ארנו דוריאן
ארנו ויקטור דוריאן (באנגלית: Arno Victor Dorian) הוא דמות בדיונית בזיכיון סדרת משחקי Assassin's Creed של חברת יוביסופט. הוא משמש כפרוטגוניסט המשחק "Assassin's Creed Unity" משנת 2014, אותו מגלם השחקן הקנדי דניאל ג'נוט באמצעות דיבוב ולכידת תנועה. יש לדמות הופעות נוספות בעיבוד הספרותי של הסדרה, "Assassin's Creed: Unity", וכן כהופעת אורח במשחק "Assassin's Creed Rogue" ובסרט הלייב אקשן "אמונת המתנקש" משנת 2016.
 | |
| הופעה ראשונה | Assassin's Creed Unity |
|---|---|
| יוצרים | יוביסופט |
| גילום הדמות | דניאל ג'נוט (דיבוב ולכידת תנועה) |
| מידע | |
| שם אמיתי | ארנו ויקטור דוריאן |
| תאריך לידה | 26 באוגוסט 1768 |
| מקום לידה | ורסאי, ממלכת צרפת |
| מקצוע | בלש, לוחם צדק, מתנקש, משקיע, מהפכן |
| חבר בקבוצה | אחוות המתנקשים הצרפתית |
| אזרחות |
ממלכת צרפת  |
| דמויות קשורות | |
| משפחה | קאלום לינץ' (צאצא) |
  | |
בהיסטוריה הבדיונית של הסדרה, ארנו דוריאן נולד למשפחת אצולה צרפתית-אוסטרית שהייתה נאמנה הרבה שנים לאחוות המתנקשים, ארגון סודי בדיוני שמבוסס על מסדר החשישיון בחיים האמיתיים. ארנו התייתם בגיל צעיר, כאשר אביו נרצח, ואומץ בידי משפחת דה לה סארה, שלקחה עליו חסות ושימשה כאפוטרופוס. אולם ללא ידיעתו, משפחת דה לה סארה היו ממסדר הטמפלרים, אויביהם המושבעים של המתנקשים, אשר מבוססים על מסדר אבירי היכל שלמה. מערכת היחסים הרומנטית בין ארנו לבין חברת ילדותו אליז דה לה סארה היא מרכזית בסיפור המשחק, ואירועי המשחק מתחילים כאשר אביה נהרג. ארנו חוקר את הנסיבות שהובילו למותו, ומצטרף לאחוות המתנקשים עם פרוץ המהפכה הצרפתית.
דמותו של ארנו דוריאן זכתה לביקורות מעורבות ממבקרים, כאשר חלקם מתחו ביקורת על כך שהדמות משעממת ונשכחת למדי יחסית לפרוטגוניסטים אחרים בסדרת המשחקים, בעוד אחרים שיבחו אותו כדמות חביבה עם סיפור רקע מעניין.
פיתוח הדמות
עריכההתסריטאי טרוויס סטאוט, שכתב את הסיפור לשחקן היחיד במשחק "Unity", מציין שארנו דוריאן הוא דמות ראשית שמפקפק ללא הרף בלגיטימציה של אחוות המתנקשים ובמערכת האמונות שלה. הוא יצר את הדמות כ"איש צעיר ומחונך שגדל בבית אצולה, שיש לו גישה למחנכים פרטיים ולספרים, והוא בעל השכלה רחבה". בנוסף, יש לו נטייה להתבדח כאשר הוא נמצא במצב פגיע ורגשי, וכמעט תמיד מצטט מהכתבים הקלאסיים כשההזדמנות נקרית בידו. סטאוט ציין שניסה בכל כוחו לפתח דמות מעניינת שמרגישה כמו אדם אמיתי, ו"ההפך הגמור מהגברים הנוקשים שפולטים משפטי מחץ ואשר פוקדים באופן קבוע את משחקי הפעולה והאקשן". הוא התייחס לאיות שמה הפרטי של הדמות, והסביר שמעבר לעובדה שאיות פונטי הופך את הגיית השם לפשוטה יותר, מדובר למעשה בווריאציה צרפתית-גרמאנית פחות נפוצה מהשם הצרפתי המקובל Arnauld. סטאוט מבסס את הבחירה בשם בהיסטוריה המשפחתית של דוריאן, ומציין ש"משפחתו של ארנו היא עתיקת יומין, והמתנקשים בה היו קיימים למשך עשרות שנים, אז רצינו להעניק לו שם מיושן יותר".[1]
