רא"ה

מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13
המונח "אהרן הלוי" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב בן המאה ה-21, ראו אהרן לוי.

רבי אהרן הלוי (12351303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל. בעבר יחסו אליו את חיבור ספר החינוך אך כיום הדעה המקובלת היא שלא הוא חיברו.[1]

רא"ה
לידה 1235
ז'ירונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1303 (בגיל 68 בערך)
מדינה כתר אראגון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1290 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בית מדרשו של הרמב"ן
רבותיו הרמב"ן, אחיו רבי פנחס הלוי, אחיינו רבי יצחק בן שמואל הלוי
תלמידיו רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (ריטב"א), רבי קרשקש וידאל
בני דורו הרשב"א
חיבוריו חידושי הרא"ה, בדק הבית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדותיו

עריכה

רבי אהרן הלוי נולד בגירונה שבספרד לרבי יוסף, דור חמישי לרבי זרחיה הלוי מצד אביו.[2] עיקר גידולו היה בעיר ברצלונה ולכן נקרא לפעמים "רבי אהרון הלוי הברצלוני". בצעירותו למד אצל אחיו רבי פנחס הלוי ואצל הרמב"ן. בנוסף, למד אצל אחיינו ר' יצחק הלוי, שהיה בן אחיו ר' שמואל בנבנשתי.[3] ב-1284 מונה לרב העיר סרגוסה, אך עבר אחר כך לטולדו ובסופו של דבר חזר לברצלונה. לאחר מכן עבר למונטפלייה שבדרום פרובאנס, שם הרביץ תורה כנראה עד פטירתו. למד אצל הרמב"ן בצוותא עם הרשב"א, אך עם הזמן התפתחו מחלוקות בין שניהם, והרא"ה חלק על הרשב"א בכמה עניינים בהלכה, ואף כתב על חיבורו ההלכתי של הרשב"א "תורת הבית" ספר השגות שנקרא בדק הבית (אשר עליו השיב הרשב"א בחיבור "משמרת הבית" אולם הרא"ה לא השיב עליו, מכיוון שנפטר כעשר שנים לפניו).

תלמידיו

עריכה
  • תלמידו המובהק היה הריטב"א, מחבר חידושים על הש"ס, ספר הזיכרון להגנת הרמב"ם מקושיות הרמב"ן עליו בפירושו לתורה, ועוד.
  • הרב דון אשתרוק קרשקש, חיבר חידושים למסכת בבא מציעא.
  • הרב קרשקש וידאל, חיבר חידושים לכמה ממסכתות הש"ס (בידינו חידושיו לכתובות, ויש המייחסים לו את החידושים לגיטין שנדפסו על שם הריטב"א). יש אומרים שדון אשתרוק קרשקש ורבי קרשקש וידאל הם אותו אדם.

כתביו

עריכה
  • בדק הבית - כאמור לעיל, השגותיו על תורת הבית להרשב"א.
  • חידושי הרא"ה - חיבר ביאור על הש"ס, וממנו מצויים בידינו כיום הפירוש על מסכת כתובות. בנוסף ישנם חיבורי פסק בשם זה מהרא"ה על סוכה, ביצה, עבודה זרה וחולין. החיבור 'חידושי הרא"ה על מסכת קידושין' אינו לו[4].
  • פירוש על הרי"ף - מצוי בידינו ספרו על הרי"ף למסכת ברכות ולמסכת תענית (מכונה בשם פקודת הלויים).
  • נזר הקדש - פירוש קצר על כל התלמוד כעין חיבור הרי"ף. חיבור זה אינו מצוי בידינו.
  • יוחס אליו חיבור ספר החינוך, אך רוב החוקרים היום סבורים שלא הוא חיבר את הספר (לדעת פרופ' י"מ תא-שמע היה זה אחיו, רבי פנחס הלוי).

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראו שם הגדולים, ערך 'רבינו אהרן הלוי'. וכן במאמרו של ר' דוד מצגר המופיע בראש ספר החינוך מהד' מכון ירושלים.
  2. ^ כך כתב בהקדמה לספרו בדק הבית: "אמר אהרן הלוי בר' יוסף בר' בנבנשתי בר' יוסף בן רבנו זרחיה הלוי בעל המאור בר' יצחק בר' זרחיה בר' שם טוב הלוי ז"ל".
  3. ^ חידושי הרא"ה ברכות מד ע"א; כתובות ס ע"א; שיטה מקובצת כתובות כט ע"א.
  4. ^ יצחק שילת, על הראשונים, מעלה אדומים: הוצאת שילת, תשעז, עמ' 163-164


תקופת חייו של הרב רא"ה על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן