אמי גרינג
אמה יוהנה האני "אמי" גרינג (24 במרץ 1893 – 8 ביוני 1973) הייתה שחקנית גרמנייה שנודעה בעיקר בגלל היותה אשתו השנייה של מפקד הלופטוואפה ושר התעופה הנאצי, הרמן גרינג.
 | |
| לידה |
24 במרץ 1893 המבורג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביוני 1973 (בגיל 80) מינכן, גרמניה המערבית |
| שם לידה |
Emma Johanna Henny Sonnemann |
| מדינה |
גרמניה |
| מקום קבורה |
ולדפרידהוף מינכן |
| מפלגה |
המפלגה הנאצית |
| בן או בת זוג |
הרמן גרינג (1935–1946) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
היא שמשה כמארחת של אדולף היטלר באירועים רשמיים רבים של גרמניה הנאצית ובשל כך הייתה בין הנשים שזכו לתואר "הגברת הראשונה של הרייך השלישי"[1].
ביוגרפיה עריכה
היא נולדה בשם אמה זוהנמן בהמבורג לאיש מכירות עשיר. לאחר לימודיה, היא הפכה לשחקנית בתיאטרון הלאומי בויימאר.
בינואר 1916, נישאה זוהנמן לשחקן קארל קסטלין בטריאסטה שבממלכת איטליה. עם זאת, באוטוביוגרפיה שלה אמרה גרינג שהיא וקוסטלין הבינו במהרה שהם מתאימים יותר כידידים מאשר כבני זוג ובסופו של דבר הם נפרדו והתגרשו ב-1926.
נישואים להרמן גרינג עריכה
באפריל 1935 היא נישאה בשנית, להרמן גרינג מפקד הלופטוואפה ושר התעופה הנאצי. אלו היו גם הנישואים השניים של גרינג, אשתו הראשונה, קארין גרינג נפטרה באוקטובר 1931. היא הצטרפה למפלגה הנאצית במהלך חג המולד של 1938. לאחר נשואיהם החליטו לגור באופן קבוע באחוזתו של הרמן, קארינהאל. לאחוזתו בפרוסיה המזרחית הוא קרא על שמה: "אמיהאל".
בתם היחידה, אדה נולדה ב-2 ביוני 1938 ונקראה על שמה של אדה מוסוליני, בתו הבכורה של דוצ'ה איטליה וראש ממשלת איטליה, בניטו מוסוליני (שהיה בעל בריתו הקרוב של הפיהרר, אדולף היטלר וממנהיגי מדינות הציר). עם זאת, באוטוביוגרפיה שלה, גרינג טענה שבתה נקראה על שם אחת מחברותיה.
"הגברת הראשונה של הרייך השלישי" עריכה
אמי גרינג שימשה כמארחת של היטלר באירועים רבים של המדינה לפני מלחמת העולם השנייה. זה ותביעתה להיות "הגברת הראשונה של הרייך השלישי" יצרו איבה רבה בינה לבין בת זוגו של היטלר (ולימים אשתו), אווה בראון, שאותה היא דחתה והביעה את איבתה לגרינג מספר פעמים. כתוצאה מכך היטלר זעם על גרינג ודרש שאמי תתייחס בכבוד לאווה, אחת התוצאות של יחסה המתנשא של אמי כלפי אווה הייתה שהיא לא הוזמנה עוד לאחוזתו של של היטלר בבוואריה, הברגהוף[2].
כאשתו של אחד הגברים העשירים והחזקים באירופה, היא זכתה לתשומת לב ציבורית רבה, היא צולמה ללא הרף, ונהנתה מאורח חיים מפואר גם במלחמת העולם השנייה[3]. בעלה היה הבעלים של אחוזות, אחוזות וטירות באוסטריה, גרמניה ופולין, הרמן בזז אוצרות אמנות[4] מכל רחבי אירופה הכבושה לשם קישוט אחוזתם הפרטית.
מאסרה ומותה עריכה
עם סיום מלחמת העולם השנייה, כחלק מתהליך דה-נאציפיקציה גרינג הורשעה בחברות במפלגה הנאצית ונגזרה עליה שנת מאסר. כשהיא שוחררה, כ-30% מרכושה הוחרם. בעלה לעומת זאת נידון לעונש מוות במהלך משפטי נירנברג אך התאבד בתאו בבליעת כמוסת ציאניד בטרם הוצא גזר הדין אל הפועל.
כמה שנים לאחר שחרורה מהכלא, אמי גרינג הצליחה לקנות דירה קטנה מאוד בבניין בעיר מינכן ונשארה שם עד סוף חייה[5]. בשנותיה האחרונות, היא סבלה מסיאטיקה והיא כתבה אוטוביוגרפיה ב-1972.
אמי גרינג מתה במינכן ב-8 ביוני 1973 בגיל 80[5].
ראו גם עריכה
- מגדה גבלס – אשתו של שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס
- גרטרוד שולץ-קלינק – מנהיגת תנועת הנשים במפלגה הנאצית, רעייתו של אוגוסט הייסמאייר
- מרגרטה הימלר – אשתו של ראש האס אס ושר הפנים הנאצי, היינריך הימלר
קישורים חיצוניים עריכה
- אמי גרינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Gun, p. 127.
- ^ Gun, pp.127-28
- ^ Gun, p.162
- ^ Andrew Johnson, Goering's lost art, The Independent, 1 בפברואר 2009 (באנגלית)
- ^ 1 2 Hamilton 1984, p. 110.
