ויקיפדיה

אציו אודיטורה דה פירנצה

דמות ממשחקי וידאו

אציו אודיטורה דה פירנצה (Ezio Auditore da Firenze, ‏24 ביוני 1459 - 30 בנובמבר 1524) הוא דמות בדיונית בסדרת המשחקים Assassin's Creed, מתנקש אמן איטלקי המשמש כפרוטגוניסט משחקי הסדרה המתרחשים בתקופת הרנסאנס האיטלקי. חייו והקריירה שלו כמתנקש מתועדים במשחקים "Assassin's Creed II", ‏"Assassin's Creed II: Discovery", ‏"Assassin's Creed: Brotherhood" ו-"Assassin's Creed: Revelations", כמו גם בסרטים הקצרים "Assassin's Creed: Lineage", "Assassin's Creed: Ascendance" ו-"Assassin's Creed: Embers". בשנת 2016, כל שלושת המשחקים והסרטים הקצרים אשר כללו את אציו כפרוטגוניסט נכללו באוסף הנקרא "Assassin's Creed: The Ezio Collection". במשך מרבית הופעותיה של הדמות היא דובבה בידי רוג'ר קרייג סמית', בעוד השחקן הקנדי דבון בוסטיק גילם את הדמות בסרט הקצר "Lineage".

אציו אודיטורה דה פירנצה
Ezio Auditore da Firenze
שם ספר Assassin's Creed: Renaissance
שם סרט Assassin's Creed: Lineage, Assassin's Creed: Ascendance, Assassin's Creed: Embers
הופעה ראשונה Assassin's Creed: Lineage
הופעה אחרונה Assassin's Creed: Embers
יוצרים יוביסופט עריכת הנתון בוויקינתונים
גילום הדמות דבון בוסטיק ("Lineage")
דיבוב רוג'ר קרייג סמית'
מידע
תאריך לידה 24 ביוני 1459
מקום לידה פירנצה, רפובליקת פירנצה, איטליה
מקצוע חוקר ארצות, משקיע, מחבר, סייף, מנטור, שליח, חקלאי, מתנקש, לוחם צדק
מומחיות מתנקש
חבר בקבוצה בית אודיטורה, אחוות המתנקשים האיטלקית
אזרחות רפובליקת פירנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה 30 בנובמבר 1524
מקום פטירה פירנצה, רפובליקת פירנצה, איטליה
דמויות קשורות
משפחה דזמונד מיילס (צאצא), קליי קצ'מרק (צאצא)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בתפאורה ההיסטורית הבדיונית של המשחקים, אציו נולד למשפחה איטלקית אצילה מפירנצה בשנת 1459. משפחתו הייתה נאמנה לאחוות המתנקשים, ארגון חשאי שמבוסס על מסדר החשישיון של החיים האמיתיים, שמקדיש את חייו לשמירה על השלום ועל החופש. אציו לא גילה על מורשתו עד אשר התבגר, וזאת בעקבות ההוצאה להורג של בני משפחתו בידי בית פאצי. מסעו בחיפוש אחר האחראים מציב אותו בפני מסדר הטמפלרים, אויביהם המושבעים של המתנקשים, שמונהגים באיטליה בידי בית בורג'ה. אציו מעביר מספר עשורים בחייו כדי ללחום ברודריגו בורג'ה, בבנו צ'זארה בורג'ה ובעושי דבריהם, ובסופו של דבר מצליח להקים מחדש את אחוות המתנקשים באיטליה ולהפוך לראש המסדר האיטלקי בשנת 1503, אותו הנהיג עד לשנת 1513. במהלך מסעותיו של אציו, הוא מצליח לשחרר את הערים פירנצה, ונציה ורומא משלטונם של הטמפלרים, וכן לאחד את דפי הקודקס אותו כתב אלטאיר אבן לא-אחד, המנטור של אחוות המתנקשים בלבנט - דבר שמוביל אותו בהמשך למסעות מאוחרים יותר אל מסיאף וקונסטנטינופול כדי לגלות את מקורותיו של מסדר המתנקשים, שם הוא מוכיח שוב את יעילותו בעזרה לאחוות המתנקשים המקומית להתגבר על האיום הטמפלרי. לאחר פרישתו מאחוות המתנקשים, אציו מתיישב בטוסקנה יחד עם משפחתו, ובסופו של דבר מת מהתקף לב בפירנצה בשנת 1524.

