אלפה קונדה
אלפה קונדה (בצרפתית: Alpha Condé; נולד ב-4 במרץ 1938) הוא פוליטיקאי ומדינאי גינאי, שכיהן כנשיא גינאה החל מ-21 בדצמבר 2010 עד 5 בספטמבר 2021. במשך עשורים פעל באופוזיציה כנגד שלטונם של אחמד סקו טורה ולנסנה קונטה. עקב פעילותו הפוליטית נאלץ לחיות תקופה ארוכה בגלות ואף נידון שלא בפניו למוות בשנת 1970. בשובו למולדתו ב-17 במאי 1991 עמד בראש מפלגת התלכדות העם של גינאה (Rassemblement du peuple de Guinée או RPG) ובין השנים 1998–2000 ישב במאסר. נבחר לנשיא הרפובליקה של גינאה בבחירות החופשיות הראשונות בתולדות המדינה, ב-7 בנובמבר 2010. אלפה קונדה, בן הקבוצה האתנית מנדינקה, הוא משפטן בהכשרתו ופרופסור למשפטים.
 | |||||
| אלפה קונדה בכנס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי, 2012 | |||||
| לידה |
4 במרץ 1938 (בן 86) בוקה, גינאה הצרפתית, מערב אפריקה הצרפתית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
ߞߐ߲ߘߍ  | ||||
| מדינה |
 גינאה | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | RPG ("התלכדות העם של גינאה") | ||||
| בת זוג | ג'נה קאבה קונדה | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהאלפה קונדה נולד בשנת 1938 בבוקה (Boké), במחוז קורוסה שבגינאה העליונה (במזרח גינאה), שהייתה באותה תקופה חלק מאפריקה המערבית הצרפתית, בן לקבוצה האתנית מנדינקה. בגיל 15 נסע לצרפת על מנת ללמוד בתיכון ולאחר מכן המשיך בלימודיו באוניברסיטה. זכה לדיפלומת לימודים אקדמיים DES ולאחר מכן קיבל תואר דוקטור במשפט ציבורי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת פריז I פנתאון-סורבון. לאחר קבלת התואר לימד קונדה באותה אוניברסיטה במשך למעלה מעשר שנים והמשיך ללמד לאחר מכן בבית הספר הגבוה לתקשורת.
במקביל פעל קונדה במסגרת האגודה המקצועית של המרצים SNESUP ומילא תפקיד בכיר באיגוד הסטודנטים הגינאים בצרפת ובפדרציה של הסטודנטים מאפריקה השחורה בצרפת. בשנים 1967–1975 היה מתאם הנהלת הקבוצות הלאומיות האפריקאיות שהשגיחו על פעילות הנהגת הפדרציה. ב-1963 נבחר ליושב ראש הפדרציה של הסטודנטים מאפריקה השחורה בצרפת.
פעילותו האופוזיציונית
עריכהבשנת 1977, בימי המפגש המשולש לפיוס במונרוביה, בין הנשיאים אחמד סקו טורה, פליקס הופואה בואני ולאופולד סדאר סנגור, הקים קונדה, יחד עם הפרופסור אלפה איברהימה סאו, באיו חליפה ואחרים את התנועה הלאומית דמוקרטית MND. מפלגה זו ניהלה מאבק פוליטי מחתרתי, אחר כך חצי-מחתרתי ובסופו של דבר, החלה בפעילות גלויה ב-1991. מפלגת MND עברה כמה גלגולים: תחילה נקראה מפלגת אחדות, צדק, מולדת (Unité, Justice, Patrie או UJP), לאחר מכן הפכה להתלכדות הפטריוטים הגינאים (Rassemblement des patriotes guinéens או RPG)ולבסוף להתלכדות העם של גינאה (Rassemblement du peuple de Guinee או RPG).
מועמד לנשיאות ב-1993 וב-1998
עריכהלאחר שנת 1991 אפשר הנשיא לנסנה קונטה את שובם של מנהיגי האופוזיציה, ביניהם אלפה קונדה, באה ממאדו בויה, סיראדיו דיאלו, ז'אן-מארי דורה, מזור קאבה ואחרים, במסגרת תוכנית המעבר למשטר רב-מפלגתי לאחר שלושים שנות משטר אוטוריטרי. אלפה קונדה הציג את מועמדותו לצד אחרים בבחירות לנשיאות בדצמבר 1993 בהן ניצח הנשיא, הגנרל קונטה, עם 51.7% מן הקולות. המשקיפים המקומיים והבינלאומיים דיווחו כי הבחירות התנהלו באווירת שחיתות שתרמה רבות לתבוסת מתנגדי הנשיא. האופוזיציה ערערה על תוצאות הבחירות. במחוזות האלקטורליים קנקן וסיגירי, שבהם היה אלפה קונדה פופולרי בוטלו תוצאות הבחירות על ידי בית המשפט הגבוה. קונדה פנה עם זאת לחסידיו שלא למרוד אלא להתרכז באתגרים האלקטורליים הבאים.
בבחירות הנשיאותיות הבאות שחלו בדצמבר 1998 הציג אלפה קונדה שוב את מועמדותו אך נחטף ונאסר ללא משפט עד ליום סיום הבחירות. הגנרל לנסנה קונטה ניצח בסיבוב הראשון של הבחירות עם 56.1% מהקולות, בעוד מועמד אחר, ממאדו בויה בא, זכה ב-24.6%. ב-16 בדצמבר 1998, כיומיים לאחר הבחירות, מנהיגי אופוזיציה רבים נעצרו בטענה של תכנון מרד כנגד המשטר.
המאסר
עריכהאלפה קונדה הוחזק במאסר במשך יותר מעשרים חדשים ללא משפט. מאסרו עורר מחאות רבות בעולם, לרבות מצד אמנסטי אינטרנשיונל ומועצת האיחוד האינטרפרלמנטרי, בגלל הפרת חסינותו הפלמנטרית. הוקמו ועדות וארגונים שדרשו מהגנרל קונטה לשחרר את קונדה. התערבו למען שחרורו גם מדליין אולברייט, שרת החוץ של ארצות הברית ונשיא צרפת, ז'אק שיראק. בסופו של דבר, בתום משפט ראווה, נידון קונדה בשנת 2000 לחמש שנות מאסר בגין "פגיעה בביטחון המדינה " וב"שימוש בלתי חוקי בכוח מזוין". במאי 2001 חנן הנשיא קונטה את אלפה קונדה והוא שוחרר מן הכלא לאחר 28 חודשי מאסר. בשנים 2003–2005 שהה שוב קונדה בגלות.
הבחירות לנשיאות בשנת 2010
עריכהלאחר מותו של לנסנה קונטה ב-22 בדצמבר 2008 וההפיכה שהביאה לשלטון את החונטה צבאית בראשות מוסא דדיס קמארה, התמקד אלפה קונדה במאמצים להחזיר את גינאה למשטר אזרחי ולאפשר קיומן של בחירות חופשיות ללא מגבלה. פעילותו זו התנהלה במסגרת "הכוחות החיים" (Forces Vives) של האופוזיציה, האיגודים המקצועיים ושאר חלקי החברה האזרחית. עקב טבח ב-28 בספטמבר 2009 שבו נהרגו למעלה מ-150 מפגינים ועשרות נשים נאנסו על ידי כוחות הצבא, הטיל האיחוד האפריקאי סנקציות על גינאה. לאחר ניסיון ההתנקשות בדדיס קמארה שנורה בראשו ונפצע, עברה ההנהגה לידי הגנרל סקובה קונאטה, שהסכים לבסוף, למעבר לשלטון אזרחי.
בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-27 ביוני 2010 הגיע אלפה קונדה למקום השני, עם 18.25% מהקולות, כשראש הממשלה לשעבר סלו דאלן דיאלו זכה במקום הראשון עם 43.69%. אולם, בסיבוב השני שנערך ב-7 בנובמבר 2010 ניצח קונדה כשקיבל 52.52% מהקולות ויריבו, סלו דאלן דיאלו, אחרי התנגדות התחלתית, הכיר בתבוסתו. לעומת זאת, מתח דיאלו בקורת על ידי השימוש שעשה קונדה בסיסמאות נגד ה"מאפיה הפאולית" (כלומר – של השבט פולבה או פולאני).
נשיא הרפובליקה של גינאה
עריכהאלפה קונדה נכנס לתפקיד הנשיא בטקס שנערך ב-21 בדצמבר 2010 בנוכחות שלושה-עשר ראשי מדינות אפריקאיות ומשלחות מארצות רבות. קונדה הבטיח "עידן חדש" ואת כוונתו להיות "מנדלה של גינאה" שיאחד ויפתח את ארצו, כשססמתו "רצון, דמיון, יושרה".[1]
כעבור שלושה ימים מינה את מוחמד סעיד פופאנה כראש הממשלה. הנשיא החדש נתן עדיפות גבוהה לרפורמה במגזר הכרייה במדינה העשירה מאוד במשאבי טבע (כגון ברזל, בוקסיט, זהב), שלא נוצלו במשך השנים כראוי, לטובת העלאת רמת חיי תושבי המדינה. קונדה הקים ועדה לבדיקת החוזים בנוגע למכרות והתייעץ בנושא זה עם טוני בלייר וג'ורג' סורוס. המשטר החדש של קונדה דרש להעניק לממשלה שליטה של 15% מכל פרויקט פיתוח כרייה בחינם, לאפשר קנייה של 20% נוספים במחירי השוק וקרא לשקיפות רבה יותר של החוזים.[2] יריביו של קונדה האשימו אותו, בין היתר על ידי שר המכרות לשעבר מחמוד תיאם, כי הפלה בחוזי עסקי כרייה לטובת חברות מדרום אפריקה.
ב-19 ביולי 2011 ניסו אנשי צבא להתנקש בחייו של הנשיא קונדה ותקפו את דירתו הפרטית בקונאקרי, כשחלק ממנה נהרס על ידי טיל. קונדה לא נפגע אך אחד משומריו נהרג. באותו חודש פנו אליו נציגי הארגון כתבים ללא גבולות וממשלת צרפת עם בקשה שלא להגביל את חופש העיתונות ושיארגן בהקדם בחירות פרלמנטריות. אלפה קונדה היה נשוי שלוש פעמים. אשתו הראשונה מ-1973 הייתה הדיילת מינה קונה, מחוף השנהב, אם בנו, מוחמד, כעת איש עסקים. אשתו השנייה הייתה ננה קאני דיאלו. אשתו הנוכחית, משנת 2010, היא ג'נה קאבה קונטה.
ב-20 ביולי 2016 חידש את היחסים הדיפלומטיים בין ארצו לישראל, שהיו מנותקים מאז 1967.[3]
ההפיכה הצבאית
עריכהב-5 בספטמבר 2021 נאסר על ידי צבא גינאה במסגרת הפיכה צבאית נגד משטרו.[4] בראש ההפיכה עמד הקולונל ממאדי דומבויה, ראש הכוחות המיוחדים. הוא הכריז על ביטול החוקה, פיזור הממשלה וסגירת הגבולות. קונדה הושם במעצר בית. אפ על פי שקונדה היה הנשיא הראשון של גינאה שנבחר באופן דמוקרטי , עם השנים חלה בשלטונו מגמה אוטוריטרית. נרתע מלדבר עם האופוזיציה , המתונה והרדיקלית כאחד. הופרו זכויות האדם. הוחזק במעצר בתנאי נאותים וסירב להתפטר מתוך תקווה שה Cedeao תחזיר אותו לשלטון. ב-17 בספטמבר 2021 דומבויה הוכרז כנשיא הרפובליקה על ידי הכת הצבאית. ב-1 באוקטובר הוא הושבע בפני בית המשפט העליון כנשיא לתקופת מעבר
אחרי ההדחה משלטון
עריכהבנובמבר 2021 שוחרר קונדה המאסר הצבאי ונשלח למעצר בית בבית אשתו, ג'נה קאבה קונדה. [5] [6] ב-1 בינואר 2022 הורש לנסוע לטיפולים בחו"ל לזמן מוגבל. [7]. הוא נסע לאבו דאבי [8] משם חזר ב-8 באפריל 2022 [9] במרץ 2022 הוחלף קונדה בראש מפלגתו RPC- Arc en ciel על ידי ראש הממשלה לשעבר אברהים קאסורי פופאנה [10] במאי 2022 פתח התובע הכללי בקונקרי חקירה משפטית נגד קונדה על "רציחות", "עינויים" וביוחד "חטיפות"[11]. ב21 במאי 2022 נהורשה קונדה מסיבות הומניטריות לנסוע לחו"ל לטיפולים רפואיים [12]
בנובמבר הואשם קונדה יחד עם כ-180 אנשי שלטונו בגין "שחיתות ,התעשרות בלתי חוקית הלבנת כספים, זיופים וזיופים במסמכים ציבוריים, מעילה בכספי ציבור ושותפות בפשע".[13]
ב-9 בדצמבר 2022 פרסם משרד האוצר האמריקאי רשימה של יותר מארבעים אישים שנפגעו בסנקציות בגין מעשי שחיתות והפרות זכויות אדם. בין היעדים של המשרד לבקרת נכסים זרים (OFAC), גוף הבקרה הפיננסי של משרד האוצר האמריקאי הוזכר גם אלפא קונדה.[14]. ארצות הברית החליטו להקפיא את נכסיו של אלפא קונדה והטיל עליו סנקציות מסחריות בגלל היותו נחשב אחראי ל"הפרות זכויות אדם" [15]
ב-8 באפריל 2023 נפטרה אשתו של קונדה, האג'ה ג'נה קאבה קונדה, בבית החולים האמריקאי בפריז. [16] בנובמבר 2023 התובע הכללי של בית הדין לערעורים בקונקרי הודיע על פתיחת הליכים משפטיים חדשים נגד קונדה בגיל "בגידה, התאגדות פלילית, שותפות באחזקה בלתי חוקית של נשק ותחמושת [17] מגלותו בטורקיה בשנה החדשה 2024 פנה אלפא קונדה לעמו ולחברי מפלגתו וטען שהנשיא דומבויה , "לגיונר צרפתי לשעבר וכנופייתו" אינם מסוגלים לספר את המרכים הבסיסיים ביותר של האוכלוסייה בגינאה" והבטיח שהוא נכון לעמוד לרשות חברי מפלגתו ולהגן על הרפובליקה". [18]
קישורים חיצוניים
עריכה
- ריאיון עם הנשיא הנבחר אלפה קונדה באתר יו טיוב
- "די לשלטון המבוסס על אתניות" ב"אפריקן ביולטין"
- כתבה ב"אירין ניוז" על חזרתו של אלפה קונדה אחרי שנתיים שנות גלות
- "ביד ברזל: מאבקי הכרייה של בני שטיינמץ" – כתבה מאת דני פורטסון מה"סאנדיי טיימס", באתר nrg, 11 במאי 2012
- כתבה של AFP על בחירתו של אלפה קונדה לנשיא, 15.11.2010
אלפה קונדה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אפריקן ביולטין
- ^ דני פוטרסטון, תרגום ב"מעריב"
- ^ אמיר תיבון, לאחר 49 שנים: ישראל הכריזה על חידוש היחסים עם גינאה, באתר וואלה, 20 ביולי 2016
- ^ "הפיכה" בגינאה: "לוחמי קומנדו שבו את הנשיא", באתר ynet, 5 בספטמבר 2021
- ^ David Coffey with RFI, Guinea's junta says ousted leader Alpha Condé has returned home, RFI, 30 בנובמבר 2021
- ^ באתר העיתון ב-30 בנובמבר 2021 Matin Libre
- ^ באתר RF RF soigner-hors-du-pays?ref=tw_ise-faire- באתרRFI אחד בינואר 2022
- ^ [1] באתר FR ב-18 בינואר 2022
- ^ באתר Avernirguinee ב-8 באוגוסט 2022
- ^ באתר RFI ב-1 באפריל 2022
- ^ באתר קול אמריקה ב- 6 במאי 2022
- ^ במגזין Jeune Afrique ב-21 במאי 2022
- ^ Guinée : Alpha Condé et 187 ex-hauts cadres bientôt poursuivis pour corruption, Jeune Afrique, 3 בנובמבר 2022
- ^ [2] באתר jeuneafrique
- ^ באתר "Voice of America ב- 9 בדצמבר 2022
- ^ באתר La Guinée info ב- 8 באפריל 2023
- ^ באתר FR ב 22 בנובמבר 2023
- ^ באתר RFI ב- 8 בינואר 2024