ויקיפדיה

כת

קבוצה קטנה ונבדלת מהחברה, הנשלטת ע"י מנהיג/ה ו/או רעיון
פירוש נוסף ערך זה עוסק בכת במשמעות קבוצה פולחנית קנאית (cult). אם התכוונתם לפלג מתבדל במשמעות רחבה יותר (sect), ראו כיתה (פלג מתבדל).

כַּת (ברבים: כִּיתוֹת[א]; באנגלית: Cult) היא מונח המשמש כיום בדרך־כלל לציון תנועות דתיות חדשות וקבוצות חברתיות אחרות בעלות אמונות ומנהגים דתיים, רוחניים או פילוסופיים חריגים ואף קיצוניים, ובפרט לקבוצות בהקשרים שונים בעלות מאפיינים של דוגמטיות, פולחן, כפייה והתעללות. התמסרות קיצונית לאדם מסוים, לאובייקט או למטרה צרה היא מאפיין נוסף המיוחס פעמים רבות לכת. למונח ישנן הגדרות שונות ושנויות במחלוקת בשימוש רווח בתרבות ובמחקר האקדמי. קבוצות המתויגות ככת נמצאות ברחבי העולם, בין שמדובר בקבוצות מקומיות קטנות ובין שמדובר בארגונים בין־לאומיים המונים מיליוני חברים אך נחשבים בכל זאת לקבוצה קנאית ופולחנית.

חברי כת הקו קלוקס קלאן שורפים צלב. תצלום משנת 1921

נגד רוב הכיתות הקיימות היום, ובמיוחד נגד אלו שיש להן מנהיג פולחני, מוטחת ההאשמה כי הן משתמשות בדרכי עורמה ובשימוש לא אתי בטכניקות שליטה, כדי לשכנע אנשים להצטרף לכת או להישאר בה, או כדי להעצים את היקף נכסיו או את שמו של מנהיג הקבוצה. בצרפת כת אסורה ומוגדרת בחוק כקבוצה סגורה בעלת מנהיג שבאמצעות הטפה דתית גורם למאמינים שלו נזק נפשי, מיני, עיסוק רפואי בלתי חוקי, הונאה (כולל דרישת תשלומים עבור שירות מסטי שלא מוכח מדעית), ומנהיג שמבצע התעללות ומרמה למאמיניו ממצב של בורות או חולשה, וגם מבודד אותם מן העולם.[1]

בד־בבד, המונח כת משמש לעיתים לצד המונח הקרוב כיתה גם ביחס לתנועה דתית חדשה או קבוצה חברתית אחרת המוגדרת על ידי האמונות והטקסים הדתיים, הרוחניים או הפילוסופיים יוצאי הדופן שלה, או העניין המשותף שלה באדם, אובייקט או מטרה מסוימת. מובן זה של המונח מוגדר בצורה חלשה – בעל הגדרות שונות הן בתרבות הפופולרית הן באקדמיה – והוא גם היווה מקור מתמשך למחלוקת בין חוקרים בכמה תחומי מחקר. בתולדות הדתות והאסכולות המיסטיות שימש המונח להגדרת קבוצת אנשים שאימצה תורה פילוסופית או דתית מסוימת, או קבוצה שנפרדה מאחד או יותר מעיקרי האמונה של הממסד הדתי הקיים. בתולדות הדתות המונח משמש גם להגדיר ענף שהתפצל מדת מרכזית, ובמיוחד כזה שאימץ תפיסות טהרניות יותר או שונות לגבי יישום עיקרי דת מסוימים – לדוגמה כיתות הנאו-פיתגוראים, כת האיסיים, כת הקתרים או כת ה"דונמה". במקרים רבים שימשה ההגדרה לייחד את הקבוצה המתבדלת לשלילה, ולעיתים קרובות לווֶה ייחוד זה גם ברדיפות ובניסיון להכרית את הכת.

סוגים שונים של כיתות

עריכה

ניתן לחלק את הכיתות השונות לכמה סוגים מרכזיים. הראשון הוא של כיתות שמאמיניהן נשבעים אמונים לאחת הדתות הממוסדות, אך משנים עיקר דתי או פרקטיקה דתית נהוגים לטובת מנהגיהם הייחודיים. פעמים רבות מתמזגת הכת עם הזמן בזרם המרכזי, אף שהיא עשויה לשמר כמה וכמה ממנהגיה הנבדלים. יש המביאים דוגמה לכת כזו את החסידות בראשית דרכה, כאשר נחשדו אנשיה בעשיית מעשי ליצנות ואף הוחרמו על ידי ראש המתנגדים, הגאון מווילנה. דוגמאות בולטות אחרות הם הזרמים הפרוטסטנטיים השונים, ובמיוחד הבפטיסטים והאנבפטיסטים וזרמים שונים בקלוויניזם, שהוגדרו תקופה ממושכת ככיתות מורדות או כמינים על ידי נציגי הדת השלטת בארצותיהם.

זן אחר של כיתות מערֵב מרכיבים אמונתים ודתיים מדתות שונות. לדוגמה, הנצרות בראשיתה הכליאה תחת קורת גג אחת רבים ממאפייני היהדות עם מאפיינים בולטים של הדתות הפוליתאיסטיות והדואליסטיות. דוגמה נוספת היא השיעה באסלאם, ששולבו בה מרכיבים שונים מן האמונה הזורואסטרית. דוגמה עדכנית יותר לכת ששילבה אלמנטים מדתות שונות היא עדי יהוה, שההוגה שלה, צ'ארלס ראסל, הכליא אמונה נוצרית עם אלמנטים משיחיים ומילניאריים.

זן שלישי של כיתות הוא דתות חדשות, כמו המורמונים במאה ה-19 או הכנסייה הסיינטולוגית, חסידי הרא קרישנה, מאמיני תורתו של קרלוס קסטנדה וכנסיית האיחוד (מוניזם) במאה ה-20. כמעט כל הדתות החדשות טוענות לשורשים עתיקים בזמן (לדוגמה, הוויקה, כת הכישוף הניו-אייג'ית, טוענת שהיא "התחדשות" של דת עתיקה), ובוראות סיפור מיתולוגי ששיאו הראשון בהופעת ממציא הדת, ולעיתים צפוי שיא נוסף בהתרחשות בעתיד הקרוב.