בראיון למגזין המשחקים Game Informer, המנהל האמנותי של המשחק אלכס אמנציו הסביר את הקונפליקט שבין קשת הסיפור של ארנו לבין מטרתה של אליז בחיפוש אחר נקמה. אמנציו מדגיש שארנו מצטרף למתנקשים במטרה לפתור את המסתורין סביב הירצחו של אביה. בסופו של דבר, ארנו מאמין בדרכם של המתנקשים ועבור מה הם נלחמים, אך עדיין מפקפק ללא הרף בשיטות שלהם ומסרב ללכת בצורה עיוורת אחרי ערכיהם, במיוחד לאור העובדה שהאדם שגידל אותו ואביה של אהובתו היה טמפלר. אמנציו הסביר שלשתי הדמויות יש את אותן מטרות למרות שנקודת ההתחלה שלהן היא מסיבה שונה - בעוד אליז מונעת בידי נקמה להירצחו של אביה, ארנו מבקש כפרה ולדעת את נסיבות התרחשותו.[2]
לדברי אמנציו, צוות המפתחים רצה להדגיש את הקשר שבין אליז לבין ארנו, ושסיפור אהבה רציני ובוגר היה משהו שיוביסופט רצתה לתאר במשך זמן רב במשחק וידאו. לטענתו, צוות המפתחים ראה הזדמנות לפתח את העלילה הזו בדור השמיני של קונסולות המשחקים. עוד הוא מציין, שקשה לשרטט סיפורי אהבה במשחקי וידאו משום שהם יכולים בקלות להפוך לדבר נדוש, ועל ידי כך שעיצבו את דמותה של אליז כטמפלרית ושמדובר בחלק מהותי מהזהות שלה, הדבר למעשה מתאר את המאבק הפנימי שלה ומונע ממנו להפוך "לעלילת משנה או לנדוש". מקורות להשראה למשחקים מסוג זה היו Ico (אנ') ו-Passage (אנ') משנות ה-2000, שתיארו סיפור אהבה בנרטיב שלהם.[2] אמנציו מציין גם ששתי הדמויות מחויבות בידי חוקי המסדרים של השניים, שהיו יריבים מרים למשך אלפי שנים, והנרטיב חוקר את הדרכים השונות שהשניים משתמשים בהן כדי לפעול, וככל שארנו מתקרב יותר לאליז ולשיטות הפעולה שלה, הוא מתרחק יותר מהמתנקשים ומשיטות הפעולה שלהם. אולם, בסופו של דבר מטרתם היא להשיג משהו ומדובר בדברים שהם מוכנים לעשות בשביל לקבל אותו.[3] אמנציו מתאר את הדילמה שארנו ניצב בפניה כשמגיע הרגע לבחור בין אהבה לחובה כ"בחירה בלתי אפשרית".[3]
אמנציו מסביר שמבחינה פוליטית, ארנו אינו מתערב כל כך במהפכה הצרפתית, והאידיאלים והקיצוניות שבתקופה ההיסטורית הזו רק משמשים כרקע למאבקיו הפנימיים. מטרותיו של ארנו עם המתנקשים מתיישרות בכך שהוא והארגון מנסים למנוע מוות מיותר של חפים מפשע. "המתנקשים הצרפתים מנסים למנוע מאותו כוח להתפרץ, אך באותה מידה מנסים כמה שפחות להתערב משום שהם מאמינים שהאנשים צריכים לעבור לבדם על הטעויות שלהם. אולם, הם מודאגים מכך שמישהו מושך בחוטים, אז הם מנסים למצוא מיהם ומה הם מנסים להשיג מכך".[3]
סגנון הלחימה של ארנו הוא הוצאה חלקה להורג של מטרותיו. הוא מסוגל לנוע בזריזות לעבר אויבו, להפיל אותם מרגליהם בבעיטה, ולנקב את החזה שלהם בעזרת הלהב הנסתר המסורתי של המתנקשים. לרשותו גם כלי נשק חדשים כמו להב הפנטום - תוסף דמוי קשת מוצלבת שמוסיף מכניזם של הטלה ללהב הנסתר שלו, ויעיל לחיסולים בהתגנבות או מרחוק. חבילת ההרחבה "מלכים מתים" מציגה את רובה הגיליוטינה, גרזן שמתפקד כמטול רימונים או רובה עתיק המורחב בקצהו עם התקפה לטווח ארוך שפוגע במספר אויבים בבת אחת.[4][5]