דמותו של אציו אודיטורה זכתה לשבחים רבים והיא נחשבת לאחת מדמויות משחקי הווידאו הטובות ביותר של כל הזמנים. מרבית השבחים מתמקדים על גילום הדמות ועל התפתחותה במהלך סדרת המשחקים, כמו כן הכרוניקה המיוחדת בה מתוארים חייו. זאת ועוד, בהתחשב בעובדה שהוא הפרוטגוניסט הראשי בכמה משחקים עיקריים, דמותו נחשבת לפנים המרכזיות בזיכיון משחקי Assassin's Creed ולפופולרית ביותר בסדרה.

פיתוח הדמות עריכה

לצורך יצירת דמותו של אציו אודיטורה, צוות המפתחים היה נחוש לבסס נקודות דמיון בין הפרוטגוניסט הקודם אלטאיר אבן לא-אחד בסגנון ובהופעה הכללית, בו בעת להבדיל את אציו מהדמות המקורית. שם הדמות, שמשמעה "נץ" באיטלקית, נבחר כדי לשמור על המסורת של אלטאיר, שמשמעות שם דמותו היא "האדם שמעופף" בערבית.[1] בשעה שאלטאיר תואר כנזיר לוחם שגודל למטרות קרב ולחיי המתנקשים, סיפור הרקע של אציו עוצב בניגוד גמור כדי שהמשחקיות שלו תיראה כ"חוויה מעצימה".[2] שלא כמו אלטאיר, אציו לא נולד לתוך מסדר המתנקשים והוא מגלה על מורשתו רק בשנות נעוריו, כאשר במרביתו של המשחק השני הוא מחפש נקמה באלה שהרגו את משפחתו. למרות שזו הייתה המוטיבציה העיקרית בתחילתו של המשחק, הייתה זו צמיחתו האישית שאיפשרה לו לרדוף אחר הצדק ככל שהמשחק התקדם. בנוסף, אציו לא התחיל כמתנקש אמן אלא היה צריך לחדד את כישוריו במהלך המשחק, דבר שתוכנן במיוחד כדי להפוך את הדמות לכזו שהשחקנים יוכלו להזדהות עמה. הוא לומד מהלכים חדשים ויכולות חדשות באמצעות חבריו ובני בריתו, ולא באמצעות עץ התקדמות, כדי לדמות את השקעתם של השחקנים בדמות לטבעית יותר. באופן כללי, אציו עוצב להיות איש אשכולות - פתוח מחשבה ומחפש אחר האמת, אך באותה עת גם אחד שאוהב את הנאות החיים. אלכס הצ'ינסון, מנהל הקריאייטיב של "Assassin's Creed III" השווה את דמותו של אציו לארול פלין מאחר שהוא עוצב כרודף שמלות ורברבן.[3]

ביוגרפיה בדיונית עריכה

Assassin's Creed II ו-Assassin's Creed II: Discovery עריכה

  ערכים מורחבים – Assassin's Creed II, Assassin's Creed II: Discovery

אציו הוא אבי אבותיו של דזמונד מיילס, הפרוטגוניסט הראשי שהופיע בתקופת הזמנים המודרניים של המשחקים המוקדמים בסדרה. דזמונד חווה את חייו של אציו דרך האנימוס, מתקן שפותח זכרונות חבויים שחקוקים בתוך ה-DNA שלו. כפי שנראה בתחילת המשחק "Assassin's Creed II", אציו נולד בשנת 1459 לג'ובאני ומריה אודיטורה, משפחת אצילים מהעיר האיטלקית פירנצה שמתגוררת בפאלאצו אודיטורה, והוא השני מבין ארבעה אחים - פדריקו הבכור וקלאודיה ופטרוצ'יו הצעירים ממנו. בשנות נערותו, אציו נחנך בידי הבנקאי ג'ובאני טורנאבוני וחי חיי מותרות וחסרי דאגה עד אשר אביו ג'ובאני גילה תאוריית קשר להתנקש במנהיגי פירנצה. ג'ובאני האשים את פרנצ'סקו דה פאצי לבית פאצי כקושר הקשר, אך כשהציג את העדות לכך בפני אוברטו אלברטי, הגונפליוניירה (ראש המערכת החוקית והפוליטית בעיר) של פירנצה, זה האחרון מתברר כקושר קשר ומורה על מעצרם של בני משפחת אודיטורה. בהיותו מחוץ לבית לצורך סידורים עבור אביו, אציו אינו בבית כאשר אביו ושני אחיו פדריקו ופטרוצ'יו נלקחים למעצר ולאחר מכן מוצאים להורג בתלייה בפומבי לנגד עיניו של אציו. בעקבות עצתו האחרונה של אביו, אציו מוצא את כלי המתנקש של אביו.[4]

