אנטישמיות באיטליה של המאה ה-21
מאז מלחמת העולם השנייה, דעות קדומות ואנטישמיות באיטליה כמעט ולא נצפו באופן אגרסיבי.
הסכסוך הישראלי-פלסטיני תרם רבות בהתפתחות וביטוי האנטישמיות במאה ה-21 בעולם כולו, וגם באיטליה. האינתיפאדה השנייה, שהחלה בסוף ספטמבר 2000, הפעילה מנגנונים בלתי צפויים, ועוררה דעות קדומות אנטי-יהודיות שהתערבבו בסטראוטיפים פוליטיים. הסכסוך מוצג לרוב כהתגלמות המאבק בין הטובים (הפלסטינים) לרעים (יהודי ישראל).
מספר מקרי אנטישמיות שנרשמו בשנים האחרונות באיטליה[1][2][3] עריכה
| שנה | מספר אירועים רשומים |
|---|---|
| 2005 | 49 |
| 2006 | 45 |
| 2007 | 45 |
| 2008 | 35 |
| 2009 | 47 |
| 2010 | 31 |
| 2011 | 58 |
| 2012 | 87 |
| 2013 | 49 |
| 2014 | 86 |
| 2015 | לא ידוע |
| 2016 | 130 |
| 2017 | 130 |
| 2018 | 197 |
| 2019 | 251 |
2018 עריכה
התפלגות המקרים ב-2018 לפי סוגים[2] עריכה
| סוג האירוע | תיאור | מספר מקרים | |
|---|---|---|---|
| אנטישמיות ברשת | פייסבוק | 70 | 133 |
| טוויטר | 25 | ||
| YouTube | 9 | ||
| אתרי אינטרנט | 28 | ||
| 1 | |||
| השמצות ועלבונות | יהודים או "ציונים" לכאורה | 20 | 36 |
| מוסדות יהודיים (בעיקר איגוד הקהילות היהודיות של איטליה ומצפה האנטישמיות של קרן CDEC) | 9 | ||
| אנשים פרטיים (כולל רב) | 7 | ||
| גרפיטי וגרפיקה | 12 | ||
| איומים על אנשים | 7 | ||
| ונדליזם | 4 | ||
| אנטישמיות בתקשורת הציבורית | 2 | ||
| אחר | 3 | ||
| סה"כ | 197 | ||
המספר הגבוה של אירועים אנטישמיים שנרשמו לאורך שנת 2018 משקף את האקלים הפוליטי והכלכלי; מקרים רבים קשורים לאירועים הרואים את היהודים ו/או את מדינת ישראל במרכז תשומת הלב:
- יום הזיכרון הבינלאומי לשואה
- מרוץ ג'ירו ד'איטליה 2018 (Grand Tour) שנערכה בישראל
- חגיגות יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל
- רצח מיריי קנול, ניצולת השואה, שנמצאה בדירתה השרופה בפריז
- עימותים צבאיים ברצועת עזה
- מינוי ליליאנה סגרא מונתה ל"סנטורית לכל החיים"
- הצעת החוק של ליליאנה סגרא נגד שנאה מקוונת
- השחתת אבני נגף
התקריות האנטישמיות בשנת 2018 קשורות, לפי סדר החשיבות ל: קונספירציה, אנטי-ציונות, נאו-נאציזם, טריויאליזציה של השואה (לעג לשואה), אנטי-יהדות (אנטישמיות נוצרית ודתית).
2019[4] עריכה
תופעת השנאה נגד היהודים הוסיפה להתרחב ונעשתה אף חמורה יותר. ריכוזה הוא בעיקר ברומא ובסביבתה.
לאחר שכמעט ולא הורגשה בשנים שקדמו, האנטישמיות התפרצה באמצעות הטוויטר. היא משפיעה בעיקר על מרכז איטליה וממוקדת על יהודים תוך שימוש בסטראוטיפים ובפייק ניוז.
בבחירת המילים למיפוי, המונחים והעלבונות שחזרו על עצמם הכי הרבה במדיה החברתית, שהודגשו גם במחקר מדעי, שעסק בחקר המנגנונים המעורבים בגישה המפלה, היו:
- Rabbino - רבי.
- Usuraio - מלווה בריבית.
- Giudeo - יהודי.
- Ebreo - עברי (יהודי).
- Cazzo mozzo.
- Strozzino - מלווה בריבית.
- Ebrei ai forni - יהודים לתנורים.
- Sionista - ציוני.
התפלגות המקרים ב-2019 לפי סוגים עריכה
| סוג האירוע | מספר מקרים |
|---|---|
| פוסטים שנרשמו במצפה האנטישמיות של קרן CDEC | 173 |
| השמצות ועלבונות | 31 |
| גרפיטי וגרפיקה | 23 |
| איומים | 9 |
| אנטישמיות בתקשורת הציבורית | 5 |
| ונדליזם | 3 |
| טריויאליזציה | 3 |
| תקיפות | 2 |
| אפליה | 2 |
| סה"כ | 251 |
הכחשת שואה באיטליה עריכה
מסקר משנת 2019 של Eurispes,[5] עולה כי 15.6% מאזרחי איטליה מכחישים את קיומה של השואה, וכי 16.1% סבורים כי ישנו "ניפוח" את מספר הקורבנות. בשנת 2004 מספרם של אלה שחושבים שהשואה מעולם לא קרתה עמד על 2.7% בלבד.
יחס האיטלקים לסטראוטיפ היהודי עריכה
האמירה לפיה היהודים שולטים בכוח הכלכלי והפיננסי, אמנם חלוקה על רוב האיטלקים (76%), אך לא חסר מי שמסכימים עם אמירה זו (23.9%). על פי יותר מחמישית מהאיטלקים שרואיינו,(22.2%), היהודים הם אלה ששולטים בתקשורת. זאת, לעומת 34.1% שחשבו כך ב-2004.[5]
בהשוואה לסקר Eurispes שנערך בשנת 2004 באותם נושאים, שיעור האיטלקים שלדעתם היהודים קובעים בחירות פוליטיות בארצות הברית, הוא נמוך יותר: מ-30.4% ב-2004 ל-26.4% ב-2019.
יחס האיטלקים לדמותו של מוסוליני עריכה
בסקר משנת 2019 של Eurispes,[5] נשאלו אילו אמירות מבטאות בצורה הטובה ביותר את עמדתם הפוליטית של רוב האיטלקים. 19.8% מהנשאלים הצהירו כי "חושבים שבניטו מוסוליני היה מנהיג גדול שרק עשה כמה טעויות".
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Antisemitism Overview of data available in the European Union 2004–2014 - FRA – European Union Agency for Fundamental Rights
- ^ 1 2 Antisemitism Worldwide - 2018 - Moshe Kantor Database for the Study of Contemporary Antisemitism and Racism
- ^ Relazione annuale a cura dell’Osservatorio antisemitismo della Fondazione CDEC 2019
- ^ MAPPA DELL’INTOLLERANZA 4.0 - Vox - Osservatorio Italiano sui diritti
- ^ 1 2 3 Eurispes: risultati del Rapporto Italia 2020