ארנסט בוריס צ'יין
אֶרְנְסְט בוריס צֶ'יְין (שמו העברי: חֵן; Ernst Boris Chain; 19 ביוני 1906, ברלין – 12 באוגוסט 1979) היה ביוכימאי יהודי גרמני, שברח מהנאצים לבריטניה ב-1933 וזכה ב-1945 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על עבודתו בפיתוח הפניצילין.
 | |
| ארנסט בוריס צ'יין, 1945 | |
| לידה |
19 ביוני 1906 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
12 באוגוסט 1979 (בגיל 73) קסלבר (אנ'), מחוז מאיו, אירלנד |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | גרמניה, בריטניה |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| בת זוג | Anne Beloff-Chain (1948) |
| הערות | יהודי. חבר בדירקטוריון של מכון ויצמן למדע |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בנושא פניצילין | |
  | |
קורות חייו ופועלו
עריכהצ'יין נולד בברלין בירת גרמניה למשפחה יהודית. אביו, מיכאל, היה כימאי ממוצא יהודי-רוסי, נצר למשפחת חן וצאצא לשאלתיאל חן מראשי יהדות קטלוניה ששורשיו ביהדות בבל, ובנו התעניין גם כן בכימיה ובמיוחד בביוכימיה. במקביל התעניין במוזיקה וניגן בפסנתר[1]. צ'יין סיים תואר בכימיה באוניברסיטת פרידריך וילהלם בשנת 1930, ועסק שלוש שנים בחקר אנזימים בבית החולים שָריטֶה (Charité) בברלין.
בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, עזב צ'יין את גרמניה ועקר לאנגליה. עם המעבר לאנגליה, כאשר נתקל בקשיי הגייה בשמו, "חיין", החליף באופן רשמי את שם משפחתו ל"צ'יין". באנגליה עסק צ'יין בחקר הפוספוליפידים באוניברסיטת קיימברידג' בהדרכתו של סר פרדריק גואולנד הופקינס. בשנת 1935 קיבל משרה באוניברסיטת אוקספורד כמרצה לפתולוגיה. במסגרת זו עסק במספר תחומי מחקר, ביניהם: ארס נחשים, חילוף חומרים בגידולים, ליזוזימים, וטכניקות ביוכיומיות.
ב־1939 החל לעסוק יחד עם הווארד פלורי בחקר גורמים אנטיביוטיים טבעיים המיוצרים על ידי מיקרואורגניזמים. בתוך כך, החליטו צ'יין ופלורי לבדוק את מחקריו של אלכסנדר פלמינג שגילה את הפניצילין תשע שנים קודם לכן. הם המשיכו לחקור את תכונותיו הרפואיות ומבנהו הכימי של הפניצילין. צ'יין פיתח שיטות לבודד ולרכז את הפניצילין, וכן תיאר את מבנהו הכימי, דבר שאושר לאחר מכן במדידות גבישים בקרני רנטגן על ידי דורותי הודג'קין. על מחקר זה קיבלו צ'יין, פלורי ופלמינג פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1945.
צ'יין היה ציוני נלהב. במאי 1946 הגיע לארץ ישראל כאורחו של חיים ויצמן וביקר במכון ויצמן, באוניברסיטה העברית בירושלים ובטכניון[2][3]. בשנים 1947–1948 שהה בצ'כוסלובקיה מטעם ארגון הבריאות העולמי, בה סייע בשיקום מפעלי הפניצילין. סיועו לצ'כוסלובקיה לאחר ההפיכה הקומוניסטית הביא את רשויות ההגירה של ארצות הברית לסרב להעניק לו אשרת כניסה בשנת 1951[4].
ב־1948 התמנה למנהל מדעי במרכז המחקר הבינלאומי למיקרוביולוגיה כימית במכון הבריאות העליון של רומא (אנ')[5][6]. בשנת 1961 חזר לבריטניה כפרופסור לביוכימיה באימפריאל קולג' בלונדון, ולאחר שפרש לגמלאות עבר למלרני (אנ') שבמחוז מאיו, מערב אירלנד.
חיין התנגד לתורת האבולוציה, וכתב על כך: ”רעיון הישרדותו של המתאים ביותר הוא היפותזה שאינה מתבססת על ראיות כלשהן, ואינו עולה בקנה אחד עם העובדות”[7].
בשנת 1974 הוענק לפרופ' ארנסט תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן[8].
אחיינו הוא פרופ' אלכסנדר חיין, מדען במחלקה לאטמוספירה באוניברסיטה העברית.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ארנסט בוריס צ'יין, באתר פרס נובל (באנגלית)
- איתי נבו, הפסנתרן שהציל מיליוני בני אדם, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 19 ביוני 2018
- ארנסט בוריס צ'יין, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
- ארנסט בוריס צ'יין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ארנסט בוריס צ'יין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ממציא הפניצילין בארץ, דבר, 2 במאי 1946
- ^ הרצאת ממציא הפניצילין, דבר, 5 במאי 1946
- ^ פרופיסור חן מעודד ייצור פניצילין בארץ, הצופה, 3 במאי 1946
- ^ פרופ' חן לא הורשה להכנס לארה"ב, דבר, 6 בדצמבר 1951
- ^ עוללות, דבר, 12 באוקטובר 1951
- ^ היחיד והציבור, חרות, 17 ביולי 1951
- ^ פרופ' קנת הסו, The Great Dying, 1986, עמ' 281.
- ^ מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בר-אילן