גילום הדמות
עריכההשחקן הקנדי דניאל ג'נוט מדובב את הדמות ומגלם אותה באמצעות לכידת תנועה. ג'נוט שיבח את התסריט ואת כותב המשחק על הסיפור המורכב והרגשי, מה שמשך אותו במקור לגלם את הדמות.[6] הוא תיאר את הדמות כאחת שניתן להזדהות עמה ושהיא ניתנת להערצה, שמשתמשת בהומור כאמצעי התמודדות בצורת הערות בזק ומשפטי מחץ סרקסטיים. ג'נוט מציין שארנו הוא טיפוס סקפטי שתמיד מפקפק בכל מה שקשור לאחוות המתנקשים, כולל במטרתם והדרך בה הם פועלים. כמו כן, שאישיותו העוקצנית של ארנו ונטייתו להעלות שאלות לגיטימיות נחוצה מאוד במשחק וידאו שבמידה רבה מתעכב על הרצון להאמין בעלילה שתהיה הגיונית.[7]
למרות שהמשחק "unity" מתרחש בפריז וכולל דמויות צרפתיות רבות, שורות הדיאלוג שלהן לא נאמרות בניב צרפתי. כמו דמויות אחרות במשחק, ג'נוט השתמש במבטא בריטי עבור ארנו, כשמספר מועט של משפטים נאמרו בשפה הצרפתית. הוא הסביר שצוות המפתחים חשב על הוספת מבטא צרפתי בדיאלוגים, אך ההחלטה הסופית הייתה להשתמש במטפורה הקולנועית למבטא בריטי היסטורי כמו למשל בסרט הקולנוע "גלדיאטור". ג'נוט האמין שהדבר אינו ראוי משום שאנגלית שנאמרת במבטא צרפתי אינה "מגניבה" כמו מבטא בריטי, וכי הדבר שגרתי בעיבודים קולנועיים שבשפה זרה במדיום האנגלי.
ג'נוט העריך שאורכו של התסריט עבור סיפור המשחק היה בין 350 ל-400 עמודים, לא כולל דיאלוגים למשימות הצדדיות. לצורך השוואה, תסריט רגיל של סרט קולנוע הוא באורך של 120 עמודים לכל היותר. התסריט לאפקטים קוליים, שכולל משפטי מחץ, ארך כ-60 עמודים. ג'נוט ציין שלא הייתה אפשרות לאימפרוביזציה של משפטים חדשים או אלתורים על המקום, למרות שהוא למד להבין את הדמות היטב והיו לו פרשנויות משלו כיצד הדמות תגיב במצבים מסוימים. הוא ציין שהמפיקים היו פתוחים לשיתופי פעולה עם שחקני הדיבוב, ולקחו מהם משוב לשינוי פוטנציאלי של הדיאלוג. עבור לכידת התנועה של הדמות, ג'נוט לבש חליפה עם סימונים מיוחדים לצורך התייחסות בשעת מידול הדמות, בנוסף למצלמת פנים ומיקרופון ללכידת הבעות הפנים. לכידת התנועה התקיימה בסטודיו שאובזר בכמות גדולה של מצלמות שילכדו את התנועתיות מזוויות שונות, וכאשר הוא מבצע סצנה מסוימת, גם מצלמות ועזרי הקלטה ידניים עקבו אחר תנועותיו. לדבריו, לקח לו זמן להתרגל למצלמת הפנים, והוא היה צריך ללמוד איזה הבעות פנים היו נכונות לעשות ואיזה לא בהתאם להגבלות המכשיר. לסצנה רומנטית קרובה בין דמויותיהם של ארנו ואליז, הוא ביצע חזרה ראשונה עם השחקנית שמגלמת את דמותה ללא מצלמת הפנים כדי להבין תחילה את ההרגשה הכללית והעומק הרגשי, ואז ביצעו שוב את הסצנה עם מצלמות הפנים, אולם במרחק כף רגל. ג'נוט סיים את דבריו באומרו שהיה זה תענוג לעבוד עם חליפה שלוכדת כל תנועה, ולגלם את הדמות באופן פיזי, מה שגם עזר לו לדקלם את שורותיו בצורה יעילה יותר.
