ריק בארי

שחקן כדורסל אמריקאי

ריצ'רד (ריק) פרנסיס דניס בארי השלישיאנגלית: Richard (Rick) Francis Dennis Barry III; נולד ב-28 במרץ 1944 באליזבת' שבניו ג'רזי) הוא כדורסלן עבר אמריקאי. נחשב לאחד מטובי הסמול פורוורדים הטבעיים בתולדות הכדורסל כתוצאה משילוב של יכולות הקליעה, לקיחת הריבאונדים והנהגת משחק ההגנה של קבוצתו.[1] בארי הוא השחקן היחיד שזכה בתואר מלך הסלים הן ב-NCAA, הן ב-NBA והן ב-ABA. הוא נבחר לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA ב-1996 ונכלל בהיכל התהילה של הכדורסל.

ריק בארי
Rick Barry
ריק בארי, 2015
ריק בארי, 2015
לידה 28 במרץ 1944 (בן 80)
אליזבת' שבניו ג'רזי
עמדה סמול פורוורד
גובה 2.01 מטר
מספר 24, 4, 2
מכללה אוניברסיטת מיאמי
דראפט בחירה מספר 2, 1965
סן פרנסיסקו ווריורס
היכל התהילה נבחר בשנת 1987
קבוצות כשחקן
1965–1967
1968–1969
1969–1970
1970–1972
1972–1978
1978–1980
סן פרנסיסקו ווריורס
אוקלנד אוקס
וושינגטון קאפס
ניו יורק נטס
גולדן סטייט ווריורס
יוסטון רוקטס
הישגים כשחקן
ליגת ה-NBA

זכייה באליפות (1975)
MVP של סדרת הגמר‏ (1975)
חמישיית העונה הראשונה (1966, 1967, 1974–1976)
חמישיית העונה השנייה (1973)
8 הופעות במשחק האולסטאר (1966, 1967, 1973–1978)
MVP של משחק האולסטאר (1967)
רוקי העונה (1966)
מלך הסלים (1967)
אחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA
מספר 24 הופרש על ידי גולדן סטייט ווריורס

ליגת ה-ABA
זכייה באליפות (1969)
חמישיית העונה הראשונה (1969–1972)
4 הופעות במשחק האולסטאר (1969–1972)
חבר בקבוצת כל הזמנים של ה-ABA

כאשר שיחק בגולדן סטייט ווריורס הוביל בארי את הקבוצה לזכייה באליפות ה-NBA ב-1975, כשבדרך זכה בפרס ה-MVP של סדרת הגמר. בנוסף, הוא השתתף שמונה פעמים במשחק האולסטאר של ה-NBA ונבחר שבע פעמים לאחת מחמישיות העונה.

בארי הוא מבעלי אחוזי הקליעה לעונשין הטובים בהיסטוריית ה-NBA ונהג לזרוק "זריקת סבתא"[2]

קריירה

עריכה

מכללות ותחילת קריירת ה-NBA

עריכה

בארי גדל ברוזל פארק שבניו ג'רזי ושיחק בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת מיאמי, בה כיכב במשך שלוש שנים. בתקופת משחקו בקבוצת האוניברסיטה הוא פגש לראשונה את אשתו פאם, שהייתה בתו של מאמן הקבוצה, ברוס הייל. בעונתו האחרונה באוניברסיטה, 1964/1965, סיים בארי כמלך הסלים של התאחדות ה-NCAA לאחר שקלע 37.4 נקודות בממוצע למשחק. עם זאת, הקבוצה לא השתתפה בטורניר אליפות המכללות, משום שתוכנית הכדורסל של האוניברסיטה הייתה בגדר ניסיון בלבד באותו זמן. בארי הוא אחד משלושה כדורסלנים, יחד עם טים ג'יימס וג'אק מקלינטון, שמספר חולצתם נתלה באולמה של האוניברסיטה.

לאחר שלוש שנים באוניברסיטה נבחר בארי במקום השני בדראפט ה-NBA, על ידי קבוצת סן פרנסיסקו ווריורס. בעונתו הראשונה בליגה, 1965/1966, זכה בתואר רוקי השנה ב-NBA שלאחר שקלע 25.7 נקודות - הממוצע השביעי בטיבו בהיסטוריה לרוקי - והוריד 10.6 ריבאונדים למשחק. סן פרנסיסקו השיגה באותה עונה 35 ניצחונות, שיפור של 18 לעומת העונה הקודמת. בארי כונה "הכלבלב ממיאמי" על ידי השדר של סן פרנסיסקו, בשל מבנה גופו הצנום וסגנון המשחק המהיר והזריז שלו.

בעונה הבאה, 1966/1967, השתתף בארי בפעם השנייה במשחק האולסטאר של ה-NBA וזכה בפרס ה-MVP של המשחק, לאחר שקלע 38 נקודות לזכות נבחרת המזרח. באותה עונה סיים כמלך הסלים של הליגה עם 35.6 נקודות למשחק - הממוצע השמיני בגובהו בתולדות ה-NBA. יחד עם סנטר הקבוצה, נייט ת'ורמונד, הוביל בארי את סן פרנסיסקו להעפלה לסדרת הגמר של ה-NBA, שם הפסידו לפילדלפיה 76' בתום שישה משחקים. במשחק השלישי בסדרה הוא קלע 55 נקודות והעמיד בסדרה כולה ממוצע של 40.8 נקודות למשחק, שיא בו החזיק גם במשך שלושה עשורים לאחר מכן.

לאחר אותה עונה חשק בארי במעבר לקבוצת אוקלנד אוקס מה-ABA, על מנת לשחק שוב תחת חותנו ברוס הייל וכן כדי להרוויח כסף רב יותר. בשל בעיות עם חוזהו בסן פרנסיסקו נמנע מבארי לשחק עבור אוקלנד בעונת 1967/1968, והוא נשאר ללא קבוצה במשך שנה אחת. בעקבות המעבר ספג בארי ביקורת על העדפתו לכסף על חשבון הצלחה מקצועית, אף שכדורסלני NBA רבים עברו ל-ABA באותו זמן לשם קידום כספי.

המעבר למשחק ב-ABA

עריכה

בעונתו הראשונה באוקלנד, 1968/1969, הצטיין בארי וקלע 34 נקודות בממוצע למשחק. הוא אף הוביל את ה-ABA באחוזי קליעה מקו העונשין, הישג עליו חזר גם בשתי העונות הבאות. עם זאת, בדצמבר 1968, לקראת סיום משחק קבוצתו מול ניו יורק נטס, התנגש בארי בשחקן יריב וקרע מיתרים בברכו. הוא ניסה לשוב לשחק בחודש ינואר אך רק החמיר את פציעתו, ונאלץ להיעדר ממשחק עד לסיום העונה. כתוצאה מהפציעה הוא השתתף באותה עונה ב-35 משחקים בלבד, אך נבחר למשחק האולסטאר של ה-ABA. אוקלנד סיימה עם מאזן של 60 ניצחונות ו-18 הפסדים, וזכתה באליפות לאחר שגברה בסדרת גמר הליגה על אינדיאנה פייסרס.

לאחר אותה עונה, שבמהלכה לא הצליח להביא לעלייה בממוצע הצופים במשחקי הקליעה, החליט בארי לעזוב את אוקלנד והועבר על ידי הקבוצה לוושינגטון קאפס. בארי לא היה מרוצה מהמעבר, ולא השתתף ב-32 המשחקים הראשונים בטרם הוכרח על ידי הנהלת ה-ABA להצטרף לקבוצה. בשל פציעה בארי הוגבל ל-52 משחקים בלבד באותה עונה אך קלע 1,442 נקודות (ממוצע של 27.7 למשחק), הכמות השנייה בגובהה בליגה. בסדרת חצי גמר המערב הודחה הקבוצה על ידי דנוור רוקטס, לאחר שבארי הורחק במשחק השביעי והמכריע עקב מריבה עם שחקני דנוור.

לאחר אותה עונה שינתה וושינגטון את שמה ל"וושינגטון סקוויירס", אך בארי לא שיחק בה עוד, מאחר שהועבר בספטמבר 1970 לקבוצת ניו יורק נטס. בעונת 1970/1971 סבל פעם נוספת מפציעה בברכו שהגבילה אותו ל-59 משחקים, אך למרות זאת נבחר למשחק האולסטאר. הוא זכה בנוסף בתואר מלך הסלים של הליגה, עם ממוצע של 29.4 נקודות למשחק. על שני הישגים אלו חזר בארי גם בעונה הבאה, ובנוסף רשם את שיא ה-ABA לקליעות הרצופות מקו העונשין במשחק אחד, עם 23 קליעות. בעונת 1971/1972 הוביל בארי את ניו יורק להעפלה לסדרת הגמר של הליגה, בפעם השנייה בקריירה שלו, אך שם הפסיד לאינדיאנה פייסרס.

