ארוויד קרלסון

מדען שוודי
(הופנה מהדף ארוויד קארלסון)

ארוויד קרלסוןשוודית: Per Arvid Emil Carlsson;‏ 25 בינואר 192329 ביוני 2018) היה מדען שוודי שנודע בעיקר בזכות גילוי יכולת ההולכה העצבית של הדופמין, והשפעתה על מחלת פרקינסון. זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2000, יחד עם פול גרינגרד ואריק קנדל, על עבודתם ומחקריהם בנושא הדופמין. כמו כן זכה קרלסון בפרסים נוספים כגון פרס וולף, פרס יפן, פרס אנטוניו פלטרינלי (Antonio Feltrinelli Prize) ועוד רבים נוספים.

ארוויד קרלסון
Arvid Carlsson
לידה 25 בינואר 1923
אופסלה, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביוני 2018 (בגיל 95)
גטבורג, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה, ביולוגיה מולקולרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת לונד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ארוויד קרלסון נולד באופסלה, שוודיה בשנת 1923. הוא גדל במשפחה משכילה מהמעמד הבינוני שעודדה השכלה אקדמית - אביו, גוטפריד קרלסון, כיהן כפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת לונד שבשוודיה ואמו הייתה בעלת תואר מוסמך באומנות. הוא גדל עם שני אחים ואחות, אשר למדו גם הם תחומים שונים באוניברסיטה. קרלסון הצטיין בבית הספר בו למד, והחל ללמוד רפואה באוניברסיטת לונד בשנת 1941. בשנת 1944, השנה השלישית ללימודיו והשנה הראשונה להתמחותו הקלינית, קרלסון השתתף בבדיקת מצבם של אסירים ששהו במחנות ריכוז נאציים. האסירים שוחררו למען מטרה זו על ידי פולקה ברנדוט – בן למשפחת המלוכה השוודית, אשר הציל את חייהם בפעולה זו. לימודיו של קרלסון נקטעו כאשר גויס לצבא השוודי במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1951, קיבל קרלסון תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת לונד ומונה בה לפרופסור, ובשנת 1959 מונה גם לפרופסור באוניברסיטת גטבורג שבשוודיה.[1]

קרלסון נפטר בגטבורג ב-29 ביוני 2018, בגיל 95.

חידושים במחקר

עריכה
 
הרכב הדופמין

במהלך מחקריו, גילה ארוויד קרלסון כי הדופמין אינו רק - כפי שחשבו אז - חומר המוצא של הורמון הקרוי נורפירפרין (norepinephrine), אלא גם מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור) הקשור בפעילויות רבות המתבצעות במוח, בעיקר באזורים הקשורים בתנועה. הוא פיתח שיטה למדידת כמות הדופמין הנמצא בתאי המוח, והשתמש בה כדי לבדוק את כמויות הדופמין המצויות במוחם של חולים במחלות שונות.[2]

גילוי הגורמים לתסמיני מחלת פרקינסון והדרכים להקלתם

עריכה

בניסוי שערך, נתן קרלסון לבעלי חיים את התרופה רסרפין (Reserpine, מעין תרכובת אורגנית המדכאת את פעילותו של הדופמין). הוא הראה כי עקב דיכוי הדופמין שנוצר, בעלי החיים איבדו שליטה על תנועותיהם - ממש כפי שקורה לחולים במחלת פרקינסון; ויותר מכך, על ידי מתן אל-דופא (L-DOPA, תרכובת המשמשת כיצרנית דופמין) לאותם בעלי חיים, הוכיח קרלסון שניתן להקל על הסימפטומים של המחלה, ואף לטפל בה כאשר היא עוד מצויה בשלביה ההתחלתיים.[3]

 
מסלולי דופמין במוח

עד היום, האל-דופא היא הבסיס התרופתי השכיח ביותר לטיפול במחלת פרקינסון.[4]

פריצת הדרך בטיפול במחלות הסכיזופרניה והדיכאון

עריכה

רצף מחקרים נוספים שערך אשר עסקו בהפרת מאזן הדופמין במוח, עלה כי מחלת הסכיזופרניה נגרמת מעודף דופמין באזורים מסוימים במוח וכי ניתן לטפל במחלה ובתופעותיה על ידי תרופות מדכאות או נוגדות דופמין. טיפול מסוג זה היה חדשני לחלוטין ופתח את הדרך לטיפולים נוספים במחלה. כמו כן תרם קרלסון רבות לפיתוח תרופות ממשפחת ה-SSRI המקלות על תסמיני מחלות דיכאוניות.[2]

ההתנגדות להפלרת מי שתייה

עריכה

קרלסון התנגד להפלרת מי שתייה, כיוון שטען שתרופות צריכות להינתן לבני אדם על פי צורכיהם האישיים ועל פי בחירתם, ולא לכלל הציבור ללא הבחנה. הוא השתתף בדיון בשוודיה, בו העלה את הנושא ואת התנגדותו, מטעמים אתיים, לחוקיות ההפלרה.[5]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ארוויד קרלסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Arvid Carlsson –Biographical, האתר הרשמי של פרס נובל
  2. ^ 1 2 המוליכים העצביים, באתר תלת - אתר תומך למידה של האוניברסיטה העברית
  3. ^ ארוויד קרלסון, A Half-Century of Neurotransmitter Research: Impact on neurology and Psychiatry, Nobel Lecture
  4. ^ פרקינסון - מידע
  5. ^ 2000 Nobel Prize Winner in Medicine Opposes Fluoridation