אציו נמלט מרדיפת אנשיו של אלברטי ומוצא מחסה בבית בושת אותו מנהלת אחותה הקורטיזנה של מנהלת משק בית אודיטורה, פאולה. פאולה מלמדת את אציו את אמנות ההתגנבות וכיצד להתערות בקהל ולהישאר חבוי.[5] אציו פונה לעזרתו של חבר המשפחה והממציא לאונרדו דה וינצ'י - שהופך בהמשך לבן בריתו הנאמן - לתקן את הלהב הנסתר של אביו.[6] לאחר שהלהב מתוקן, אציו התנקש בחייו של אוברטו בחצר בזיליקת סנטה קרוצ'ה במהלך התערוכה האחרונה של אנדראה דל ורוקיו, בחפשו אחר הזדמנות להכות. לאחר ששמע את אוברטו והאצילים הנלווים לועגים למשפחתו, הוא יצא מהקהל ותקף את אוברטו בזעם, דוקר אותו מספר פעמים בחזהו, לפני שהכריז בזעם על הישרדותה של משפחת אודיטורה - דרכו - בפני הקהל ההמום. אציו הכריז "האודיטורה לא מתים! אני עדיין כאן! אני, אציו, אציו אודיטורה!".[7]

אציו נמלט מהעיר יחד עם אמו מריה ואחותו קלאודיה והם מוצאים מקלט בוילה אודיטורה, אחוזתו של דודו מריו בעיר מונטריג'וני שבטוסקנה.[8] מריו עוזר לאציו לגלות מי האנשים שעומדים מאחורי תאוריית הקשר ומאמן אותו להפוך למתנקש. עם זאת, לאחר שנה של הכשרה, אציו סירב להמשיך במורשת של משפחתו, ורצונו היה רק להמשיך במסעו לספרד למען שלומם של אמו ואחותו בעזרת הכישורים שלימד אותו מריו.[9] תוך כדי נקמה במשפחת פאצי אשר מכרה את משפחתו של אציו לרשויות,[10]

אציו גילה שאנשים נוספים מחוץ לפירנצה מעורבים במזימה שגרמה להרג אביו ואחיו, ושראש מסדר הטמפלרים הוא רודריגו בורג'ה הספרדי.[11] לפני שאציו עוזב את מונטריג'וני, מריו חושף בפניו קיר נסתר בוילה אודיטורה שעליו מפוזרים דפי ספר, והסביר לאציו שאביו ביקש ממנו לפענח את דפי הקודקס של אלטאיר אבן לא-אחד, המנטור האגדי של מסדר המתנקשים שהחזיק בתפוח עדן לפני עידנים, ושדפי הקודקס מספקים רמזים למיקומה של כספת שאוגרת בחובה סוד רב עוצמה.[12] החיפוש אחר האחראים התפרש על פני עשור והוביל את אציו מפירנצה לסן ג'ימיניאנו, פורלי, ובסופו של דבר לוונציה. תוך כדי שהוא מזהה את הטמפלרים שקשרו את הקשר נגד משפחתו והתנקש בהם, אציו זכה במספר בעלי ברית, כולל לאונרדו דה וינצ'י, ניקולו מקיאוולי וקתרינה ספורצה. בעלי ברית אלו מובילים בחלקם את אציו לדרך של גאולה, עוזרים לו להתגבר על תשוקתו לנקמה ומדריכים אותו במסעו. בסופו של דבר, אציו התעמת עם המוח מאחורי תאוריית הקשר, רודריגו בורג'ה, שביקש לאחד את איטליה תחת הדגל הטמפלרי ולהשיג חפץ רב עוצמה המכונה תפוח גן העדן, שיוביל את הטמפלרים אל ה"כספת" האגדית. אציו לוקח את התפוח מרודריגו, שמצליח להימלט, ונכנס רשמית לאחוות המתנקשים.[13]

בין השנים 1491 ל-1492, אציו נסע לספרד כדי לשחרר את חבריו המתנקשים, שנכלאו במהלכה של האינקוויזיציה הספרדית. תוך כדי כך הוא גילה שהטמפלרים מתכננים להפליג מערבה כדי לגלות את העולם החדש. אציו צריך להציל את כריסטופר קולומבוס ולהתעמת עם תומאס דה טורקמדה כדי לסיים את האיום הטמפלרי. במהלך מסע החיפוש שלו, הוא גם מתיידד עם מספר מתנקשים ספרדים שמציעים לו עזרה, ביניהם לואיס דה סנטנגל ורפאל סאנצ'ס. בסופו של דבר, גרנדה נכבשת במצור על ידי הטמפלרים, ואציו צריך להציל את המלך המורי מוחמד ה-12.[14]