זן רביעי של כיתות, לעיתים קרובות בחפיפה כזו או אחרת לזנים קודמים, הוא זה שבמוקדו מנהיג כריזמטי או גורו נערץ. כמעט כל הדתות שנוצרו בעת החדשה חוו שלב ראשוני או מתמשך של התמקדות במנהיג מרכזי. לעיתים קרובות מרוממים כתביו של המנהיג למעלת כתבי קודש, וחסידיו מרבים לטעון כי מצויה בהם האמת כולה.

זן חמישי של כיתות הוא זה שבמוקדו תפיסות מילניאריות. במקרים רבים מנהיג את הכת מנהיג כריזמטי, הטוען כי אחרית הימים נמצאת בפתח, וכי על המאמינים להיערך לבואה בעתיד הקרוב. תפיסות כאלו אפיינו את השבתאות בעבר הרחוק יותר, ואת כת הדוידים בעבר הקרוב. לעיתים קרובות חוֹוה הכת משבר קשה, משמסתבר כי המועד הנקוב לתחילת אחרית הימים חלף, או כאשר המנהיג הכריזמטי נפטר מן העולם.

זן שישי של כיתות הוא כיתות פוליגמיות (Polygamist cult), שבהן גבר אחד נשוי או מקיים זוגיות עם כמה נשים המאוגדות סביבו, גרות איתו, עושות את דבריו ויולדות לו ילדים לתוך הכת. לעיתים בכיתות פוליגמיות, הסגידה והאמונה למנהיג גולשת מעבר לאמונה עצמה, והיא מתורגמת למעשים קיצוניים של הוכחת נאמנות לכת, באמצעות עבירות מין ומעשים קיצוניים כמו אכילת צואה, או קיום מין עם חיות. לגבי הזן השישי של כיתות פוליגמיות, בשל האופי המשפחתי של הקבוצה, סיווג זה שנוי במחלוקת. רוב הפסיכיאטרים מאמינים כי לא מדובר בכת, אלא בפסיכוזה משפחתית מסוג Folie à deux, Folie à famille, הנקראת גם תסמונת Lasègue-Falret. למרות האי־בהירות האם מדובר בכת או בפסיכוזה משפחתית, הועמדו לדין בישראל שני מנהיגי כיתות מסוג זה: גואל רצון מתל אביב ודניאל אמבש מירושלים.

 
מקדש של הכת המורמונית FLDS בטקסס, ארצות הברית

לגיטימציה של כיתות

עריכה

סטיבן האנט, הפוסע בעקבות ווליס,[2] מצביע על כך שמידת הלגיטימיות של כת קשורה לכבוד שהיא מצליחה לעורר באוכלוסייה בכללה, למספר המאמינים שהיא מצליחה לגייס, ולתפיסה העצמית של הכת. כך, לדוגמה, כיתות שטוענות שהן מחזיקות ב"אמת יחידה" (לגיטימיות ייחודית), ומאמצות גישה מכלילה (ללא טקס הצטרפות התובע התכחשות לאמונה אחרת), נוטות להפוך עם הזמן לדתות חדשות. כיתות שטוענות ללגיטימיות ייחודית אך גישתן אקסקלוסיבית, נותרות במעמד של כת. במטבע דומה, כיתות שאינן דוגלות בלגיטימיות ייחודית ומקילות על ההצטרפות אליהן נוטות להפוך זרם בדת קיימת.

כיתות רבות סופגות ביקורת קשה על נוהגיהן, ובמיוחד על האופן שבו הן מגייסות מאמינים ומשמרות אותם. טענות רבות מושמעות נגד כיתות הנוקטות מאמצי שכנוע פעילים; גובות סכומי כסף משמעותיים מהמאמינים החדשים עבור למידה, קורסים, "סמינרים", מפגשי סוף שבוע, וספרות עזר; תובעות מהמצטרפים להשקיע זמן רב בהתנדבות או למסור לאנשי הכת חלק מרכושם; ומציגות עצמן באופן שונה ומטעה כלפי ציבורים שונים – כארגון לקידום האחווה או זכויות האדם בפני מי שאינם מצטרפים פוטנציאליים, כארגון המציע דרכים לשיפור עצמי או למידה למי שעשוי להצטרף, או כהתארגנות שיסודה לוגי ומדעי כלפי מצטרפים חדשים, וכדת כלפי חברים ותיקים.

כיתות רבות הואשמו גם בשימוש בשיטות לא אתיות של שכנוע ושליטה, כמו בידוד ממשפחה או מחברים ותיקים; הפעלת לחץ חברתי לקונפורמיות למצוות הכת; ניהול דקדקני של אופן החיים, מילוי המצוות ואורח החיים של החברים בכת; דיכוי הטעם האישי והחשיבה הביקורתית; קידום של תלות בקבוצה וחשש מעזיבתה; הצגת העולם החיצוני כשלילי, מנוער מערכים חיוביים, לא מוסרי ובזוי בהשוואה לטוהר המלווה את חייו של חבר נאמן בכת; הצגת עצם ההיחשפות לעולם שמחוץ לכת כסכנה או כדבר המחליש את החבר בכת, ותביעה לבצע במשנה מרץ טקסים של "התחזקות" אחרי מפגש עם העולם החיצון; הבניית שפה הרמטית וסודית ושימוש בשפה ובמונחים המוכרים רק לחברי הכת; שימוש באופני חשיבה, בסיסמאות ובקודים ייחודיים של פירוש המציאות, כדי להבנות תפיסה שונה של המציאות; העצמת כוחו של מנהיג הקבוצה כמקור היחיד ל"אמת" או לידיעה תקפה ולגיטימית של המציאות; וכן הלאה.

