שלום מושקוביץ'

צייר ישראלי

שלום מושקוביץ' (18961980), שנודע גם בכינויפ "שלום מצפת" ו-"זייגרמאכר" (ביידיש: "[ה]שען"), היה צייר ישראלי בסגנון נאיבי.

שלום מושקוביץ'
Shalom Moskovitz.jpg
לידה 1895
צפת, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1980 (בגיל 85 בערך)
צפת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בצפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שלום מושקוביץ', "סיפורי בראשית"; טכניקות מעורבות על נייר. הציור מדגים את סגנונו ה"ליניארי".

ביוגרפיהעריכה

מושקוביץ' היה בן למשפחה חסידית שעלתה ארצה בשלהי המאה ה-18. הוא חי בצפת, והתפרנס מתיקון שעונים ומציור שלטים וזכה לכינוי "זייגרמאכר". היה פוקד את ביתו של יוסף צבי גייגר ועוקב אחר ציוריו הנאיביים והושפע מעבודתו. היה נוהג לצייר להנאתו ציורים בסגנון נאיבי על רקע סיפורי התנ"ך. במלחמת העצמאות נהרס בית-המלאכה שלו, והאמן יוסל ברגנר, שהתגורר בצפת טרם עבר לתל אביב, הכיר בכישוריו כצייר ועודדו להתמקד באמנות במקום בשעונים[1].

מושקוביץ' שילב בציוריו את הנושאים המוכרים לו היטב: סיפורי המקרא והווי החיים של היישוב הישן בצפת. נודע בסגנונו ה"ליניארי" – שורות של פריטים בציור, המצוירות בפרופורציה מוגדלת ובשורות נפרדות כדי להבליטם.

בשנות ה-50 הביא ברגנר את ציוריו של מושקוביץ' לתודעת אנשי אמנות מחוגי הבוהמה התל אביבית. ובגיל מבוגר, הפך מאלמוני המצייר לעצמו לאחת מן הדמויות הבולטות באמנות הישראלית. בשנת 1958 הציג תערוכת יחיד בגלריה לאמנות כ"ץ בתל אביב[2]. הוא נודע בכינוי נוסף: "שלום מצפת" או "שולֶם מצפת". ציוריו, בסגנון האמנות הנאיבית, הפכו למבוקשים ונמכרו במחירים גבוהים[1]. באפריל 1961 נערכה תערוכה מציוריו בגלריה בניו יורק, מושקוביץ' הוזמן להשתתף בפתיחת התערוכה, אך מצב בריאותו לא אפשר לו לטוס[3]. ביולי 1961 הוצגו ציוריו גם במוזיאון היהודי של ניו יורק[4].

בפברואר 1966 השתתף בתערוכה במוזיאון ישראל, חודשים ספורים לאחר פתיחת המוזיאון[5]. במאי 1967 הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית של מושקוביץ' במוזיאון ישראל[6], שאחר כך הוצגה גם במוזיאונים בסטוקהולם ואמסטרדם[7].

שלום מושקוביץ' נפטר בשנת 1980, והוא בן 84 שנים במותו.

לאחר מותועריכה

בסך הכל הספיק מושקוביץ' לצייר כאלפיים ציורים, שכמעט כולן נמכרו עוד בחייו. בידי משפחתו נותרו כ-100 ציורים. המשפחה מינתה את הכלכלן דניאל דורון, שיצג את מושקוביץ' עוד בחייו[7], למנהל העזבון. דורון קיבל שכר טרחה ממכירת ציוריו, שמכירם עלה בחדות. המשפחה גם מכרה ליטוגרפיות של יצירותיו במחיר של כ-1,000 דולר ליחידה, וכן נתנה זיכיון לבית מלאכה בהרצליה לייצר אריחי קיר בהם מודפסים ציוריו. המשפחה גם הוציאו לאור אלבום על תולדותיו ועבודותיו. הלקוחות העיקריים של יצירותו היו בעיקר אספנים יהודים מאזור ניו יורק, שאוהבו את ציורי התנ״ך שלו[1].

בינואר 1987 נעצרו מספר אנשים שהואשמו בזיוף ציוריו של מושקוביץ',שהפכו למבוקשים ביותר[8]. החקירה על זיוף היצירות נפתחה לאחר תלונה של דניאל דורון[9]. הזיופים נעשו באמצעות יצירת הדפסים באיכות גבוהה[10].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה