אנטישמיות בספורט
אנטישמיות בספורט היא תופעה של הדרה ופגיעה בספורטאים יהודים, מאמנים ועסקני ספורט יהודים או במוסדות יהודים על רקע היותם יהודים או מזוהים עם היהדות.
אנטישמיות בספורט יכולה להיות ממלכתית-חקיקתית, מוסדית או עממית.
האימפריה העות'מאנית של סוף המאה ה-19 התנגדה עקרונית להתאגדויות ספורט למיניהן מחשש שיאפשרו להסוות מאחוריהן הכנות צבאיות למרד נגד השלטון. עם זאת, האירופאים יכלו להקים מועדונים שכאלה בקלות רבה יחסית ובייחוד אזרחי האימפריה האוסטרו-הונגרית והקיסרות הגרמנית, בנות בריתה של טורקיה. בעייתם של היהודים שבקרב אותם אירופאים, בעיקר אזרחי גרמניה הייתה האנטישמיות, שהגבילה מאוד את זכותם להשתתף במועדוני הספורט האירופאים שהוקמו בטורקיה[1]. תופעה זו הובילה להקמת המועדון היהודי להתעמלות, קונסטנטינופול, מועדון הספורט היהודי הראשון.
חקיקה אנטישמית בתחום הספורט עריכה
בגרמניה הנאצית החקיקה מנעה השתתפותם של יהודים בתחרויות ספורט ומנעה מהם חברות באגודות ספורט גרמניות. תחילה התאפשרה פעילות ספורטיבית יהודית במסגרות יהודיות בלבד, אך בהמשך גם זה נאסר. מדינות אירופאיות נוספות, דוגמת רומניה והונגריה חיקו את המודל של גרמניה הנאצית וחוקקו חוקי אנטישמיות בספורט. חוקים דומים הוכתבו גם במדינות, שנכבשו על ידי גרמניה הנאצית.
ספורטאים יהודים השתתפו באולימפיאדת ברלין, אך המשטר הנאצי יצר השפלות עבורם - ליד הכניסה לכפר האולימפי באולימפיאדת גרמיש-פרטנקירכן (1936) הוצג שלט עם הכיתוב "הכניסה אסורה על כלבים ויהודים" ורק מפגש בין אנרי דה באיה - לאטור, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי ובין הפיהרר, אדולף היטלר הביא להסרת השלט. ארגוני הספורט היהודים התקיימו בגרמניה הנאצית עד ליל הבדולח ולאחר מכן חוסל כל הספורט היהודי בגרמניה[2].
פגיעה במועדונים יהודים עריכה
כדי שמועדון יפגע מאנטישמיות בספורט, הוא לא חייב להיות מועדון יהודי, די בכך שיהיה לו דימוי יהודי. על הדשא של מועדון גולף בבעלות יהודית, אך פתוח לכל דורש, בעיר מלבורן, באוסטרליה, רוססו צלבי קרס[3].
מועדון הכדורגל האמסטרדמי אייאקס נחשב למועדון "יהודי". היסטורית זה התפתח, כנראה, בגלל קרבת האצטדיון המקורי לשכונה היהודית באמסטרדם, ומשום שחלק משחקניה והנהלתה, כמו גם כמות יחסית גדולה של אוהדים, היו יהודים[4]. עם הזמן אוהדיה הקנאים אימצו לעצמם "זהות" זו - הם מכנים עצמם יהודים, גם אם אינם יהודים, ומתעטרים בסמלי מגן דוד ודגלי ישראל. מסיבה זו, שירי נאצה רבים וקריאות גנאי של אוהדי הקבוצות היריבות, ובייחוד פיינורד, קשורים באנטישמיות ובהתייחסות שלילית לקורבנות השואה.
פגיעה בספורטאים יהודים עריכה
לקהל האוהדים במגרשי הספורט יש דין ודברים עם השחקנים, לעיתים משבחים ולעיתים מגנים. כשהקהל רוצה לגנות שחקן יהודים, מתדרדרים לעיתים לשיח אנטישמי. הכדורגלן היהודי יליד ישראל, ליאור רפאלוב עבר ממועדון בלגי אחד למועדון בלגי אחר. במשחק בין שני המועדונים, אוהדי המועדון הראשון הביעו את מורת רוחם למעברו של רפאלוב בהתקפות עליו. כדי לפגוע ברפאלוב שרו "כל היהודים הומוסקסואלים" ו"הייתי מעדיף למות מאשר להיות יהודי"[5].
המאבק נגד אנטישמיות בספורט עריכה
ממשלות מסוימות, גופים ממסדיים ומוסדות יהודים פועלים נגד האנטישמיות בספורט.
במשחק כדורגל בין מכבי חיפה ובין אוניון ברלין, שנערך בברלין, השמיעו כמה אוהדים גרמנים אמירות אנטישמיות. אוהד גרמני כזה, שזוהה בתמונות, הורחק לצמיתות ממגרש הקבוצה הגרמנית[6].
ארגונים שונים נוקטים עמדה כלפי אנטישמיות בספורט. מאמן פוטבול פוטר כי קבוצתו נתנה למהלכים שמות אנטישמיים. כדורסלן שהשתמש בקללה אנטישמית ("כלב יהודון") כלפי יריב ששיחק מולו במשחק "קול אוף דיוטי" הושעה מהקבוצה וספג קנס של 50 אלף דולר מהליגה[7].
גם שופטים יהודים זוכים להטרדות אנטישמיות - במשחק בין איינטרכט פרנקפורט ובין שטרסבורג שפט היהודי אוראל גרינפלד. ארבעה אוהדי פרנקפורט, ששרו שירים אנטישמיים זוהו במצלמות, המנוי שלהם בוטל והם הורחקו לצמיתות ממשחקי קבוצתם[8].
הערות שוליים עריכה
- ^ יצחק רם, תולדות התפתחות הרעיונות בתרבות הגוף בעם ישראל בעת החדשה
- ^ הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
- ^ אוסטרליה: מועדון גולף בבעלות יהודית הושחת במלבורן
- ^ על הקשר היהודי של המועדון מראשית ימיו עבודת מחקר
- ^ ליאור רפאלוב ספג קריאות אנטישמיות בברוז'
- ^ אוהד אוניון ברלין שהשמיע קריאות אנטישמיות הורחק לכל החיים
- ^ הליגה נגד השמצה: לספורט האמריקאי נמאס מהאנטישמיות
- ^ ארבעה אוהדי פרנקפורט הורחקו לצמיתות בגלל קריאות אנטישמיות