ברומלי וקוון הצביעו על-כך שהבסיס העובדתי לטענות אלו, כמו גם לטענות על "שטיפת מוח" רעוע ואינו משכנע, וכי רוב הטיעונים הופיעו בשנות ה-60 וה-70, כתגובת נגד ("אנטי-כת") להופעתן של דתות חדשות בתקופה זו.[3]

מאפיינים ומבנה של כת

עריכה

כת ודת נבדלות זו מזו בהיקף המערכת, בנפח המורשת, ובמידת הלגיטימציה שהן מקבלות.[ב] סטרק וביינברידג' ציינו כי אף שבעיני רבים נתפסים המצטרפים לכיתות כ"לא נורמליים", אף כי קשה להצביע על הבדלים ניכרים לעין בין מי שעתידים להצטרף לכיתות ובין מי שעתידים להפוך מאמיני דת מקובלת.[5] סטרק וביינברידג' גורסים, כמוהם כהאנט,[6] כי המספר הגדל של מצטרפים לכיתות מתקיים במקביל ובכיוון הופכי למגמות של התחלנות גוברת. סטרק וביינברידג' תומכים טענתם זו בהצביעם על ייצוג היתר של יהודים בין חברי הכיתות השונות בארצות הברית, וגורסים כי ניתן לקשר בין תופעה זו להתחלנות הרבה יותר של היהודים, בהשוואה לבני דתות אחרות, בארצות הברית.[7]

לכיתות, עם זאת, כמה מאפיינים ייחודיים משלהן:

  • מנהיג: קיומו של מנהיג בלעדי, כריזמטי, החובש כמה כובעים ומתיימר לגלם סמכויות רבות עבור חסידיו (הורה, מטפל, בן זוג). מנהיג זה לרוב אינו נקרא בשמו הפרטי, ונחשב לחצי-אל, שליח האלוהות או מחובר לידע רוחני נסתר ונחשק. מעמדו הרם מתבטא בטקסים ובמפגשים שבהם הוא מפגין שליטה בטכניקות של קריאה קרה ומניפולציות שונות. לאחר מותו של המנהיג נוטים חסידיו לטעון כי התגלגל בגופו של המנהיג הנוכחי.
  • סודיות ודרגות: מאפיין ייחודי נוסף הוא מערך של סודיות, ולעיתים אף הגנה קנאית על סודות, הקשורים בטקסי החניכה והעלייה בדרגה של המצטרפים לכת.[ג] בניגוד לדתות, שההצטרפות אליהן היא אוטומטית ונובעת, בדרך כלל, מהיות המאמין החדש בן של מאמין קיים,[ד] נדרשות הכיתות לספק למאמינים המבוגרים טקסי הצטרפות מיוחדים.
  • שינוי כלכלי: ראיית ההחזקה ברכוש עדות לפגם מוסרי, שהמאמין נדרש להתגבר עליו באמצעות ויתור על רכוש. בחלק מהכיתות לובש הוויתור על רכוש דמות של היטהרות והתנערות מהרכוש ה"ארצי". באחרות הוא מועבר למנהיגי הכת, או לקופה משותפת של הקבוצה. העצמאות הכלכלית מתדרדרת עד מתבטלת.
  • ניתוק: בחינה מחודשת של מערכות יחסים, התנתקות וריחוק ממי שאינו מקבל את האמונה החדשה. לעיתים נדרש ניתוק פיזי וגאוגרפי מהחברה הכללית, כמו גם ניתוק מתכנים הסותרים את מערכת האמונה החדשה, בספרים, בתקשורת ועוד.
  • התמסרות: אדיקות וצייתנות, ניסיון למלא בשלמות מלאה את מצוות הכת, הכפופות לרב או הגורו. השקעת זמן, שינוי מגורים, שינוי לבוש, ופעולות נוספות כדי לרצות את הגורו.
  • הפצה ויח"צ: לצד הסודיות, כיתות מבצעות מיסיון וניסיון לשכנע אנשים נוספים להצטרף לקבוצה האקסקלוסיבית. חלוקת עלונים, טלפנות, גיוס תרומות וכיוצא בזה, נעשים בתחכום שיווקי, השומר על מוניטין ורושם ראשוני חיובי, תוך הסתרה של מידע חיוני.
  • שפה חדשה: אימוץ טרמינולוגיה רליגיוזית, בהתאם לשפה הפנימית של הכת. שימוש בשפה ככלי עיקרי להריסת/בניית תודעה חדשה, תוך הענקת הקשר ומשמעות חדשים למילים ומושגים, באופן המשרת את אינטרס המנהיג/ה. לעיתים יש לכת סלוגן או סיסמה קצרה.
  • מבנה פטריארכלי: רוב הכיתות מתנהלות בהנהגה היררכית של גבר אחד, המייעד את חברי הכת לתפקידים סקסיסטיים, תוך ביטול ערכי תנועת הפמיניזם, להטב"ק וכדומה.
  • אירוניה ומוסר כפול: המנהיג משתמש במדע כאשר זה משרת אותו, ומסתייג מהמדע כשהוא לא משרת אותו. ישנו היעדר רציונל ויציבות בהתנהלות הכת, היעדר תקנון, נהלים וביטחון. המערכת לא מתפקדת ומניבה כפי שהובטח בהתחלה.

מאפיינים אלו שנויים במחלוקת מקצועית. במקרה של גואל רצון, שני פסיכיאטרים מובילים בתחום מחקר הכיתות העידו על קיומם של מאפיינים אלו, אולם בית המשפט המחוזי דחה את עדותם, וקבע שאין קונצנזוס מקצועי לכך שמאפיינים אלו אכן ניתנים לזיהוי, ובמיוחד התאוריה שהמנהיג יכול להפעיל כוחות מאגיים ולשתול מחשבות בחברי הכת הנשלטים על ידו, מעולם לא התקבלה בקרב בעלי המקצוע. לעומת זאת, מאפיינים הקשורים בתחום הפסיכוזה של המנהיג, ואלמנטים פסיכוטיים בחברי הכת הנשלטים על ידו, זוהו על ידי פסיכיאטרים בצרפת לפני יותר מ-100 שנים. למשל במקרה של כיתות פוליגמיות, מדובר בפסיכוזה הידועה בשם תסמונת Lasègue-Falret.

הסיבות להצטרפות לכיתות

עריכה

ארתור ג'יי דיקמן היה חוקר ופסיכיאטר שטיפל באנשים שעזבו כיתות. בספר שכתב בנושא הוא ציין שני מניעים עיקריים להצטרפות לכיתות: רצון מודע לחיים רוחניים בעלי משמעות, ורצון לא מודע להיות מוגן ומכוון על ידי מישהו שמצהיר שהוא יודע מה לעשות בעולם קשה ומבלבל. דיקמן סבור שצרכים אלה קיימים בכל אחד מאיתנו.[8] במאמר בנושא קבוצות רוחניות, דיקמן מפרט שהרצון לנצל ולשלוט על חברי הקבוצה מאפיין מנהיגי כיתות.[9] בספרו על כיתות בארצות הברית, דיקמן גם מפרט רשימה של התנהגויות פולחן, כגון תלות במנהיג ולחץ להסתגל, בקבוצות ובארגונים שאינם כיתות. כלומר, יש ספקטרום של קבוצות פולחניות, וכיתות הן מקרה קיצון.[10]

דרכי התמודדות עם בן משפחה/ חבר שמצטרף לכת

עריכה

ההצטרפות של אדם לכת עשויה להשפיע על בריאותם הנפשית ורווחתם של בני המשפחה הנותרים מחוץ לקבוצה.[11] הההתמודדות עם מצב זה מורכבת ועשויה להשפיע על המשפחה הקרובה, חברים, בני זוג ומקום העבודה. מדובר בתהליך מתמשך שאין לו פתרון אחיד, וקיימות גישות שונות להתמודדות עם מעורבותו של בן משפחה בכת.[12] קיימות מספר גישות ודרכי פעולה שיכולות לסייע בתהליך:

  • הבנת מאפייני הכת והשפעותיה: בחינת המאפיינים של הקבוצה עשויה לסייע בהבנת הדינמיקה הפנימית שלה. בין היתר, ניתן לזהות שיטות לשליטה בחברים, כגון הפרדה מבני משפחה, שימוש במניפולציות פסיכולוגיות והגבלת קשרים חיצוניים.[13]
  • טיפול משפחתי: מעורבות של כל בני המשפחה בתהליך הטיפולי יכולה לסייע בשיקום הקשרים המשפחתיים ובהבנת הדינמיקה שהובילה למעורבות בכת. בסיוע מקצועי הדגש יינתן בהכשרת בני משפחה כיצד לשמור על הזהות הקודמת של חבר הקבוצה ודרכים יעילות להדברות ותשאול.[13] האסטרטגיה מבחינת המשפחה כוללת: צבירת ידע על הכת ומנהיגיה, שמירת קשר רציף עם המשפחה, למרות הקושי, בניית אמון וניסון לתפוס הזדמנויות גם אם הן קטנות.[12]
  • תמיכה רגשית וחברתית: הענקת תמיכה רגשית וחברתית לבן המשפחה, כולל סיוע בהתמודדות עם תחושות של בושה, אשמה או פחד, יכולה לסייע בתהליך היציאה מהכת. תהליך יציאה מהכת הוא תהליך שיכול לקחת זמן על כן ההשקעה בשמירה על קשרים והזהות הקודמת היא חשובה אם יהיה משבר בקבוצה או יתעורר ספק, הוא ידע שיש לו מקום בטוח לחזור.[13]
  • ייעוץ משפטי: במקרים שבהם הכת פועלת באופן בלתי חוקי או פוגעני, ייתכן שיהיה צורך בייעוץ משפטי כדי להגן על זכויות בן המשפחה ולסייע ביציאתו מהכת.[12]
  • פנייה למומחים בתחום: קבוצות מסוימות עושות שימוש בטכניקות שונות לשליטה בתודעה, לרבות יצירת פחדים עמוקים בקרב החברים בהן. התמודדות עם היבטים אלו עשויה לדרוש מעורבות של אנשי מקצוע המתמחים בתחום.[13]

כיתות בהיסטוריה

עריכה

כיתות בעידן המודרני

עריכה

כיתות בולטות בעולם

עריכה
  • לב טהור – כת יהודית אנטי-ציונית שידועה בנדודים בין מדינות, חטיפה של ילדים יהודיים אל תוך הכת ונישואים בכפייה של נערות. הכת אף ניסתה להשיג מעמד פליט באיראן.
  • כת האמיש – כת נוצרית אנבפטיסטית (פרוטסטנטית) שהמאמינים בה חיים בצפון ארצות הברית ומתנזרים מהתפתחויות טכנולוגיות.[14]
  • מקדש העם – כת נוצרית קומוניסטית בראשות ג'ים ג'ונס שהוביל את אחת ההתאבדויות הגדולות בהיסטוריה, 909 בני אדם.
  • כת הדיווידים (The Branch Davidians) – כת בראשותו של דייוויד כורש שחבריה התבצרו בשנות ה-90 במתחם ליד וייקו שבטקסס. 87 מחברי הכת נהרגו בזמן הפשיטה על החווה, ובהם המנהיג.[15]
  • אום שינריקיו – (האמת הצרופה, קוראת לעצמה כיום "אלף") – כת יפנית שרצתה להשתלט על מוקדי השלטון בכוח. בין היתר הכת פיזרה סארין ברכבת התחתית בטוקיו.
  • הכת של סיננון (Synanon) – מרכז גמילה מסמים לנוער שהפך בהדרגה לכת אלימה כלפי חבריה.[16]
  • נקסיום (NXIVM) – כת מין שהואשמה בסחר בבני אדם שהתחזתה לחברה לפיתוח עצמי.
  • התנועה להשבת עשרת הדיברות של אלוהים – כת שפעלה באוגנדה בשנות ה-90, מאות מחבריה נרצחו.
  • שער גן עדן – כת חוצנים שהאמינה במעבר למימד בחלל החיצון שמעבר לאנושות על ידי חללית לאחר המוות. חבריה נרצחו בהתאבדות המונית שכללה את מנהיגה מארשל אפלווייט.
  • התנועה הראלית (The Raelian Movement/Raelism) – כת חוצנים שמאמינה שאלוהים הוא אינו ישות אחת, אלא זן של חייזרים שבראו את כדור הארץ, ומטרתה הייתה לפתוח שגרירות בישראל. הכת פועלת לפיתוח טכנולוגיית שיבוט בני אדם ואף טוענת ששיבטו תינוקת.
  • מסדר מקדש השמש (Order Of the Solar Temple) – כת שפעלה בשווייץ שהחייתה מחדש את האידאולוגיה ואורח החיים של מסדר אבירי היכל שלמה. הכת נכחדה בהתאבדות המונית שכללה גם את שני מנהיגיה לוק ג'ורה וג'ו דימאמברו.
  • אומת יָהוֶה (The Nation Of Yahweh) – כת שהתפתחה מתנועת העבריים השחורים בשנות ה-70 שמטרתה הייתה לבצע עלייה אפרו-אמריקאית המונית לישראל. הכת אחראית לעשרות מעשי רצח בתושבים לבנים במיאמי.
  • תנועת ראג'ניש/אושו – אשראם וכת סינקרטית בראשות בהגואן שרי ראג'ניש שקידשה מדיטציה ומיניות, אחראית למתקפת סלמונלה בדיינר באורגון.
  • כנסיית האיחוד (נקראים גם ה"מוניז" על שם מייסדה סאן-מיאנג מון) – דת דרום קוריאנית מודרנית הנחשבת לכת המבוססת על הנצרות. ידועה בחתונות המוניות באצטדיונים והתרמת כסף למנהיגי עולם ימניים.

