יובל אלבשן
יובל אלבשן (נולד ב-27 בנובמבר 1969) הוא סופר, עורך דין קהילתי (לשעבר) ופרופסור חבר מקצועי למשפטים[2][3]. כיהן כדקאן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו[4]. כמו כן משמש אלבשן כמגיש תוכניות אקטואליה ברשת ב'[5]. עד ספטמבר 2013 שימש כסמנכ"ל עמותת ידיד ומנהל רשת מרכזי הזכויות שלה בפריפריה של ישראל, עמותה שאלבשן היה ממייסדיה בשנת 1997. לאחר מכן שימש כדקאן פיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו עד 2016[6]. בדצמבר 2021 מונה לראש הוועדה הציבורית לבחינת תנאי השכר של חברי הכנסת[7].
יובל אלבשן, דצמבר 2009 | |
לידה |
27 בנובמבר 1969 (בן 54) בת ים |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
תפקידים בולטים | עורך דין קהילתי, פרופסור חבר מקצועי למשפטים, דקאן פיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו |
פרסים והוקרה | אות המופת לעורכי דין מתנדבים מטעם לשכת עורכי הדין[1] |
קורות חייו
עריכהאלבשן נולד בבת ים. הוא בן נינו של שמואל לוין-אפשטיין, מבעלי הוצאת א. לוין אפשטיין. כשהיה בן 12 נפטר אביו. לאחר שירות צבאי כקצין בחיל המודיעין, החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית, אך סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ב-1996.
התמחה אצל השופט יעקב טירקל בבית-המשפט העליון. לאחר הסמכתו כעורך דין, ייסד וניהל את המחלקה המשפטית של עמותת ידיד שהוקמה ב-1997, את חטיבת זכויות האדם במכללה האקדמית למשפט ועסקים שהוקמה ב-2000, ואת המרכז לחינוך משפטי לזכויות אדם ולאחריות חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים שהוקם ב-2003.
עד 2007 עמד בראש הקליניקות המשפטיות שבפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
החל משנת 2009 כותב אלבשן ביקורות ספרי עיון עבור עיתון "הארץ".
עד ספטמבר 2013 שימש כסמנכ"ל עמותת ידיד ומנהל רשת מרכזי הזכויות של העמותה.
בספטמבר 2013 התמנה לדקאן לפיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו, תפקיד שלא היה קיים עד אז[8].
ביולי 2016 החל אלבשן לכהן בתפקיד דקאן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו עד 2020.
החל משנת 2015, ובמשך שנתיים, הגיש אלבשן תוכנית רדיו שבועית ברשת ב' בשם "שניים בשתיים", תחילה יחד עם לימור לבנת ולאחר מכן עם אמילי עמרוסי[9]. החל ממאי 2017 מגישים אלבשן ועמרוסי את התוכנית השבועית "היינו כאן" בכאן ב'. התוכנית, שמשודרת אחת לשבוע ביום שישי[10], נקראה "אמילי והפרופסור", עד השעייתה של עמרוסי ביולי 2024.[11]
ב־2 באפריל 2022 נבחר לתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי[12], אך המינוי לא אושר על ידי הוועדה לבדיקת מינויים בשירות הציבור (ועדת גילאור)[13][14].
אלבשן בעל תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת ת"א ובעל תואר שני במשפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית[15]. קיבל דרגת מרצה בכיר במסלול הנלווה מהאוניברסיטה העברית בשנת 2004, ודרגת פרופסור חבר מקצועי ב-2015 מטעם הוועדה העליונה למינוי פרופסורים של המועצה להשכלה גבוהה[16], המיועד למי שאינם בעלי תואר דוקטור ושהישגיהם בתחומם המקצועי הקנו להם מוניטין ייחודי[17].
פעילות ציבורית
עריכהאלבשן הוא פעיל חברתי, בעיקר במסגרות של ארגונים ציבוריים כמו עמותת ידיד וקליניקות משפטיות. הוא אחד הדוברים הבולטים של הארגונים החברתיים החוץ-פרלמנטריים, ובמשך תקופה ארוכה פעל מחוץ למערכת הפוליטית. מאז 2002 הוא בעל טור בעיתון "מעריב", שמוקדש ברובו לביקורת חברתית.
מאז 2008 מסייע אלבשן להקמת מערכי סיוע משפטי במדינות עולם שלישי, נפאל, תאילנד ומיאנמר.[18]
לאחר הרשעתו של אלאור אזריה בינואר 2017 בעבירת הריגה, העיד אלבשן לטובתו בבית המשפט, וטען כי בשלב גזר הדין יש להתחשב בכך שאזריה מגיע מהפריפריה, שכן ענישתו תפגע בו משמעותית יותר מאשר בחייל מהאליטה החברתית-כלכלית[19].
מספטמבר 2015 משמש אלבשן כיו"ר תוכנית "שכר מצווה" בלשכת עורכי הדין, תוכנית שמעניקה סיוע משפטי פרו בונו לאוכלוסיות נזקקות[20].
בשנת 2020 מונה אלבשן כחבר בוועדה המייעצת לבחינת ההסמכה בעריכת דין, שהוקמה על ידי משרד המשפטים[21].
בשנת 2021 התמנה אלבשן לעמוד בראש הוועדה הציבורית לפיקוח על שכר חברי הכנסת[22].
אלבשן חבר בפורום המשפטנים הבכירים שהקים היועץ המשפטי מנדלבליט לליווי תיקי נתניהו[23], וחבר במועצת המנהלים של מוזיאון ישראל[24].
מאבק הקופאיות
עריכההמאבק על זכות הישיבה של הקופאיות בסופר פארם היה בין המאבקים שאלבשן יזם וזכו לתהודה רבה. בשנת 2004 אלבשן קרא להחרים את הרשת, מה שגרר גל מחאה מתוקשר[25]. אלבשן חבר להסתדרות והקים מטה מאבק נגד העסקה פוגענית. תוך שבוע הוא הגיע להסכם פשרה עם מנהלי סופר פארם, שבו הבטיחה הרשת לעובדיה שטיחים אורתופדיים, מערך של ביקורת רפואית ו-20 דקות הפסקה בתשלום. בהמשך הוביל אלבשן את מאבק הקלדניות בבתי המשפט ואת המאבק לעיגון זכות היציאה לשירותים של עובדים במקומות מסחר[26]. הצעות החוק שניסח אלבשן יחד עם ח"כ עמיר פרץ שימשו בסיס לחקיקה בנושא בכנסות ה-17 וה-18.
פעילות פוליטית
עריכהלקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה הצהיר כי הגיע למסקנה שהפעילות במסגרת ארגוני החברה האזרחית אינה מובילה לשינוי החברתי הנדרש. הוא הצטרף למפלגת העבודה, הודיע על תמיכתו בעמיר פרץ, ופעל כדי לרתום את הפעילים החברתיים לתמיכה במפלגה. הוא שובץ במקום לא-ריאלי ברשימת העבודה לכנסת השבע עשרה. בראשית 2007 הביע את אכזבתו מפרץ, והודיע במפתיע על תמיכתו באהוד ברק בפריימריז לראשות מפלגת העבודה[27], אך לא הציב את מועמדותו ברשימת המפלגה לכנסת השמונה עשרה.
בשל העובדה שרבים חשבו שהוא ממוצא מזרחי, ושהרגיש שבשל כך הופלה לרעה בדרכו בתחום המשפט, החליט לבחון את נושא השסע העדתי בישראל, ומצא כי ישראלים עם שם משפחה מארצות האסלאם אינם מתקבלים להתמחות במשרד עורכי דין, גם אם סיימו בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית[28].
הערכה ציבורית
עריכהבשנת 2004 נבחר אלבשן לאחד מ"אנשי השנה במשפט" על ידי העיתון גלובס.