ביוני 1972 החליט בית המשפט של ארצות הברית כי בארי לא רשאי לשחק בשום קבוצה מלבד גולדן סטייט ווריורס (השם החדש של סן פרנסיסקו ווריורס) לאחר סיום חוזהו בניו יורק. באוקטובר אותה שנה הוא שוחרר על ידי הנטס ושב ל-NBA, כאשר חתם על חוזה מחודש בגולדן סטייט.

שנות השיא ב-NBA

עריכה

עם חזרתו ל-NBA העלה בארי במשקל, מה שהוסיף לו כוח רב יותר, וכן פיתח יכולות משחק חדשות בנוסף ליכולת הקליעה. בעונתו הראשונה בגולדן סטייט, 1972/1973, הוא קלע 22.3 נקודות בממוצע למשחק וזכה בפעם הראשונה מתוך שש בתואר מלך הקליעות של הליגה מקו העונשין. הוא נבחר גם לתואר החמישייה השנייה של העונה. מעת חזרתו ל-NBA שב בארי להשתתף בקביעות במשחק האולסטאר של הליגה, כפי שעשה בשנים של תחילת הקריירה שלו.

בעונה הבאה, 1973/1974, שיפר בארי את ממוצע הקליעות שלו ל-25.1 נקודות למשחק, ונבחר לחמישייה הראשונה של העונה. במרץ 1974, במשחקה של גולדן סטייט מול פורטלנד טרייל בלייזרס, קלע בארי 64 נקודות - שיא קריירה בעבורו - והפך לשחקן השלישי עד לאותו זמן שעובר את רף 63 הנקודות, אחרי וילט צ'מברלין ואלג'ין ביילור. מלבד יכולת הקליעה שלו הצטיין גם במשחק הקבוצתי ודורג בין עשרת הראשונים בליגה במסירת אסיסטים, עם 6.1 בממוצע למשחק.

בעונת 1974/1975 הגיע בארי לשיא הקריירה שלו. הוא קלע 30.6 נקודות בממוצע למשחק, שני בליגה רק לבוב מקאדו, והוביל את ה-NBA הן באחוזי קליעה מקו העונשין (90.4%) והן בחטיפות (2.8 למשחק). כמו כן, הוא דורג במקום השישי בליגה וראשון מבין הפורוורדים במסירת אסיסטים עם 6.2 בממוצע, ונבחר פעם נוספת לחמישייה הראשונה של העונה. כאשר לצידו מככב הרוקי קיית' וילקס, הוביל בארי את גולדן סטייט למאזן של 48 ניצחונות ו-34 הפסדים בעונה הסדירה. בפלייאוף הוא הוביל את הקבוצה לניצחון 0–4 על וושינגטון בולטס בסדרת הגמר ולזכייה באליפות ה-NBA הראשונה שלו, וזכה גם בתואר ה-MVP של סדרת הגמר. הניצחון החלק של גולדן סטייט הושג בהפתעה רבה, עקב שני כוכביה של וושינגטון, אלווין הייז ווס אנסלד.[1] בעקבות זכייה זו ביסס בארי את מעמדו כאחד משני הפורוורדים הדומיננטיים ביותר בליגה, לצד ג'וליוס אירווינג.

בעונה שלאחר מכן, 1975/1976 סיימה גולדן סטייט במקום הראשון בליגה בעונה הסדירה עם 59 ניצחונות, אך הפסידה לפיניקס סאנס בשלב גמר המערב. בארי עסק בעיקר בטיפוח היכולות והביטחון העצמי בקרב השחקנים הצעירים של הקבוצה, וכתוצאה מכך ירד ממוצע הנקודות שלו ל-21 למשחק באותה עונה. יכולתה של גולדן סטייט ירדה במהלך העונות הבאות, ובעונת 1977/1978 היא לא הצליחה להעפיל כלל לפלייאוף. ב-1978 עבר בארי לקבוצת יוסטון רוקטס, בה סיים את הקריירה. בשלהי הקריירה שלו הוא שיחק בתפקיד של פוינט פורוורד המתמחה הן בניהול המשחק והן בקליעה. בעונת 1979/1980 קבע בארי את שיא כל הזמנים ב-NBA לאחוזי קליעה מקו העונשין (94.7%). לאחר העונה הודיע על פרישתו מכדורסל.

