פתיחת התפריט הראשי

אפרים תלמי

סופר עברי, משורר ומתרגם, עיתונאי ועורך וסופר לילדים ולנוער ישראלי

אפרים (יוסף) תַלמִי (1905 - 7 בנובמבר 1982) היה סופר עברי, משורר ומתרגם, עיתונאי ועורך וסופר לילדים ולנוער ישראלי; אביו של מנחם תלמי[1].

אפרים תלמי
אפרים תלמי
לידה 1905
שרפץ, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בנובמבר 1982 (בגיל 77 בערך)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע משורר, מתרגם, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מנחם תלמי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סוקולוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לוחית זיכרון לאפרים תלמי

חייועריכה

אפרים תלמי נולד בשנת 1905 בעיירה שרפץ שליד פלוצק בפולין למשפחת סוחרים זעירים, וקיבל חינוך דתי לאומי ב'חדר מתוקן'. להשלמת לימודיו יצא לסמינר למורים לוורשה הבירה. בעת לימודיו כבר היה פעיל בתנועת נוער ציונית. פרסומיו הראשונים נדפסו בתקופת לימודיו, בעברית, בדו-שבועון "הד הנוער", שיצא בוורשה.

בשנת 1925, בהיותו כבן עשרים, עלה אפרים תלמי לארץ ישראל, ובשנותיו הראשונות בארץ היה פועל חקלאי ושומר שדות. הוא עבד בפרדסים של פתח תקווה ורמת גן, ושמר בכרמים. חוויות המפגש עם הארץ כשומר שימשו אותו לימים בכל יצירותיו. לאחר מכן עבד בעריכה בעיתונאות ובפקידות.

בין השנים 19341947 ערך את "במחנה", בטאון ארגון המחתרת של "ההגנה", וכבר בשנת 1944 הצטרף ככתב וכעורך למערכת העיתון "דבר". כמה שנים שימש ככתב הצבאי של העיתון, ערך מדורים שונים, ובשנים 19561971 היה עורך שבועון הילדים של העיתון "דבר לילדים". הוא שימש בתפקידו עד שנת 1970, ופרסם בשבועון מאות רשימות, שירים וסיפורים לילדים, וכתבות בנושאי ידיעת ארץ ישראל.

בשנת 1956 זכה תלמי בפרס סוקולוב לעיתונאות, ובשנת 1978 זכה בפרס יציב על תרומתו בתחום הספרות והעיתונאות לילדים. בעשרים השנים האחרונות לחייו פרסם תלמי אנתולוגיות רבות, לכסיקונים וספרי הדרכה, בשיתוף עם בנו מנחם תלמי.

אפרים תלמי תרגם מיידיש ומאנגלית, ובין תרגומיו יצירותיהם של ד"ו פייק, הינדה לוי-ליסנר, מאשה שטוקר-פיוק, שלום עליכם, בוורלי קלירי ואחרים.

נפטר בתל אביב ונקבר בבית עלמין קריית שאול בתל אביב.

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון על ביתו ברחוב אלכסנדר ינאי 9.

ספריועריכה

  • ברושים בליל (1941)
  • אפרים איש חולדה (1943)
  • אלף-בית (1944)
  • בעמדה הקדמית (1948)
  • שדות ירוקים (1953)
  • מדן ועד אילת (1955)
  • גלויות מן המולדת (1959)
  • ישראל: דרכים ויישובם (1960)
  • נופי מולדת (1961)
  • טיול של חופש (1962)
  • מי ומה במלחמת העצמאות (1965)
  • כל הארץ: לכסיקון גאוגרפי של ישראל (1966)(במשותף עם מנחם תלמי)
  • ירושלים והגדה המערבית (1967)
  • פינות במולדת (1967)
  • שירים לילדים טובים (1969)
  • מי ומה בעשרים השנים (1969)
  • תעלולים בפרדס (1970. פרס למדן) — פרקים נוסטלגיים-חייכניים בעלי רקע אוטוביוגרפי, המביאים את הקורא אל ימי החלוציות והעבודה בפרדסי רמת-גן.
  • אותיות ומספרים (1970)
  • ציפור האש (1970) — עיבודי אגדות.
  • כל ארץ-ישראל (1971)
  • אני אוהב לטייל (1974)
  • חן הארץ (1974)
  • מי ומה בהגנה ובמאבק (1975)
  • הבה נטייל בארץ-ישראל (1976)
  • לקסיקון ציוני (1976)
  • מי ומה בשמירה ובהתגוננות (1978)
  • גן ירוק (1980)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה