אריה לייב הלוי אפשטיין
הרב אריה לייב הלוי אפשטיין (ה'תס"ח, 1708 - י"ג בתמוז תקל"ה, 1775) היה רב ומקובל במאה ה-18, נודע בכינויו בעל הפרדס על שם ספרו. כיהן כרבה של קניגסברג במשך שלושים שנה.
קורותיו
עריכהנולד בהורדנה לרב מרדכי הלוי אפשטיין, שכונה מרדכי וילנר, מצאצאי רבי אהרון הלוי מברצלונה (הרא"ה) ורבי זרחיה הלוי, בעל המאור[1]. למד תורה אצל הרב אייזיק מהורדנה. נישא לבתו של רבי אלכסנדר מסלוצק, שהיה מצאצאי המהר"ל מפראג.
לאחר נישואיו התמנה כמגיד מישרים בהורדנה, ולאחר מכן שימש ברבנות ברסטויץ ואלינקה. בשנת תק"ה (1745) התמנה לרבה של קניגסברג, וכיהן בתפקידו במשך שלושים שנה, עד לפטירתו בשנת תקל"ה (1775).
לאחר פטירתו עלה על כס הרבנות בקניגסברג חתן אחותו, רבי שמשון קרליץ.
חיבוריו
עריכההרב אפשטיין חיבר עשרים ושלושה ספרים, עשרה מהם הדפיס בחייו. ספריו עוסקים בחוכמת הנגלה והנסתר, בהלכה ובאגדה, וכן בחוכמת התכונה וחוכמת העיבור. ספרו הנודע הוא "הפרדס", שבו הוא מבאר כל מצווה מתרי"ג מצוות על פי מקורותיה, מן התנ"ך, התלמוד, השולחן ערוך והזוהר.
בזקנותו הוציא סידור תפילה עם כוונות האר"י ותלמידיו בשם "אור השנים". הסידור הודפס במהדורות רבות, אף על ידי הרב שטיינמן[2].
הסכמות הגאון מווילנה על חיבוריו
עריכההגאון מווילנה העניק במשך כל שנות חייו ארבע הסכמות לספרים - שתיים מהן היו לספריו של הרב אפשטיין.
על ספרו "הלכה אחרונה" כותב הגר"א:
לאהוב נפשי הרב הגאון המאור הגדול המפורסם בתורה ובחסידות, נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק... באתי להודיע שקיבלתי ספר הקדוש שחיבר... בהיות שאני מכיר הרב המחבר אריה דבי עילאי, שמעודו נטה שכמו לסבול עול תורה ועול מלכות שמים, ועכשיו ביותר לעת זקנותו... בעיון קצת ראיתי שהוא מלא יראת ה'.
אף על סידור התפילה "אור השנים" זכה להסכמה מהגר"א, שבה הכתירו בתואר "הרב הדומה למלאך ה' צבאות".
קשריו עם רבי יהונתן אייבשיץ
עריכההרב אפשטיין נחשב מגדולי הרבנים בדורו, והיה בקשר קרוב עם כמה מן המפורסמים שבהם, ביניהם רבי אריה לייב ממיץ ורבי יהונתן אייבשיץ מפראג. באחד ממכתביו של רבי יהונתן אייבשיץ אליו הוא מכנהו "ראש גולת אריאל, רכב ישראל ופרשיו, חסידא ופרישא", ובמכתב אחר הוא חותם "ממני הנרצע באהבתו כל הימים ונפשי קשורה בנפשו".
ההערכה בין שני הרבנים הייתה הדדית ובמחלוקת שפרצה בין רבי יהונתן אייבשיץ לרבי יעקב עמדין יצא הרב אפשטיין להגנת רבי יהונתן אייבשיץ. בספרו "הפרדס" הוא מזכיר את הפרשה וכותב: "...אף שדיברו על צדיק עתק בגאווה ובוז... כי אין להכחיש הידוע לכל מתורתו וחריפותו ובקיאותו בנגלה ובנסתר ממש חד בדרא, ובשארי מעלות ומידות בכל החוכמות".
נוסח מצבתו
עריכה”רב האי גאון עוזנו, נשיא אלוקים בתוכנו, אדוננו מורנו ורבינו, המאיר בתורתו עלינו, כארי לבות שומעיו שסף, לוויית חן מפז וכסף... אבד צדיק ואין איש היות סודו חושף, זה צל השמש יקר איך פנתה אחרי האסף.”
מתלמידיו
עריכה- רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, בעל "יסוד ושורש העבודה", ופרוש "קרני אור" על ספרי הזהר, המופיע בספר "שבעת המאורות".
צאצאיו
עריכה- הרב אברהם מאיר הלוי אפשטיין - היה רב בליסקובי ולאחר מכן אב"ד בעיר מוש-חדש. היה מתלמידי המגיד ממזריץ'. בנו הוא הרב אפרים מרדכי הלוי אפשטיין, שבשנת תק"ל התמנה לרב בקוסובה. לאחר מותו של הרב אפרים מרדכי התמנה תחתיו חתנו הרב יהודה מאיר לרב בקוסובה.
- הרב מרדכי הלוי אפשטיין - מתלמידי הגר"א.
- הרב יצחק הלוי אפשטיין, כונה "ר' איצ'לה גינשפריקר". התגורר בסלונים. בנו הרב אברהם הלוי אפשטיין, נודע כ"ר' אברהם מטולצ'ין". בנו הוא הרב מאיר הלוי אפשטיין, שכונה "ר' מאיר שניפישקר" - בצעירותו כיהן כדיין בווילנה, אחר כך כיהן כרב בקופישוק ובזקנותו שב לכהן כדיין בווילנה. היה מנותני ההסכמות לש"ס וילנה. בנו הוא הרב שאול קצנלנבוגן-אפשטיין, חותנו של הרב שמריהו יוסף קרליץ וסבו של החזון איש. בת נוספת היא מרת חיה אפשטיין אשר נישאה לרב חיים שור. בנם הוא הרב אליהו יעקב דב שור, אב"ד זופראן ומחבר הספר "נטיעות חיים".
| תקופת חייו של הרב אריה לייב הלוי אפשטיין על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
עריכה- אפרים מרדכי אפשטיין, גבורות הארי – תולדות בעל הפרדס, וילנה תרמ"ט, באתר היברובוקס
- 'אפשטיין, ר' אריה־לייב ב"ר מרדכי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 30 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1228).
- ספריו
- אריה ליב הלוי עפשטיין, אור השנים, וילנה תרמ"ב, באתר היברובוקס
- אריה ליב הלוי עפשטיין, חיבור הקטן, קניגסברג תקכ"ז, באתר היברובוקס
- ספר הלכה אחרונה, ספר הפרדס מעמ' 85 ואילך, קניגסברג תקי"ט, באתר HebrewBooks
אריה ליב בן מרדכי עפשטיין (1708-1775), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ בספר מקור ברוך (חלק ראשון עמ' 671) כותב הרב ברוך אפשטיין, שמוצא משפחת אפשטיין מספרד, ושמה הקודם היה בנבנשתי. לאחר גירוש ספרד התיישבה חלק מהמשפחה בטורקיה וחלק אחר בגרמניה, בעיר אפשטיין שבמדינת הסן, ושם החליפו בני המשפחה את שמם מבנבנשתי לאפשטיין.
- ^ תיאור הוצאת סידור אור השנים ע"י הרב שטיינמן