Assassin's Creed: Brotherhood עריכה

  ערך מורחב – Assassin's Creed: Brotherhood

עם תחילתו של המשחק "Assassin's Creed: Brotherhood", העיר מונטריג'וני נתונה תחת מצור של צבא האפיפיורות בהנהגתו של צ'זארה בורג'ה, בנו של רודריגו ושותף בהנהגת מסדר הטמפלרים. במהלך המצור, תפוח עדן אובד, מונטריג'וני מושמדת, ודודו של אציו מריו נהרג. אציו הפצוע נמלט מהעיר יחד עם אמו ואחותו, ויוצא לדרך לרומא כדי להרוס את משפחת בורג'ה אחת ולתמיד. עם זאת, הוא מתמוטט זמן קצר לאחר מכן.[15] מספר ימים לאחר מכן, אציו מתעורר ברומא ומקבל סט ציוד חדש מניקולו מקיאוולי, שגם הציל אותו מספר ימים קודם לכן.[16] לאחר שהפצעים שלו החלימו, אציו ומקיאוולי הוציאו לפועל את תוכניתם - לשחרר את רומא ולהוריד את משפחת בורג'ה מהשלטון לצמיתות, כמו גם להחזיר את התפוח.

לאט לאט, במהלך שלוש וחצי השנים הבאות, אציו ובני בריתו זוכים בסדרה של ניצחונות על משפחת בורג'ה, מחזירים את השליטה בעיר ומשקמים אותה על ידי השמדת בעלי הברית והמשאבים של משפחת בורג'ה. אציו משקם את שורות המתנקשים, מגייס חניכים חדשים למטרתו[17] ועם הזמן יורש את מקיאוולי בתור המנטור והמנהיג של אחוות המתנקשים.[18] עד לשנת 1503, אציו מתנקש בחייו של הבנקאי של המשפחה, חואן בורג'ה ובחייו של בן בריתם הצרפתי, הברון דה ואלואה. הוא מוריד את מעמדה של לוקרציה בורג'ה, ומותיר את בסיס הכוח של הטמפלרים בחוסר סדר. צ'זארה הורג את אביו בהתקף זעם ומתחיל לאבד שליטה על העיר.[19] לאחר שהחזיר את התפוח, אציו משתמש בכוחו כדי להרוס את מה שנשאר מהצבא של צ'זארה.[20] עד לסוף אותה שנה, השליטה של בורג'ה בעיר מתרסקת לחלוטין וצ'זארה נעצר על ידי האפיפיור החדש, יוליוס השני. לאחר שצ'זארה מצליח להימלט, אציו משתמש בתפוח כדי לאתר אותו לפני שהוא מסתיר את החפץ בכספת סודית מתחת לקולוסיאום. בשנת 1507, אציו נוסע לספרד ומשיג את צ'זארה במצור על טירת ויאנה. בסופו של דבר הוא מביס את צ'זארה, ומשליך אותו מחומות הטירה אל מותו.[21]

Assassin's Creed: Revelations עריכה

  ערך מורחב – Assassin's Creed: Revelations

לאחר אירועי Brotherhood, אציו מגלה מכתב שהשאיר אחריו אביו המדבר על ספרייה נסתרת מלאה בידע עצום מתחת לטירת מסיאף, אותה השאיר מאחוריו המתנקש האגדי אלטאיר אבן לא-אחד. בהגיעו למסיאף בתחילת 1511, אציו נקלע למארב של הטמפלרים שכובשים את המבצר, ומחפשים גם הם את הספרייה של אלטאיר. לאחר שהוא נמלט ומתנקש במנהיג הטמפלרים, אציו מוצא את היומן של ניקולו פולו, המספר על חמישה חותמים שהוסתרו בקונסטנטינופול ואשר יפתחו את הדלת לספרייתו של אלטאיר. בהגיעו לקונסטנטינופול, אציו מתחיל בחיפושיו אחר החותמים, תוך שהוא עוזר לגילדת המתנקשים המקומית בראשות יוסוף טזים להפיל את השליטה הטמפלרית. עם הזמן, אציו מצליח למגר את ההשפעה הטמפלרית ולהכפיף את העיר מחדש לשלטון משפחתו של הנסיך סולימאן הראשון.

אציו מוצא ארבעה מתוך חמשת החותמות בעזרתה של אספנית הספרים סופיה סרטור, שבמהרה הוא מפתח כלפיה רגשות רומנטיים. לאחר מכן הוא נוסע לעיר מחתרתית בקפדוקיה, בסיס הפעילות של הטמפלרים, ומתנקש במנהיגם, מנואל פלאיולוגוס, ממנו הוא לוקח את החותם הסופי. עם זאת, אציו מתמודד עם דודו של סולימאן, הנסיך אהמט, שמתגלה כראשם האמיתי של הטמפלרים ומאיים לפגוע בסופיה אם אציו לא ימסור את החותמים. עם החזרה לקונסטנטינופול, אציו מגלה שאהמט הרג את יוסוף וחטף את סופיה, והוא מגייס את המתנקשים העות'מאניים כדי להילחם באהמט. לאחר שוויתר על החותמים כדי להציל את סופיה, אציו רודף אחרי אהמט ובסופו של דבר מוציא ממנו בחזרה את החותים. הסולטן החוזר, סלים הראשון, הורג אז את אהמט ומודה לאציו על שהציל את בנו וארצו, אך במקביל מורה לו לעזוב את האימפריה העות'מאנית. אציו וסופיה נוסעים למסיאף ופותחים את הספרייה של אלטאיר, שם אציו מוצא את שרידיו של אלטאיר ולומד שמטרת הספרייה הייתה להעביר מסר לצאצא המשותף של אלטאיר ואציו, דזמונד מיילס, דרך תפוח גן עדן נוסף. אציו מחליט שהוא ראה מספיק אלימות ומסתורין לתקופת חיים אחת, ומשאיר את התפוח מאחור. הוא גם פורש מהמתנקשים, שם את אמונו בדזמונד ובכך שהוא יצליח במקום שבו אציו ואלטאיר לא הצליחו.

ב-1499, המתנקשים האיטלקיים גילו שהכספת שחיפש רודריגו נמצאת ברומא, מה שגרם לאציו להסתנן לקריית הוותיקן כדי להתנקש בחייו של ראש הטמפלרים, שהפך לאפיפיור אלכסנדר השישי ומחזיק במטה גן העדן. אציו נלחם ברודריגו באמצעות התפוח, ואף על פי שהוכרע בתחילה, הוא מצליח להביס את יריבו לאחר שאתגר אותו לקרב אגרופים. אציו מכריז על קץ לנקמה האישית שלו, חס על חייו של רודריגו ופותח את הכספת בשילוב התפוח והמטה. בפנים, הוא מתקבל על ידי הולוגרמה של מינרווה, חברה בציוויליזציה הראשונה שנכחדה, שיצרה את האנושות, ואת פיסות גן העדן. מינרווה מוסרת הודעה המיועדת לדזמונד, ומזהירה אותו מפני התלקחות סולארית, אסון שרק הוא יכול למנוע, מה שמשאיר את אציו מבולבל כשהוא שואל: "מיהו דזמונד?".

Assassin's Creed: Embers עריכה


שגיאות פרמטריות בתבנית:הפניה לערך מורחב
פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  ערך מורחב – Assassin's Creed (סדרת משחקים)#Assassin's Creed: Embers

לאחר פרישתו מהמתנקשים, אציו התמקם בוילה ליד מונטריג'וני עם סופיה, איתה יש לו שני ילדים: פלביה ומרצ'לו.[22] בשנת 1524, אישה סינית מסתורית מופיעה על מפתן דלתו ומבקשת את עזרתו. האישה, שאו יון, היא חברה באחוות המתנקשים הסינית המנוצחת, והיא מבקשת את עצתו של אציו כיצד לעזור לאנשיה לבנות מחדש את המסדר שלה. לאחר שעזר לשאו יון להדוף חיילים שנשלחו על ידי הקיסר הסיני ג'יאג'ינג, אציו שולח אותה לדרכה חזרה לסין, חמושה בחוכמה שהיא באה לחפש, וכן בקופסה מסתורית, שאותה הוא אומר לה לפתוח רק אם היא מאבדת את דרכה. סיפורה המלא מסופר במשחק Assassin's Creed Chronicles: China.

בשעותיו האחרונות, אציו בחר לנסוע לפירנצה עם סופיה ופלאביה. אציו התיישב על ספסל, חש ברע, והתנער מהחששות של סופיה שהוא היה צריך להישאר בבית, וקבע "אני בבית". בזמן שסופיה ופלאביה הלכו לקנות מצרכים, גבר צעיר ניגש לאציו, תוך שהוא נוזף בנשות פירנצה. אציו הגיב בעייפות ורמז שהאיש הוא הבעיה, לא העיר פירנצה. מיד לאחר מכן, אציו החל להתנשף והחזיק את חזהו בכאב. הצעיר תפס במהירות את ידו של אציו ואמר לאציו לאזור אומץ ו"לנוח קצת", ואז הלך. אציו הביט בו בחזרה בכעס אבל נרגע באותה מהירות. בעודו נושם בכבדות, הביט אציו לעבר סופיה ופלאביה וחייך. לאחר מכן הוא הניח את ראשו על גב הספסל, ונפטר, בהיותו בגיל 65.[23]

