אפקט במבי

אפקט במביאנגלית: Bambi effect) הוא ביטוי ליחס שונה לבעלי חיים הכולל חיבה או התנגדות לפגיעה בהם, כ"חמודים" כגון עופרי אייליים, דולפינים, חתולים, כלבים, פנדות, קואלות ועוד; בשעה שקיימת אדישות רבה יותר לבעלי חיים אחרים ולפגיעה בהם.

עופר של אייל פרדי לבן-זנב, הוא גיבור הסרט "במבי", אשר גרם לאנשים רבים לתפוס אותו כחיית בר עדינה מכפי שהוא באמת.

מונח זה דומה למגה-פאונה כריזמטית בו ניתן יחס דומה למינים גדולים ו"כריזמטיים" כגון פילים, קרנפים, סוסים, אריות, טיגריסים ודובים. המונח האחרון קשור יותר לשמירת טבע ולניצול היחס לחיה למען הסביבה.

ההשראה למונחעריכה

המונח נטבע בהשראת סרט ההנפשה "במבי" של חברת וולט דיסני משנת 1942, ובו מופיעה באופן בולט האנשה של דמות בעל חיים. "במבי" בסרט זה הוא עופר (בתחילת הסרט) של אייל פרדי לבן-זנב, שאפו חמוד ועיניו גדולות. אחת הסצנות המפורסמות בסרט לדוגמה, היא זו שבה במבי עוקב בתמימות ובסקרנות אחרי פרפר המעופף ומתיישב על חוטמו. במבי הצעיר נותר לבדו, יתום, בשלג, לאחר הריגת אמו בידי ציידים, וסצנה קורעת לב בסרט היא שיטוטיו ביער וקריאתו "אמא, אמא", ללא מענה.

השפעהעריכה

אפקט במבי משמש כדוגמה לכוחו הרב של הקולנוע ושל עולם הפרסום בהשפעה על תפיסתנו את המציאות, בעולם שבו רוב האנשים בתרבות המערבית אינם מכירים את חיות הבר, אלא מקבלים מציאות מדומה דרך הטלוויזיה או הקולנוע, שם מדובר ביצורים קטנים וחמודים שכביכול דנים בסוגיות של רומנטיקה ונאמנות של חברים.

רבים רואים באפקט במבי ביטוי לצביעות. יש המציינים כי לדמות "במבי" בסרט נוסף מראה תינוקי, בדמות עיניים גדולות וריסים, והדמויות מדובבות בקולות ילדים מתוקים. בנוסף, בסרט "במבי" אין ביער טורפים טבעיים כלל, שלא כמו במציאות, והאדם-הצייד הוא היחיד ההורג את בעלי החיים. הצירוף של מתיקות, האנשה וסילוק הטורפים הפך את "במבי" לנקודת-ציון היסטורית: המושג "אפקט במבי" שגור הן בקרב ציידים, והן בקרב תומכי זכויות בעלי חיים, לגינוי אנשים המפגינים קשר רגשי לחיות בר בגלל היותן "חמודות", וההזדהות שמעורר הסרט עם חיות בר אינה מבוססת על הבנה ריאליסטית של כוחות הטבע, אלא על התקשרות רגשית עם חיות ילדותיות וחמודות, בתוך עולם חלומי.

ניתוח מקרה: חתולי רחוב כמין פולשעריכה

 
חתולים נראים כחיות חמודות אך חתולי רחוב במקרים רבים הם מזיקים קשים לטבע. חמידותם אינה מעוררת חשד לפגיעתם החמורה ואינה מעודדת אמפתיה למינים שהם טורפים. במקרים רבים האדם מייבא אותם לאזורים רגישים לסביבה.
  ערך מורחב – חתול הבית כטורף

היחס לחתולים הוא דוגמה לאפקט במבי. החתול נחווה לרוב כבעל חיים פרוותי, חמוד ומפונק, המתכרבל על השטיח בבית. עם זאת, חתולי הרחוב (שהם חתולי הבית, שמסיבות שונות חיים ברחוב ומתרבים) הם במקרים רבים בעל חיים פולש הפוגע קשות במרקם החיים האקולוגי. חתולי הרחוב הורגים מדי שנה כ־25 מיליארד ציפורים ויונקים, בארצות הברית לבדה[1]. אף על פי שלכאורה היו אמורים חובבי מדעי הסביבה, זכויות בעלי החיים והאקולוגיה להיות הראשונים לזעוק כנגד התופעה, ההתייחסות אל חתול הרחוב היא אמפתית, באופן משמעותי יותר מאשר ההתייחסות לחולדות ומזיקים אחרים, שאותם נוהגים להשמיד בריסוס וסוגי הדברה. תוכניות שונות לדילול אוכלוסיית חתולי רחוב שפלשו לשטחי בר[2], עשויות לספוג ביקורת מהציבור ומארגונים לזכויות בעלי חיים[3].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ טלי שמיר, הרוצח הכי חמוד בעולם - על החתול הטורף, שאינו נתפס ככזה בגלל מראהו, כלכליסט, 7.03.2013
  2. ^ נדב לוי, סוגיית החתולים לאור הדיון בזכויותיהם של בעלי החיים וברווחתם, אקולוגיה וסביבה, יוני 2012, גיליון 2, (עמ' 174-180)
  3. ^ אריאל צבל, הרג חתולים, טריפת חיות בר ואקו-פשיזם, באתר אנימלס