חומיות (אצות)
חוּמִיּוֹת[1] או אצות חומות[2] (שם מדעי: Phaeophyceae) הן מחלקה של איקריוטים והן הגדולות ביותר מבין האצות.
 חומיות
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| על־ממלכה: | איקריוטים |
| קבוצה: | על-קבוצת SAR |
| ממלכה: | Chromista |
| קבוצה: | סטראמנופילס |
| מערכה: | Ochrophyta |
| על־מחלקה: | Fucistia |
| מחלקה: | חומיות |
| שם מדעי | |
 Phaeophyceaeקיילמן, 1891 | |
| |
הצבע החום־ירקרק המיוחד שלהן בא מהפיגמנט פוקוקסנטין (fucoxanthin).
מסוגים מסוימים של חומיות ניתן להפיק פוקוידאן שהוא בעל תכונות רפואיות.
מבנה עריכה
לחומיות דופן חזקה העשויה מסוכרים שמגנה עליהן מפני תנאי מזג אוויר קשים. בנוסף יש להן איברים דמוי עלה הנקרא טרף (שם מדעי: Blade) ואיבר דמוי גבעול הנקרא קנה (שם מדעי: Stipe) ואף תחילה של מריסטמות ומערכת הובלה פרימיטיבית הנראית בחתך הקנה המכיל תאים דמויי שיפה. תפקיד הקנה דמוי הגבעול הוא לקשר בין האיבר דמוי השורש (המאפשר לאצה להיאחז במצע עליו היא גדלה) ובין שאר אברי האצה. לחלק מהחומיות שלפוחית גז (שם מדעי: Bladder) המשמשת כמעין "שק אוויר" התורם לפולריות של האצה וליכולתה להישאר על פני השטח ולעשות פוטוסינתזה.
רבייה עריכה
מחזור החיים של האצה החומית מורכב וכולל חילוף בין שני דורות השונים זה מזה, כאשר הספורופיט (השלב הדיפלואידי) הוא הדומיננטי מביניהם.
במחזור הדומיננטי הדיפלואידי (הנקרא ספורופיט) החומיות עוברות מיוזה (חלוקת הפחתה) ליצירת נבגים הפלואידיים הנקראים זואוספורות.
בדור ההפלואידי הנבגים ההפלואידיים מבקיעים ויוצרים גמטות זכרית ונקבית שעוברות הפריה ליצירת זיגוטה דיפלואידית. הזיגוטה עוברת מיטוזה (חלוקת הכפלה) ליצירת האצה החומית הבוגרת.
שימושים עריכה
מזון עריכה
כיום מבינים שיש תועלת במחקר מעמיק והבנה של תרומתן של אצות חומיות. מעבר לכך שהן בעלות ערך מזוני רב, במחקר שנעשה בשנת 2019 נמצא שעל-ידי מיצוי האצות הללו ניתן לשפר את איכות החומרים המזינים בשלל מקורות מזון שונים וכי המיצוי של אצות אלו יכול לסייע בהארכת חיי המדף של שלל מוצרים על ידי פעילות אנטי-חמצונית[3]. במאמר מטא-אנליזה אחר מ-2022, מצאו שעל-ידי עיבוד של אצות חומיות ניתן להפוך אותן למקור מזון שיכול להכיל רמות גבוהות של יוד, ובכך להוות תחליף מזון טבעי אצל אנשים בעלי חוסר ביוד[4].
רפואה עריכה
כמו אצות אחרות, גם לאצות חומיות יש יכולת לייצר חומרים בעלי סגולות רפואיות. היכולת לייצר פוקוקסנטין ממצבת אותן כבעלות יכולת לייצר חומרים אנטי-דלקתיים, אנטי-סרטניים ונוגדי ייצור של גידולים[5].
אצות במחלקת האצות החומות עריכה
- אסקופילום נודוסום (Ascophyllum nodosum)
- סרגסום (Sargassum)
- אזנית חשופה (Padina gymnospora)
- קלפ
קישורים חיצוניים עריכה
- רחלי עינב, אצות חומיות, באתר Blue Ecosystems
- יוגב ישראלי, מחקר: האצות החומות קולטות כמויות גדולות של פחמן דו חמצני, באתר ynet, 1 בינואר 2023
חומיות (אצות), דף שער בספרייה הלאומית- חומיות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ חומיות במילון ביולוגיה כללית (תשס"ט), 2009, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ תרגום המונח הלועזי brown algae
- ^ Nuno C. Afonso, Marcelo D. Catarino, Artur M. S. Silva, Susana M. Cardoso, Brown Macroalgae as Valuable Food Ingredients, Antioxidants 8, 2019-09-02, עמ' 365 doi: 10.3390/antiox8090365
- ^ Marthe Jordbrekk Blikra, Sigrun Henjum, Inger Aakre, Iodine from brown algae in human nutrition, with an emphasis on bioaccessibility, bioavailability, chemistry, and effects of processing: A systematic review, Comprehensive Reviews in Food Science and Food Safety 21, 2022-03, עמ' 1517–1536 doi: 10.1111/1541-4337.12918
- ^ Jiameng Guo, Mei Qi, Hongyu Chen, Chengxu Zhou, Roger Ruan, Xiaojun Yan, Pengfei Cheng, Macroalgae-Derived Multifunctional Bioactive Substances: The Potential Applications for Food and Pharmaceuticals, Foods 11, 2022-10-31, עמ' 3455 doi: 10.3390/foods11213455