פתיחת התפריט הראשי

אנרי קאסאדסי

אנרי קאסאדסיצרפתית: Henri-Gustave Casadesus‏; 30 בספטמבר 1879 - 31 במאי 1947) היה ויולן, מלחין ומו"ל של יצירות מוזיקליות. אנרי היה אחיו של מריוס קאסאדסי, דודו של הפסנתרן המפורסם רובר קאסאדסי ודוד-רבא של ז'אן קאסאדסי.

אנרי קאסאדסי
Henri Casadesus
Société des Instruments anciens, fondée par Casadesus.jpg
לידה 30 בספטמבר 1879
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 במאי 1947 (בגיל 67)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Marie-Louise Beetz, Renée Delerbat, Jeanne Montange עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Gisèle Casadesus, Christian Casadesus, Catherine Casadesus, Jacqueline Casadesus, Bernard Casadesus עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר של פריז, הקונסרבטואר הלאומי הגבוה למוזיקה ולמחול עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנצח, מלחין, נגן ויולה ד'אמורה, ויולן עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה ויולה ד'אמורה, ויולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה לגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

קאסאדסי החל את לימודי המוזיקה אצל אלבר לאוויניאק ולמד ויולה אצל תיאופיל לאפורז' בקונסרבטואר של פריז, שם זכה בפרס ראשון בשנת 1899. מ-1910 עד 1917 היה הוויולן של רביעיית קאפה.

בשנת 1901 ייסד קאסאדסי, יחד עם קאמי סן-סנס, את האגודה לכלים עתיקים. האגודה, שפעלה בין 1901 ל-1939, הייתה חמישייה של נגנים, שהשתמשו בכלים שיצאו משימוש, כמו ויולה דה גמבה, או הכלי של קאסאדסי עצמו, ויולה ד'אמורה.

החמישייה נודעה בזמנה גם בביצועי בכורה ליצירות שאבדו והתגלו מחדש, מאת מלחינים שהלכו זה כבר לעולמם. לאחר זמן התגלה, שקאסאדסי ואחיו, בעיקר מריוס קאסאדסי, כתבו את היצירות הללו. קונצ'רטו "אדלאיד", לכאורה מאת מוצרט, מיוחס לעיתים בטעות לאנרי, אבל נכתב למעשה על ידי מריוס.

עם זאת, אנרי נחשב למחברו של הקונצ'רטו ברה מז'ור לוויולה, שנחשב לפרי עטו של קרל פיליפ עמנואל באך. רייצ'ל ו. וייד תיארה אותו בנספח ב' ששל ספרה "קונצ'רטי לכלי מקלדת של קרל פיליפ עמנואל באך" (אן ארבור, מישיגן: הוצאת כתבי מחקר של אוניברסיטת מישיגן, 1981) עמ' 279-82. הקונצ'רטו הזה הופיע ב-1911 בהוצאה רוסית, כביכול "בעיבוד... לתזמורת קטנה בידי מקסימיליאן שטיינברג," ובהמשך זכה לביצועי מנצחים כמו דריוס מיו וסרגיי קוסביצקי והוקלט בניצוח פליקס פרוהאסקה ויוג'ין אורמנדי. "כך קרה," כתבה וייד ב-1981, "שבימינו, הקונצ'רטו המוקלט ביותר של ק.פ.ע. באך, הוא זיוף."

כמו כן מייחסים לאנרי את ה"קונצ'רטו של הנדל" ואת ה"קונצ'רטו של באך", שניהם לוויולה. במקרים רבים מציינים אותם כ"הקונצ'רטו של הנדל/קאסאדסי" ו"בקונצ'רטו של באך/קאסאדסי". חוקרים ומלומדים מאשרים, ששני הקונצ'רטי הללו נכתבו על ידי אנרי קאסאדסי בסגנון המלחינים, שבשמותיהם השתמש.