העיתון The Marker בחר בו בשנת 2005 לאחד מעשרת "המשפיעים לטובה בתחום החברתי".
ב-2006 נבחר לאחד משלושת "עורכי הדין של השנה" על ידי מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין.
מאז 2007, ולצד תפקידו בעמותת ידיד, הוא יושב ראש הקרן למפעלי שיקום, שהיא רשת מרכזי השיקום התעסוקתי הגדולה בישראל.
בדצמבר 2013 נבחר ברשימת "100 ישראלים מעוררי השראה" של עיתון מעריב[29].
בשנת 2014 נבחר ל"יקיר המקצוע" של לשכת עורכי הדין במחוזות תל אביב ומרכז.
בשנת 2015 העניקה לשכת עורכי הדין לאלבשן אות הוקרה "תואר לשם כבוד-Honoris Causa", התואר הגבוה ביותר שמעניקה הלשכה לחבריה[30].
בשנת 2020 זכה אלבשן בפרס גולדה מאיר "על פעילותו הענפה, המשלבת חזון, תיאוריה ומעשה שכולם יחד סובבים סביב תרומה חברתית מיוחדת לקידום השוויון והצדק החברתי במדינת ישראל"[31].
בשנת 2021 הוענק לאלבשן אות המופת לעורכי דין מתנדבים על ידי לשכת עורכי הדין[32]. נשיאת בית המשפט המחוזי הילה גרסטל, שעמדה בראש ועדת הבחירה, ציינה כי אלבשן "ייצג במהלך השנים בהתנדבות אלפי פונים מוחלשים וחינך דור שלם של משפטנים להתנדבות".
במרץ 2023 הגיש (במשותף עם שר המשפטים לשעבר פרופסור דניאל פרידמן, האלוף במילואים גיורא איילנד וגיורא ירון) מתווה לפתרון המשבר בין הקואליציה לאופוזיציה בנושא הרפורמה המשפטית,[33] מתווה שזכה לתגובה חיובית משר המשפטים יריב לוין[34] ולביקורת מצד מתנגדי הרפורמה המשפטית[35][36][37]. באוגוסט 2024 מתח ביקורת על שני הצדדים במחלוקת בעניין מערכת המשפט.[38]
יצירתו
עריכהבצד כתיבתו בנושאי משפט וחברה, אלבשן כותב ומפרסם גם ספרות יפה, ספרות ילדים ונוער ושירה. ספריו:
- אתמול סיימו לגזום את השיחים – שירים, עקד 1992.
- דיני העונשין בעקבות תיקון מספר 39 לחוק – עיון, אתיקה 1995 (יחד עם שחר אלדר).
- זרים במשפט: נגישות לצדק בישראל – עיון, הקיבוץ המאוחד 2005.
- תמיד פלורה – רומן, ידיעות ספרים 2009. הספר זכה בפרס "ספר הזהב" מטעם התאחדות המו"לים בישראל על מכירת למעלה מ-20,000 ספרים בשנה.
- בוטן העכבר והדבק האכזר – פרוזה ילדים, הקיבוץ המאוחד 2010.
- סיפו: סיפור לא גמור – פרוזה צעיר, ידיעות ספרים 2011. הספר נבחר למצעד הספרים תשע"ג של משרד החינוך[39] וזכה בפרס "יד ושם" לספר לילדים ולנוער לשנת תשע"ד[40].
- תיק מצדה – רומן, ידיעות ספרים 2012. הספר זכה בפרס "ספר הפלטינה" מטעם התאחדות המו"לים בישראל על מכירת למעלה מ-40,000 ספרים.
- פרקליטי העשוקים: על המשפט ככלי לשינוי חברתי – עיון, ידיעות ספרים 2014.
- חמישה – פרוזה, ידיעות ספרים 2016.
- הערעור האחרון – פרוזה, ידיעות ספרים 2020 (יחד עם ליעד שהם).
- הטיפה והדמעה – סיפור ילדים, ידיעות ספרים 2024.
- בשנים 2010–2011 חבר אלבשן יחד עם עברי לידר וגיא מרוז שהלחינו שני שירי מחאה שכתב, "הבית שלי הבית שלך" נגד גירוש ילדי עובדים זרים ו"חזרנו לרוטשילד" – המנון המחאה החברתית.
חיים אישיים
עריכהאלבשן נישא לעורכת הדין מיכל לייסר, ולהם בן ובת[41]. בעשור השני של המאה ה-21 התגרשו[42]. מתגורר בשכונת ניות בירושלים[43].
על ספריו
עריכה- ספרי פרוזה
"תמיד פלורה" (ידיעות ספרים, 2009)
- קציעה עלון, תמיד פלורה, יובל אלבשן, באתר הארץ, 25 בפברואר 2009
- אריק גלסנר, "תמיד פלורה" הוא רומן של תוכן, באתר nrg, 13 במרץ 2009
- רומי מיקולינסקי, "תמיד פלורה" הוא ספר שלא נרתע מפרות קדושות, באתר וואלה, 11 במרץ 2009
- עמיחי שלו, איש קטן עם מלחמה גדולה, 9 במרץ 2009
- עופרה עופר אורן, "תמיד פלורה": האם אפשר תמיד לבחור איך לנהוג, בבלוג "סופרת ספרים", 17 באפריל 2022
"בוטן העכבר והדבק האכזר" (הקיבוץ המאוחד, 2010)
- רותה קופפר, "בטן העכבר והדבק האכזר" מאת יובל אלבשן | יש עכבר בבית, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2011
- דוד רפ, סיפור מסגרת: כשהעכבר הופך לחיית מחמד, באתר הארץ, 6 ביוני 2010
"סיפו – סיפור לא גמור" (ידיעות ספרים, 2011)
- תמר רותם, התקווה האמיתית לילדים לפי יובל אלבשן, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2011
- בר חיון, מכתב בבקבוק, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2011
- יובל אלבשן, מעשה הכתיבה שלי - יובל אלבשן, 17 בנובמבר 2011
"תיק מצדה" (ידיעות ספרים, 2012)
- אילת נגב, תיק מצדה של יובל אלבשן: רומן מתח מתעתע, באתר הארץ, 8 בפברואר 2012
- אריק גלסנר, על "תיק מצדה", של יובל אלבשן, הוצאת "ידיעות ספרים"
"חמישה" (ידיעות ספרים, 2016)
- חילי טרופר, דילמת החללית של יובל אלבשן, באתר הארץ, 27 בפברואר 2017
- ליאת הלוי-כהן, החללית שלא הצליחה להמריא: הניסוי החברתי שמראה כמה ישראל משוסעת, באתר וואלה, 24 בנובמבר 2016
"הטיפה והדמעה" (ידיעות ספרים, 2024)
- ענת לב-אדלר, "הגדרתי את עצמי ישראלי, יהודי, איש זכויות אדם, בסדר הזה. ב-7 באוקטובר הסדר השתנה", באתר ynet, 9 ביולי 2024
- טליה לוין, "היום אני יותר יהודי מישראלי": ריאיון מיוחד עם פרופ' יובל אלבשן, באתר מעריב אונליין, 15 באוגוסט 2024
- מוריה קור, המעשייה החסידית־חילונית של יובל אלבשן, באתר ישראל היום, 22 באוגוסט 2024
- פנינה גפן, ספר הילדים של יובל אלבשן עוסק בסופיות ובלידה מחדש, בעיתון מקור ראשון, 4 בספטמבר 2024
ספרי משפט
"זרים במשפט" (הקיבוץ המאוחד, 2004)
- אייל גרוס, צדק לכל?, באתר הארץ, 5 ביוני 2006
- שירלי אגוזי, המבט החסום אל הצדק, באתר הארץ, 17 ביולי 2006
- עופר סיטבון, זרים במשפט/יובל אלבשן – ביקורת ספרים
"פרקליטי העשוקים" (ידיעות אחרונות, 2014)
- מיכאל ספרד, יובל אלבשן - סנגור לוהט של המשפט ככלי לשינוי חברתי, באתר הארץ, 20 באפריל 2014
- איילת שני, למה יובל אלבשן מתבייש להיות עורך דין, באתר הארץ, 22 באפריל 2014
"הערעור אחרון" (ידיעות ספרים וכנרת זמורה, 2020)
- ליעד שהם ויובל אלבשן, מותחן בבית המשפט העליון: קראו פרק מהספר "הערעור האחרון", באתר ynet, 6 במרץ 2020
- אהרון לפידות, משפט חובה, באתר ישראל היום, 24 במרץ 2020
- עופרה עופר אורן, ליעד שהם | יובל אלבשן, "הערעור האחרון": מי יגן על בית המשפט העליון?, בבלוג "סופרת ספרים", 16 באפריל 2020
- עוזי ברוך, פרופ' יובל אלבשן: שופטים הם בני אדם, הם כמונו, באתר ערוץ 7, 7 ביולי 2020
קישורים חיצוניים
עריכה- יובל אלבשן, ברשת החברתית פייסבוק
- יובל אלבשן, דף שער בספרייה הלאומית
- יובל אלבשן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- יובל אלבשן באתר הקריה האקדמית אונו
- קליניקה בעריכת דין קהילתית
- יובל אלבשן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- רשימת הפרסומים של יובל אלבשן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יובל אלבשן, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
- הספרים של יובל אלבשן, באתר "סימניה"
- פרופ' יובל אלבשן, איך מתמודדים בקמפוסים שבהם לומדים יחד ערבים ויהודים?, באתר מאקו, 13 במאי 2021
- אסתי אהרונוביץ', פוחד פחד מוות להיות מאיר שטרית, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2005
- ורד לי, ספריות, באתר הארץ, 26 בינואר 2009
- אפרת אהרוני, עו"ד יובל אלבשן: "בהתחלה עושקים אותנו - ואחר-כך תורמים", באתר גלובס, 29 במרץ 2012
- יובל יועז, "למה אוניברסיטת בר-אילן נותנת תואר 'ד"ר של כבוד' לגליה מאור?", באתר גלובס, 9 בספטמבר 2013
- איילת שני, אני בשיחה || למה יובל אלבשן מתבייש להיות עורך דין, באתר הארץ, 20 בפברואר 2014
- טלי חרותי סובר, "בלב תל אביב יש הצפה של עורכי דין, אבל בסימטאות האחוריות - שממה", באתר TheMarker, 11 בפברואר 2016
- יעקב בר-און, פרופ' אלבשן, שהוביל את מאבק הקלדניות, מוציא ספר: "רוצה להיקרא פועל צדק", באתר מעריב אונליין, 10 באוגוסט 2016
- חן מענית, "בלי ספק, בחינת ההסמכה של עורכי הדין כיום נועדה להכשיל", באתר גלובס, 25 באוקטובר 2018
- אריאל שנבל, "צריך חוק צרפתי, קשה לראות ראש ממשלה בבית משפט", בעיתון מקור ראשון, 31 במאי 2020
מאמריו:
- אהרן ברק - בין משפט למחאה, מתוך ספר אהרן ברק, באתר עמותת ידיד
- זרים במשפט - נגישות לצדק בישראל(הקישור אינו פעיל), קימקא
- דילמת ייצוג אוכלוסיות מודרות בדרך לתיקון חברתי, מעשי משפט א', ינואר 2008
- ברק אובמה, עורך–דין קהילתי, מעשי משפט ב', 2009
- נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט, עלי משפט ג'/2 נובמבר 2003
- על נפקדות הצדק החברתי בחינוך המשפטי בישראל, עלי משפט ג' אוגוסט 2003
- דונה פלורה, באתר ynet, 28 בינואר 2009