הופעות הדמות
עריכהAssassin's Creed Unity
עריכה
ערך מורחב – Assassin's Creed Unity
ארנו הוא הפרוטגוניסט הראשי במשחק "Assassin's Creed Unity", והוא נולד בוורסאי שבממלכת צרפת בשנת 1768 לצ'ארלס דוריאן, מתנקש צרפתי, ולאשתו האוסטרית מרי. אמו של ארנו עזבה את המשפחה כשארנו היה צעיר מאוד, כשגילתה את נאמנותו של צ'ארלס לאחוות המתנקשים, והיא השאירה אותו לגידולו. כמו שאר הפרוטגוניסטים בסדרת המשחקים, זיכרון חייו וחוויותיו כמתנקש נחקרים בידי פרוטגוניסט נוסף מהזמנים המודרניים, וזאת באמצעות מתקן שמסוגל לשחזר את הזכרונות הגנטיים של דמות היסטורית מסוימת לפי דגימות DNA.
אחרי שביקר בארמון ורסאי יחד עם אביו כשהיה בן שמונה, ארנו משוטט לו ברחבי הארמון עם ילדה אותה פגש, אליז דה לה סארה. מספר דקות לאחר מכן, הוא מגלה שאביו נרצח ומשאיר איתו את החפץ היחיד שניתן לו בידי אביו קודם לכן - שעון כיס מוזהב. בהיותו יתום מאב ומאם, ארנו מתקבל לחסותם של משפחת דה לה סארה. אבי המשפחה פרנסואה הוא הגראנד מאסטר של מסדר הטמפלרים, שמתוך כבוד לזכרו של צ'ארלס דוריאן אינו מספר לארנו את נאמנותו האמיתית של אביו או את נסיבות הירצחו. ארנו מתקרב אל משפחתו החדשה ובמיוחד אל אליז, כאשר מאוחר יותר בחייו הוא מתאהב בה. אולם, הוא שוב נאלץ להתמודד עם המוות כאשר פרנסואה נרצח בשנת 1789. ארנו מופלל ברצח ונשלח אל הבסטיליה, שם הוא חובר לאסיר בשם פייר בֵּלֵק. בלק מגלה לו שהכיר באופן אישי את צ'ארלס דוריאן, ואחרי שזיהה בארנו פוטנציאל אימן אותו לנהל קרב חרבות והזמין אותו להצטרף לאחוות המתנקשים אחרי שנמלטו בזמן נפילת הבסטיליה.
אליז מסרבת להתקרב אל ארנו בגלל שלא הצליח למסור מכתב שהיה מיועד לאביה והיה יכול למנוע את מותו. ארנו שוקל את הצעתו של בלק ומצטרף לאחוות המתנקשים כדי לנקום את מותו של פרנסואה. במהלך חמש השנים הבאות, ארנו יוצא למסע כפרה בעוד הוא מתנקש במספר טמפלרים שלקחו חלק במזימה לרצוח את אביו המאמץ, אולם שיטות הפעולה שלו לא תמיד תואמות להוראות המסדר, והם מתחילים לפקפק בנאמנותו למטרתם. במהלך חקירתו, ארנו חושף את זהותו של הטמפלר שעמד מאחורי המזימה - פרנסואה תומאס ז'רמיין, מנהיג סיעה קיצונית בתוככי המסדר שמתכוון להמשיך בדרכו של הטמפלר ז'קס דה מוליי. ארנו מגלה שז'רמיין מתכוון להרוג את אליז, והוא מגן עליה ומשכנע אותה למצוא מקלט באחוות המתנקשים כבת בריתם. בלק מתנגד בחריפות לרעיון בשל שנאתו הרבה לטמפלרים, והוא רוצח את מנהיג המתנקשים אונורה מירבו כדי למנוע את הברית ביניהם - מה שמוביל את ארנו לרדוף אחריו ולהרגו במרומי סנט שאפל.
במהלך השנים המאוחרות יותר של המהפכה הצרפתית ובתחילתו של שלטון הטרור, ארנו עובד במשותף עם אליז מאחורי גבה של מועצת המתנקשים כדי לרדוף אחר ז'רמיין ושאר קושרי הקשר. ההיסטוריה החלופית של המשחק מציגה את מעורבותו של ארנו במספר אירועי מפתח שהתרחשו בתקופת זמן זו, בהם ההוצאה להורג של המלך לואי, מעצרו של מקסימיליאן רובספייר והכרותו עם נפוליאון בונפרטה. אחרי שארנו נותן לז'רמיין לחמוק מידיו כדי להציל את אליז, היא מסרבת להתקרב אליו שוב ונוטשת אותו כדי להמשיך במסע הנקמה לבדה. בנוסף, מועצת המתנקשים מגלה את מעשיו ומגלה אותו בשל חוסר צייתנותו. במהלך החודשים הבאים, ארנו מתדרדר לדיכאון ולשיכרות, אך משתכנע להציל את פריז בידי אליז, שמוצאת אותו. השניים עובדים יחדיו כדי למצוא את ז'רמיין בקטקומבות שמתחת למקדש פריז, אך אליז נפצעת אנושות במהלך הקרב. סיום המשחק מתרחש מספר שנים מאוחר יותר, כשארנו חזר לשורות אחוות המתנקשים, בקריינותו שאמונתו במתנקשים השתנתה והוא מבטיח להגן על פריז.
בחבילת ההרחבה "מלכים מתים" שמשמשת כאפילוג המשחק ומתארת את חוויותיו של ארנו לאחר מותה של אליז, הוא מתדרדר שוב לדיכאון בעקבות מותה ואינו מעוניין להמשיך להיות מתנקש. הוא מסרב לפעול גם כשהוא מגלה שנפוליאון מנסה להשיג פיסת עדן רבת עוצמה בקטקומבות של סן-דני. אולם, בעידודו של ילד קטן בשם ליאון, הוא מגיע להשלמה עם עברו ומשיב לעצמו את נחישותו, בעודו מוצא מטרה אחרת ללחום למענה מלבד אליז. בעזרתו של ליאון, ארנו משיג חזרה את פיסת עדן לפני שהקפטן הבוגדני של נפוליאון יצליח להשיג אותה, ושולח אותה לאחוות המתנקשים במצרים למשמורת.
הופעות נוספות
עריכהדמותו של ארנו מופיעה בנובליזציה על המשחק באותו שם.
ארנו הצעיר מופיע בארמון ורסאי במהלך סצנת הסיום של המשחק "Assassin's Creed Rogue". במשחק זה, השחקן מגלם את דמותו של שיי פטריק קורמק, המתנקש שהפך לטמפלר והרג את אביו של ארנו, צ'ארלס דוריאן. בנוסף, תלבושתו של ארנו ניתנת לפתיחה במשחק "Rogue", וגם בגרסה בהפרדה גבוהה של המשחק "Assassin's Creed III", אם כי היא אינה דומה לגרסה הסופית שמופיעה במשחק "Unity".
דמותו של ארנו מופיעה בהופעת אורח בסרט הלייב אקשן "אמונת המתנקש" משנת 2016, וזאת בתור חיזיון שאותו רואה קאלום לינץ' (בגילומו של מייקל פסבנדר) אחרי שהוא מסכים לקבל את מורשתו לקראת סופו של הסרט. הנובליזציה של הסרט מאשרת שארנו הוא אבי אבותיו של לינץ'.
