אנדור לנדוואי

זמר אופרה הונגרי-יהודי

אנדור לנדוואי (במקור אנדור לאופולד, בהונגרית: Lendvai Andor; ואץ, 20 במאי 1901בודפשט, 13 במאי 1964) היה זמר אופרה (בריטון) יהודי-הונגרי שהופיע בבתי אופרה רבים ברחבי אירופה. הוא אביו של המנצח ג'רג' לנדוואי.

אנדור לנדוואי
Lendvai Andor
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 20 במאי 1901
ואץ, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במאי 1964 (בגיל 62)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט (1923) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אמן מצטיין של הונגריה (1961) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים György Lendvai עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

אנדור לאופולד נולד במשפחה יהודית. אביו, שאנדור לאופולד (1869–?), היה אמן ב"תיאטרון העם" עד נישואיו ואז, על פי דרישת אשתו, חזר לעיר הולדתו ואץ ופתח שם בית ספר לריקודים. הוא אסר על בנו לשחק, אבל הבן ברח מהבית לאחר שנטש את לימודיו בתיכון ונסע ברחבי הונגריה כחבר בלהקות תיאטרון נודדות. עם מעט ניסיון שרכש הוא למד בבית הספר למשחק של סידי ראקושי, שאותו סיים ב-1919. אז עבר לאקדמיה מוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, שם היה תלמידו של יוז'ף שיק עד 1923.

הוא ערך את הופעת הבכורה שלו כזמר אופרה בעיר סגד, חזר משם לבודפשט ולאחר מכן נסע לווינה. הוא המשיך את הכשרתו אצל פריץ וולף והפך לזמן מה לסולן בפולקסאופר של וינה. הוא גם הופיע באופרה של וינה. לאחר מכן נאלץ להופיע לפרנסתו באוסטריה ובצ'כיה, בין היתר גם בקברטים. במילאנו למד אצל ל. וסקו, ובמינכן אצל פריץ פיינהלס והפך לעוזרו של המורה שלו. בשנת 1930 קיבל חוזה בבית האופרה של מינכן, בירת בוואריה. הוא נשאר אחד מהזמרים המובילים של הלהקה עד 1933. לאחר ההשתלטות הנאצית בגרמניה הוא פוטר מיד בגלל מוצאו היהודי למרות שהכריז על עצמו כ"לא דתי או כחסר דת". הוא חזר לבודפשט והצטרף ללהקה בשם "הקשת ההונגרית" (Magyar Szivárvány), איתה יצא לסיבוב הופעות באיטליה.

בשנת 1934, קיבל חוזה מבית האופרה של בודפשט. בשנה שלאחר מכן, במקביל להופעות, הוא החל ללמד בבית הספר למוזיקה פודור. ב-1939 פוטר מהאופרה יחד עם רבים מאוד מעמיתיו היהודים בשל החוק היהודי השני. עד 1945, הוא יכול היה להופיע רק במסגרת תיאטרון גולדמארק, רק בפני קהל יהודי, במסגרת הפעילות האמנותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. במהלך "מנוחתו" הכפויה, ב-1942, כתב את זיכרונותיו.

לאחר השחרור מהנאצים, הוא קיבל בחזרה את חברותו באופרה של בודפשט. הוא גם לימד באקדמיה למוזיקה על שם פרנץ ליסט משנת 1949. תלמידיו המפורסמים ביותר היו דור זמרי האופרה שלאחר מלחמת העולם השנייה. הוא פרש מבית האופרה ב-1961, אך המשיך להופיע בשנה שלאחר מכן. הוא המשיך ללמד ממש עד מותו. קולו התאים ביותר לתפקידי אופי ותפקידי בריטון הרואיים. לנדוואי הצליח לנצל היטב את ניסיון המשחק שצבר בגיל צעיר בקריירת האופרה שלו.

תפקידיו עריכה

  • Ádám Jenő: Mária Veronika – A vádló
  • Beethoven: Fidelio – Don Pizarro
  • Berté: Három a kislány – Schober báró
  • Dunajevszkij: Szabad szél – Gall Cézár
  • Farkas Ferenc: Csínom Palkó – Koháry gróf
  • Gounod: Faust – Mefisztó
  • Kadosa Pál: A huszti kaland – Tallósy Ádám
  • Kodály Zoltán: Háry János – Generális Krucifix
  • Leoncavallo: Bajazzók – Tonio
  • Mejtusz: Az Ifjú Gárda – Fasiszta ezredes
  • Offenbach: Hoffmann meséi – Lindorf; Coppelius; Dapertutto; Mirakel; Schlemihl
  • Polgár Tibor: A kérők – Perföldy Tóbiás Jakab
  • Puccini: Tosca – Scarpia báró; Cesare Angelotti
  • Puccini: Bohémélet – Schaunard; Alcindor
  • Puccini: Pillangókisasszony – Sharpless
  • Puccini: Turandot – Ping
  • Rossini: A sevillai borbély – Figaro
  • Johann Strauss: A cigánybáró – Gróf Carnero
  • Eugen Suchoň: Örvény – Csendőrparancsnok
  • Verdi: Rigoletto – címszerep
  • Verdi: La Traviata – Georges Germond
  • Verdi: Álarcosbál – René
  • Wagner: A nürnbergi mesterdalnokok – Konrad Nachtigall
  • Wagner: A Nibelung gyűrűje – Alberich
  • Wagner: Parsifal – Klingsor

ספרו עריכה

  • בין שתי מערכות. בודפשט, [1942]. Baross Book Publishing Company[1] [2]

פרסים עריכה

לקריאה נוספת עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ -zéta-: Operarelikviák VI. = Café Momus 2014. március 3.
  2. ^ Gajdó Tamás: (Nem) véletlenül történet. Zsidó színházművészek emlékiratai 1939 és 1943 között = Jelenkor XLVII. évf. (2004) 6. sz.