ארמון גולסתאן
ארמון גּוֹלְסְתָאן (בפרסית: کاخ گلستان) היה ארמון מלוכני לשעבר, אשר שומש בידי השושלת הקאג'ארית בבירה האיראנית של טהראן. הארמון אשר ממוקד בדיוק במרכזה של העיר נחשב לאתר מורשת עולמית לפי אונסק"ו.
 | |||||||
| "האולם הגאוני" | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידע כללי | |||||||
| סוג | ארמון | ||||||
| כתובת |
Pamenar  | ||||||
| מיקום | טהראן | ||||||
| מדינה |
 איראן | ||||||
| הקמה ובנייה | |||||||
| תקופת הבנייה | 1524–1865 (כ־341 שנים) | ||||||
| סגנון אדריכלי | אדריכלות איראנית | ||||||
| מידות | |||||||
| שטח | 5.3 דונם | ||||||
| קואורדינטות | 35°40′47″N 51°25′13″E / 35.679722222222°N 51.420277777778°E | ||||||
|
golestanpalace | |||||||
 | |||||||
  | |||||||
בניית המבנה החלה עוד במאה ה-16 בהוראת שאה תהמאספ הראשון אך צורת הארמון נבנתה רק במהלך התקופה הקאג'ארית (לאחר שאע'א מוחמד ח'אן קאג'אר הכריז על טהראן כבירתו) והמשיך לשמש מרכז של אירועים וטקסים מלוכניים לתוך שלטונו של רזא ח'אן, מייסד שושלת פהלווי.
רקע
עריכהארמון גולסתאן המפואר הוא יצירת מופת של העידן קאג'ארי, המגלם שילוב מוצלח של עבודות יד ואדריכלות איראנית מוקדמת עם השפעות מערביות. הארמון המוקף חומה, משמש לחלק מאחת מקבוצות הבניינים העתיקות ביותר בטהראן, הפך למושב הממשלה של משפחת קאג'אר, שנכנסה לשלטון בשנת 1779 והפכה את טהראן לבירת המדינה.
נבנה סביב גן עם בריכות כמו גם שטחים נטועים, ומבין הקישוטים העשירים ביותר של הארמון מהמאה ה-19. הארמון הפך למרכז האיחוד בין האדריכלות האיראנית המסורתית רבת שנות הפיתוח והאדריכלות המודרנית אשר השפעותיה החלו מבצבצות מעבר דרכי הסחר עם אירופה במהלך המאה ה-18.
המבנה
עריכה
ארמון גולסתאן ממוקם בלב הליבה ההיסטורית של טהראן. מתחם הארמון הוא מהעתיקים ביותר בעיר, שנבנה במקור בתקופת השושלת הספווית בין החומה ההיסטורית של העיר. בעקבות הרחבות ותוספות, הארמון פותח והחל עניין רב סביבו כאשר מתחם הארמון נבחר כבית המגורים המלכותי ומושב הכוח על ידי השושלת הקאג'ארית.
נכון להיום, מתחם ארמון גולסתאן מורכב משמונה מבני ארמון מרכזיים המשמשים בעיקר כמוזיאונים ומכל צדיהם גנים מפוארים המוקפים בחומה חיצונית עם שערים. המתחם לא שימש רק כבסיס השלטון של מלכי קאג'אר, אלא גם תפקד כמתחם פנאי ומגורים ומרכז ייצור אמנותי במאה ה-19.
ארמון גולסתאן מייצג עדות ייחודית ועשירה לשפה האדריכלית ולאמנות דקורטיבית בתקופת קג'אר המיוצגת בעיקר במורשתו של נאסר א-דין שאה קאג'אר. המתחם של ארמון גולסתאן מהווה דוגמה חשובה למיזוג האמנות והארכיטקטורה הפרסית עם סגנונות ומוטיבים אירופיים והתאמת טכנולוגיות הבנייה האירופיות, כגון שימוש בברזל יצוק בפרס. ככזה ארמון גולסתאן יכול להיחשב דוגמה יוצאת דופן לשילוב מזרח-מערב באומנויות מונומנטליות, פריסה אדריכלית וטכנולוגיית בניין, שהפכה למקור השראה לאמנים ואדריכלים איראניים מודרניים.
לאורך המאה ה-19, כאשר החברה הייתה נתונה לתהליכי מודרניזציה, עבר הארמון שינויים המייצגים את פיתוחו. התפקיד המשפיע על הערכים האמנותיים והאדריכליים של פרס העתיקה, כמו גם על ההשפעות העכשוויות של המערב על האמנות והארכיטקטורה שולבו בסוג חדש של אמנות וארכיטקטורה בתקופת מעבר משמעותית.
נכון להיום נכס הארמון נקי מכל איומים חריפים לקיומו, במיוחד כאלה אשר עלולים לפגוע בפרספקטיבות החזותיות ובצפיית הנוף הרחב יותר מתוך מתחם הארמון (בשונה משהיה זמן קצר לאחר המהפכה האיראנית אשרהיו רדיקלים ודרשו להשמיד את המוסד המלוכני ה"מושחת" לפיהם).
קישורים חיצוניים
עריכה
- ארמון גולסתאן, באתר הרשמי של אונסק"ו