כתות בישראל

עריכה

החל משנות ה-70 של המאה ה-20 החלו להיות פופולריות תפיסות רוחניות חדשות בישראל, בסגנון "העידן החדש", שהחלו לפרוח בעולם המערבי בכללותו עושר קודם, בתקופת "ילדי הפרחים". תפיסות שהגיעו בעיקר מתורות המזרח הרחוק, כמו הבודהיזם וכן מתורות עתיקות אחרות, כמו הקבלה ומסורות ממסו-אמריקה. הן שילבו תורות ואמונות רוחניות או דתיות, ובריאות גוף ונפש במקביל. הם התאפינו באוטודידקטיה, איסוף נתונים, לימוד ברשת, ואי-התבססות על מחקר בשיטה המדעית בלבד, גישות שונות לחקירה רוחנית ולאורח חיים אלטרנטיבי, בדגש על חיבור גוף ונפש, ותפיסה כללית של נפש האדם, כדבר שאינו ביולוגי בלבד. מספר קבוצות וארגונים בסגנון זה החלו לפעול בישראל בתקופה זו, בהם: מדיטציה טרנסצנדנטלית של מהרישי מהש יוגי, סיינטולוגיה, אימן, התנועה הבין-לאומית למען תודעת קרישנה, פרם ראוואט (גורו מהרג'), אננדה מרגה (ארגון שמלמד יוגה ומדיטציה) וכנסיית האיחוד.[17]

בעיתונות הישראלית החלו להופיע כתבות ו"תחקירים" על הכיתות, על בני טובים שהצטרפו לכיתות ומיטב הנוער שהולך לאבדון; ועל קבוצות רוחניות שגורמות נתק בין צעירים למשפחותיהם.[18] במקביל הארגון החרדי "יד לאחים" גם לפעול נגד "הכיתות", זאת מתוך חשש לנטישה המונית של היהדות.[19] קבוצה נוספת שהחל לפעול באותה תקופה וגרמה לסערה תקשורתית, כונתה "אצבע האלוהים" בהנהגת המשוררת רנה שני, לאחר שמספר הורים סיפרו, כי הם סובלים מהדרה של ילדיהם בהוראתה.[18] ארגון "יד לאחים" החל להפעיל קבוצה בשם פורום של "הורים מודאגים" ששלח תלונות לאנשי ציבור על "קבוצות רוחניות" שגורמות נתק בין צעירים למשפחותיהם. בעקב תלונות הולכות וגוברות ופרסומים מטרידים בתקשורת, החליט בפברואר 1982, שר החינוך והתרבות זבולון המר להקים את "הוועדה הבין משרדית לבדיקת נושא ה'כיתות' ('קבוצות חדשות') בישראל". ליושב ראש הוועדה מונתה חברת הכנסת וסגנית שר החינוך מרים גלזר-תעסה, שפעלה כבר קודם בנושא הכיתות המיסטיות מהמזרח, שלטענתה היוו איום ישיר על המסורת היהודית.[20] הוועדה מנתה 17 איש, נציגי משרד המשפטים, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הדתות, נציגי המשטרה וצה"ל ואנשי אקדמיה מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והקרימינולוגיה; והיא הכינה רשימה של 10 כיתות בישראל שאותם הוחלט לבדוק.[21] בשלב זה שררו בקרב חברי הוועדה חילוקי דעות לגבי ממדיה וחריפותה של הבעיה וצורת ההתייחסות הרצויה כלפיה. חלק רואה בכיתות תופעה חמורה שיש להילחם בה, ומן הצד השני היו דעות שדורשו לגלות סובלנות מרבית כלפי התופעה, כחלק מעקרון חופש הפרט.[21]

בספטמבר 1983 חשף השבועון "העולם הזה" כי גם שר הפנים יוסף בורג יזם פנייה למשטרה בעניין ה"כיתות", ואף על פי שלא הוגשה תלונה על עבירה פלילית הכינה המשטרה דו"ח סודי על הכיתות.[22] הדו"ח כלל סקירה היסטורית-אקדמית על 11 "כיתות", בהם גם קהילת בית אל בזכרון יעקב (שכונתה כת "אמה ברגר") קהילה נוצרית שלא ניסתה לגייס לשורתיה יהודים. הדו"ח לא מצא עדות לעבירה פלילת ועל קבוצת ה"אימן", שאחד ממיסדיה בישראל היה יוצא סיירת מטכ"ל, אף קיבלה סקירה חיובית, בה נכתב:”לא נמצא כל מידע פלילי ביחס לכת זו. למעשה, מעודדת הכת את חבריה לעבוד קשה, לשמור על החוק ולתרום למדינה”.[23]

בפברואר 1987⁩ "הוועדה הבין משרדית לבדיקת נושא ה'כיתות' ('קבוצות חדשות') בישראל" הגישה את דו"ח הסיכום שלה שכלל מעל ל-500 עמודים. הדו"ח האשים את הקבוצות השונות שנבדקו בפעילות המסוכנת לנפש ובחלק מהמקרים גם האשים אותן בהונאה כלכלית וסכנה לדמוקרטיה. אך ההמלצות שלו לפעולה היו סתמיות וכללו ביצוע פעילות חינוכית להגברת מודעות ואכיפה מוגברת של חוקים קיימים, כגון החוק להגנת הצרכן ומס הכנסה, כנגד הכיתות. אך הוא קבע שאין צורך בחקיקה מיוחדת נגד הכיתות.[24]

בשנת 2006 הוקם המרכז הישראלי לנפגעי כיתות, עמותה המציעה תמיכה ומידע בנושא. כמו כן המרכז מתווך נפגעות ונפגעים למערכת בריאות הנפש, מארגן קבוצות תמיכה, מפגשים וכנסים, מפנה לסיוע משפטי ומספק חומרי הסברה והרצאות.[25]

בעקבות המבצע חשיפת הכת של גואל רצון, הוקם צוות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שמטרתו הייתה לחקור את תופעת הכיתות בישראל ולבחון דרכים לסייע לנפגעות ונפגעי כיתות.[26] מדוח שפרסם צוות זה במאי 2011,[27] עלה כי קיימים קשיים רבים בהגדרת "כת" ובזיהוי המאפיינים שלה. קשיים אלו נובעים ממספר סיבות:[26]

  • היעדר קונצנזוס בתפיסה החברתית של כת כתופעה בעייתית.
  • קיימת שונות גדולה בין הכיתות, והדבר מקשה על ניסוח הגדרה כוללת.
  • קשה להבחין בין כיתות לבין קבוצות חברתיות אחרות, בהן קבוצות דתיות, בשל הדמיון בין המאפיינים שלהן.

על בסיס נתונים ומידע שבחנה הוועדה, משרד הרווחה הגדיר כיתות פוגעניות כך: "קבוצות המתלכדות סביב אדם או רעיון, תוך שימוש בשיטות של שליטה בתהליכי החשיבה ובדפוסי ההתנהגות לצורך יצירת זהות נבדלת מהחברה ותוך שימוש במצגי שווא. קבוצות אלה מעודדות, לרוב, תלות נפשית, נאמנות, ציות וכפיפות למנהיג הכת ולמטרותיו, מנצלות את חבריהן לצורך קידום מטרות הכת וגורמות לנזקים נפשיים, כלכליים וחברתיים (באחד או יותר מהתחומים) בקרב חברי הקבוצות, משפחותיהם והקהילה הסובבת". משרד הרווחה אינו מגדיר מיהו נפגע כת.[26] ההגדרה שנוהגים להשתמש בה בספרות המדעית היא ממאמרו וסיפרו של רוברט ליפטון[28]: מנהיג כריזמטי שמשעבד ומנצל את חברי הקבוצה באמצעות שבי פסיכולוגי.

המלצות הוועדה מתמקדות בכמה תחומים עיקריים, ובהם פעולות מניעה, התערבויות טיפוליות, תיקוני חקיקה והחלטת ממשלה. הצוות המליץ על הקמת יחידה חדשה לטיפול בנפגעי כיתות בשירות לרווחת הפרט והמשפחה שבמשרד הרווחה והשירותים החברתיים. מ-2012 פועלת יחידה כזו.[29] על-פי המפקחת הארצית, כיום המשרד מעורב באבחון ובטיפול שניתנים, ברמות שונות, לכ-90 ילדים ולכ-60 מבוגרים נפגעי כיתות.[26]

על-פי נתונים של המרכז הישראלי לנפגעי כיתות, כיום פועלות בישראל כ-80 קבוצות המתאימות לקריטריונים של כת פוגענית. אולם, המרכז לא מגדיר קבוצה ככת אם היא לא עונה על מספר קריטריונים, בהם ניצול מיני מפורש.

ב-17 פברואר 2016 עברה הצעת חוק לטיפול בכיתות פוגעניות בקריאה טרומית במליאת הכנסת.[26]

נכון להיום, כיתות בישראל הן תופעה חוקית, עקב חוסר ההגדרה האחידה לכת, ומכיוון שהגבלת כיתות יכולה להיחשב כפגיעה בחופש הפולחן ובחופש הדת בישראל. עם זאת, במדינת ישראל היו מקרים של פירוק של כיתות על ידי הרשויות, עקב פעילות פלילית בתוכן (סחר בנשים, התעללות מינית, פדופיליה, החזקה בתנאי עבדות, הונאות מס, חיתון קטינות, ועוד).

הקורבנות בכת

עריכה

לרוב, הקורבנות בכת, הם למעשה כל מי שלקח בה חלק והיה נתון למערכת שלה. על פי נתונים ועדויות, בכל כת שנחשפה, אנשים מכל המגדרים והגילאים נפגעו נפשית ופיזית.[30] ההחלטה להצטרף לכת לרוב אינה צלולה, ומושפעת ממניפולציה וצרכים הישרדותיים. ילדים נולדים לכיתות כתוצאה מהחלטה של הוריהם. בני נוער לעיתים מצטרפים לכת באופן "עצמאי". ילדים בכיתות אינם חשופים לחברה הכללית, על כל המשתמע מכך. כיתות רבות מנצלות נערות ונשים לתחזוק הכת על ידי ילודה, עבודה ללא תשלום, ועוד. מצבים מסוימים יכולים להחשב כעבדות.[30] גזענות ודיכוי להטבק"י מתקיימים תכופות בכיתות המתבססות על מקורות תנ״כיים.