מערכות יחסים עריכה

אציו ידוע במראו הטוב, בטבעו הפלרטטני ובמוניטין שלו כרודף שמלות. למרות שחלק נכבד מחייו התרכז במרדף שלו אחר רודריגו בורג'ה, אציו חלק במערכות יחסים רומנטיות עם מספר נשים בחייו.[24]

כריסטינה וספוצ'י עריכה

ברצף זיכרון מודחק מתוך המשחק "Assassin's Creed: Brotherhood" מסופר שערב אחד בשנת 1476, אציו הבחין בכריסטינה וספוצ'י בכיכר העיר. בעידודו של אחיו פדריקו, שעזר לאציו בעקבות ביישנותו מנשים, אציו הציג את עצמו בפניה. בגלל גישתו המסורבלת, כריסטינה לא התרשמה במיוחד וסירבה לתת לו את שמה לפני שהמשיכה בדרכה. אציו היה מעוניין לקבל הזדמנות נוספת, והחליט לעקוב אחריה לביתה, שם הציל אותה לבסוף מידיו של ויירי דה פאצי, שניסה לכפות את עצמו עליה. כריסטינה הכירה לו תודה על כך והסכימה לתת לו הזדמנות שנייה. השניים החלו במערכת יחסים, למורת רוחו של אביה. לאחר קרב רחוב בינו לבין ויירי בפונטה וקיו (שם קיבל אציו את מראהו המוכר והמצולק לאחר שויירי זרק לעברו אבנים), הוא ביקר את כריסטינה באותו ערב, למרות בקשתו של אחיו.

אציו וכריסטינה נאלצו לסיים את הקשר ביניהם כאשר אציו הוכרז כנמלט בעקבות ההוצאה להורג של משפחתו ונאלץ לעזוב את פירנצה. כאשר אציו חזר לפירנצה באפריל 1478 לאחר מותו של ויירי במטרה לגלות מידע על תאוריית הקשר נגד בית מדיצ'י, בני בריתם של משפחת אודיטורה, הוא החליט לבקר את כריסטינה - אותה לא ראה במשך שנה. היא הייתה מופתעת לראותו, וציינה בפניו שהיא התארסה לגבר אחר בגלל שחשבה שלא תראה אותו יותר. התגלה שהגבר אליו היא מאורסת חייב כספי הימורים, וכריסטינה ביקשה מאציו לעזור. אציו עוזר לו, אך דורש ממנו הבטחה שידאג לכריסטינה.

כשמונה שנים לאחר מכן, כריסטינה ומנפרדו ערכו מסע לוונציה והשתתפו בקרנבל. אציו היה אף הוא בקרנבל ועטה מסכה, כשהוא מתחזה לבעלה. הוא כתב לה מכתב ובו הוא ביקש לראותה, והיא נענתה לבקשתו. מכיוון ששניהם עטו מסכות, היא לא זיהתה אותו עד אשר השניים התנשקו. היא הסירה את מסכתה, ושאלה אותו כיצד הוא העז לנשק אותה כך, באומרה לו שאינה רוצה לראותו שוב. כשאציו ניסה לעצור אותה, היא הסבירה לו שאם באמת אהב אותה, הוא לא היה נותן למנפרדו להינשא לה.

כשאציו חזר לפירנצה פעם נוספת ב-1497, הוא גילה ממנפרדו הפצוע אנושות שהוא וכריסטינה הותקפו בידי אנשיו של ג'ירולמו סבונרולה. אציו איתר את מיקומה של כריסטינה והרג את תוקפיה. אולם, לפני שהצליח לקחת אותה לרופא, היא מתה בזרועותיו לא לפני שאמרה לו שהיא קיוותה ששניהם יקבלו הזדמנות נוספת. מספר שנים לאחר מכן, אציו ציין במכתב שמשהו בתוכו נבל ומת אחרי מותה של כריסטינה, והוא לא הרשה לעצמו לאהוב שוב עד אשר פגש בסופיה סרטור.

קבלה והשפעה עריכה

 
קוספליי לדמותו של אציו אודיטורה בכנס חובבים "אנימה אקספו" שבמרכז הכנסים של לוס אנג'לס, 2010.

