אנטי-קפיטליזם
אנטי-קפיטליזם הוא מונח המתאר מגוון נרחב של תנועות, רעיונות, וגישות המתנגדות לקפיטליזם. אנטי-קפיטליסטים, במובן הצר ביותר של התואר, הם אלו המבקשים להחליף לחלוטין את הקפיטליזם בשיטה כלכלית אחרת (לדוגמה: סוציאליזם, קומוניזם וכו׳)
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כולל מגוון רחב של עמדות שונות ומחבר אותן לקבוצה אחת, ללא כל טעם. יש לשכתב אותו או לשקול מחיקתו. | |
עם זאת, קיימים גם רעיונות שניתן לאפיינם כאנטי-קפיטליסטיים למחצה, במובן זה שהם מבקשים להחליף או לבטל היבטים מסוימים בלבד של הקפיטליזם במקום את השיטה כולה, כמו כלכלה מעורבת ומדינת רווחה, (השיטות הנפוצות ביותר בעולם המערבי).
אנרכיזם עריכה
זרמים רבים באנרכיזם קוראים לביטול המדינה, כשרבים מהם (כולל התומכים באנרכיזם שמאלני, אנרכיזם סוציאליסטי ואנרכו-קומוניזם) מתנגדים לקפיטליזם משום שלשיטתם הוא מוביל לשליטה חברתית (באמצעות אי-שוויון כלכלי), יחסים בלתי רצוניים והיררכיה כפויה (דרך הלחץ לכאורה על אנשים לעסוק בעבודת שכר). כמה צורות של אנרכיזם מתנגדות לקפיטליזם בכללותו, אך תומכות עדיין בכמה מוסדות הקשורים בקפיטליזם, כדוגמת שווקים (הנתמכים על ידי חלק מהמוטואליסטים), וחלקן אפילו מרחיקות לכת עד לתמיכה ברכוש פרטי (הנתמך על ידי חלק מהאנרכיסטים האינדיבידואליסטיים).
שמרנות ומסורתיות עריכה
קיימים זרמים בשמרנות המרגישים אי נוחות ביחסם לקפיטליזם הליברלי. שמרנים רבים, במיוחד ביבשת אירופה, חשו חוסר נחת מהשפעת הקפיטליזם על התרבות והמסורת. ההתנגדות השמרנית למהפכה הצרפתית, לעידן הנאורות, ולהתפתחות הליברליזם האינדיבידואליסטי כתורות חברתיות וכמנהגים סוציאליסטים ממוסדים, שאפה לשמר את ההיררכיות, המנהגים והמוסדות החברתיים המסורתיים. קיימת גם התנגדות פרוטקציוניסטית לסוגים מסוימים של קפיטליזם בינלאומי.
שמרנות ישנה ואידאולוגיות מסורתיות מתנגדות לעיתים קרובות לעקרונות המוסר הקפיטליסטי, ולהשפעות שיש להם על החברה בכלל, אותן הם רואים כחותרות תחת או מנוונות מסורות חברתיות או היררכיות הכרחיות לסדר החברתי. חלק מרעיונות אלו משתלבים בקומוניזם דתי. קבוצות לאומניות יותר בנטייתן מאמינות כי היבטים של הקפיטליזם, כדוגמת סחר חופשי, חותרים תחת הריבונות הלאומית, כי התעשיות המקומיות והמסורות הלאומיות חייבות להיות מוגנות, וכי שימורן חשוב יותר מרווחים עבור העסקים.