ספקטרום הפגיעה שחווים חברי וחברות הכת הוא רחב, ומשפיע על כל היבטי החיים: חינוך, פרנסה, מיניות, בריאות הגף והנפש. הפגיעה נוצרת כתוצאה מהזנחה והגבלה של משאבים ואמצעים על ידי המנהיג/ה. ההגבלה הזו לרוב עטופה במסווה של אידאולוגיה, כשלמעשה היא מחלישה את נתיניה.

הסמכות והאחריות ההורית במשפחה, נעדרות כמעט לחלוטין בכת, בכדי לאפשר למנהיג/ה שליטה מוחלטת בכל שכבות הקבוצה.[31]

בקרב שורדי כיתות מתפתחת לעיתים תסמונת טראומה דתית, המתגלה לאחר ההיחלצות מהכת.[32]

משרד הרווחה, והמשטרה, מתערבים לאחר קבלת דיווח על קיומה של כת, במקרה שנשקף סיכון פיזי לילדים. הדיווחים מתקבלים ממקורות שונים, בין אם מתוך הכת או מחוצה לה. במקרים אלו, המשטרה, גורמי הרווחה, הרשות המקומית, והפרקליטות מקיימים מהלכים לפירוק הכת, מעצר מנהיג/ת הכת ומתן סיוע וטיפול בשורדות ובשורדים.[31]

דוגמאות לכיתות

עריכה
  • הכת של גואל רצון פורקה בינואר 2010, וחולצו ממנה 21 נשים ו-45 ילדים. הנשים והילדים נזקקו לטיפול ממושך של רשויות הרווחה, שכלל הפניית הנשים וילדיהן למקלטים לנשים מוכות ברחבי הארץ. אחרי כשנתיים הועברו להתגורר בקהילה ביישוב לפי בחירתן. משרד הרווחה דאג לבצע אבחונים לילדים ולהפעלת מערך טיפולי לשיקומם. בעקבות המקרה נכתב דוח כיתות בישראל בשנת 2011 מטעם משרד הרווחה.
  • הכת הירושלמית בהנהגת דניאל אמבש נחשפה בירושלים בשנת 2011. חולצו ממנה שש נשים ו-17 ילדים. אלו סבלו מפגיעות קשות ועברו תהליך טיפול ושיקום ממושכים.[33]
  • הכת בוסייר בצרפת, בניהולו של יוסי עניאל שרעבי, קהילה שהייתה לוקחת ילדים ישראלים ואמריקאים ומנתקת אותם מהמשפחות. על פי עדויות, הכת הייתה מתעללת בקטינים, משפילה ילדים, עורכת טקסי כפרה, ונותנת מקים נרחב להתעללות מינית ונפשית. הכת נסגרה בשנת 2021 בעקבות הסרט הדקומנטרי "לצאת מבוסייר".[34]

בתרבות

עריכה

רייצ'ל ג'פס, בתו של מנהיג הכת המורמונית-פוליגמית FLDS בטקסס ארצות הברית, שרדה כדי לספר, וכתבה ספר אוטוביוגרפי על חייה.

על אותה כת בטקסס, הופקה סדרה תיעודית בשם "נופת צופים: מתפללים ושותקים",[35] הבוחנת את עלייתו של וורן ג'פס ב-FLDS ואת פשעיו, בליווי עדויות של שורדות ושורדים.

ב-1988 יצא לאקרנים מיסיסיפי בוערת, סרט מתח מבוסס אירועים אמיתיים, על רצח גזעני בעיירה קטנה במיסיסיפי. המעורבים ברצח היו שוטרים וחברים בכת הקו קלוקס קלאן.

ב-2023 שודרה הסדרה המונפשת "לשבח את פיטי", אשר עוקבת אחר עיירה בשם ניו אוטופיה, בה מתנהלת כת.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • דו"ח הוועדה הבינמשרדית לבדיקת נושא ה"כתות" (קבוצות חדשות) בישראל (1985). ירושלים: הוצאת משרד החינוך והתרבות. (דו"ח ועדת גלזר-תעסה)
  • אברהם קורמן, זרמים וכתות ביהדות, באספקלריה של הדורות, תשל"ג
  • בנימין שלמה המבורגר, משיחי השקר ומתנגדיהם, הוצאת מכון מורשת אשכנז, בני ברק תשס"ט
  • אמיר, ש' (1992) האיום בחופש: "דרכי השפעה של כתות". תל אביב: פפירוס, אוניברסיטת תל אביב.
  • גרין, ד' (1986). "מומרים בעל כורחם? – תופעת הכתות בעולם המערבי ובישראל". "פסיכולוגיה וייעוץ בחינוך", שנתון תשמ"ו–1986. ירושלים: הוצאת הספרים של הסתדרות המורים בישראל.
  • זהר, ג' (1992). "האושר אין לו סוף: על תופעת הכתות המיסטיות, הקבוצות החדשות והמרתונים הפסיכולוגיים בישראל". תל אביב: הוצאת סער.
  • ליבליך, מ. (2009) "האדם שבקצה האגו: פסיכולוגיה טרנספרסונלית: מפגש בין מזרח למערב". ירושלים: הוצאת כתר.
  • פופר, מ' (1998). "מנהיגות כריזמטית ואובדן הזהות העצמית". תל אביב: רמות.
  • Singer, Margaret Thaler: Cults in Our Midst: The Continuing Fight Against Their Hidden Menace, 1992, ISBN 0787967416
  • Marc Galanter, Cults: Faith, Healing and Coercion, New York: Oxford University Press, 1989.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כת בוויקישיתוף