ניתן לשחק בדמותו של ארנו במשחק המובייל בגלילה צדדית "Assassin's Creed Unity: Arno's Chronicles", ששוחרר לסדרת הסמארטפונים של וואווי הונור בשנת 2017. המשחק עוקב באופן רופף אחרי עלילת "Unity".[8]
קבלה וביקורות
עריכהדמותו של ארנו זכתה לביקורות מעורבות מהמבקרים. קימברלי וואלאס ממגזין Game Informer ציינה שדמותו של ארנו היא "של טיפוס שאינו אוהב לעשות שטויות ועם פיקחות חריפה, אך שאינו מהסס להיות אלים". לדבריה, ארנו כמתנקש יהרוג אם המצב יידרש, ומכיוון שהוא משתמש רק בחרב אחת, הוא ימצא דרכים יצירתיות לכך, במיוחד כאשר יתמודד מול מספר אויבים. היא קבעה שללא קשר לטקטיקות שלו, ארנו הוא בחור שניתן לחבב אותו - הערה שהאנשים ביוביסופט הרבו לציין בזמן משחק ראשוני לפני צאתו לשווקים. היא מוסיפה ואומרת שמכיוון שעולמו מלא בגוונים של אפור ולא בשחור-לבן, הוא מפקפק בכל דבר, החל בבני בריתו וכלה באישה אותה הוא אוהב.[3] ברנה הילייר שיבחה את הנרטיב של המשחק, בציינה שמדובר בסיפור אמיתי וכנה בשל ההתמקדות על המסע האישי שכל דמות עוברת, שלא כמו "התוכן השטותי" אותו הוסיפו הכותבים כדי להתאים למשימות הצדדיות. היא מציינת שדמותו של ארנו כתובה באופן אחיד, ושיש לו מטרות ומוטיבציות ברורות למעשיו.[9] כריס קרטר ממגזין Destructoid מצא שדמותו של ארנו "אינה זכורה כמו אציו או נועזת כמו אדוארד, אך עדיין מדובר בדמות חביבה ואמינה בדרך בה מתקשרת לנרטיב המשחק".[10] סטיבן טוטילו ציין במגזין הניו יורק טיימס שאין לשחקני המשחק יותר את הביטחון המוסרי של הדמות שמצדיק את מאמציו כמו במשחקי וידאו אחרים, והרעיון של מתנקש בעל דעה חופשית משלו שמדי פעם עובר על חוקי המסדר אליו הצטרף בשביל הטמפלרית אותה הוא אוהב היא "עלילה מתאימה למשחק שמתרחש בפריז בזמן המהפכה הצרפתית, שבעצמה מהווה דרמה של תהפוכות ואידיאלים מנוגדים".[11] טום פיליפס ממגזין Eurogamer משבח גם את פיתוח דמותו של ארנו לאחר מאורעות הסיפור הראשי, כפי שהופיע בחבילת ההרחבה "מלכים מתים".[12]
מנגד, כמה מבקרים החשיבו את סיפורו של ארנו ואת מערכת היחסים שלו עם אליז לנשכח. במאמרו למגזין קוטאקו, סטיבן טוטילו מצא שמדובר בדמות משעממת, ש"מאפייני האישיות היחידים שמעניינים בו הם שהוא מאוהב בטמפלרית".[13] אנדרו ובסטר ממגזין The Verge ציין שמדובר בדמות ראשית מאוד לא חביבה והשווה את דמותו עם זו של איידן פירס מ-Watch Dogs. הוא מתח ביקורת על הדמות ש"אין לה כלל מאפייני אישיות זכורים לטובה, מלבד העובדה שמדובר ברוצח סוציופתי". הוא הביא כדוגמה סצנה שבה הוא יוצא למסע הרג "רק כדי שיוכל לגנוב יין ולשתות לשוכרה", ללא כל הבעת חרטה מלבד כאשר שעון הכיס שלו נגנב כשהוא היה מעולף משכרונו.[14] גם אליז פאביס מוושינגטון פוסט וגם מרטי סילבה מ-IGN מתחו ביקורת על הדמות בכך שהיא חד-ממדית, שאינה מחדשת דבר בתחום מכניקת המשחקיות.[15][16] אנדי קלי ממגזין PC Gamer העיר על כך שארנו התחיל את המשחק עם סיפור רקע יציב, אך בהדרגה הופך לדמות לא מעניינת ככל שהסיפור מתקדם כשהוא מאמץ את זהות המתנקש.[17] הביקורת שלו היא אחת מני רבות שמדרגות את דמותו של ארנו במקומות הנמוכים, לצד פרוטגוניסטים אחרים בסדרת המשחקים.[18][19][20][21]