אקופמיניזם עריכה
אקופמיניסטים מבקרים את הקפיטליזם כתורה המגדירה בפשטות את עולם הטבע כאוסף של משאבים שיש לנצלם ולעצבם מחדש לתועלת האדם ולשירות מטרותיו. הם רואים את הקפיטליזם גם כמי שמרוקן מתוכן את היחסים שבין אדם לחברו ובין אדם למקום. אקופמיניסטים רואים בקפיטליזם מבנה פטריארכלי "מבוסס על קולוניזציה של האישה, הטבע, ואנשים אחרים".[1]
פשיזם עריכה
על פי ההיסטוריון סטנלי פאיין (Stanley Payne) מתאפיין הפשיזם בגישה הקורפורטיבית לכלכלה; הכפפת הכלכלה לצורכי המדינה, יחד עם שימור הרכוש הפרטי.[2] פאיין כתב כי לתנועות הפשיסטיות הייתה מטרה משותפת של "חיסול האוטונומיה (או, בחלק מההצעות, אפילו את הקיום) של הקפיטליזם ושל התעשייה העיקרית בקנה מידה נרחב".[3]
כמה ליברטריאנים ימניים טוענים שהפשיזם הוא סוג של אנטי-קפיטליזם משום שהממשלות הפשיסטיות אילצו את החברות הפרטיות והיזמים הפרטיים ששלטו על אמצעי הייצור לשרת את טובת המדינה (ובכך פגעו בזכויות הרכוש הפרטי), ולהעסיק יותר עובדים מהנדרש להשגת הרווחים המקסימליים.
כמה מהחוקרים טוענים שהפשיזם ייצג "דרך שלישית" בין הסוציאליזם המרקסיסטי לבין הקפיטליזם.[4] הפשיזם הגן על האליטות בעלות הקרקע, ונחשב כתגובת נגד לכוחו העולה של מעמד העובדים.[5] הפשיסטים העלו על נס את היבט הבעלות על רכוש - כולל רכוש פרטי – על פני ההון היצרני ואמצעי הייצור.[6] – אך תבעו את הסדרת הרכוש על מנת להבטיח ש"התועלת לקהילה תהיה קודמת לתועלת הפרט."[7]
בשל אמונתם בקשר היהודי היו הנאצים בוטים בהתנגדותם לקפיטליזם של ממון, גביית ריבית וספסרות.[8] במיין קמפף הצהיר אדולף היטלר כי "הגישה של המדינה כלפי ההון תהיה פשוטה וברורה. המטרה היחידה היא להבטיח כי ההון יהיה כפוף למדינה". היטלר עשה הבחנה ברורה בין "הון שהוא תוצאה של עבודה יצרנית בלבד ו...הון שהוא תוצאה של ספקולציה פיננסית בלבד".[9]
היטלר פגש את גוטפריד פדר (Gottfried Feder) בקיץ 1919, ופדר נהיה מורהו הרוחני בכספים וכלכלה. הוא היה מקור השראה להתנגדות של היטלר ל"קפיטליזם של היהודים המבוסס על כספים".[10] המרקסיסטים טוענים כי הפשיזם הוא צורה של קפיטליזם ביוזמת המדינה, שצץ כאשר הקפיטליזם בנוסח הלסה פר היה שרוי במשבר ונזקק להתערבות ממשלתית.[11][12] בתחום יחסי אנוש פעלו הפשיסטים מתוך נקודת ההשקפה של הדרוויניזם החברתי. מטרתם הייתה לקדם אנשים "נעלים" ולנכש את החלשים.[13] משמעות אידאולוגיה זו במונחים כלכליים הייתה קידום עניינם של אנשי עסקים מצליחים, ובמקביל חיסול האיגודים המקצועיים וארגונים אחרים של מעמד העובדים.[14] לורנס בריט (Lawrence Britt) העלה השערה שההגנה על כוחן של חברות הייתה חלק מהותי של הפשיזם.[15] ההיסטוריון גאיטנו סלוומיני (Gaetano Salvemini) טען ב-1936 שהפשיזם הופך את משלמי המיסים אחראים על היוזמה הפרטית, משום ש"המדינה משלמת על הכישלונות של היוזמה הפרטית... רווח הוא פרטי ואישי. הפסד הוא ציבורי וחברתי".[16]
