר למשטר רב-מפלגתי לאחר שלושים שנות משטר אוטוריטרי. אלפה קונדה הציג את מועמדותו לצד אחרים בבחירות לנשיאות בדצמבר 1993 בהן ניצח הנשיא, הגנרל קונטה, עם 51.7% מן הקולות. המשקיפים המקומיים והבינלאומיים דיווחו כי הבחירות התנהלו באווירת שחיתות שתרמה רבות לתבוסת מתנגדי הנשיא. האופוזיציה ערערה על תוצאות הבחירות. במחוזות האלקטורליים קנקן וסיגירי, שבהם היה אלפה קונדה פופולרי בוטלו תוצאות הבחירות על ידי בית המשפט הגבוה. קונדה פנה עם זאת לחסידיו שלא למרוד אלא להתרכז באתגרים האלקטורליים הבאים.

בבחירות הנשיאותיות הבאות שחלו בדצמבר 1998 הציג אלפה קונדה שוב את מועמדותו אך נחטף ונאסר ללא משפט עד ליום סיום הבחירות. הגנרל לנסנה קונטה ניצח בסיבוב הראשון של הבחירות עם 56.1% מהקולות, בעוד מועמד אחר, ממאדו בויה בא, זכה ב-24.6%. ב-16 בדצמבר 1998, כיומיים לאחר הבחירות, מנהיגי אופויזציה רבים נעצרו בטענה של תכנון מרד כנגד המשטר.

המאסרעריכה

אלפה קונדה הוחזק במאסר במשך יותר מעשרים חדשים ללא משפט. מאסרו עורר מחאות רבות בעולם, לרבות מצד אמנסטי אינטרנשיונל ומועצת האיחוד האינטרפרלמנטרי, בגלל הפרת חסינותו הפלמנטרית. הוקמו ועדות וארגונים שדרשו מהגנרל קונטה לשחרר את קונדה. התערבו למען שחרורו גם מדלן אולברייט, שרת החוץ של ארצות הברית ונשיא צרפת, ז'אק שיראק. בסופו של דבר, בתום משפט ראווה, נידון קונדה בשנת 2000 לחמש שנות מאסר בגין "פגיעה בביטחון המדינה " וב"שימוש בלתי חוקי בכוח מזוין". במאי 2001 חנן הנשיא קונטה את אלפה קונדה והוא שוחרר מן הכלא לאחר 28 חודשי מאסר. בשנים 20032005 שהה שוב קונדה בגלות.

הבחירות לנשיאות בשנת 2010עריכה

לאחר מותו של לנסנה קונטה ב-22 בדצמבר 2008 וההפיכה שהביאה לשלטון את החונטה צבאית בראשות מוסא דדיס קמארה, התמקד אלפה קונדה במאמצים להחזיר את גינאה למשטר אזרחי ולאפשר קיומן של בחירות חופשיות ללא מגבלה. פעילותו זו התנהלה במסגרת "הכוחות החיים" (Forces Vives) של האופוזיציה, האיגודים המקצועיים ושאר חלקי החברה האזרחית. עקב טבח ב-28 בספטמבר 2009 שבו נהרגו למעלה מ-150 מפגינים ועשרות נשים נאנסו על ידי כוחות הצבא, הטיל האיחוד האפריקאי סנקציות על גינאה. לאחר ניסיון ההתנקשות בדדיס קמארה שנורה בראשו ונפצע, עברה ההנהגה לידי הגנרל סקובה קונאטה, שהסכים לבסוף, למעבר לשלטון אזרחי.

בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-27 ביוני 2010 הגיע אלפה קונדה למקום השני, עם 18.25% מהקולות, כשראש הממשלה לשעבר סלו דאלן דיאלו זכה במקום הראשון עם 43.69%. אולם, בסיבוב השני שנערך ב-7 בנובמבר 2010 ניצח קונדה כשקיבל 52.52% מהקולות ויריבו, סלו דאלן דיאלו, אחרי התנגדות התחלתית, הכיר בתבוסתו. לעומת זאת, מתח דיאלו בקורת על ידי השימוש שעשה קונדה בסיסמאות נגד ה"מאפיה הפאולית" (כלומר – של השבט פולבה או פולאני).

נשיא הרפובליקה של גינאהעריכה

אלפה קונדה נכנס לתפקיד הנשיא בטקס שנערך ב-21 בדצמבר 2010 בנוכחות שלושה-עשר ראשי מדינות אפריקאיות ומשלחות מארצות רבות. קונדה הבטיח "עידן חדש" ואת כוונתו להיות "מנדלה של גינאה" שיאחד ויפתח את ארצו, כשססמתו "רצון, דמיון, יושרה"[1].

כעבור שלושה ימים מינה את מוחמד סעיד פופאנה כראש הממשלה. הנשיא החדש נתן עדיפות גבוהה לרפורמה במגזר הכרייה במדינה העשירה מאוד במשאבי טבע (כגון ברזל, בוקסיט, זהב), שלא נוצלו במשך השנים כראוי, לטובת העלאת רמת חיי תושבי המדינה. קונדה הקים ועדה לבדיקת החוזים בנוגע למכרות והתייעץ בנושא זה עם טוני בלייר וג'ורג' סורוס. המשטר החדש של קונדה דרש להעניק לממשלה שליטה של 15% מכל פרויקט פיתוח כרייה בחינם, לאפשר קנייה של 20% נוספים במחירי השוק וקרא לשקיפות רבה יותר של החוזים[2]. יריביו של קונדה האשימו אותו, בין היתר על ידי שר המכרות לשעבר מחמוד תיאם, כי הפלה בחוזי עסקי כרייה לטובת חברות מדרום אפריקה.

ב-19 ביולי 2011 ניסו אנשי צבא להתנקש בחייו של הנשיא קונדה ותקפו את דירתו הפרטית בקונאקרי, כשחלק ממנה נהרס על ידי טיל. קונדה לא נפגע אך אחד משומריו נהרג. באותו חודש פנו אליו נציגי הארגון כתבים ללא גבולות וממשלת צרפת עם בקשה שלא להגביל את חופש העיתונות ושיארגן בהקדם בחירות פרלמנטריות.

אלפה קונדה היה נשוי שלוש פעמים. אשתו הראשונה מ-1973 הייתה הדיילת מינה קונה, מחוף השנהב, אם בנו, מוחמד, כעת איש עסקים. אשתו השנייה הייתה ננה קאני דיאלו. אשתו הנוכחית, משנת 2010, היא ג'נה קאבה קונטה.

ב-20 ביולי 2016 חידש את היחסים הדיפלומטיים בין ארצו לישראל, שהיו מנותקים מאז 1967[3].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אפריקן ביולטין
  2. ^ דני פוטרסטון, תרגום ב"מעריב"
  3. ^ "לאחר 49 שנים: ישראל הכריזה על חידוש היחסים עם גינאה". וואלה! NEWS‏. 20 ביולי 2016