היעדר מבטא צרפתי לארנו משך גם הוא ביקורות שליליות מהמבקרים. פיטר נובאק מ-The Globe and Mail נדהם מהעבודה שקאסט הדמויות הצרפתיות של המשחק דיברו כולן במבטא בריטי, והחשיב זאת לאספקט הגרוע ביותר במשחק.[22] גם סילבה מתח ביקורת על ההחלטה להשתמש במבטא בריטי לדמויות שהיו מיסודן צרפתיות, ומצא שמדובר בהחלטה "בלתי מתקבלת על הדעת ששוברת את ההשתקעות במשחק".[16] לפאנליסטים בתוכנית הגיימינג האוסטרלית "Good Game" של תאגיד השידור האוסטרלי הייתה תגובה דומה, וציינו את העובדה שיוביסופט היא חברה צרפתית ושפרוטגוניסט נוסף של הסדרה, אציו אודיטורה דה פירנצה, מדבר במבטא איטלקי במשחקים קודמים. לדעתם - למרות שג'נוט עשה עבודה טובה עם הדמות שניתנה לו - מבטא צרפתי היה מעניק לדמות איכות מיוחדת.[23] האתר הצרפתי Gameblog הביע אכזבה על הערותיו הלא מחמיאות של ג'נוט על אנגלית מדוברת במבטא צרפתית, והתעקש על כך שהשימוש במבטא בריטי לא בהכרח מפיק חוויה קולית טובה יותר.[24]
קישורים חיצוניים
עריכה- דף הדמות בפרויקט פאנדום של סדרת משחקי Assassin's Creed
הערות שוליים
עריכה- ^ Assassin's Creed Unity Protagonist Arno Dorian Gets Profiled, Radu Haulica, August 1st 2014
- ^ 1 2 Can Assassin's Creed Unity Pull Off A Love Story?, Ben Hanson, August 18th 2014
- ^ 1 2 3 4 Get To Know Arno From Assassin’s Creed Unity, Kimberley Wallace, August 13th 2014
- ^ The Assassin's Creed movie's deleted scenes reveal the game Assassins we never got to see, Louise Blain, March 21st 2017
- ^ Assassin's Creed Unity: Dead Kings review, Tom Phillips, January 14th 2015
- ^ Assassin's Creed Unity Tells A "Complex, Emotional" Story, Eddie Makuch, August 25th 2014
- ^ The Man Behind Assassin's Creed Unity's Arno Dorian On Comedy And Motion-Capture Make-Outs, Kyle Hilliard, August 13th 2014
- ^ Ranking the Assassin’s Creed Games From Worst To Best - 24. Assassin’s Creed Unity: Arno’s Chronicles, Harry Alexander, May 5th 2022
- ^ Assassin's Creed: Unity's story is one of the best yet, Brenna Hillier, November 19th 2014
- ^ Review: Assassin's Creed Unity, Chris Carter, November 11th 2014
- ^ Games Let You Become Your Own Worst Enemy, Stephen Totilo, November 17th 2014
- ^ Assassin's Creed Unity: Dead Kings review, Tom Phillips, January 14th 2015
- ^ Assassin's Creed Unity: The Kotaku Review, Stephen Totilo, November 11th 2014
- ^ 'Assassin's Creed: Unity' review: bigger doesn't mean better, Andrew Webster, November 14th 2014
- ^ ll the ‘Assassin’s Creed’ games, ranked, Elise Favis, November 11th 2020
- ^ 1 2 Assassin's Creed Unity - Review, Marty Silva, November 12th 2014
- ^ The assassins of Assassin's Creed, ranked from worst to best, Andy Kelly, January 28th 2021
- ^ Assassin's Creed: Every Assassin Ranked, Worst To Best, Jason Chamberlain, June 22nd 2017
- ^ Assassin’s Creed: The 15 Best Assassins, Ranked, Daniel Alexander, May 30th 2020
- ^ Assassin's Creed: All The Main Protagonists, Ranked By Likability, Nicholas Boucher, June 6th 2021
- ^ Assassin's Creed: All The Assassins, Ranked From Worst To Best, Daniel Alexander, November 27th 2020
- ^ Review: 'Assassin’s Creed: Unity' joins the French Revolution, Peter Nowak, November 11th 2014
- ^ 25 November 2014 Assassin's Creed Unity, Good Game, November 25th 2014
- ^ Dan Jeannotte (Arno AC Unity) considers the French accent not "cool", Gianni Molinaro, August 14th 2014