אמנות נאיבית

אמנות נאיבית (באנגלית: Naïve art) היא אמנות פיגורטיבית ^{[דרושה הבהרה]}, סוגה של אמנות פלסטית, הבאה לידי ביטוי בציור, פיסול בחומרים שונים, אדריכלות, איור ועיצוב. הסוגה מאופיינת ביצירה של אמנים ללא הכשרה אומנותית רשמית, אך קיימת גם אצל אמנים שלמדו אמנות באופן מסודר ומחקים את הסגנון במכוון. הסוגה מתאפיינת לא אחת בפשטות ילדותית לכאורה, חוסר פרופורציות, תמונות מרובות פרטים ודמויות, ויצירות מחיי היומיום. אחד האמנים המשפיעים בסוגה זו הוא אנרי רוסו. הסוגה נקראת לפעמים בטעות "אמנות פרימיטיבית".

הדוגמה הטובה ביותר לציור הנאיבי הם ציורי ילדים. דוגמאות אחרות הן יצירות הפיסול של עמים שונים, כגון: באפריקה או בדרום אמריקה לפני הכיבוש הספרדי.

האמנות הנאיבית מאופיינת פעמים רבות בסצנות אידיליות מחיי היום-יום, בהאדרת התמימות כמו גם בשימוש בצבעים בהירים מלאי חיוניות התואמים פרספקטיבה של ילדים. הציורים קלים מאוד להבנה ולפרשנות והפשטות היא אחד מסימני ההיכר הבולטים שלה. אמנים נאיביים רבים מבטאים בציוריהם את משאלת לבם לאיך אמור להראות עולמנו. חזון זה בא לידי ביטוי בצבעוניות הרבה ובראיית עולם אופטימית וחיובית.

"תיבת נח", ציור של אדוארד היקס

מאפיינים של אמנות נאיבית

• מספרים סיפור פשוט לקליטה מחיי יום יום, לרוב עם בני אדם.
• מיצגים אידיאליזציה של הצייר את המציאות - מיפים את המציאות.
• אי שמירת פרספקטיבה- בעיקר פירוט גם בפרטים מרוחקים.
• שימוש רב בתבניות חוזרות - ריבוי פרטים.
• צבעים חמים ועזים.
• לפעמים דגש על קווי מתאר.
• לרוב הדמויות שטוחות, חסרות נפח אם כי לא תמיד.
• אין עניין במרקם, בהבעה, בפרופורציות נכונות ובאנטומיה.
• אין שימוש רב באור וצל אבל חלק נותנים אפקטי תלת מימד.
• לעיתים קרובות אין עניין בקומפוזיציה.
• נדיר לראות בסגנון אימפרסיוניסטי ויותר קרוב לסגנון הפיגורטיבי.

המושג אמנות נאיבית מניח את הימצאותה של דרך ביטוי אמנותית מושכלת אך עם זאת, באופן פרדוקסלי לכאורה ישנם בתי ספר של אמנים נאיבים. עם הזמן הפך הסגנון למקובל ואף כזה שאמנים בוחרים בו מרצונם, כביטוי להעדפה אמנותית. הסגנון הפך לפופולרי ומוכר עד כדי כך שישנן דוגמאות רבות הנחשבות "פסאודו-נאיביות" (pseudo-naïve art).

המאה ה-18

• אולוף ברארן (1787–1839).
• ג'סטוס דאליי (1793–1878).
• אדוארד היקס (1780–1849).
• ג'ושוע ג'ונסון (1763–1824).

המאה ה-19

• ג'יימס בארד (1815–1897).
• קנדידו לופז (1840–1902).
• ניקו פירוסמני (1862–1918).
• דניס קורבה (1826–1910).
• אולף קראנס (1838–1916).
• אנרי רוסו (1844–1910).
• פיטר רינדיסבאכר (1806–1834).
• פרדינאן שבאל (1836–1924).

המאה ה-20

• קאמיל בומבויס (1883–1970).
• סבתא מוזס (1860-1961).
• פבלו פיקאסו (1881-1973).
• בין הנציגים של האמנות הנאיבית בעידן המודרני נמנים אנרי רוסו, אלפרד וואליס, פול קלה, פיקאסו, גוגן, סראפין מסנליס, הציירת האמריקאית אנה מארי רוברטסון הידועה בכינויה סבתא מוזס, מוד לואיס ומריה פרימצ'נקו מאוקראינה.
• האמנים פרננדו בוטרו מקולומביה, בריל קוק (Beryl cook) מאנגליה, אדה ברידוולד ( Ada Breedveld) מהולנד וקאמיל בומבויס (Camille Bombois) מצרפת, אמנים ידועים ומוערכים בארצם ובעולם, מציירים בסגנונם המיוחד אנשים, נשים, חיות, צמחים וחפצים שמנים מאוד וחסרי פרופורציה.
• האמנים אולף אולבריכט (Olaf Ulbricht) וקארל הורם (karl hurm) אמנים נאיביים ידועים מגרמניה.
• לשני האמנים - Jean-pierre lorand מבלגיה וEduardo Ungar מארגנטינה הייתה תערוכה ב-2010 בגלריית ג'ינא בשם "דואט נאיבי".

אמני האמנות הנאיבית מישראל

• הציירים הישראלים שיצרו בסגנון נאיבי היו שלום מושקוביץ', יוחנן סימון, ראובן רובין, נחום גוטמן, יפים לדיז'ינסקי, חיים חרבון, משה אל-נתן, נתן הבר, רחל רובין וגבריאל כהן.
• הציירים שמציירים בסגנון נאיבי בימינו הם-רפי פרץ, נירה לב, מיכאל פלק, אהרן ציגל, תירזה חורין קרגולה, יצחק (איקי) בוברמן, שלומי אשר, אילנה הלן כהן, עדי לב, יהונתן כיס-לב, שרה פלד, אברהם קאן, טובה צביק, אביבה סונסינו, רחל טוקן שיין, נעמי עשת-רוזנצויג, יודית יצחקי, נירה בן דוד-פלד, מלכה טנציפר, אנה גנלין ורחל קנופ. וגליה רון.

אמנות נאיבית בימינו

• החל משנת 2008 מתקיים בעיר קטוביץ בפולין בחודשי הקיץ, בגלריית שיב וילסון תערוכת אמנות נאיבית בינלאומית שבה משתתפים אמנים רבים, אשר מציירים בסגנון נאיבי מכל העולם.זוהי תערוכה נחשבת וידועה אליה מגיעים מבקרים רבים מפולין וארצות שכנות אבל גם מארצות הברית, אסיה, אירופה ואוסטרליה. הגלריה גדולה מאוד, בעלת שתי קומות וכך מתאפשר ייצוג של מספר רב של אמנים. האמנים יכולים להציג רק ציורים מקוריים בצבע (לא הדפסים) ופסלים, בסגנון נאיבי בלבד. במשך כל זמן התערוכה-כחודשיים- מתקיים גם הפנינג שמח וססגוני ברחבה שמחוץ לגלריה שם יש דוכנים לממכר דברי אמנות ומלאכות יד, מזון, בגדים, הצגות, תהלוכות, וסדנאות אמנות ויצירה לילדים. החל משנת 2012 ישראל החלה אף היא להציג ולהשתתף בגלריה זו. האמנית נעמי עשת-רוזנצוויג אוצרת את עבודות האמנות הנאיבית מישראל.

גלריה ג'ינא בתל אביב-יפו היא גלריה לאמנות נאיבית היחידה מסוגה בעולם אשר מציגה יצירות בינלאומיות^{[דרושה הבהרה]}. בגלריה כ-200 ציורים של אמנים שונים מ-33 מדינות שונות ברחבי העולם.

ראו גם

• פרדינאן שבאל - אדריכל "נאיבי"

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אמנות נאיבית בוויקישיתוף

• אמנות נאיבית באתר קולקט
• לתערוכה "הרפתקה נאיבית" בגלריה ג'ינא, קריסטל אמנות ותקשורת.
• ארגון אמנים נאיביים בישראל, ILNART
• גלריית ג'ינא לאמנות נאיבית בינלאומית - תל אביב
• גלריית מיטאמי לאמנות נאיבית בינלאומית - קדימה
• naive light over jersualem - תערוכת אמנות נאיבית בינלאומית ILNART
• "במעגלים אחרים אמנים אאוטסיידרים, נאיבים, אוטודידקטים" מוזיאון חיפה
• אמנות נאיבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)