ביאורים

עריכה
  1. ^ התפתחה נטייה להבחנה בלשון הדיבור בצורת הרבים בין כִּתּוֹת עבור כִּתָּה לעומת כַּתּוֹת עבור כַּת, אף שהצורה כַּתּוֹת נחשבת בלתי תקנית, ואילו הצורה התקנית היא "כיתות" או "כיתים".
  2. ^ טאקר מגדירה "כת", במידה של בדיחות דעת, כ"הקבוצה הדתית שאליה שייך מישהו אחר שאינו מסכים איתי".[4]
  3. ^ בכת האימן, לדוגמה, היה נהוג לדרוש מן המאמינים להימנע מתיאור פרטי הטקסים והאירועים בפני מי שאינם נמנים עם הכת, ונאסר עליהם לחשוף טקסטים סודיים בפני מי שלא עברו טקסי חניכה נאותים.
  4. ^ כל הדתות הקיימות מקיימות, כמובן, גם טקסי "אישוש" המאשרים את הצטרפותו של המאמין כאדם בוגר לדת.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Henley, Jon (2001-06-01). "France arms itself with legal weapon to fight sects". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-02-09.
  2. ^ Stephen Hunt, Alternative religions: a sociological introduction,Hamphshire: Ashghate, 2004, p. 19 and onwards.
  3. ^ David G. Bromley, Douglas E. Cowan, "The invention of a counter-tradition: the case of the North American anti-cult movement, in James R. Lewis, Olav Hammer, The invention of sacred tradition, Cambridge: Cambridge UP, 2007, p. 96 and onwards.
  4. ^ Ruth A. Tucker, Another Gospel: Cults, Alternative Religions, and the New Age Movement, Grand Rapids, Zondervan, 1989, p. 15
  5. ^ Rodney Stark, William Sims Bainbridge, The future of religion: secularization, revival, and cult formation, Berkeley: U California P, 1985, p. 394 and onwards.
  6. ^ Stephen Hunt, Alternative religions: a sociological introduction, Hamphshire: Ashghate, 2004, pp. 9–10
  7. ^ שם, 400-02.
  8. ^ Arthur J. Deikman, Treating Former Members of Cults
  9. ^ Deikman, A., The evaluation of spiritual and utopian groups., Journal of Humanistic Psychology 23(3), עמ' 8-19
  10. ^ A. Deikman, The wrong way home: Uncovering the patterns of cult behavior in American society, Beacon Press, 1990
  11. ^ Álvaro Castaño, Jocelyn J. Bélanger, Manuel Moyano, Cult conversion from the perspective of families: Implications for prevention and psychological intervention., Psychology of Religion and Spirituality 14, 2022-02, עמ' 148–160 doi: 10.1037/rel0000410
  12. ^ 1 2 3 Livia Bardin, [https://www.icsahome.com/support/families-and-friends Coping With Cult Involvement: A Handbook for Families and Friends], The International Cultic Studies Association (ICSA)
  13. ^ 1 2 3 4 נחי אלון, כתות הרסניות: כיצד אפשר לסייע למצטרפים אליהן, באתר המרכז לנפגעי כתות
  14. ^ Amish Life.
  15. ^ טלי גולדשטין‏, היום לפני: אוקלהומה סיטי עולה באש, באתר וואלה, 19 באפריל 2009
  16. ^ The Cult That Spawned the Tough-Love Teen Industry, archive.is, ‏2013-02-01
  17. ^ הכתות העיקריות הפועלות בארץ, דבר, 31 בדצמבר 1982
  18. ^ 1 2 מורן שריר, הצילו, הנוער בסכנה: בחזרה אל בהלת הכתות של האייטיז, באתר הארץ, 27 ביוני 2019
  19. ^ שמעון אלקבץ, "יד לאחים" בב״ש יוצאים למלחמה נגד חסידי כת הרי קרישנה בעיר, חדשות, 17 באוגוסט 1987
    "יד לאחים" ייאבק בכתות האורייטליות, דבר, 11 במרץ 1982
  20. ^ שוש גבאי, תזכורת או-טו-טו הם גומרים, חדשות, 19 במרץ 1985
  21. ^ 1 2 יזהר באר, מדינת ישראל נגד הכיתות - ועדת תעסה־גלזר לחקר הכיתות בישראל מגבשת את מסקנותיה. השבוע כבר ניסחו טיוטה, כל העיר, 10 בדצמבר 1982
  22. ^ כתות על הכוונת, "העולם הזה", גיליון 2403 מ-20 בספטמבר 1983, עמוד 29
  23. ^ דו"ח משטרת ישראל משנת 1982 על עשר "כתות" בישראל
  24. ^ אמנון לוי, סכנה לבריאות: 25 כתות מיסטיות פועלות בישראל, חדשות, 5 בפברואר 1987
    נירית דברת, "המצטרפים אל הכתות עלולים להיפגע ביכולת השיפוט שלהם", מעריב, 5 בפברואר 1987
  25. ^ חוק לטיפול בכתות פוגעניות, אתר כנסת פתוחה
  26. ^ 1 2 3 4 5 מריה רבינוביץ, כתות – נייר רקע, באתר הכנסת מרכז המחקר והמידע, ‏24.11.2013
  27. ^ דוח כתות בישראל של משרד הרווחה, באתר www.molsa.gov.il
  28. ^ H. Gwynne Jones, Thought Reform and the Psychology of Totalism: A Study of “Brainwashing” in China. By R. J. Lifton. [New York: W. W. Norton, 1961. x + 510 pp. $6.75., The China Quarterly 7, 1961-09, עמ' 154–157 doi: 10.1017/s030574100002511x
  29. ^ טיפול בנפגעי כתות פוגעניות, באתר משרד הרווחה
  30. ^ 1 2 מריה רבינוביץ, ילדים בכתות פוגעניות בישראל, באתר הכנסת, ‏30.12.2013
  31. ^ 1 2 מרגרט טהאלר סינג, What Are They? Do They Work?, 1996
  32. ^ פולה דוד, ילדים בכתות, באתר מכון חרוב, ‏אפריל 2012
  33. ^   מירב סבר, ‏הבת של דניאל אמבש בראיון: "גדלתי עם מפלצת", בעיתון מקור ראשון, 12 ביוני 2022
  34. ^ כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי (2022-03-09), לצאת מבוסייר - סרט הדוקו ששינה מציאות, נבדק ב-2024-12-26
  35. ^ Keep Sweet: Pray and Obey https://g.co/kgs/hekY5j
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כת&oldid=40923053"