יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: צורך בתיקון תעתיקים ובהגהה של הערך.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מַדְ'הַבּערבית: مذهب), הוא מושג בערבית שפירושו אסכולה אסלאמית במחשבה דתית או בהלכה (פיקה). ב־150 השנים הראשונות לאסלאם היו אסכולות רבות, והבולטות שביניהן: אסכולת דמשק (שנקראה פעמים רבות "אווזאעיה", أوزاعية), כופה, בצרה ואל-מדינה (ששרדה כאסכולה המאלכית). האסכולות העיראקיות התגבשו כאסכולה החנפית. אסכולות מאוחרות יותר הן השאפעית והחנבלית – וגם הט'אהרית והג'רירית, שכבר לא קיימות כיום.

העולם המוסלמי

רבים רואים בהלכה השיעית אסכולה נפרדת, הנקראת האסכולה הג'עפרית, שנוסדה על ידי האימאם השישי ג'עפר א-צאדק.

ארבע האסכולות הסוניות לא נחשבות ככתות או עדות נפרדות, מכיוון שהייתה הרמוניה רבה בין המלומדים מהאסכולות השונות במשך ההיסטוריה המוסלמית. ההבדל ביניהן הוא בפרשנות לחדית', איך מפרשים את דברי הנביא. בנוסף להן התפתח זרם מיסטי – הסופיות – אשר שם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה.

  • האסכולה החנפית קרויה על שם מייסדה, האימאם אבו חניפה, שחי בכופה שעיראק בשנים 699–767. על פי המסורת, הוא למד אצל האימאם ג'עפר א-צאדק.
  • האסכולה המאלכית קרויה על שם האימאם מאלכ בן אנס, שחי בעיר מדינה. מאלכ נולד כעשור לאחר אבו חניפה, וישנם דיווחים שהם חיו באותו הזמן, ולמרות שמאלכ היה צעיר בהרבה, הכבוד ההדדי ביניהם ידוע. למעשה, אחד מהתלמידים החשובים של אבו חניפה, שעל תורותיו מבוססת הרבה מהאסכולה החנפית, למד גם ממאלכ.
  • האסכולה השאפעית קרויה על שם האימאם מוחמד אבן אידריס א-שאפעי, שלמד גם הוא אצל תלמידים של אבו חניפה ומאלכ, והיה לו כבוד רב לשניהם. א-שאפעי חי בין השנים 767–820, והיה המלומד הכי חשוב בעולם האסלאם. חשיבותו הייתה גדולה מאוד כיוון שהיה בן לשבט קורייש ומצד אביו הייתה לו קרבה למשפחת הנביא.
  • האסכולה החנבלית קרויה על שם האימאם אחמד אבן חנבל, שלמד עם א-שאפעי. אבן חנבל נחשב לבר סמכא במסורת המוסלמית וספר המסורות שלו, "מוסנד אחמד" (مسند أحمد), זוכה למעמד רם בקרב המוסלמים הסונים.

בעבר היו אסכולות סוניות נוספות: האסכולה הג'רירית (על שם האימאם מוחמד אבן ג'ריר א-טברי) והאסכולה הט'אהרית (שנוסדה על ידי דאוד אבן ח'לף). שתיהן לא קיימות כיום.

הסונים מאמינים כי לכל ארבע האסכולות יש את ההדרכה הנכונה, וכי ההבדלים ביניהן אינם ביסודות האמונה, אלא הבדלים דקים יותר בהלכה ובשיפוט, שהם תוצאה של החשיבה העצמאית של ארבעת האימאמים והמלומדים אחריהם. בגלל המתודולוגיות השונות בפרשנות ובהבנה של המקורות הראשוניים, הם הגיעו למסקנות שונות לגבי נושאים רבים. לדוגמה, ישנם הבדלים דקים בין שיטות התפילה בארבע האסכולות, אך ההבדל אינו גדול עד כדי כך שלא ניתן להתפלל יחד. למעשה, כל מוסלמי השייך לאסכולה אחת יכול להתפלל עם אימאם של אסכולה אחרת ללא בלבול.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מד'הב בוויקישיתוף


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.