לודוויג פון מיזס, הכלכלן הליברלי הקלאסי, טוען שפשיזם הוא קולקטיביסטי ואנטי-קפיטליסטי. הפשיזם, אליבא דמיזס, רק הפגין כלפי חוץ אשליה של כיבוד הרכוש הפרטי, מכיוון שאנשים פרטיים לא יכלו לעשות שימוש ברכושם כפי שראו לנכון משום שהממשלה כפתה לעיתים קרובות את רצונה עליהם באמצעות חקיקה (לטובת של בעלי הברית של הממשלה במגזר העסקי) שפעלה כנגד השוק החופשי.[17]
ההיסטוריון רוברט פקסטון (Robert Paxton) סובר שהאנטי-קפיטליזם של הפשיסטים היה בררני במידה רבה. ה"סוציאליזם" שהפשיסטים רצו בו היה "סוציאליזם לאומי", ששלל זכויות על רכוש רק מאזרחים זרים או אויבים (כולל אויבים מבפנים). לעומת זאת הם טיפחו יצרנים לאומיים.[18]
כלכלה השתתפותית ודמוקרטיה כוללנית עריכה
כלכלה השתתפותית, היא שיטה כלכלית מוצעת המשתמשת בקבלת החלטות שיתופית כמנגנון כלכלי על מנת להנהיג את הייצור, הצריכה וחלוקת המשאבים בחברה מסוימת. רעיון זה הוצע כתחליף לכלכלת שוק קפיטליסטית בת זמננו, וגם כתחליף לסוציאליזם ריכוזי מתוכנן או, כפי שהוגי הדעות של הכלכלה ההשתתפותית מכנים זאת, קוארדינטוריזם. היא מתוארת כ"חזון כלכלי אנרכיסטי", שאומנם ניתן לראותו כסוג של סוציאליזם, אבל שאמצעי הייצור נמצאים בבעלות מעמד העובדים. השיטה היא פרי עבודתם של האקטיביסט והוגה הדעות הפוליטי, מייקל אלברט (Michael Albert), והכלכלן הרדיקלי רובין האנל (Robin Hahnel), בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20.
את הדמוקרטיה הכוללנית, כפי שעוצבה על ידי טקיס פוטופולוס (Τάκης Φωτόπουλος), ניתן לראות כסוג של כלכלה השתתפותית. בשיטה מוצעת זו כל ההחלטות מתקבלות על ידי העם, וצרכים כלכליים בסיסיים יסופקו לכולם על בסיס ביצוע כמות מסוימת של עבודה. ניתן אומנם יהיה להשיג פריטים נוספים, שאינם חיוניים, תמורת תרומה מעל המינימום הנדרש על מנת למלא את צורכי החברה. גישה זו היא אנטי-קפיטליסטית מובהקת כמו גם אנטי כלכלת שוק, כולל חוסר האפשרות לצבור עושר (מצב שבו כל אדם מרוויח עבור עצמו בלבד), ובכך להימנע ממאזן הכוחות הבלתי שוויוני הטבוע במערכת הקפיטליסטית.[19]
דת עריכה
הכנסייה הקתולית אסרה על קבלת ריבית, אבל עם הרפורמציה הפרוטסטנטית והמרד כנגד ההלכות הדוגמטיות של האפיפיורים, ואחר כך עידן האורות ודחייתו את הלכות המוסר האפיפיורים, היא החלה להסכים במשך הזמן עם חלק מהצורות של חיוב ריבית, ואפשרה שינויים חברתיים מסוימים לאחר שהפאודליזם הוחלף על ידי צורות שלטון אחרות.
הנצרות הייתה מקור להשמעת ביקורות רבות על הקפיטליזם, בייחוד על ההיבטים החומרניים שלו. תנועות רבות שקדמו לסוציאליזם, כמו גם תנועות מאוחרות יותר שאבו את עקרונותיהם מספרי הבשורות כנגד עשיית רווח, תאוות בצע, אנוכיות וצבירת ממון. מצד שני קהילות פרוטסטנטיות רבות (בייחוד בארצות הברית) השלימו עם הקפיטליזם, או אפילו הפכו לתומכים נלהבים שלו, בייחוד מתוך התנגדות לסוציאליזם החילוני.
האסלאם אוסר על הלוואת כספים תמורת ריבית, צורת הפעולה של הכספים הקפיטליסטיים, עם זאת הבנקים האסלאמיים פיתחו דרכים להרוויח בעסקאות שבאופן מסורתי אורגנו תוך קבלת ריבית. אלו כוללים השתתפות ברווחים, שמירה על כספים, יוזמה משותפת, קוסט פלוס וליסינג.
