אסתר קל
אסתר קַל (10 בינואר 1930 - 25 בספטמבר 2018) הייתה סופרת עברייה, עיתונאית ועורכת ישראלית.
לידה |
10 בינואר 1930 שיאוליאי, ליטא |
---|---|
פטירה |
25 בספטמבר 2018 (בגיל 88) תל אביב-יפו, ישראל |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | בית העלמין ירקון |
עיסוק | סופרת, עיתונאית ועורכת |
שפות היצירה | עברית |
בן זוג | דני מולד |
מספר צאצאים | 1 |
ביוגרפיה
עריכהנולדה כאסתר קליין בי' בטבת תר"ץ (1930) ליהודה וללאה לבית פולונסקי בעיר שאוולי שבליטא, במשפחה בת שתי בנות. אביה, טכנאי שיניים במקצועו, הגיע לארץ ראשון וקנה בית ברחוב ביאליק. לאחר כחצי שנה, בשנת 1935 עלתה גם האם לארץ ישראל עם בנותיה. המשפחה השתקעה בתל אביב ואסתר החלה ללמוד בבית הספר בכיתה א', בלא ידיעת עברית. החלה לכתוב בגיל 12 בעיתון בית הספר. למדה בבית הספר החקלאי "עיינות". בגיל 15, הוציאה אביה מן הפנימייה, בניגוד לרצונה, כדי שתעבוד ותסייע לפרנסת המשפחה. החלה לפרסם שירים כנערה בביטאון תנועת הנוער העובד "במעלה".
התגייסה לפלמ"ח ב-1947, תחילה לגדוד השלישי בחטיבת יפתח ועברה הכשרה בקיבוץ דפנה. מחלקתה השתתפה בקרב על נבי יושע, בו נהרג גם החבר שלה. לאחר מכן הועברה למטה הפלמ"ח במלון "ריץ" בתל אביב. שם הוצבה בשירות הרפואי (לימים חיל הרפואה). לאחר פירוק הפלמ"ח הוצבה לשרת ביפו.
בשנת 1951 הצטרפה למערכת העיתון "הארץ", ועבדה בשבועון "הארץ שלנו", תחילה כמזכירת המערכת. ד"ר הורוביץ, עורך ספרותי בעיתון עברת את שמה ל"קל". בשנות עבודתה בעיתון פרסמה מאות רשימות קצרות, מאמרים, ביקורות ורשימות הדרכה לנוער. הייתה בין הראשונות בעיתונות העברית שכתבה על נושאים אינטימיים, בפרט של בנות, מתוך נקודת ראות של הדרכה והשתלבות בעולם המבוגרים. ספרה הראשון, המדריך המאויר "לבת, וגם לבן לא יזיק לדעת", ראה אור ב-1956. הייתה חברה בארגון סופרי הילדים והנוער "סומליו"ן". קל הגישה תוכניות ברדיו. בשנות ה-60 המליץ לה מפקד "גלי צה"ל", בנו צור, להצטרף לצוות. היא הגישה את התוכנית "מאוחר בבוקר עם אסתר קל". בשנות ה-80 הגישה תוכנית ברשת ב' של "קול ישראל". לאחר יציאתה לגמלאות הקליטה מעל 500 ספרים בהתנדבות עבור הספרייה המרכזית לעיוורים.
קל הייתה נשואה פעמיים. בעלה הראשון היה השחקן גדעון שמר. נישאה בשנית לעיתונאי דני מולד. לשניים נולד בן.[1] התגוררה ברמת גן. אסתר קל נפטרה ב-25 בספטמבר 2018 ונטמנה בבית העלמין ירקון.[2]
ספריה
עריכה- לבת, וגם לבן לא יזיק לדעת, איורים - הנס קאופמן, תל אביב, 1956
- רסיסים, רישומים - אלישבע נדל-לנדאו, תל אביב, 1960
- לילות חמים, סיפורים, רישומים ועטיפה - אלישבע נדל, תל אביב, 1962 (תורגם ליידיש על ידי משה ברנשטיין בשם "הייסע נעכט", תל אביב: קווים פארלאג, תשמ"א-1980.)
- לאט, רשימות, אילוסטרציות - גד אולמן, תל אביב, 1963
- הרחוב הקטן, ציירה אלישבע נדל-לנדאו, תל אביב, 1963
- דורון ואני, טיולים אחר הצהרים, ציורים - אלישבע לנדאו, תל אביב, 1966
- החצי הקטן, רשימות, תל אביב, 1966
- חוט המשי הדק, עיטורים - אלישבע לנדאו, תל אביב, 1968
- אבא שוב יצא למילואים, משרד הביטחון, 1970
- איזה מין אנחנו?, ספר הדרכה לבני הנעורים, הוצאת א. לוין אפשטיין (מודן), 1975
- מבית המרקחת הפרטי שלי, תל אביב, 1977
- נגיעות ישירות, עיצוב דני קרמן, גוונים, תל אביב, 1977
- אסתר על הקו, איורים - גיורא רוטמן, תל אביב, 1978
- האנשים שאני אוהבת, איורים - אלישבע לנדאו, תל אביב, 1979
- מאוחר בבוקר, ציורים גד אולמן, תל אביב, 1981
- הכל לטובה, איורים - הילה חבקין, תל אביב, 1984
- כולנו, שנרטבנו בגשם הזה---, יחסי אנוש לבני הנעורים, תל אביב, 1985
- מחשבות עגולות, ציורים הלה חבקין, תל אביב, מודן, 1986
- ימים בלי יהודה, תל אביב, 1987; סיפורים על חברה הפסיכיאטר, ד"ר יהודה פריד
- אני, משפחתי וכל השאר, ציירה מיכל ברגרפרוינד, תל אביב, מודן, 1990
- חיבוקי-טוב, האיורים מאת אנרי מאטיס, תל אביב, גוונים, 2004
- מה, על מה ונפלא, צבעונים הוצאה לאור, 2010
- החתונה הנכונה, תל אביב, הוצאת צבעונים, 2013
- קפה כזה, צבעונים הוצאה לאור, 2014
- הכול בסדר, צבעונים הוצאה לאור, 2016
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת הפרסומים של אסתר קל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אסתר קל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אסתר קל באתר הפלמ"ח
- יובל אלבשן, אסתר על הקו: שיחה עם הסופרת והעורכת אסתר קל, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2010
- יובל אלבשן, אסתר קל לא פחדה למות, רק לא לגווע, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2018
- רון גרא, על אסתר קל ממבט אישי, באתר "בכיוון הרוח"
- אסתר קל, דף שער בספרייה הלאומית
- אסתר קל, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
עריכה- ^ [1]/
- ^ סופרת הילדים והנוער והמשוררת אסתר קל הלכה לעולמה, באתר ynet, 26 בספטמבר 2018