לאחר הפרישה

עריכה
 
ריק בארי, 2011

במהלך שנות ה-90 שימש בארי כמאמנם של קבוצות מליגת הכדורסל הגלובלית ומה-CBA. לאורך כל התקופה שלאחר פרישתו עבד כשדר כדורסל עבור רשתות טלוויזיה שונות, ובהן ה-CBS וה-TBS.

בארי נבחר להיכל התהילה של הכדורסל ב-1987, ובחגיגות היובל להקמת הליגה ב-1996 לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA.

סטטיסטיקת קריירה

עריכה
מקרא
= הוביל את הליגה בעונה זו
= זכה באליפות הליגה בעונה זו
מודגש = שיא קריירה

בעונה הסדירה ב-NBA

עריכה
עונה קבוצה משחקים דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1965/1966 סן פרנסיסקו 80 37.4 0.439 0.862 10.6 2.2 25.7
1966/1967 סן פרנסיסקו 78 40.7 0.451 0.884 9.2 3.6 35.6
1972/1973 גולדן סטייט 82 37.5 0.452 0.902 8.9 4.9 22.3
1973/1974 גולדן סטייט 80 36.5 0.456 0.899 6.8 6.1 2.1 0.5 25.1
1974/1975 גולדן סטייט 80 40.4 0.464 0.904 5.7 6.2 2.9 0.4 30.6
1975/1976 גולדן סטייט 81 38.5 0.435 0.923 6.1 6.1 2.5 0.3 21.0
1976/1977 גולדן סטייט 79 36.8 0.440 0.916 5.3 6.0 2.2 0.7 21.8
1977/1978 גולדן סטייט 82 36.9 0.451 0.924 5.5 5.4 1.9 0.5 23.1
1978/1979 יוסטון 80 32.1 0.461 0.947 3.5 6.3 1.2 0.5 13.5
1979/1980 יוסטון 72 25.2 0.422 0.330 0.935 3.3 3.7 1.1 0.4 12.0
קריירה 794 36.3 0.449 0.330 0.900 6.5 5.1 2.0 0.5 23.2
אולסטאר 7 27.9 0.486 - 0.833 4.1 4.4 2.3 0.1 18.3

בפלייאוף ה-NBA

עריכה
עונה קבוצה משחקים דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1966/1967 סן פרנסיסקו 15 40.9 0.403 0.809 7.5 3.9 34.7
1972/1973 גולדן סטייט 11 26.5 0.396 0.909 4.9 2.2 16.4
1974/1975 גולדן סטייט 17 42.7 0.444 0.918 5.5 6.1 2.9 0.9 28.2
1975/1976 גולדן סטייט 13 40.9 0.436 0.882 6.5 6.5 2.9 1.1 24.0
1976/1977 גולדן סטייט 10 41.5 0.466 0.909 5.9 4.7 1.7 0.7 28.4
1978/1979 יוסטון 2 32.5 0.320 1.000 4.0 4.5 0.0 1.0 12.0
1979/1980 יוסטון 6 13.2 0.364 0.250 1.000 1.0 2.5 0.2 0.2 5.5
קריירה 74 36.8 0.426 0.250 0.875 5.6 4.6 2.2 0.8 24.8

בעונה הסדירה ב-ABA

עריכה
עונה קבוצה משחקים דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים נקודות
1968/1969 אוקלנד 35 38.9 0.511 0.300 0.888 9.4 3.9 34.0
1969/1970 וושינגטון 52 35.6 0.499 0.205 0.864 7.0 3.4 27.7
1970/1971 ניו יורק 59 42.4 0.469 0.221 0.890 6.8 5.0 29.4
1971/1972 ניו יורק 80 45.2 0.458 0.308 0.878 7.5 4.1 31.5
קריירה 226 41.3 0.477 0.277 0.880 7.5 4.1 30.5
משחק אולסטאר 4 20.5 0.432 0.000 0.857 6.0 4.5 11.0

בפלייאוף ה-ABA

עריכה
עונה קבוצה משחקים דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים נקודות
1969/1970 וושינגטון 7 43.1 0.532 0.333 0.912 10.0 3.3 40.1
1970/1971 ניו יורק 6 47.8 0.519 0.519 0.814 11.7 4.0 33.7
1971/1972 ניו יורק 18 41.6 0.473 0.377 0.856 6.5 3.8 30.8
קריירה 31 43.2 0.497 0.412 0.861 8.3 3.7 33.5

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ריק בארי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה