אפקט מטילדה

הטיה לטובת גברים בהכרת תרומה למחקר

אפקט מטילדה הוא כינוי להטיה נפוצה לפיה מדעניות אינן זוכות למלוא ההכרה עבור תרומתן למחקר בו היו מעורבות, כאשר עבודתן לרוב מיוחסת לעמיתיהן הגברים. המונח נטבע לראשונה בשנת 1993 על ידי היסטוריונית המדעים מרגרט ו' רוסיטר.[1] האפקט נקרא על שם פעילת זכויות נשים ומתנגדת העבדות האמריקאית, מטילדה ג'וסלין גייג', אשר תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19. אפקט מטילדה קשור גם לאפקט מתי המתאר תופעה בה חוקרים מפורסמים לרוב יקבלו יותר קרדיט מאשר חוקרים שאינם ידועים, אפילו כשהעבודה נעשית במשותף או שהיא זהה לחלוטין. רוסיטר מספקת מספר דוגמאות לאפקט: טרוטולה מסלרנו, רופאה איטלקית (המאה 18–19), כתבה ספרים אשר יוחסו למחברים גברים לאחר מותה והעוינות כלפי נשים אשר שימשו בתור מורות ומרפאות הובילה להתכחשות לעצם קיומה. מקרים מן המאה-20 המדגימים את אפקט מטילדה כוללים את נטי סטיבנס, מארי קירי (נכללה בפרס נובל לפיזיקה של 1903 רק לאחר התעקשותם של חבר הוועדה – המתמטיקאי השוודי מגנוס גוסטה מיטאג-לפלר (אנ') – ובעלה פייר קירי), ליזה מייטנר, מריאטה בלאו, רוזלינד פרנקלין, וג'וסלין בל ברנל.

אפקט מטילדה

מחקר עריכה

  • ניתוח של יותר מאלף מחקרים שפורסמו בין השנים 1991–2005, הראה כי מדענים מצטטים לעיתים יותר קרובות פרסומים של גברים מאשר פרסומים של נשים.[2] ב-2012, שתי חוקרות מאוניברסיטת ראדבאוט בניימכן, הולנד הראו כי בהולנד מינם של המועמדים לפרופסורה משפיע על ההערכה כלפיהם.[3] מקרים דומים מתוארים על ידי מחקר איטלקי[4] ואושררו על ידי מחקרים מארצות הברית ומספרד.[5][6]
  • חוקרים שווייצרים מצאו כי בתקשורת ההמונים, לרוב מתבקשים מדענים לתרום מהידע שלהם בתוכניות, יותר מאשר מתבקשות חברותיהם המדעניות.[7]
  • בשנות ה-90 של המאה ה-20 וכמו כן בתחילת שנות האלפיים היה פער מודגש בין מדענים ומדעניות בארצות הברית, כאשר מדענים אמריקאים קיבלו באופן מובהק יותר הכרה ופרסים בהשוואה למדעניות, על אף הישגים דומים. גם כיום הפער קיים; אף על פי שלכאורה הוא הולך ומצטמצם,[8] מחקר שנערך ב-2012 ופורסם בכתב העת Social Studies of Science, מראה שעל אף שב-2010 נשים זכו ב-78% יותר פרסים מאשר עשרים שנה קודם לכן, הפער לא הצטמצם באופן משמעותי כאשר מדובר בפרסים יוקרתיים ומוכרים יותר - שם נשים זוכות רק ב-10% מהפרסים, ובעצם הצמצום בפערים רק מתקיים כי נשים זוכות בפרופורציה גדולה יחסית מפרסי הוראה ושירות, לעומת אלו הקשורים למחקר.[9]

דוגמאות עריכה

דוגמאות מפורסמות של נשים בהיסטוריה של המדע כוללות:

  • טרוטולה מסלרנו (אנ') - רופאה איטלקייה שחייתה בין המאה ה-11 והמאה ה-12, חיברה עבודות שלאחר מותה החלו להתפרסם בשמם של מחברים גברים. על מנת לתמוך בכתיבה גברית עצם קיומה של טרוטולה הושם בסימן שאלה.
  • רוזלינד פרנקלין - הוכרה כתורמת העיקרית לגילוי מבנה ה-DNA. בזמן הגילוי על ידי פרנסיס קריק וג'יימס דיואי ווטסון לעבודתה של פרנקלין לא ניתן קרדיט ראוי.
  • גרטי קורי - עבדה שנים בתור העוזרת של בעלה, אף על פי שהייתה לה הכשרה דומה לשלו אך רק הוא שימש במשרת פרופסור.
  • הארייט זוקרמן (אנ') - לאחר שלא קיבלה הכרה כתוצאה מאפקט מטילדה, ניתן לצוקרמן קרדיט על ידי בעלה רוברט קינג מרטון שחיבר יחד איתה את אפקט מתי.[10]
  • מרי ויטון קלקינס - חוקרת מאוניברסיטת הרווארד אשר גילתה כי גירויים שבאו יחד עם גירויים אחרים חזקים יותר, יזכרו בקלות רבה יותר. היא גם גילתה כי משך החשיפה הוביל לזיכרון יותר טוב. ממצאים אלה, יחד עם השיטה שלה לאסוציאציות מזווגות מאוחר יותר יהיו בשימוש על ידי ג'ורג' אליאס מילר (אנ') ואדוארד טיצ'נר ללא שניתן לקאלקינס קרדיט כלל.
  • מארת גוטייה - דוגמה של אפקט מטילדה שנחשפה לאחרונה. גוטייה מוכרת כיום בשל תפקידה החשוב בגילוי של סטייה כרומוזומלית אשר גורמת לתסמונת דאון בזמן שבעבר יוחסה תגלית זו באופן בלעדי לז'רום לג'ן (אנ').
  • נטי סטיבנס - מחקריה על זחלי חיפושיות הקמח חשפו לראשונה כי מין האורגניזם נקבע על ידי הכרומוזומים שלו ולא על ידי גורמים סביבתיים או גורמים אחרים. סטיבנס השפיעה במידה רבה על הקהילה המדעית במעברם לכיוון מחקר חדש: קביעת כרומוזומי המין.[11] עם זאת, תומאס הנט מורגן, גנטיקאי מכובד בזמנו, הוא אשר בדרך כלל מזוהה עם גילוי זה.[12] למרות עבודתה הנרחבת בתחום הגנטיקה, לרוב מתעלמים מתרומתה של סטיבנס לעבודתו של מורגן.[13]
  • המתכנתות של אניאק, המחשב האלקטרוני הראשון - מספר נשים תרמו תרומה משמעותית לפרויקט: אדל גולדשטיין (אנ'), קתלין אנטונלי, ג'ין ברטיק, בטי הולברטון, מרלין מלצר, פראנסס ספנס ורות טייטלבאום, אבל ההיסטוריה של אניאק לא התייחסה לתרומות אלו ולפעמים התמקדה יותר בהישגים שנעשו בתחום החומרה על פני הישגים בתחום התוכנה.
  • ג'וסלין בל ברנל - אסטרופיזיקאית מצפון אירלנד, גילתה את פולסרי הרדיו הראשונים בעת לימודי הדוקטורט שלה, אותם הנחה אנטוני הייוויש. על תגלית זו זכה הייוויש בפרס נובל לפיזיקה יחד עם האסטרונום מרטין רייל, אך בל ברנל לא נכללה בין הזוכים. אסטרונומים חשובים רבים, ביניהם סר פרד הויל, ביקרו השמטה זו.
  • אליס בול- פיתחה תרופה לריפוי צרעת. בול פיתחה הליך יעיל לשילוב של חומצות השומן מהצ'ולמוגרה בתרכובות אתיל מסיסות במים. שיטת הטיפול שפיתחה היתה שיטת הטיפול העיקרית בצרעת במשך 25 שנים. בול היתה סטודנטית שחורה ששימשה כעוזרת הוראה תחת נשיא האוניברסיטה ד"ר ארתור דין. כשנפטרה בגיל צעיר, דין לקח את הקרדיט על שיטת הטיפול שפיתחה והיא נקראה על שמו.
  • ליזה מייטנר- פיזיקאית גרעין יהודייה-אוסטרית , שעבדה עם הכימאי אוטו האן בברלין עד שנאלצה לברוח בשל עליית הנאצים. במהלך עבודתם המשותפת, שהמשיכה באמצעות הדואר אחרי בריחתה, גילו השניים את ביקוע הגרעין, אך מחלופת המכתבים ביניהם עולה שהאן היה ספקן ומייטנר הייתה זו שפענחה את התהליך. למרות זאת, ב-1944 קיבל האן את פרס נובל לבדו על התגלית המהפכנית, שהובילה לפיתוח פצצת האטום.[14]
  • מארי-אן פירט פולז- אשתו של אבי הכימיה המודרנית אנטואן לבואזיה, הייתה שותפה מלאה למחקריו פורצי הדרך, אך הוא היה היחיד שקיבל את ההכרה על הישגיהם המשותפים

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Rossiter, M. W. (1993). The Matthew Matilda effect in science. Social studies of science, 23(2), 325-341.
  • Knobloch-Westerwick, S., Glynn, C. J., & Huge, M. (2013). The Matilda effect in science communication: an experiment on gender bias in publication quality perceptions and collaboration interest. Science Communication, 35(5), 603-625.
  • Lincoln, A. E., Pincus, S., Koster, J. B., & Leboy, P. S. (2012). The Matilda Effect in science: Awards and prizes in the US, 1990s and 2000s. Social studies of science, 42(2), 307-320.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Rossiter Margaret W. (1993), "The Matthew/Matilda Effect in Science", Social Studies of Science, London: Sage Publ., 23: 325–341, doi:10.1177/030631293023002004, ISSN 0306-3127
  2. ^ Silvia Knobloch-Westerwick; Carroll J. Glynn (2013), "The Matilda Effect—Role Congruity Effects on Scholarly Communication A Citation Analysis of Communication Research and Journal of Communication Articles", Communication Research, Sage Publ., 40 (1): 3–26, doi:10.1177/0093650211418339
  3. ^ Marieke van den Brink; Yvonne Benschop, "Gender practices in the construction of academic excellence: Sheep with five legs", Organization, 19 (4): 507–524, doi:10.1177/1350508411414293, אורכב מ-המקור ב-2015-09-03, נבדק ב-2016-12-11
  4. ^ Andrea Cerroni; Zenia Simonella, "Ethos and symbolic violence among women of science: An empirical study", Social Science Information, 51 (2): 165–182, doi:10.1177/0539018412437102(הקישור אינו פעיל)
  5. ^ Peter Hegarty; Zoe Walton, "The Consequences of Predicting Scientific Impact in Psychology Using Journal Impact Factors", Perspectives on Psychological Science, 7 (1): 72–78, doi:10.1177/1745691611429356
  6. ^ María Luisa Jiménez-Rodrigo1; Emilia Martínez-Morante; María del Mar García-Calvente; Carlos Álvarez-Dardet (2008), "Through gender parity in scientific publications", Journal of Epidemiology & Community Health, doi:10.1136/jech.2008.074294
  7. ^ Fabienne Crettaz von Roten (2011), "Gender Differences in Scientists' Public Outreach and Engagement Activities", Science Communication, 33 (1): 52–75, doi:10.1177/1075547010378658
  8. ^ Anne E. Lincoln; Stephanie Pincus; Janet Bandows Koster; Phoebe S. Leboy (2012), "The Matilda Effect in science: Awards and prizes in the US, 1990s and 2000s", Social Studies of Science, 42 (2): 307–320, doi:10.1177/0306312711435830
  9. ^ Women scientists lose out on research prizes, Dan Vergano, USA Today, March 14, 2012
  10. ^ http://garfield.library.upenn.edu/merton/matthewii.pdf
  11. ^ Hagen, Joel (1996). Doing Biology. Glenview, IL: Harper Collins. pp. 37–46.
  12. ^ "6 Women Scientists Who Were Snubbed Due to Sexism". נבדק ב-2015-10-04.
  13. ^ "Nettie Maria Stevens (1861-1912) | The Embryo Project Encyclopedia". embryo.asu.edu. נבדק ב-2015-10-04.
  14. ^ על צרעת, כימיה ואפקט מטילדה, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏2019-03-08