דמותו של אציו אודיטורה זכתה לשבחים בידי המבקרים והציבור הרחב, הודות לתיאור שלו ולתהפוכה שלו מצעיר הולל ורברבן למתנקש אמן ומחושב. כמו כן, הכרוניקה של קורות חייו זכתה לתשבחות. דמותו היא היחידה שקיבלה מספר משחקים ראשיים בכיכובה. אציו נחשב לדמות הטובה ביותר של סדרת המשחקים ולפנים המרכזיות של הזיכיון, ולרוב מסיים בראש רשימות הדירוגים לדמויות השונות של הסדרה.[25][26][27][28] כל המשחקים והסרטים שהוא הופיע בהם, למעט "Assassin's Creed II: Discovery", יצאו מחדש באוסף באנדל בהפרדה גבוהה שנקרא "האוסף של אציו" לפלייסטיישן 4 ול-Xbox One בשנת 2016. כמו פרוטגוניסטים אחרים בסדרה, גם דמותו של אציו לקחה חלק במרצ'נדייזינג.

הביקורות הראשוניות לדמותו של אציו היו חיוביות. מגזין GamesRadar הגדיר אותו כ"גיבור-על קטלני בעל מוסריות כפולה", ושהוא בעל אישיות מקסימה ומלא חיות מאשר קודמו, אלטאיר, כאשר הצמיחה האישית שלו היא אספקט מרכזי בנרטיב של הדמות. וויל טאטל ממגזין GameSpy גם ציין את הצמיחה האישית של הדמות והשוני שלו מאלטאיר בתור נקודות החוזק של הדמות, והוסיף על כך באומרו שלמרות שהיה רודף שמלות חסר חן בהתחלה, הוא קיווה בהמשך שישיג את נקמתו ויחשוף את האמת.[29] מנגד, קווין ואן אורד ממגזין GameSpot קרא לדמות "נהדרת" ו"חביבה באופן מיידי", ושיבח את הדמות כמציאותית יותר מאשר זו של אלטאיר. בביקורת שלו למשחק "Revelations", ואן אורד שיבח את המפתחים על כך שהתייחסו לגילו המתקדם של אציו ולעייפות שלו במשך כל המשחק, כמו גם הדגיש את תפקידו כמנטור.[30] מאט מילר ממגזין Game Informer ציין שעד לרגע המשחק "Revelations", אציו גדל מילד שמבקש נקמה לאדם שמבקש חוכמה וגם למנטור מכובד, דבר שהפך לאספקט המרכזי של הדמות.[31] ג'ון דייוויסון ממגזין GamePro השווה את דמותו של אציו לנייתן דרייק, גיבור משחקי Uncharted, וכמוהו הוא היה מקסים, פיקח ומזלזל בעצמו בצורה מבודחת, וכן משך את השחקנים אל תוך הנרטיב של הסיפור.[32]

