פרדס

מטע שבו גדלים פירות הדר
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין כל מידע על הנעשה מחוץ לישראל.. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

פרדס הוא מטע שבו גדלים עצי פירות הדר. לעיתים המילה פרדס משמשת גם לתיאור מטעי פירות אחרים. בישראל, התקיימו בעבר פרדסים רבים, כחלק מכלל החקלאות שהייתה נפוצה בארץ. כיום בעקבות תיעוש ופיתוח פחתו שטחי הפרדסים, אך עדיין קיימים שטחי פרדסים רבים ברחבי הארץ.

פרדס לימונים בגליל
מכלי פומלה באחד מפרדסי הצפון
קטיף תפוזים בפרדס ברחובות בתחילת המאה ה-20

אטימולוגיה עריכה

המילה "פרדס" נובעת מהמילה הפרסית העתיקה "pairi-daēza" שפירושו "גן תחום (בחומה)". הגנים במזרח הקדום היו שייכים על פי רוב למלך, והכניסה אליהם התאפשרה רק לקרובים אליו ביותר. מאותה המילה נובעים כינויים לועזיים לגן עדן, כגון Paradise באנגלית. פרדסנות היא תורת הגידול של עצי פרי הדר בפרדס.

המילה פרדס מופיעה בתנ"ך כמה פעמים, בהם במגילת שיר השירים פרק ד' פסוק יג': "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים" וכן בקהלת פרק ב' פסוק ה' ובנחמיה פרק ב' פסוק ח'.

פרדסנות יהודית בארץ ישראל ובמדינת ישראל עריכה

העדות הראשונה לגידול התפוז בארץ ישראל בעת המודרנית היא מאמצע המאה ה-18. הזן "שמוטי" נתגלה אז בארץ ונחשב מיד למשובח ביותר בין זני התפוזים. זן זה הוא כנראה גלגול מקומי של זן אחר שהובא לארץ בימים קדומים. הזן ידוע בעולם כולו בשם "תפוזי Jaffa" והוא נחשב למותג הישראלי הידוע ביותר ברחבי העולם. מלבד ה"שמוטי" מגדלים בארץ גם זני תפוזים אחרים כגון הטבורי (הידוע גם בכינוי וושינגטון), וולנסיה, זאת על מנת להאריך את עונת הפרי, וגם פירות הדר נוספים כגון: אשכולית, אשכולית אדומה (סן רייז), מנדרינה, פומלה, פומלה אדום (צ'נדלר), פומלית (הכלאה בין פומלה ואשכולית הפופולרית מאוד ביפן), לימון, קלמנטינה ואתרוג. את החושחש אפשר למצוא גדל בר במעזבות.

בראשית היה פרדס מונטיפיורי, אחריו באו פרדסי מקווה ישראל, פרדס פלמן בסומיל, פרדס בחריה, פרדס מינקוב ברחובות, פרדסי פתח תקווה וחוות חפציבה.

לאחר הקמת המדינה הפכה הפרדסנות לאחד הענפים החקלאיים הראשיים במשק הישראלי, ופירות ההדר היו למרכיב חשוב ביותר ביצוא לאירופה ובכלכלה המתפתחת[1]. בארץ מתאימים לגידול ההדרים קרקעות החמרה בשרון, אך פרדסי ישראל משתרעים מצפון הארץ ועד לדרומה. פירות הדר נוספים שמקורם אינו בישראל עברו אקלום לתנאי הארץ, והחלו לתת פריים.

אולם בעיית המים החלה מעיקה על הפרדסנים. ההדרים זקוקים להשקיה רבה בקיץ, ומים שסופקו בעבר בשפע מתעלות ניקוז של הביצות או משאיבה יזומה על ידי חברת מקורות למטרה זו, חסרים עתה. בשנות ה-2000 התברר כי לא ניתן עוד להמשיך ולהחזיק בענף בממדיו הנוכחיים, זאת בשל המחסור החמור במים, ולכן החלו מצטמצמים הגידולים. נכון לשנת 2006 בישראל כ-200,000 דונם הדרים, כאשר בשנים האחרונות חלה התאוששות בענף בעקבות מעבר לשימוש במי קולחין, ובאזורים רבים בארץ ניטעים מחדש הדרים. כ-8,000 דונם חדשים ניטעו במהלך שנת 2006, כאשר נטיעות נוספות מתוכננות להתבצע במהלך השנים הבאות. למרות כל האמור לעיל ישראל הייתה למדינה מתועשת, והמרכיב החקלאי בכלכלתה קטן משנה לשנה, ועמו ירדה גם תפארתה של הפרדסנות.

פירות ההדר ובמיוחד התפוזים מישראל ידועים באירופה בטעמם. תפוז הבר, שמקורו אולי בחושחש, מריר וחמצמץ ומתיקותו של התפוז הישראלי היא לא מעט בשל מלאכתם המרובה של חוקרים ומדענים במכון וולקני שבראשון לציון. כיום נרתמו העובדים במכון להציל את ענף הפרדסנות, ולשמר את ימיה של ישראל כארץ ההדרים. נראה כי המאמצים לייצר זנים העמידים לתנאים יובשניים הוכתרו בהצלחה, והפרדסנים שבים לנטוע עצים מן הזן העמיד ולמלא את הארץ בניחוח ההדרים.

בתחילת התפתחות העצים גוזמים אותם הפרדסנים לשם עיצוב צורתם, ובשלב מאוחר יותר לשם הרחקת ענפים יבשים המיותרים והעלולים לשרוט את הפרי ולפגום בו, ודילול נוף העץ כל מספר שנים על מנת לרעננו, לחדשו וכתוצאה מכך לקבל פרי גדול ואיכותי יותר. טיפולים נוספים בפרדס הם הדברת העשבייה בתקופת הקיץ באמצעות ריסוס במרסס מוט או מרסס רובים, כיסוח העשבייה, תיחוח האדמה וריסוק הגזם לאחר עבודת הגיזום (עיבודים אלו נעשים באמצעות טרקטור הרתום לכלים השונים על פי הצורך: מכסחת, מתחחת, מרסקת גזם מרססים שונים וכו'), זיבול אורגני ודישון כימי, הניתן בדרך כלל בצורת הגמעה דרך מערכת ההשקיה, מתן חומרי הזנה שונים הנקלטים דרך עלוות העץ, ומלחמה במחלות ובמזיקים, גם זאת באמצעות ריסוסים שונים. ריסוסי העלווה והפרי בפרדס (הן ריסוסי ההזנה והן ריסוסי המזיקים) נעשים באמצעות מרסס מפוח נגרר הרתום לטרקטור. המועצה לפרי הדר מבצעת באופן תקופתי ריסוסים באמצעות מטוסי ריסוס בכל שטחי ההדרים בארץ, בעיקר להדברת זבוב הים התיכון. בישראל משתף ענף הפרדסנות פעולה ביחד עם ענף הכוורנות, משום שפרחי ההדרים הם מקור מזון חשוב ביותר עבור דבורת הדבש.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • יצחק רוקח, פרדסים מספרים, מסדה, 1970

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה