פתיחת התפריט הראשי

אקזיט (עסקים)

מכירת חברת הזנק לחברה אחרת

אקזיט[1]אנגלית: Exit planning) הוא מונח מעולם העסקים המציין בחירה של יזמים או מנהלי חברה בחלופה של יציאה מפעילות עסקית בחברה שהקימו או שעומדים בראשה, לרוב על ידי מכירת הפעילות של החברה.

המונח נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, בו האקזיט מציין יזמים בחברות הזנק ("סטארט-אפ"), המוכרים את המניות בחברה שהקימו בעבור הון, בדרך כלל לתאגידים גדולים, המעוניינים לשלב במוצריהם את הטכנולוגיה שפיתחה החברה. אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה בבורסה לניירות ערך (IPO), כשהחברה ממשיכה למעשה לפעול אך הון המניות של המשקיעים נמכר לציבור. בעבור מכירת אחוזיהם בחברה זוכים היזמים וכן המשקיעים בחברה (כגון אנג'לים וקרנות הון סיכון) להחזר על השקעתם. במקרה של אקזיטים מוצלחים, אלו עשויים לזכות בתשואה גבוהה מאד (נמדד לרוב במכפיל על גובה ההשקעה). חברה מסחרית עשויה להגן על יכולתה לבצע אקזיט אם למשל תחתום רק על חוזים בעלי תנאי סיום התקשרות נוחים עבורה.

תוכן עניינים

בישראלעריכה

ישראל, שבה תעשיית הייטק והון סיכון משגשגת, בולטת בעולם במספר חברות הטכנולוגיה שביצעו אקזיט. בעשור שבין 2003 ל־2012 נמכרו בישראל 772 חברות ב־41.6 מיליארד דולר. בכל שנה היו בישראל אקזיטים בסכום ממוצע של כ־4 מיליארד דולר. בתקופה זו התעשייה המובילה בכמות האקזיטים הייתה תעשיית השבבים: בתחום הזה בוצעו יותר רכישות מאשר בכל תחום אחר, והמחיר הממוצע לעסקה היה 100 מיליון דולר. תשעה מתוך עשרת האקזיטים הגדולים של התקופה הזאת היו חברות ציבוריות שכבר נסחרו ברגע המכירה בבורסה. בסוף התקופה הזאת חלה האטה בתחום רכישות חברות השבבים, לצד צמיחה בתחומי התקשורת הסלולרית, האינטרנט, התוכנה והסייבר.[2]

בשנים 2008–2010, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, ירד בכ-50% שווי סך האקזיטים של חברות הזנק ישראליות שנרכשו על ידי חברות בינלאומיות. ב-2011 חלה התאוששות, בין היתר כחלק מהקלות במיסוי, שהעניקו אינטרס לחברות בינלאומיות להוציא כספים מארצות הברית ולהשקיע בפעילות של מיזוגים ורכישות בינלאומית. פרט לשנת 2006, שנת 2011 הייתה השנה בה שווי האקזיטים הישראליים היה הגבוה ביותר בעשור האחרון וברבעון הראשון של שנת 2012 כבר נעשו אקזיטים בשווי גבוה יותר מבכל שנת 2011.[3]

יש הטוענים כי כמות האקזיטים הגבוהה בישראל לא בהכרח חיובית עבור המשק הישראלי, כיוון שהנטייה למכור כשהחברה עדיין קטנה יחסית, גורמת לכך שלא מתפתחות בישראל חברות הייטק גדולות רבות ולא מוכשרים מנהלים בהתאם בעלי ניסיון בניהול חברות ענק. מאידך, הכסף המוזרם לישראל משמש כמנוע צמיחה לפתיחת חברות טכנולוגיה חדשות, ומביא חברות בינלאומיות גדולות להקים או להרחיב מרכזי פיתוח בישראל, המעסיקים עשרות ומאות עובדים.

דו"ח של פירמת רואי החשבון PwC Israel קבע כי ב-2016 חלה ירידה של 67% בהיקף האקזיטים שבוצע בישראל ב-2016 לעומת 2015. זוהי השנה השנייה ברצף בה חלה ירידה בהיקף האקזיטים, לאחר שגם 2015 זכתה להיקף קטן מקודמתה.

אקזיטים בולטים
חברה נמכרת חברה רוכשת שנה סכום (במיליארדי דולרים)
מובילאיי אינטל 2017 15.2
מלאנוקס אנבידיה 2019 6.9
פרוטרום IFF (אנ') 2018 6.4
ישקר ברקשייר האת'וויי 2006, 2013 6
NDS סיסקו 2012 5
כרומטיס לוסנט 2000 4.75
מרקורי היולט פקארד (HP)‏ 2006 4.5
פלייטיקה קונסורציום סיני 2016 4.4
אורבוטק KLA-Tencor 2018 3.4
סודהסטרים פפסיקו 2018 3.2

בתרבות הפופולריתעריכה

  • סדרת הטלוויזיה הישראלית "מסודרים" (2007 – 2009) עסקה בקבוצה של צעירים ישראלים שמכרו את חברת ההזנק שלהם תמורת הון עתק, כלומר "ביצעו אקזיט". הסדרה נעשתה בהשראת מכירת חברת מיראביליס הישראלית לחברת America Online האמריקאית בשנת 1998.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ האקדמיה ללשון העברית לא קבעה מושג עברי תמורת "אקזיט" הלועזי. האקדמיה ממליצה על שימוש ברצף 'יציאה מעסקות עתידיות'.
  2. ^ מאיר אורבך, 10 שנים, 772 אקזיטים, 41.6 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 24 במרץ 2013
  3. ^ אורן בראון, מגמות בענף ההי טק והתפתחויות בגיוסי כספים לחברות היי טק, 21/06/2012, בערוץ CFO TV