יצירות נבחרותעריכה

יצירות לבמהעריכה

  • Le rosier אופרה בופה בשלוש מערכות (1914); לבריתמאת מוריס דוויליה
  • Les plaisirs champêtres ("תענוגות כפריים"), או Les tentations de las bergère et l'amour vainqueur, בלט במערכה אחת (1924); המוזיקה לקוחה מתוך "תענוגות כפריים" ודיברטיסמן מאת מישל פיניולה דה מונטקלר
  • "קוטייון III, אופרה בופה בשלוש מערכות (1927); לברית מאת גבריאל אלפו ופייר מודרו
  • "בלי תוף ובלי חצוצרות", אופרטה בשלוש מערכות וארבע תמונות (1931); לברית מאת פייר ובר ואנרי דה גורס
  • "ואלסים צרפתיים, פנטזיה מוזיקלית וחזיון ראווה" על פי שירים חגיגיים מאת גונו, ביזה, ב. גודאר, דליב, הרווה, מטרה, לאקום ודלמה, בשתי מערכות ו-18 תמונות (1943); לברית מאת אדי גיליין ואלבר וילמץ
  • "הילדה של מאדאם אנגו", אופרטה

יצירות לתזמורתעריכה

  • קונצ'רטו ברה מז'ור לתזמורת קטנה (בסביבות 1905, יצא לאור ב-1912); במקור "לארבעה ויולים קונצ'רטנטה"; ייחוס מזויף לקארל פיליפ עמנואל באך.
  • "דיברטיסמן ברסאן", סוויטה לתזמורת (יצאה לאור ב-1943)
  • "דיברטיסמן פרובנסלי", סוויטה לתזמורת (יצאה לאור ב-1943)
  1. Cortège et danse des treilles
  2. L'Erbeto di frisoun
  3. Le pas du cap de juven
  4. Tambourin

יצירות קונצרטנטיותעריכה

  • קונצ'רטו (סוויטה) ברה מז'ור לכינור או ויולה ופסנתר או תזמורת (בסביבות 1905,יצא לאור ב-1931); במקור, לארבעה ויולים קונצ'רטנטה"; ייחוס מזויף לקארל פיליפ עמנואל באך
  • קונצ'רטו "הנדל" בסי מינור לוויולה ותזמורת (יצא לאור ב-1924); ייחוס מזויף לגיאורג פרידריך הנדל
  • קונצ'רטו "י. כ. באך" בדו מינור לוויולה ותזמורת (יצא לאור ב-1947); ייחוס מזויף ליוהאן כריסטיאן באך

מוזיקה קאמריתעריכה

יצירות פדגוגיותעריכה

"טכניקת הוויולה ד'אמורה" (1931)

יצירות לפסנתרעריכה

  • קטעים ממחול קוטיון-ג'אז (1927)
"זה אני", ון-סטפ (מחול מהיר)
"משחקים תמימים" פוקס-טרוט
"לולו" פוקס-טרוט
"ראדיקס", ון-סטפ
  • מארש טרנייר (1935)
  • "גן האהבות" (1939)
פאוואן
פאספייה
מנואט עדין
ציפורי כנרי
  • "שעשועי הכפר" (Les Récréations de la campagne) (1947)

יצירות ווקאליותעריכה

  • ארבעה שירים קמבודיאניים לקול ופסנתר (1931); מילים בצרפתית מאת פרנאן רובריי
  • ארבעה שירים צרפתיים לקול ופסנתר (1933); מילים מאת לאון גיו דה סיי
  • "נורמנדי" לקול ופסנתר (1935); מילים מאת רנה דורין

מוזיקה לסרטיםעריכה

  • "באראנקו,בע"מ" (1932)
  • "קולומבה" (1933)
  • "פשע הדרך האדומה" (1933)
  • "השומר"
  • "פריז-ניו יורק" (1940)
  • "הבוקר של צרפת" (1942)
  • "מסתרי פריז" (1943)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנרי קאסאדסי בוויקישיתוף