סוציאליזם וקומוניזם עריכה
סוציאליזם הוא מגוון תורות לארגון כלכלי הדוגלות בבעלות ציבורית, או בבעלות ישירה של העובדים, על אמצעי הייצור, על צורת ניהולם, ועל חלוקת המשאבים, וכמו כן שואפות ליצור חברה המאופיינת בגישה שווה למשאבים עבור כולם, ובשיטה שוויונית לפיצוי בגין עבודה.[20][21][22] סוציאליסטים דוגלים בקואופרציה, או בשליטת המדינה בכלכלה או ב"שליטה מלמעלה" בכלכלה,[23] יחד עם שלטון דמוקרטי של העם על המדינה, אם כי היו גם כמה פילוסופיות סוציאליסטיות שאינן דמוקרטיות. קיים ניגוד מהותי בין בעלות של "המדינה" או "קואופרטיב עובדים" על אמצעי הייצור לבין בעלות "פרטית", אחת התכונות המגדירות את הקפיטליזם. רוב הסוציאליסטים טוענים שהקפיטליזם מרכז באופן בלתי הוגן כוח, עושר ורווחים בידי מגזר קטן של החברה השולט על ההון ויונק את עושרו תוך ניצול, וחנק של התקדמות כלכלית וטכנולוגית על ידי שמירה על אנרכיה של הייצור.
קומוניזם ומרקסיזם מהפכני מתנגדים לקפיטליזם ולליברליזם הכלכלי בכך שהקומוניזם דוגל בבעלות קהילתית על אמצעי הייצור ותהליך קבלת ההחלטות של החברה, תוך ביטול הרכוש הפרטי והממשלה. פרידריך אנגלס, אחד מהמייסדים של התורה הסוציאליסטית המודרנית, דגל ביצירת חברה המאפשרת יישום נרחב של טכנולוגיה מודרנית על מנת להפוך את הפעילות הכלכלית להגיונית באמצעות ביטול האנרכיה של הייצור של הקפיטליזם.[24][25] מרקסיזם קורא לבעלות משותפת של אמצעי הייצור ולביטל הניצול של העבודה,[26] ובסופו של דבר ביטול המדינה, כאשר בשלב הביניים, שאורכו לא נקבע, יעשה שימוש במדינה על מנת למחות את שרידי הקפיטליזם. כמה מדינות קומוניסטיות טוענות שהם ביטלו את הקפיטליזם בקרבם, אף על פי שמספר תאורטיקנים מרקסיסטיים מתארים את כלכלתן כקפיטליזם של המדינה, ולא כאנטי-קפיטליסטיזם.[27][28]
תנועת האנטי-גלובליזציה עריכה
ערכים מורחבים – אנטי גלובליזציה
תנועת האנטי-גלובליזציה היא תנועה אקטיביסטית כלל-עולמית המבקרת את הגלובליזציה של הקפיטליזם. פעילים כנגד הגלובליזציה מותחים ביקורת במיוחד על האופי הבלתי דמוקרטי של הגלובליזציה הקפיטליסטית וקידום הנאו-ליברליזם על יד מוסדות בינלאומיים כדוגמת קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי מבלי שניתנה תשומת לב לתוצאות ההרסניות לעיתים קרובות של ההון הגלובלי על תנאי החיים המקומיים. למפגשים של גופים אלו נלווים בדרך כלל הפגנות סוערות.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- The Anti-Capitalist Dictionary by David E Lowes 2006, London: Zed Books
- Anti-Capitalism : A Guide To The Movement
קישורים חיצוניים עריכה
- Rough Guide to the Anti-Capitalist Movement, League for the Fifth International
- Infoshop.org Anarchists Opposed to Capitalism, Infoshop.org
- How The Miners Were Robbed 1907 anti-capitalist pamphlet hosted at EconomicDemocracy
- Sam Ashman "The anti-capitalist movement and the war" International Socialist Journal 2003
- Marxists Internet Archive
- Dr. Wladyslaw Jan Kowalski Anti-Capitalism: Modern Theory and Historical Origins
- Anti-Capitalism as an ideology... and as a movement, Libcom.org
- Studies in Anti-Capitalism
- Capitalism/Anticapitalism: a survey and a view
הערות שוליים עריכה
- ^ Mies, Maria; Vandana Shiva (1993). Ecofeminism. pp. 298. ISBN 1-85649-156-0.