- החיים בשמי היהלומים, באתר הארץ, 11 במרץ 2009
- מגדל בבל של איש אחד, באתר הארץ, 14 באפריל 2009
- קופה רושמת: יומנה של קופאית, באתר הארץ, 13 בינואר 2010
- בדרכים, הקבורה המחודשת של הרב יהושע השל לוין בירושלים, באתר הארץ, 6 באפריל 2010
- אסתר על הקו: שיחה עם הסופרת והעורכת אסתר קל, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2010
- שהמדינה תגן עלי, באתר הארץ, 6 בפברואר 2011
- "זכות המחאה: ספר התערוכה" מאת רפי אתגר, מה אתה צועק, באתר הארץ, 6 באפריל 2011
- כיכר העיר ריקה, באתר הארץ, 18 באפריל 2011
- "כיצד נעשתה ישראל קפיטליסטית" מאת אמיר בן פורת | על קפיטליזם וגעגועים, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2011
- מיטב החוק כזבו, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
- שקר כלשהו: כל מה שלא גילו לנו על השיטה שמנהלת את חיינו, באתר הארץ, 1 בפברואר 2012
- "אלוהים מאמין באדם": יש נביא בעיר, באתר הארץ, 19 ביוני 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ אות המופת לעורכי דין מתנדבים מטעם לשכת עורכי הדין, גלובס, 11/05/2021
- ^ אישורי הדרגות בתחום מדעי החברה, ניהול ומשפטים, באתר המל"ג
- ^ אורי משגב, יובל אלבשן משרת את נתניהו, לא את המחנה הליברלי, באתר הארץ, 18 ביוני 2023
- ^ טלי חרותי סובר, "בלב תל אביב יש הצפה של עורכי דין, אבל בסימטאות האחוריות - שממה", באתר TheMarker, 11 בפברואר 2016
- ^ אמילי עמרוסי ופרופסור יובל אלבשן- להאזנה | כאן תאגיד השידור, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ יובל יועז, "למה אוניברסיטת בר-אילן נותנת תואר 'ד"ר של כבוד' לגליה מאור?", באתר גלובס, 9 בספטמבר 2013
- ^ אחרי שלוש שנים: תוקם ועדה ציבורית שתמליץ לגבי שכר הח"כים | כלכליסט, באתר calcalist, 2021-12-05
- ^ "לראשונה במוסד להשכלה גבוהה: האקדמית אונו מינתה דיקאן לפיתוח חברתי", אתר "אקדמי", 13 בספטמבר 2013
- ^ אלכסנדר כץ, סלוצקי ודומינגז מצטרפים לרצועה חדשה ברשת ב': גם אמילי עמרוסי ואמילי מואטי שם, באתר אייס, 6 ביולי 2016
- ^ אמילי והפרופסור - להאזנה | כאן, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ מאיה גדש, דרמה בתאגיד השידור: אמילי עמרוסי הושעתה משידורי רשת ב', באתר מעריב אונליין, 31 ביולי 2024
- ^ אורן דורי, המנכ"ל הבא של הביטוח הלאומי: פרופ' יובל אלבשן, באתר גלובס, 1 במאי 2022
- ^ טלי חרותי-סובר, מאיר כהן החליט למנות את יובל אלבשן למנכ"ל הביטוח הלאומי; ועדת גילאור תצטרך לאשר את המינוי, באתר TheMarker, 1 במאי 2022
- ^ מירב כהן, הוועדה לבדיקת מינויים פסלה את מינוי יובל אלבשן למנכ"ל הביטוח הלאומי, באתר וואלה, 3 ביולי 2022
- ^ פרופ' יובל אלבשן - הקריה האקדמית אונו, באתר הקריה האקדמית אונו, 27 במאי 2019
- ^ אישורי הדרגות בתחום מדעי החברה, ניהול ומשפטים | המועצה להשכלה גבוהה, באתר che.org.il
- ^ החלטת מל"ג מיום 2015.3.3 בעניין מינוי לתואר פרופסור-חבר ופרופסור מן-המנין במסלול מקביל | המועצה להשכלה גבוהה, באתר che.org.il
- ^ פרופ' יובל אלבשן – נימוקי ועדת הפרס על שם ראשת הממשלה גולדה מאיר לשנת 2020, באתר www.goldameir.org.il
- ^ גילי כהן, "שלב הטיעונים במשפט אזריה: מח"ט כפיר זומן להעיד בבית המשפט", באתר הארץ, 24 בינואר 2017
- ^ נחנכה תוכנית "שכר מצווה" ביו"ש, באתר ערוץ 7
- ^ הוועדה המייעצת לבחינת ההסמכה בעריכת הדין, באתר משרד המשפטים
- ^ אחרי שלוש שנים: תוקם ועדה ציבורית שתמליץ לגבי שכר הח"כים | כלכליסט, באתר calcalist, 2021-12-05
- ^ נטעאל בנדל, מנדלבליט הקים בחשאי פורום משפטנים מחוץ לפרקליטות ודן איתם בתיקי נתניהו, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2020
- ^ חברי מועצת המנהלים וחברי ועדת הביקורת
- ^ דוד רגב, "מאבק חברתי: לאפשר לקופאיות לשבת במהלך המשמרת", באתר ynet, 17 בנובמבר 2004
- ^ רותי סיני, שלוש שנים אחרי הקופאיות, גם הקלדניות יוצאות למאבק, באתר הארץ, 17 ביולי 2007
- ^ נדב איל, "פרץ בגד, אני עם ברק", באתר nrg, 14 במרץ 2007
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 2 באוגוסט 2021
- ^ "100 ישראלים מעוררי השראה(הקישור אינו פעיל, 23.8.2024)", עיתון "מעריב" דצמבר 2013
- ^ לשכת עורכי הדין העניקה הערב אותות הוקרה "תואר לשם כבוד-Honoris Causa" ל-11 אישים מעולם המשפט
- ^ מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה - ע״ר, באתר www.facebook.com
- ^ אופיר דור, המלצת השף: מיזם דייטינג המנסה לשלב בין העולם האמיתי לווירטואלי, באתר גלובס, 10 במאי 2021
- ^ צבי זרחיה, הצעת פשרה חדשה של פרופ' דניאל פרידמן; לוין: "מתווה ראשון שיוצא מחוץ לקופסה", באתר כלכליסט, 7 במרץ 2023
- ^ ניצן שפיר, יריב לוין על הצעת פשרה חדשה: "מתווה ראשון שיוצא מחוץ לקופסה", באתר גלובס, 7 במרץ 2023
- ^ אנה ברסקי, מתן וסרמן, "לא בסיס לפשרה": גדעון סער ביקר בחריפות את מתווה אלבשן-פרידמן, באתר מעריב אונליין, 12 במרץ 2023
- ^ גם במתווה ה"פשרה" של פרידמן-אלבשן יש רק כוח, באתר www.idi.org.il
- ^ "מתווה פרידמן-אלבשן הוא פשרה בתחפושת" עו"ד ענת טהון-אשכנזי בראיון לקשת 12, נבדק ב-2023-05-08
- ^ יובל אלבשן, חוזרים לריב: משפטנים חסרי אחריות, באתר ynet, 27 באוגוסט 2024
- ^ מצעד הספרים: רשימת הספרים תשע"ג, אתר משרד החינוך
- ^ פרסי יד ושם למפעלים חינוכיים תשע"ד | www.yadvashem.org, באתר www.yadvashem.org
- ^ תמר רותם, התקווה האמיתית לילדים לפי יובל אלבשן, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2011
- ^ אבישי מתיה, בית המשפט העליון כושל כל הזמן בהגנה על העניים, באתר גלובס, 11 ביולי 2014
- ^ נאמר בתוכנית הרדיו "אמילי והפרופסור", ברשת כאן ב', 17 באפריל 2020