אפוקליפסה ופוסט-אפוקליפסה
אפוקליפסה בדיונית היא תת-סוגה של מדע בדיוני ואימה אשר מתארת את קץ הציוויליזציה. אפוקליפסה זו מוצגת בדרך כלל כתוצאה מאסון שעלול להיות סיכון קיומי כגון אפוקליפסת זומבים, מלחמה גרעינית, מגפה, פלישת חייזרים, אירוע פגיעת אסטרואיד, השתלטות רובוטים, סינגולריות טכנולוגית, אירוע על-טבעי, אסכטולוגיה, שינויי אקלים קיצוניים, דלדול משאבים, קריסה אקולוגית או אסון אחר.
פוסט-אפוקליפסה בדיונית מתקיימת בעולם או ציוויליזציה לאחר שאסון הרס את העולם. מסגרת הזמן עשויה להיות מידית לאחר האסון, בהתמקדות בתלאות הניצולים, או בזמן מאוחר יותר, לעיתים לאחר שכבר שכחו את הציוויליזציה שהתקיימה קודם לאסון. סיפורים פוסט-אפוקליפטיים מתארים לרוב עולם עתידי שאינו טכנולוגי, או עולם שבו נותרו רק שרידי טכנולוגיה. העולם הפוסט-אפוקליפטי מתואר לרוב כדיסטופיה בה התושבים חיים בתנאי מחסור קשים ובפחד מתמיד מטרור ושודדים אלימים בעולם חרב ומזוהם.
הסוגה צברה פופולריות לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר האפשרות למלחמה גרעינית הגיעה לתודעת הציבור. יחד עם זאת, רומנים אפוקליפטיים היו קיימים כבר בתחילת המאה ה-19, כאשר מרי שלי פרסמה את "האדם האחרון (אנ')".