- ^ Roger Griffin. The Nature of Fascism. Routledge. 1993. p. 6
- ^ Payne, Stanley (1996). A History of Fascism. Routledge. ISBN 1857285956p.10
- ^ Peter Davies and Dereck Lynch. Routledge Companion to Fascism and the Far Right. Routledge 2003, p. 101
- ^ Fascism Encyclopedia Britannica
- ^ A private statement made by Hitler on March 24, 1942. Cited in Hitler's Secret Conversations. Translated by Norman Cameron and R.H. Stevens. Farrar, - Straus and Young, Inc. 1953. p. 294
- ^ Richard Allen Epstein, Principles for a Free Society: Reconciling Individual Liberty With the Common Good, De Capo Press 2002, p. 168
- ^ Frank Bealey & others. Elements of Political Science. Edinburgh University Press, 1999, p. 202
- ^ Adolf Hitler, Mein Kampf, Murphy translation
- ^ Ian Kershaw, Hitler: A Profile in Power, Chapter I (London, 1991, rev. 2001)
- ^ Grant, Moyra. Key Ideas in Politics. Nelson Thomas, 2003, p. 63
- ^ Daniel Guerin, Fascism and Big Business, excerpted at http://www.marxists.org/history/etol/writers/guerin/1938/10/fascism.htm
- ^ Alexander J. De Grand, Fascist Italy and Nazi Germany, Routledge, 1995. pp. 47
- ^ Alexander J. De Grand, Fascist Italy and Nazi Germany, Routledge, 1995. pp. 48-51
- ^ Britt, Lawrence, 'The 14 characteristics of fascism', Free Inquiry, Spring 2003, p. 20.
- ^ Salvemini, Gaetano. Under the Axe of Fascism 1936.
- ^ von Mises, Ludwig. Socialism 1951.
- ^ Paxton, Robert (2004). The Anatomy of Fascism. New York: Knopf. ISBN 1400040949.
- ^ Takis Fotopolous International Journal of Inclusive Democracy vol.4 no.2, On the Crisis of Modernity and of the Antisystemic Movements – The Need for A New Liberatory Society, An Interview with Takis Fotopoulos, The International Journal of INCLUSIVE DEMOCRACY, vol.4, no.2, (April 2008), www.inclusivedemocracy.org (2008).
- ^ Newman, Michael. (2005) Socialism: A Very Short Introduction, Oxford University Press, ISBN 0-19-280431-6
- ^ "Socialism". Oxford English Dictionary. "1. A theory or policy of social organisation which aims at or advocates the ownership and control of the means of production, capital, land, property, etc., by the community as a whole, and their administration or distribution in the interests of all. 2. A state of society in which things are held or used in common."
- ^ "Socialism".Merriam-Webster Unabridged Dictionary
- ^ "Socialism" Encyclopædia Britannica. 2006. Encyclopædia Britannica Online.
- ^ Socialism: Utopian and Scientific at Marxists.org
- ^ Frederick Engels. Socialism: Utopian and Scientific. p. 92-11.Chapter III: Historical Materialism
- ^ "Cuba: Historical Exception or Vanguard in the Anticolonial Struggle?". speech by Che Guevara on April 9, 1961 "The people are weary of being oppressed, persecuted, exploited to the maximum. They are weary of the wretched selling of their labor-power day after day — faced with the fear of joining the enormous mass of unemployed — so that the greatest profit can be wrung from each human body, profit later squandered in the orgies of the masters of capital." - Che Guevara, Marxist revolutionary, 1961
- ^ Friedrich Pollock, "State Capitalism: Its Possibilities and Limitations," Studies in Philosophy and Social Science, IX, 2 (1941), 200-255.
- ^ Tony Cliff, State Capitalism in Russia (1955)