דמותו של אציו אודיטורה קיבלה פרס ממגזין GameSpot בקטגוריית "הדמות החדשה הטובה ביותר" לשנת 2009. נטלי רומנו ואנג'לינה סנדובל ממגזין GameZone דירגו אותו ברשימת דמויות משחקי הווידאו המושכים ביותר בתור "אלוהי הגיימינג של 2009". הוא גם היה מועמד לפרס הדמות הטובה ביותר בטקס פרסי משחקי הווידאו של SpikeTV. מהדורת משחקי הווידאו לשנת 2011 של גינס שיאי עולם מיקמה את אציו אודיטורה במקום ה-35 ברשימת הדמויות הפופולריות ביותר.[33] קוראי מגזין Game Informer בחרו את דמותו של אציו לדמות השלישית בגודלה ברשימות העשור הראשון של המאה ה-21.[34] בשנת 2012, מגזין +GamesRadar מיקם אותו במקום השמיני ברשימת הפרוטגוניסטים הזכורים, המשפיעים והקשוחים ביותר במשחקים, בעיקר בזכות התיאור המלא לקורות חייו.[35] הם גם מיקמו אותו במקום השני ברשימת דמויות המשחקים הקטלניות ביותר של הדור הנוכחי, באומרם ש"שמו של אציו הפך לשם נרדף לדמות של מתנקש משחקי ווידאו".[36]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אציו אודיטורה דה פירנצה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Assassin's Creed 2 Dev Diary #2, Assassin's Creed UK, Youtube, August 13th 2009
  2. ^ From Altair to Ezio, Assassin's Creed UK, Youtube, November 4th 2009
  3. ^ Just Who Is Assassin's Creed III's New Hero?, Stephen Totilo, March 27th 2012
  4. ^ מתוך "האדם שעומד אחרון", הפרק ה-12 והאחרון ברצף הזכרון הראשון "בורות היא מתנה" במשחק "Assassin's Creed II".
  5. ^ מתוך "התערות", הפרק הראשון ברצף הזכרון השני "תוכניות בריחה" במשחק "Assassin's Creed II".
  6. ^ מתוך "אס בשרוול", הפרק השני ברצף הזכרון השני "תוכניות בריחה" במשחק "Assassin's Creed II".
  7. ^ מתוך "שופט, מושבעים ומוציא להורג", הפרק השלישי ברצף הזכרון השני "תוכניות בריחה" במשחק "Assassin's Creed II".
  8. ^ מתוך "להתראות", הפרק החמישי והאחרון ברצף הזכרון השני "תוכניות בריחה" במשחק "Assassin's Creed II".
  9. ^ מתוך "כמה טוב בבית", הפרק השני ברצף הזכרון השני "תנוח בשלום" במשחק "Assassin's Creed II".
  10. ^ מתוך "מה שיוצא חוזר", הפרק הרביעי ברצף הזכרון השלישי "תנוח בשלום" במשחק "Assassin's Creed II".
  11. ^ מתוך רצף הזכרון הרביעי "קונספירציית פאצי" במשחק "Assassin's Creed II"
  12. ^ מתוך "שינוי בתוכניות", הפרק החמישי והאחרון ברצף הזכרון השלישי "תנוח בשלום" במשחק "Assassin's Creed II".
  13. ^ מתוך "תעמיד פנים", רצף הזכרון ה-11 "אלטר אגואים" במשחק "Assassin's Creed II"
  14. ^ כפי שתואר במשחק לנינטנדו DS‏ "Assassin's Creed II: Discovey"
  15. ^ מתוך "מוכפש" ו"יציאת חירום", פרקים 8-7 ברצף הזכרון הראשון "סוף סוף שלווה" במשחק "Assassin's Creed: Brotherhood".
  16. ^ מתוך "כמו חדש", פרק ראשון ברצף הזכרון השני "ערבות הטיגריסים" במשחק "Assassin's Creed: Brotherhood".
  17. ^ מתוך "חלק מהעם", פרק חמישי ברצף הזכרון הרביעי "מאורת הגנבים" במשחק "Assassin's Creed: Brotherhood".
  18. ^ מתוך "התעלות", פרק חמישי ברצף הזכרון השביעי "המפתח לטירה" במשחק "Assassin's Creed: Brotherhood".
  19. ^ מתוך "תפוח אחד ביום", פרק שני ברצף הזכרון השמיני "הבורג'ס" במשחק "Assassin's Creed: Brotherhood".
  20. ^ מתוך "דה-מיליטריזציה", פרק רביעי ברצף הזכרון השמיני "הבורג'ס" במשחק "Assassin's Creed: Brotherhood".
  21. ^ מתוך "כל הדרכים מובילות ל...", פרק שישי ואחרון ברצף הזכרון השמיני "הבורג'ס" במשחק "Assassin's Creed: Brotherhood".
  22. ^ Assassin's Creed Retrospective #4: Memories, Zelda Dungeon, ‏2012-10-28 (באנגלית)
  23. ^ Obituary: Ezio Auditore da Firenze, VentureBeat, ‏2012-04-08 (באנגלית אמריקאית)
  24. ^ כפי שתואר בהרחבה בנובלה "Assassin's Creed: Renaissance"
  25. ^ The assassins of Assassin's Creed, ranked from worst to best, Andy Kelly, September 13th 2022
  26. ^ Assassin's Creed: Every Assassin Ranked, Worst To Best, Jason Chamberlain, June 22nd 2017
  27. ^ The 10 best Assassin’s Creed characters, Marcos Thadani, May 8th 2018
  28. ^ Assassin's Creed's 5 Best Protagonists, Ranked, Thomas McNulty, July 15th 2020
  29. ^ The Consensus: Assassin's Creed II Review, Will Tuttle, November 17th 2009
  30. ^ Assassin's Creed: Revelations Review, Kevin VanOrd, November 14th 2011
  31. ^ Assassin's Creed Revelations, Matt Miller, November 14th 2011
  32. ^ Assassin's Creed 2 Review, John Davison, November 17th 2009
  33. ^ Guinness Names Top 50 Video Game Characters Of All Time, Jeff Marchiafava, February 16th 2011
  34. ^ Readers' Top 30 Characters Results Revealed, Bryan Vore, December 3rd 2010
  35. ^ The 25 best heroes in games of all-time, +GamesRadar, December 5th 2012
  36. ^ The Top 7... Most badass game characters of the generation, Hollander Cooper, September 28th 2012


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אציו_אודיטורה_דה_פירנצה&oldid=38489440"