אפליה מעמדית
אפליה מעמדית היא אפליה על בסיס מעמד חברתי, שעדיין מתרחשת בחברות רבות ברחבי העולם כיום. אפליה מעמדית כוללת מדיניות ונהלים שונים שנקבעו על מנת להטיב עם המעמד העליון על חשבון המעמד הנמוך.[1]
אפליה אינה מעשה יחיד אלא תוצאה של תהליך הנפרס על פני מעשים רבים. ממצא המעיד על כך שמעסיק אינו מפלה בשכירת עובדים אינו מעיד בהכרח על כך שהוא אינו מפלה בקידומם, ולהפך. לא פעם אפליה אינה מופיעה בתצורה של אמירה בוטה מהסוג של "לא נעסיקך משום שאת אישה"; אפליה נשזרת בתוך המבנה הארגוני המורכב אשר נפשות רבות לוקחות בו חלק, והחלטות רבות נשזרות זו בזו כדי לייצר את האפקט המפלה.[2]
המונח אפליה מעמדית יכול להתייחס לדעות הקדומות האישיות נגד המעמדות הנמוכים, כמו גם לאפליה מעמדית מצד מוסדות, כפי שמונח הגזענות יכול להתייחס גם לדעות קדומות אישיות או גם לגזענות מצד מוסדות.
המונח הוא מונח במדעי החברה, והוא אחד מכמה סוגי אפליה שונים. אפליה מעמדית מתבטאת בהבדלים ביחס של בעלי עוצמה לקבוצות חברתיות בעלות סטטוס חברתי שונה. הבידול מעניק לקבוצה, קטגוריה או פרט מסוימים יתרונות או חסרונות יחסיים ללא הצדקה עניינית.
לפי קרל מרקס היחסים המעמדיים שהתקיימו מבוססים על ניגוד אינטרסים בין המנצלים והמנוצלים וקונפליקט זה הוא הכוח המניע בהיסטוריה. על-פי הגישה הזו תתקיים אפליה מעמדית: מערכות חברתיות שונות כמו רשויות המס והרווחה משמשות לשימור המבנה החברתי הבלתי-צודק הקיים בחברה, למשל, על ידי הקלת נטל המס על המעמד השליט והכבדתו על מעמד הפועלים. הגישה המרקסיסטית גורסת שמוסדות תקשורת ההמונים משרתים את הערכים, האידאולוגיה והאינטרסים של המעמד השליט שכן מעמד זה הוא לרוב הבעלים של מוסדות תקשורת. באופן זה תורמים אמצעי התקשורת לשימור אפליה מעמדית.
סוגי אפליה מעמדית
עריכהאפליה על רקע עדתי
עריכהבין הגורמים הקובעים להשגת מעמד בחברה המערבית, מובחן המוצא האתני (הדתי, הלשוני, הלאומי, הגזעי) כגורם חשוב. שיוכו העדתי של אדם יכול להשפיע באופן ישיר (כמנגנוני אפליה) ובאופן עקיף (כחלק ממארג מאפיינים אחרים של האדם). את הגורמים לאי-שוויון עדתי בקביעת מעמד של אדם ניתן לחלק לשתי קטגוריות עיקריות. האחד הוא אי-שוויון במשאבים להשגת מעמד, כמו יכולות סוציו-אקונומיות, מין, משכל והשכלה ומקום מגורים. השני הוא אי-שוויון עדתי בהמרות של משאבים להשגת מעמד. כך, למשל, בן לעדה בעלת מעמד נמוך בחברה, לעיתים רבות יותר מבן לעדה בעלת מעמד גבוה, יעדיף לצאת בגיל צעיר לשוק העבודה בשל מחסור באמצעים אישיים ומשפחתיים להשקיע בבניית קריירה ארוכת-טווח.[3]
אפליה מעמדית על רקע מגדרי
עריכהאפליה על רקע מין (מגדר) באה לידי ביטוי בשוני בקידום והעדפה של גברים על פני נשים במגזר הפרטי והציבורי, למשל שוני במתן הזדמנויות שווה והבחנה בין עובדים/ות או מועמדים/ות לעבודה, שאינה מתבססת על שיקולים רלוונטיים לאופיו ומהותו של התפקיד, אלא על פי מינו/ה בלבד. לאור זאת בשנת 1988 נחקק "חוק שוויון הזדמנויות בחברה" וקבע נורמה חקיקתית ברורה של איסור אפליה בכל שלב בעבודה, החל ממודעות דרושים וכלה בזכויות הנוסעות מפיטורין.[4][5]
אפליה מעמדית על רקע דתי
עריכהאפליה מסוג זה מתבטאת בהבחנה בין פרט או קבוצה בעקבות אמונתם הדתית, לרוב כאשר מאמיני דתות שונות (או זרמים בהן) מטופלים באופן לא שווה. אפליה מעמדית דתית מתייחסת גם לעמדות שליליות, דעות קדומות, עוינות, שנאה, פחד או אי-סובלנות כלפי איש המאמין בדת שונה או איש השונה בדעותיו הדתיות מקבוצה אחרת.
אפליה על רקע דת היא הבחנה בין עובדים/ות או דורשי/ות עבודה על רקע דתם/ן. היא באה לידי ביטוי בהחלטה על העסקה או אי העסקה של עובד/ת וכן בפיטוריו/יה על רקע דתו/ה.[6]
הערות שוליים
עריכה- ^ Kadi, Joanna (1996). Thinking Class. South End Press. ISBN 0-89608-548-1.
- ^ מונדלק, ג' (2011). האם דיני איסור האפליה בעבודה "עושים את העבודה"?. הפקולטה למשפטים והחוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל-אביב., באתר employment.molsa.gov.il
- ^ [\ באר, ש' (2011). חייל שחור, חייל לבן: התפתחותה של "זהות שחורה" בצבא האמריקני בווייטנאם. זמנים (115), 44-54.]
- ^ [https://employment.molsa.gov.il/Employment/Shivyon/Employees/Pages/ReligiousDiscrimination.aspx אדי-רקח, א' (2001). הפרדה תוך-תעסוקתית לפי מגדר: המקרה של מקצוע ההוראה. מגמות (3), 349-372. אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים], באתר employment.molsa.gov.il
- ^ בר צורי, ר', פישר, ח', עסיס א', נשים בעולם העבודה החדש בישראל. תל אביב., 1997
- ^ סמוחה, ס', קראוס, ו', מוצא עדתי בתור גורם בהשגת סטטוס בישראל, מגמות (3), 1986, עמ' 284-305
