אנרי ברנשטיין
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
אנרי (הנרי) ברנשטיין (בלועזית: Henri (Henry) Léon Gustave Charles Bernstein[1]; 20 ביוני 1876 - 27 בנובמבר 1953) היה מחזאי, במאי תיאטרון ומנהל תיאטרון, תסריטאי ומבקר תיאטרון, אספן אומנות ותועמלן יהודי צרפתי.
 | |
| לידה |
20 ביוני 1876 הרובע השמיני של פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
27 בנובמבר 1953 (בגיל 77) הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת |
| שם לידה |
Henri Léon Gustave Charles Bernstein |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות פאסי |
| השכלה |
תיכון קונדורסה |
| מעסיק |
Théâtre du Gymnase Marie Bell, לז אמבסאדר |
| תפקיד |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ברנשטיין נולד בפריז, צרפת, בנם של מרסל ברנשטיין, סוחר ואספן אומנות, ושל אידה לבית זליגמן, בתו של הבנקאי היהודי אמריקאי ויליאם וולף זליגמן.
ברנשטיין העביר את נעוריו בנעימים, בבתי הימורים ובמירוצים, אך גם לימודים בבית ספר תיכון Condorcet, בהמשך בבית הספר לאומנויות ולאחר מכן בקימברידג'[2]. ב-1900, בעת שירותו הצבאי כחובש, ערק מצבא צרפת, כדי לרדוף אחר שחקנית שמצאה חן בעיניו לבלגיה. כעבור זמן, בעזרתה של שחקנית אחרת, היהודייה מאדאם סימון, שהייתה בעלת קשרים עם שר המלחמה, הסכים השר לבטל לו את העריקה, למחול לו על המשך השירות הצבאי וכך חזר לפריז. גם הוא, כמו אביו, היה אספן אומנות ואסף ציורים של אימפרסיוניסטים ופוסט-אימפרסיוניסטים.
תחילה כתב קומדיה יחד עם פייר ובר, Frère Jacques ובהמשך כתב מחזות רבים ובלא מעטים מהם שיחקה מאדאם סימון. בחלק ממחזותיו היו נושאים הקשורים ליהדות ותוכן המבקר את האנטישמיות. בצרפת של תחילת המאה העשרים, אחרי פרשת דרייפוס, היו אנטישמיים רבים בחוגי השלטון ובין האינטלקטואלים. המחזות של ברנשטיין הוצגו בתיאטרון פרטי, אך בעקבות הצלחתם החליט ב-1911, התיאטרון הלאומי קומדי פראנסז, להציג את מחזהו Après moi. החלטה זו הגדישה את הסאה עבור החוגים האנטישמיים ובמיוחד עבור אקסיון פראנסז, שיצאו למאבק נגד הצגת מחזה של יהודי בתיאטרון לאומי. ההתקפות היו על עצם היותו יהודי ועל היותו יהודי עריק. הלחץ הציבורי וההפגנות הביאו את ברנשטיין למשיכת המחזה[3].
בשנות העשרים של המאה העשרים ביטא ברנשטיין הערכה רבה למוסוליני וזה השיב לו עם העיטור הגבוה ביותר של איטליה. ב-1936, כשמוסוליני חבר להיטלר, השיב ברנשטיין את העיטורים.
הגלות בארצות הברית
עריכהעם עלייתו לשלטון בצרפת של המרשל פטן עזב ברנשטיין את צרפת. הוא הפליג מבורדו לאנגליה על סיפונה של ספינה, שנועדה להוביל 180 מפליגים, אך היו עליה 1300, כולל אישים כמו הבארון רובר דה רוטשילד(אנ'). באנגליה הצטרף לתנועתו של גנרל שרל דה גול. משטר וישי ביטל את אזרחותו הצרפתית ואת כל אותות הכבוד שקיבל. הוא בילה את שנות המלחמה בארצות הברית, כשהוא עושה תעמולה נגד משטר וישי ובעד דה גול. בתקופת שהותו בארצות הברית התגורר במלון ולדורף אסטוריה וזה עורר את קינאת הרבים שלא היו יכולים לממן לעצמם שהות דומה. ב-1946, אחרי המלחמה, חזר לצרפת[4].
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ נולד אומנם בצרפת, אך אביו יליד פולין ממוצא יהודי אשכנזי ואימו יהודייה אמריקאית
- ^ Henri Bernstein (באנגלית)
- ^ Henry Bernstein (1876-1953) (בצרפתית)
- ^ Our Dueling Playwright (באנגלית)