אמנת טשקנט היא אמנה שנחתמה בין הודו לפקיסטן ב-10 בינואר 1966, לאחר מלחמת הודו–פקיסטן השנייה, שקבעה על החזרת הכוחות לקוויהם ערב המלחמה.[1][2]

אמנת טשקנט
נושא יחסי הודו–פקיסטן
מטרה בעקבות מלחמת הודו–פקיסטן השנייה
חותמים איוב ח'אן, לאל בהדור שסטרי
מתווכים אלכסיי קוסיגין
מקום חתימה טשקנט, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית
תאריך הצגה 10 בינואר 1966
תאריך ביטול 1971
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע עריכה

הלוחמה בין הצדדים פסקה ב-20 בספטמבר 1965, כששתי הצדדים הסכימו להפסקת האש עליה החליטה מועצת הביטחון של האו"ם בהחלטה 211.

את הפגישה אירחה ברית המועצות בטשקנט שבאוזבקיסטן בין ה-4 ל-10 בינואר 1966 בניסיון ליצור הסדר קבוע יותר בין הצדדים.[3]

הסובייטים, המיוצגים על ידי ראש ממשלת ברית המועצות אלכסיי קוסיגין, תיווכו בין ראש ממשלת הודו לאל בהדור שסטרי לבין נשיא פקיסטן איוב ח'אן.[2][4]

האמנה עריכה

הצהרה שפורסמה, מתוך ניסיון להוות בסיס לשלום בר קיימא, קבעה כי הצבא ההודי והצבא הפקיסטני יחזרו לעמדותיהם בגבול הודו–פקיסטן טרם הסכסוך,[1] לא יאוחר מ-25 בפברואר 1966; אף מדינה לא תתערב בענייניה הפנימיים של אחרת; היחסים הכלכליים והדיפלומטיים יוחזרו; תהיה העברה מסודרת של שבויי מלחמה, ושני המנהיגים יפעלו לשיפור היחסים הבילטרליים.

השלכות עריכה

ההצהרה ספגה ביקורת פנימית חריפה בשתי המדינות, שכן ההודים והפקיסטנים ציפו ליותר ממה שהוסכם עליו. בהתאם להצהרת טשקנט, נערכו שיחות בדרג השרים ב-1 וב-2 במרץ 196. אף על פי שהשיחות לא העלו דבר, חילופי הדברים נמשכו לאורך כל האביב והקיץ.

בהודו, ההצהרה ספגה ביקורת משום שהיא לא כללה הצהרה על אי לחימה או ויתור כלשהו על מלחמת גרילה ברחבי קשמיר.

לאחר חתימת הצהרת טשקנט, מת ראש ממשלת הודו לאל בהדור שסטרי בנסיבות מסתוריות בטשקנט;[3] מותו הפתאומי הוביל לתיאוריות קונספירציה הטוענות כי הוא הורעל.[5] העיתונאי ותאורטיקן הקונספירציות[6] [7] גרגורי דאגלס טען כי ערך סדרה של ראיונות עם קצין הביון האמריקאי רוברט קראולי ב-1993. לפי דאגלס, קראולי טען כי ה-CIA התנקש בשאסטרי ובמדען הגרעין ההודי הומי ג'יי בהאבה כדי לסכל את התפתחות תוכנית הנשק הגרעיני של הודו.[8] [9] ממשלת הודו סירבה לפתוח לעיון הציבור את הדווח על מותו בטענה שהדבר עלול לפגוע ביחסי החוץ של הודו, יגרום להפרעה במדינה, ויפר את הזכויות הפרלמנטריות.[5]

בפקיסטן גרם ההסכם לסערה חברתית, והפגנות והפרות סדר פרצו ברחבי המדינה.[3] אף על פי שבסופו של דבר דוכאה התסיסה, הצהרת טשקנט פגעה מאוד בתדמיתו של איוב ח'אן, והייתה אחד הגורמים לנפילת משטרו ב-1969.[10][11]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 "The 1965 war". BBC News website. נבדק ב-24 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Bratersky, Alexander (12 בינואר 2016). "At Tashkent, Soviet peace over India and Pakistan". Russia Beyond website (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-24 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 "June 30th 1965: A Ceasefire was Agreed under UN Auspices Between India and Pakistan, Who Signed a Treaty to Stop the War at Rann of Kutch". MapsofIndia.com. 30 ביוני 2014. נבדק ב-24 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Tashkent Declaration". Seventeen Moments in Soviet History (באנגלית אמריקאית). 2015-09-01. נבדק ב-2018-01-10.
  5. ^ 1 2 Dhawan, Himanshi (11 ביולי 2009). "45 yrs on, Shastri's death a mystery". The Times of India. נבדק ב-10 בינואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Douglas, Gregory (2002). Regicide: The Official Assassination of John F. Kennedy (באנגלית). Castle Hill Pub. ISBN 9781591482970.
  7. ^ Weber, Mark. "Not Quite the Hitler Diaries - Gestapo Chief (Review)". www.ihr.org. נבדק ב-28 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Douglas, Gregory (2013). Conversations with the Crow (באנגלית). Basilisk Press. pp. 66–67. ISBN 978-0991175208.
  9. ^ Unrevealed, Files (2021-09-23). "Homi Bhabha's Death: An Unfortunate Accident or the Hands of the Crow". Unrevealed Files (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-04-07.
  10. ^ The falling out at Tashkent (1966) between Ayub Khan and Zulfiqar Ali Bhutto The Friday Times (newspaper), Updated 4 November 2016, Retrieved 24 July 2020
  11. ^ Lieven, Anatol (2012). Pakistan: A Hard Country (באנגלית). PublicAffairs. ISBN 978-1610391627. נבדק ב-23 בדצמבר 2016. {{cite book}}: (עזרה)