ארטמידורוס דאלדיאנוסיוונית: Ἀρτεμίδωρος ὁ Δαλδιανός[1]) או אפסיוס, היה מפרש חלומות ומגיד עתידות שחי במאה ה-2 לספירה. הוא ידוע מתוך חיבור יווני בן חמישה כרכים בשם "אוניירוקריטיקה" (אנ')‏ (Oneirocritica או Oneirokritikon, בעברית: "פירוש חלומות").

ארטמידורוס
לידה המאה ה־2
אפסוס, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו ויצירתו עריכה

ארטמידורוס כונה "אפסיוס", מהעיר אפסוס, לחופה המערבי של אסיה הקטנה, אך נקרא גם "דאלדיאנוס", מעיר הולדתה של אמו, דאלדיס (אנ') בלידיה. מתוך מספר קטעים בחיבורו, ניתן להסיק שהוא חי ברומא בתקופת שלטונם של הקיסרים אנטונינוס פיוס ומרקוס אורליוס.[2]

על פי ארטמידורוס, החומר ליצירתו נאסף במהלך נסיעות ממושכות ביוון, איטליה ואסיה, מפיהם של מגידי עתידות. מקור חשוב נוסף היו כתביהם של קודמיו של ארטמידורוס, ש-16 מהם הוא מצטט בשמם. הוא בנה מסורת כתובה עשירה, שאחרת הייתה אובדת. שיטתו של ארטמדורוס, בבסיסה, היא אנלוגית. הוא כותב שניבוי עתידות הוא "לא אחר מאשר הסמיכות של קווי דמיון" (2, 25). אולם כמו סוגים אחרים של ניבוי עתידות יווני, כולל אסטרולוגיה, חיזוי עתידות שמיימי וניבוי באמצעות מטוטלת, פירוש חלומות יווני (אוניירומאנטי (אנ')) הפך מורכב יותר ויותר, כאשר כל חלום נתון למספר פירושים התלויים בנסיבות משניות, כמו הגיל, המין, ומצבו של החולם. במקרים אחרים, אבחנות דקות בתוך החלום עצמו הן משמעותיות. בקטע בולט במיוחד, ארטמידורוס מבאר את משמעותם של חלומות הכוללים יחסי מין עם אמו של מישהו:

"המקרה של אמו של מישהו, הוא גם מורכב וגם רב פנים ומותיר מקום לפירושים שונים ורבים – דבר שלא כל מפרשי החלומות הבינו. העובדה היא שעצם פעולת יחסי המין עצמה אינה מספיקה כדי להראות מה מבושר. במקום זאת, אופן ההתגפפויות ומגוון התנוחות של הגופים מצביעים על תוצאות שונות".

לאחר קטע זה בא הסבר על המשמעות החיזויית של קיום יחסי מין עם אמו של מישהו במגוון תנוחות מיניות.

שלושת הספרים הראשונים של ה"אוניירוקריטיקה" מוקדשים לאדם בשם קאסיוס מאקסימוס,[2] שבדרך כלל מזוהה עם הרטוריקן מאקסימוס מצור (אנ'), והיו מיועדים לשמש כהקדמה מפורטת למנבאי עתידות וגם לקהל הרחב. ספרים 4 ו-5 נכתבו עבור בנו של ארטמידורוס, שגם הוא נקרא ארטמידורוס, כדי לסייע לו מול מתחרים, וארטמידורוס מזהיר אותו לגבי עשיית עותקים.

על פי הסודא, ארטמידורוס כתב גם חיבורים על פירוש על פי ציפורים (אויונוסקופיקה) וקריאה בכף יד (כירוסקופיקה),[3] אולם שניהם לא שרדו, ויש ספק לגבי המחבר. באוניירוקריטיקה ארטמידורוס מפגין גישה עוינת כלפי קריאה בכף יד.

בין הסופרים שארטמידורוס מצטט: אנטיפון (ייתכן וזהה לאנטיפון הסופיסט (אנ')), אריסטנדרוס (אנ') מטלמסוס, דמטריוס מפלרון, אלכסנדר ממינדוס (אנ') בקאריה, וארטמון ממילטוס.

התייחסויות אל יהודים בחיבורו עריכה

בחיבורו של ארטמידורוס ישנם שני קטעים הנוגעים ליהודים. בראש רשימה של הופעות המבשרות רע לאלה שהן מופיעות בחלומם, נזכר בית הכנסת (προσευχή). מיד אחריו מופיעים מספר ביטויים שונים לקבצנים ואחריהם נזכרים אנשים מעוררי רחמים באופן כללי. ארטמידורוס מציין שכל ההופעות הללו בחלום מבשרות צער, חרדה וכאב-לב לגברים ונשים, ומסביר ש"אף אחד לא יוצא לבית הכנסת ללא דאגה" ואילו קבצנים בעלי "מראה-נתעב" הם "מכשול לכל תוכנית".[4]

בקטע אחר נזכר מרד התפוצות היהודי (115–117 לספירה) בזמנו של הקיסר טראיאנוס. ארטמידורוס מספר על קצין רומאי שראה בחלומו את האותיות "ι κ θ" כתובות על חרבו, ורק לאחר שהחלה המלחמה היהודית (πόλεμος ὁ Ἰουδαϊκὸς) בקירנאיקה, ניתן היה להבין את פירושו של החלום. משמעותן של שלוש האותיות: יהודים (Ἰουδαίοις), קירניים (Κυρηναίοις) ומוות (θάνατος).[5]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הגיית השם ביוונית: ארטמידורוס דאלדיאנוס. ארטמידורוס במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף), דאלדיאנוס במלרע (ההטעמה בהברה האחרונה).
  2. ^ 1 2 Smith, Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, Artemidorus 4. Daldianus
  3. ^ סודא, ארטמידורוס – Suidas, s.v. Ἀρτεμίδωρος
  4. ^ Artemidorus, Onirocritica, III, 53 (ביוונית); מופיע באנגלית אצל מנחם שטרן: M. Stern, Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol.2, CXV. Artemidorus, p. 330
  5. ^ Artemidorus, Onirocritica, IV, 24 (ביוונית); מופיע באנגלית אצל: M. Stern, Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol.2, CXV. Artemidorus, p. 331