ספרות ילדים
סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות. סוגה זאת מתאפיינת בשפה פשוטה יחסית, שמרנות בבחירת האמצעים הספרותיים (בפרט בשירה לילדים), שימוש בנושאים הקרובים לעולמם של הילדים, ולעיתים קרובות גם בתשתית דידקטית, כלומר שימוש בסיפור או בשיר כאמצעי לימודי או כאמצעי להעברת מסר חינוכי.
היסטוריה
עריכהעד תחילת המאה ה-20 נכתבו ספרי ילדים בידי סופרים ומשוררים שרוב עיסוקם היה כתיבה למבוגרים. חלק ניכר מספרי הילדים היו עיבודים של סיפורי עם, דרשות דתיות או עיבודים של ספרים שנועדו במקורם למבוגרים.
בסוף המאה ה-19 נעשתה ספרות הילדים עשירה ומגוונת יותר מבחינת הנושאים וסגנון הכתיבה, אולם רק במאה ה-20 הופיעו סופרים ומשוררים הכותבים רק או בעיקר לילדים. גם סופרים ומשוררים שכותבים לקהלים שונים יוצרים כיום הבחנה ברורה בין יצירותיהם לילדים ליצירותיהם למבוגרים. התפתחות זו באה בד בבד עם התפתחות החינוך הממלכתי ברחבי העולם, האיסור על עבודת ילדים ואימוץ גישה שעל-פיה ילדות היא מעין מעמד חברתי ומשפטי שממנו נובעות זכויות והגנות מיוחדות.
אחד הגורמים לגידול משמעותי בכמות ספרי הילדים הוא השכלול בטכנולוגית הדפוס[1].
הפרס הספרותי היוקרתי בעולם לספרות ילדים ונוער, הוא פרס אנדרסן.
חשיבות התפתחותית
עריכההקריאה בספרות ילדים מעשירה את שפתם ואת דמיונם של הקוראים הצעירים[1]. ספרות הילדים מזמנת מפגש עם התנסויות אנושיות, כמו גם מחשבות, רגשות ושאיפות של הדמויות. בנוסף, היא מאפשרת להם לדון במצבים רגשיים וחברתיים[2].
איור בספרות ילדים
עריכה- ערך מורחב – איור
איור הוא מרכיב מקובל בספרי ילדים, ולעיתים אף מרכיב דומיננטי. האיורים לספרי ילדים אחדים נחשבים לחלק בלתי נפרד מהיצירה, ומלווים אותה בכל תרגומיה, כך למשל איוריו של ג'ון טניאל לספרו של לואיס קרול "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", וכך גם לגבי "פו הדב" מאת א.א. מילן אותו אייר ארנסט שפארד.
הרעיון לכלול איורים בספרי ילדים נולד בעקבות ספרו של הבישוף יאן עמוס קומניוס (1670-1592). בספרו "אורביס סנסואליום פיקטוס" הציע להוסיף לספרי הלימוד ציורים. במאה ה-18 הופיעו לראשונה גם ספרי קריאה מאוירים, היו אלה ספרונים ובהם סיפורי ילדים, מעוטרים באיורים[3].
הסיפור הזואולוגי
עריכהסוג ספרי ילדים הקרוי לעיתים "יצירות הממוקדות בתכונות טבעיות של בעלי חיים". יצירות אלה מתמקדות בגודל, בצורה, בהתנהגות ובמקום הימצאו של בעל החיים. הסיפור הזואולוגי מתבסס על היכרות של הילד עם בעל החיים ולעיתים, הדובר הוא בעל החיים עצמו.
בסוג סיפור מסוג הילד נהנה גם מחוויית הקריאה וגם מהעשרת הידע במישור הקוגניטיבי.
הסיפור הזואולוגי מלווה באיורים המסייעים לילד להבין את תכונות בעלי החיים. את הסיפור עדיף לקשר לחיי היומיום של הילד, וכך לדוגמה, על הנחליאלי נהוג לספר בסתיו.
דוגמה לספרים המתבססים על סיפורים זואולוגיים הם ספריו של סופר הילדים הישראלי עמוס בר, בהם הספר ציפורי אגדה, אשר מתאים לכל ציפור נפוצה בישראל אגדה שהיא סיפור זואולוגי.
ספרי עיון לילדים
עריכהתת-סוגה של ספרי הילדים הם ספרי עיון ומדע פופולרי שמטרתם להרחיב את ידיעותיהם של הילדים, לעורר את סקרנותם ולחשוף אותם לתחומי הטבע והמדע. ספרים אלו מציגים את הנושא ברמה המתאימה לילדים, בצורה מפושטת, בשפה פשוטה ובליווי איורים רבים וצבעוניים.
סיפור הפונה לילדים ולמבוגרים בשני רבדים
עריכהבדרך כלל פונה ספרות ילדים לילדים בלבד, והמבוגרים ימצאו בה עניין רק מנקודת מבטם של הילדים. לעיתים נכתב סיפור ילדים בשני רבדים, אחד הפונה אל הקורא הצעיר, ואחר הפונה אל הקורא המבוגר. ספרות הילדים כתובה על ידי מבוגרים, וערוכה על ידי מבוגרים, וגם בסופו של דבר מבוגרים הם שמפיצים אותה בספריות. ויותר מכך בספרות הילדים לא נשמע קולם של הילדים, אלא קולם של המבוגרים, הרי הם שמדברים בשם הילדים.
דוגמה מובהקת לסיפור כזה הוא "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול, שהילדים מוצאים בו סיפור הרפתקאות עתיר דמיון (ובהתאם עובד פעמים אחדות לסרט ילדים), ואילו המבוגרים מוצאים בו משחקי מילים ורמזים לסוגיות בלוגיקה ובפילוסופיה.
"אלוף בצלות ואלוף שום", סיפורו של חיים נחמן ביאליק, מתאפיין אף הוא בשני רבדים, כסיפור מחורז לילדים, וכיצירה המופנית אל הקורא הבוגר והמשכיל. חוקרת הספרות, פרופ' זיוה שמיר, עמדה על כפל הפנים של היצירה:
- "... מצד אחד, [אלוף בצלות ואלוף שום] היא אגדה משעשעת לילדים, רוויית הומור ומלאת מִפנים דרמטיים; לחלופין, היא מקאמה מחוכמת, המכוונת לקורא המשכיל, השנון וחד-התפישה, היודע ליהנות ממעמקי ההגות, מן ההדוניזם הגלוי והמרומז, מן התחכום והקונדסות המילוליים ומנפלאות השיבוץ. ... הרעיונות המובלעים בין שיטיה של היצירה, רעיונות מתחומי הגות שהבדחנות והקלילות מהם והלאה, מיועדים לציבור הבוגר והמשכיל. ילד יתקשה להבינם, ולכל היותר יוכל למצוא עניין במהלכי העלילה וברגעי הפורקן הקומי."[4]
בסיפורו הקצר של ש"י עגנון, "מעשה העז", ניכר כפל הפנים כבר עם צאתו לאור - הסיפור פורסם לראשונה בשנת ה'תרפ"ה, כסיפור למבוגרים בקובץ "פולין: סיפורי אגדות", וכסיפור לילדים בחוברת בשם "מעשה העז", בלוויית איוריו של זאב רבן, כחלק מסדרה של חמש חוברות (רק אחת מהן מאת עגנון) שנקראה "ספורים ציורים לתינוקות". על כך העירה מירי ברוך: "הקורא - כמו שאומר בטלהיים, יבחר לו את הנכון לו בשלב הנפשי שבו הוא נמצא. וכך יכול הסיפור להיות גם מעשיית ילדים אופטימית, גם סיפור עצוב לקורא המבוגר, וגם סיפור מתוחכם, לקורא הרואה את שתי נקודות התצפית גם יחד"[5].
בישראל
עריכה- ערך מורחב – ספרות ילדים ונוער בישראל
בתקופת תחיית הלשון העברית, משנפתחו בתי ספר חדשים בגולה ובארץ ישראל, קמו הוצאות ספרים כמו תושיה, מוריה ואמנות, שהוציאו לאור מאות ספרים וחוברות לילדים ולנוער, ובהן שירים עבריים מאת זלמן שניאור, יעקב פיכמן וחיים נחמן ביאליק. אולם מיעוטם של הספרים שנכתבו במקורם בעברית בלט לעין. רוב הספרים לצעירים היו באותה העת מתורגמים.
ספרות הילדים והנוער בארץ צמחה באופן טבעי יחד עם צמיחת דור הילדים הראשון ששפתו היה עברית מילדותו. השינויים בסגנון, במבחר המילים, בנושאים ובעניינים שהועלו בהם משקפים את התמורות הגדולות שהתרחשו בארץ ישראל ובמדינת ישראל.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- זהר שביט (עם בשמת אבן זוהר), מעשה ילדות - מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים, ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 1996 (הספר בקטלוג ULI)
- יהודה אטלס, ילדים גדולים: סופרים אהובים לילדים - חייהם ויצירתם, הוצאת ידיעות אחרונות, 2003 (הספר בקטלוג ULI)
- אוריאל אופק, לקסיקון אופק לספרות ילדים, הוצאת זמורה ביתן, 1985 (הספר בקטלוג ULI)
- אוריאל אופק, עולם צעיר: אנציקלופדיה לספרות ילדים, מסדה, רמת גן, 1970 (הספר בקטלוג ULI)
- חגי ואסף ברקת (עורכים), מדריך הרפתקה לספרי נוער, הוצאת אוקיינוס, 2019 (הספר בקטלוג ULI)
- גילה דנינו-יונה, ילדות טובות: הבניית יחסים מגדריים בספרות הילדים הישראלית הקנונית, רסלינג 2017 (הספר בקטלוג ULI)
- דורי, נ' (2017). "אני אוהב לחפש": למאפייניהם של יסודות הז'אנר הבלשי בספרות הילדים.
- דורי, נ' (2017). פיתוח מיומנויות חברתיות באמצעות ייצוגים מוזיקליים בספרות הילדים העברית בגיל הרך. אוחזר מתוך ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך: פיתוח מיומנויות חברתיות באמצעות ייצוגים מוזיקליים בספרות הילדים העברית בגיל הרך, באתר ד"ר לאה מזור, יום חמישי, 23 בנובמבר 2017.
- דורי, נ' (2017). למאפייניו של ז'אנר המסע בספרות הילדים העברית בין השנים 1923 - 2009. ילדות, 2, 66–81. אוחזר מתוך [1].
- דורי, נ' (2014). על מלאכת האיסוף והליקוט: סקירה דיאכרונית של אנתולוגיות ספרות ילדים מתקופת קום המדינה ועד ימינו. הפנקס. אוחזר מתוך על מלאכת האיסוף והליקוט : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים (באנגלית).
- דורי, נ' (2014). בוא נלך ביחד לאיבוד: מוטיב ההליכה לאיבוד בספרות ילדים. הפנקס. אוחזר מתוך עינת הגיב, בוא נלך ביחד לאיבוד : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים (באנגלית).
- דורי, נ' (2012, 11 ביולי). גלגולו של שיר ילדים במורד ההר הרם. הפנקס. אוחזר מתוך עינת הגיב, בוא נלך ביחד לאיבוד : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים (באנגלית).
- יוסף פונד, "המודיע הצעיר, מצע לצמיחת ספרות ילדים חרדית", ביקורת ופרשנות 46, עמ' 171–206
כתבי עת
- מעגלי קריאה, כתב עת לעיון ומחקר בספרות ילדים, אוניברסיטת חיפה, המרכז לספרות ילדים
- ספרות ילדים ונוער, מכללת דוד ילין, משרד החינוך והתרבות, ירושלים
- עולם קטן, כתב עת לספרות ילדים ונוער, הוצאת מרכז ימימה, מכללת בית ברל, תל אביב
- עיונים בספרות ילדים, מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים, מכללת לוינסקי לחינוך, תל אביב
- בין השורות, כתב עת לחקר ספרות ילדים ונוער, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן", חיפה
קישורים חיצוניים
עריכה- חנה גולדברג, איך מזהים ספר ילדים טוב?, באתר ynet, 4 בדצמבר 2009
- סבא יוחנן מספר: סיפורים מקוונים לילדים ולנוער, ספרי ילדים מארצות שונות, באתר "ספר לי"
- כנפיים - לקרוא ולעוף עם הדמיון, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מאגר ספרי ילדים ונוער, פעילויות הנסובות סביב קריאתם, ותקצירים לסיפורים)
- ספרות וספרי ילדים באתר "הגיל הרך" (מאמרים וקישורים)
- תולעת ספרים, באתר "גלים" מבית סנונית (הגישה לתוכן בתשלום)
- ורד לי, שעת קריאה, באתר הארץ, 15 באפריל 2008
- פרויקט חנוכה: ילדים ונוער, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2008
- עם יעל דר, על ספרי ילדים ונוער, באתר הארץ Online
- יעל דר, ילדים על הצלחת, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2007
- "ספר ילדים מצליח הוא הרבה יותר משתי מילים על 'תפוז וחרוז'", באתר גלובס, 17 באפריל 2012
- שרי שביט, נעורים נשכחים: ספרי הילדים של שנות ה-60, באתר ynet, 2 בפברואר 2013
- גילה דנינו-יונה, ילדות טובות: אלימות ומיתוס ההתנגדות, באתר "העוקץ", 13 באפריל 2017
- שי רודין, "הילדה החדשה: ייצוגי ילדות בספרות הילדים הישראלית לגיל הרך", חוקרים@הגיל הרך, גיליון 3, עמ' 55–80
- מהי ספרות הילדים - סיכום מקיף באתר ויקי
- ד"ר ניצה דורי, על דמות העכבר בספרות הילדים, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- מה מסתתר מבעד לחלונות?(הקישור אינו פעיל), תמר הלברג-רוג
- בלוג המלצות לספרי ילדים
- ספרות ילדים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ספרות ילדים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
- ^ שוש כרמל, מפגשי קריאת ספרים לילדים בגיל הרך: הספר כמתווך באינטראקציה של מבוגר-ילד, באתר פסיכולוגיה עברית, 17 במרץ 2009
- ^ אילה גורדון, איורים עבריים: הספר העברי המאויר לילדים, מוזיאון נחום גוטמן, 2005, עמ' 15–16
- ^ זיוה שמיר, "המסכה המבודחת ופניה הרציניים: עיון ב'בדיחה העממית' של ביאליק 'אלוף בצלות ואלוף שום'", סדן: מחקרים בספרות עברית, גיליון 1, 1994
- ^ מירי ברוך, "מה שומע הילד? מה קורא המבוגר?", מאזנים, 2003