ויקיפדיה

התנגדויות לתורת האבולוציה

התנגדויות לתורת האבולוציה הועלו באופן שיטתי מאז שהקהילה המדעית החלה לגבש תאוריות אבולוציוניות, עם ההתפתחות הנרחבת בחקר הביולוגיה במחצית השנייה של המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19.[1] חלק מהביקורת היה כנגד תאוריות אבולוציוניות מסוימות, חלקה כנגד כולן וחלק מן המבקרים שללו את רעיון קיומו של תהליך האבולוציה ככלל. להתנגדויות השונות היו תומכים רבים בתוך הקהילה המדעית ומחוצה לה.

ב־1859 פרסם צ'ארלס דרווין את ספרו "מוצא המינים", שבו הציג את הרעיון של אבולוציה באמצעות ברירה טבעית. עם פרסום הספר רק מיעוט בקהילת הביולוגים קיבל את הטענה המרכזית בדבר מנגנון הברירה הטבעית, אולם רעיון האבולוציה עצמו התקבל בהדרגה בקהילה המדעית ובקרב הציבור הרחב. בשנות ה־30 וה־40 של המאה ה־20 יצרו מדענים את הסינתזה האבולוציונית המודרנית, אשר שילבה את תאוריית הברירה הטבעית של דרווין עם חוקי התורשה של מנדל.[2] מאז, עצם קיומם של תהליכים אבולוציוניים, והיכולת של הסינתזה המודרנית להסביר מדוע וכיצד הם מתרחשים, אינם נתונים במחלוקת בקרב ביולוגים.

לאחר הסינתזה המודרנית, רובן המוחלט של הביקורות על האבולוציה באו ממקורות דתיים, ולא מהקהילה המדעית.[3] למרות זאת, רוב הנוצרים מאמינים באלוהים כבורא, אך מקבלים את האבולוציה המדעית כתהליך טבעי.[4]

דיאגרמה המראה את שיעור ההסכמה הציבורית עם תורת האבולוציה, כתהליך טבעי או שאינו כזה, שנמצא בסקרים שנערכו בארצות שונות (2006).[5][6].

מיעוט בקרב הנוצרים פסל את האבולוציה עוד מראשיתה כ"כפירה", אך רובם ניסו לפשר בין האבולוציה המדעית לבין סיפורי הבריאה התנ״כיים.[7] המוסלמים מקבלים את האבולוציה הטבעית של צמחים ובעלי חיים, אך הם בעלי דעות חלוקות לגבי מוצא האדם.[8]

רוב מוחלט של הקהילה המדעית העוסקת באבולוציה ומקצועות קרובים אינו מקבל את תקפותן של ההתנגדויות הללו. טיעוני הנגד העולים מתוך הקהילה המדעית נוגעים בעיקר לאי־הבנות, לשיטתם, בקשר לעצם המושג של תאוריה מדעית; לקונצנזוס בקרב המדענים בקשר לקיום הראיות וליכולת ההפרכה של האבולוציה, ולפרשנות שגויה של החוקים הפיזיקליים כפי שמציגים אותם המתנגדים.[9][דרושה הבהרה]

סוגי ההתנגדויות

עריכה
 
תורתו של צ'ארלס דרווין עמדה מאז שהוצגה לראשונה ועד היום בפני התנגדות דתית תקיפה, ובו בזמן קיבלה הכרה מדעית רחבה.

בספרו של צ'ארלס דרווין מוצא המינים שפורסם בשנת 1859, הוצגה תאוריה חדשה בה שינויים של מינים לאורך זמן מתרחשים כתוצאה מהישרדותו של המתאים ביותר על ידי תהליך של ברירה טבעית. תאוריה זו עוררה ביקורת והתנגדות חריפה מצד גורמים שונים של החברה הוויקטוריאנית. התנגדות זו מובעת מאז ועד היום מצד חוגים דתיים. היא מכילה טיעונים דתיים ומדעיים שלעיתים קשה להבדיל ביניהם.

טיעונים מדעיים

עריכה

התאוריה האבולוציונית, לפיה מינים משתנים לאורך זמן, לא הייתה חידוש מקורי של דרווין. רעיון זה הוצע כבר לפני כן על ידי גורמים בחוגים מסוימים, אך התפיסה של המנגנון האבולוציוני הייתה שונה. למארק, למשל, הציע מנגנון בו שינוי במידת השימוש של איבר השפיע על תפקוד אותו איבר בפרט מסוים, ושינוי זה עובר בתורשה. דרווין, לעומתו, הציג רעיון בו שינויים מתרחשים כתוצאה מהישרדותם או התרבותם של הכשירים ביותר על ידי תהליך של ברירה טבעית.

רבים מהמדענים בני זמנו של דרווין תחילה כלל לא קיבלו את הרעיון שלו. לבסוף, עם השנים החלו חלק ממדעני התקופה, כמו תומאס הנרי האקסלי, לקבל את קיומו של המנגנון של דרווין לשינוי המינים אשר התבסס על עדויות מאובנים; מספר מדענים הקימו את מועדון ה־X על מנת להגן על התאוריה מפני התנגדויות דתיות ומפני חובבים עתירי־ממון.[10]

בספרו הציג דרווין את תיאורית הברירה הטבעית, מנגנון אבולוציוני אשר בזמנו היה שנוי במחלוקת, מאחר שעמד כנגד תאוריות מקובלות יותר בזמנים אלו כגון לאמארקיזם ואורתוגנסיס. בנוסף, התיאור ההדרגתי של דרווין נתקל בהתנגדות של תומכי רעיון הקפיצות והקטסטרופיזם.

עם השנים רוב המדענים בתחומים שונים והשתכענו בנכונות התאוריה האבולוציונית. בנוסף בוצעו מספר סינתזות בתוך הביולוגיה והתאמה לתחומי מחקר נוספים מחוץ לביולוגיה כמו גאולוגיה, רדיולוגיה, ארכאולוגיה, תיארוך באמצעות טבעות עצים, תרמודינמיקה. כיום רוב ההתנגדויות שנותרו לאבולוציה מועלות על ידי תנועות פאסבדו מדעיות כמו תכנון תבוני שיש להן חששות מפני השלכות חברתיות מוסריות או דתיות של אבולוציה.

הורשה של תכונות

עריכה
  ערך מורחב – הסינתזה האבולוציונית המודרנית

אחד הקשיים העיקריים בתאוריה של דרווין בא מתחום ההורשה. ב-1867 שאל המהנדס הסקוטי פלימינג ג'נקין כיצד פרטים בעלי יתרון שיאפשר להם לשרוד מסוגלים להתרבות במספרים גדולים מספיק כדי לשנות את האוכלוסייה. תהייה זו באה על רקע תפיסה רווחת באותה תקופה בתחום ההורשה: ההורשה המעורבת, אשר לפיה תכונות שני ההורים מתערבבות ומתמזגות אצל צאצאיהם. כך, תכונות חדשות, גם אם הן מועדפות, יתפוגגו תוך דורות בודדים. טענה זו נפתרה חלקית באמצעות הרעיון שבידוד גאוגרפי תורם ליצירת מינים חדשים.[11] בהמשך, בספרו המאוחר יותר "מגוון בעלי חיים וצמחים בתנאי ביות" (1868), הגה דרווין את מנגנון ההורשה המכונה "פנגנזה", אשר לפיו כל איבר בגוף שולח חלקיקים קטנים, או גמולות, לאיברי המין, וכך מתאפשרת הורשת תכונותיו על ידי ארגון מחדש של תכונות אלו לדורות הבאים. תאוריה זו מצביעה על סינתזה מסוימת של רעיונותיו של דרווין עם רעיונותיו של למארק, אשר סבר כי איבר שנעשה בו שימוש רב (או מועט) מתפתח (או מתנוון), והשינוי עובר לצאצאים. עם פרסום תאוריה זו, רעיון הפנגנזה הותקף מכול עבר, אף על ידי בן דודו של דרווין פרנסיס גולטון אבי תורת האאוגניקה.

באותה העת שקד הנזיר הצ'כי גרגור מנדל על ניסויֵי הכלאה בין זני אפונה, מהם הוא גזר את חוקי התורשה של מנדל, שהם הבסיס לגנטיקה המודרנית. אף על פי שמנדל שלח לדרווין את מאמרו, אין כל עדות לכך שדרווין קרא אותו, או שחשב שמחקרו של מנדל רלוונטי לעבודתו. הבעייתיות הנובעת מהורשה מעורבת המשיכה להיות מקור לביקורת על דרוויניזם עד שהתקבלה תורתו של מנדל בשנות ה-20 של המאה ה-20, ומוזגה עם תאוריית הברירה הטבעית של דרווין. תורת הגנטיקה המנדליאנית התיישבה עם תחזיותיו של דרווין והפריכה, בעיני ביולוגים, את תאוריות ההורשה המתחרות. כל אלו הובילו לעלייתה, בשנות ה-30 של המאה ה-20, של הסינתזה האבולוציונית המודרנית, שהיא תאוריה מאוחדת של תורשה מנדלית־גנטית וברירה טבעית דרוויניסטית. יותר מיובל לאחר שדרווין פרסם את ספרו "מוצא המינים", הסינתזה המודרנית הפכה לבסוף למקובלת על כלל הביולוגים.[12]

גילו של כדור הארץ

עריכה
  ערך מורחב – גיל כדור הארץ

טענה נוספת הועלתה על-ידי הפיזיקאי ויליאם תומפסון, לימים לורד קלווין, אשר טען ב-1866 שכדור הארץ צעיר מדי מכדי לאפשר אבולוציה. על פי מדידותיו הגאולוגיות של קלווין, גילו של כדור הארץ אינו יותר ממאה מיליון שנה ולא חלף מספיק זמן כדי שהאבולוציה תוכל להתקיים. דרווין ותומכיו, שהאמינו בגישת היוניפורמיטריאניזם בחקר כדור הארץ, כלומר, בתהליכים גאולוגיים איטיים על פני עידנים, נותרו המומים וללא טיעוני נגד. הם ציינו כי ייתכן שהאבולוציה יותר מהירה ממה שחשבו או שמתרחשת בקפיצות כפי שטען האקסלי. בנוסף, הצהירו בפשטות שקלווין כנראה טועה. טענות לגבי גיל כדור הארץ המשיכו להיות מקור להתנגדות לאבולוציה עד לראשית המאה ה-20 עם גילוי הרדיואקטיביות, אשר סיפקה דרך יותר מדויקת לקבוע את גילו של כדור הארץ.[13]

מחסור במאובנים

עריכה
  ערך מורחב – מאובן מעבר

טענה נוספת, שעדיין עולה בחוגים של מכחישי אבולוציה כיום, הייתה כי חסרות עדויות למאובנים שיכולים להצביע על התפתחות הדרגתית של מינים חדשים. מתנגדי דרווין הסבירו כי אם, למשל להיפופוטם וללווייתן יש אב משותף, חייב להימצא תיעוד מאובני של יצור ביניים שמצביע על התפתחות ופיצול. טענה זו נענתה על ידי דרווין עצמו בכך שמאובנים אלו קיימים אך טרם נמצאו. זוהי דוגמה לכוח חיזוי של התאוריה. תשובה זו של דרווין התחזקה עם השנים עם מציאת עוד ועוד מאובני ביניים של שלבי ביניים שונים. וכן על ידי ראיות נוספות שהופיעו בהמשך על סמך שמירה של רצפים גנטיים זהים בין מינים שונים מאד, וכן קרבה גנטית קרובה יותר בין מינים שיש להם היסטוריה משותפת מאוחרת יותר.

מכחישים של אבולוציה, נוטים להצביע שוב ושוב על מחסור לכאורה במאובנים בשלבי התפתחות שונים. התשובה לכך היא שהסיכוי להתפחות של מאובן היא נמוכה ביותר ולכן יש לצפות לפערים גדולים בין מאובנים.

מכחישי אבולוציה אומרים לעיתים קרובות כי האבולוציה היא סוג של דת או טאוטלוגיה משום שלא ניתן להביא ממצאים שיסתרו אותה. על כל עונים תומכי האבולוציה כי תחום שיכוב המאובנים הוא אחת הדרכים למצוא ראיות נגד האבולוציה. אם היינו מוצאים מאובן של ארנב בשלב הקמבריון, הדבר היה בגדר ערעור על תורת האבולוציה. אלא שלמרות גילוי של אלפי מאובנים ברחבי העולם על ידי מדענים שונים ממדינות שונות, לא נמצאו עדיין מאובנים שלא מתאימים לתאוריה.

התפתחות איברים מורכבים

עריכה
  ערך מורחב – מורכבות שאינה ניתנת לפישוט
” הסיכוי שצורות חיים מפותחות התפתחו במקרה, דומה לסיכוי שסופת טורנדו הפוגעת במחסן גרוטאות תגרום באקראי להיווצרות בואינג 747 “

– פרד הויל

נטען עוד כי התאוריה של דרווין אינה יכולה להסביר התפתחות אבולוציונית של איברים מורכבים כמו העין או הכנף. על פי טענה זו, עד להתפתחות האיבר המורכב לבעל האיבר המתפתח לא היה כל יתרון הישרדותי על פני פרטים אחרים, על כן האורגניזם לא היה בהכרח שורד ומעביר את תכונותיו לצאצאיו. איברים מורכבים אלו, לשיטת כמה מהמתנגדים, מחזקים את הטענה לקיומו של יוצר תבוני.

מצדדי תורת האבולוציה טוענים בתגובה שלבעל חיים עם "חצי עין" – קולטנים לאור, למשל – יש יתרון במאבק הקיום וכך מתרחשת ההשתנות ההדרגתית שהביאה את העיניים למצביהן הנוכחיים בבעלי החיים השונים.[14][15][16]

טיעונים דתיים

עריכה

הספר השפיע מאוד על החברה הוויקטוריאנית, חברה שהייתה דתית מאוד, רבים קראו את ספרו, כולל המלכה ויקטוריה עצמה. בנוסף להתנגדות המדעית לדרווין, גם התנגדויות דתיות הועלו מייד עם פרסום הספר, ופרסומו הוסיף להרחבת המרדנות כנגד הממסד הדתי. בדומה למהפכה הקופרניקאית, התאוריה של דרווין איימה לשנות את מיקומו של האדם ביחס לשאר החיות, לבני האדם ולאל.

עד סוף המאה ה-18 התבססו הוגים של "היסטוריה טבעית" (שממנה התפתחה הביולוגיה המודרנית) על סיפור הבריאה התנ"כי על מנת להסביר את מסתורי היקום. על פי טענתם, המגוון בטבע נובע מהאל ואת ההיסטוריה הטבעית אפשר להסביר באמצעות סיפורי התנ"ך כמו המבול. המנגנון שהציע דרווין איפשר להוציא את האל מהתמונה. על פי תפיסתו, עולם היצורים החיים נע סביב מאבק תמידי על מנת לשרוד ולהתרבות. דרווין עצמו הציע שהסבל הרב בעולם החי הוא טיעון חזק לשלילת קיום האל.[17] ישנם הוגים דתיים שלדעתם הבעייתיות החמורה ביותר בדרוויניזם היא המשמעות החברתית והדתית שלה.

בסוף המאה ה-18 החלו הוגים להצביע על ממצאים ממאובנים והעלו תאוריות אבולוציוניות שמסבירות את המגוון הביולוגי, את הדמיון בין יצורים חיים ואף בין יצורים שכבר אינם קיימים. הוגים כמו קיוויה וארסמוס דרווין המשיכו את הרעיונות מהפיזיקה של אריסטו שטען על קיום תכליתיות של היקום והטבע: תינוק נועד להיות בן-אדם, זרע נועד לגדול ולהפוך לעץ, לכל דבר ישנו ייעוד ומטרה. ארסמוס דרווין פיתח את הרעיון של "שרשרת הקיום" בה יש היררכיה מסודרת ומובנת של יצורים חיים בהם האדם הוא עליון. התאוריה של צ'ארלס דרווין נכדו איימה להפיל את שרשרת זו. על פי ספרו של דרווין, האדם הוא עוד חיה בטבע, ללא בכורה או מיקום מיוחד. מעבר לכך טען דרווין כי המוסר, שעל פי הדת הנוצרית מגיע מהאל, תלוי בנסיבות ותרבות. דוגמה לכך היא אמירתו שאם בני אדם היו חיים בתנאים של דבורים, ייתכן שהיה לנו המוסר של דבורים.[18]

היו שניסו לשלב בין התאוריה של דרווין לבין הדת. דוגמה לסינתזה מעניינת בין דת למדע היא ספרו של צ'ארלס הוג שפורסם ב-1874 בו הוא טען כי אין לראות בדרוויניזם ניגוד של האמונה באל, אלא בברירה הטבעית תהליך המונחה על ידי האל. בעקבות כך, היו מדענים כמו חברו של דרווין, אסא גריי, ששילבו בין טענות אלו על ידי החזרת התכליתיות המוסר וייעוד עתידי לדרוויניזם, כלומר, טענה כי יש תכנון מוסרי מאחורי השינויים בטבע וציר מתוכנן וייעודי לעולם הטבע עם היררכיה מסודרת, דבר שדרווין התנגד לו מאוד.

במקביל לתהליך הסינתזה בין הדרוויניזם לדת נוצר גם מאבק בין תומכי דרווין למתנגדיו. הדוגמה הטובה ביותר וגם אחת המפורסמות ביותר בהיסטוריה של המדע היא ויכוח פומבי בין תומכו וחברו של דרווין, תומאס האקסלי, לבין הבישוף סמואל וילברפורס מאוקספורד ב-30 ביוני 1860. בוויכוח חריף זה אמר הבישוף כי "אין אדם רציני יכול באמת להאמין שהאדם בא מצדפות". במהלך הוויכוח שאל הבישוף את האקסלי אם הוא "קרוב לקופים מצד סבא שלו או מצד סבתא שלו". כתשובה הסביר האקסלי באריכות את עליונותה של התאוריה של דרווין וסיים במשפט: "הייתי מעדיף שסבא שלי יהיה קוף אומלל ולא אדם שבחר להכניס גיחוך לדיון מדעי רציני".[19]

טיעון דתי נוסף של מתנגדי הדרוויניזם הוא אנלוגיית השען, תאוריה זו שזוהתה עם ויליאם פיילי טוענת כי בדומה לשעון מורכב, מורכבות היקום והמגוון הביולוגי מחייבים את קיומו של שען או ארכיטקט תבוני, כלומר אל בורא. על מנת להתמודד עם טיעון זה הציג דרווין מספר דוגמאות המצביעות לדעתו על חוסר השלמות בטבע, כגון העובדה שכאשר דבורה עוקצת תוקף היא מתאבדת למעשה, דבר שנוגד את האינסטינקט ההישרדותי שלה. הוא אמר שדוגמאות כמו זו אינן שוללות את קיומה של הברירה הטבעית, משום שהסתגלות אינה מחייבת שלמות; אבל הן סותרות את רעיון השען משום שתאוריה זו מחייבת תכנון תבוני מושלם. דוגמאות מודרניות יותר לחוסר שלמות בטבע כוללות את אבולוציה של העין בקרב יונקים (עם נקודה עיוורת מפני שהחלק הרגיש לאור פונה לאחור, ביניגוד לעיצוב הקיים לדוגמה בקרב דיונונים), עיוות הגוף בקרב חלק מהדגים הנחים על קרקעית הים (סוליתאים לדוגמה) שבהם הזזת איברים לצד אחד של הגוף במקום עיצוב הגיוני יותר של שמירה על סימטריה דו-צדדית.[20]

טיעון נוסף, שלא היה דומיננטי בתקופתו של דרווין באמצע המאה ה-19, אך החל להישמע בתחילת המאה ה-20, הוא הוויכוח אודות אמיתוּת סיפור הבריאה התנ"כי מול זו של הדרוויניזם. בשיח הדתי הציבורי של אמצע המאה לא דנו בקבלה מילולית של סיפור התנ"ך ככלל וסיפור הבריאה בפרט, והתפישה המקובלת גם בקרב אנשי דת הייתה שסיפור הבריאה נתון לפרשנות וניתן לפרשו אף כמטפורה, ולכן הוא לא בהכרח מנוגד לדרוויניזם. זרמים דתיים מודרניים כמו נצרות ליברלית, או דאיזם ניסו לפשר בין המדע לבין הדת ולא התנגדו לאבולוציה. הם גם קיבלו ביקורת מדעיות אחרות על הדת כמו ביקורת המקרא.

הקריאה המילולית של התנ"ך החלה רק עם עליית הנצרות הפונדמנטליסטית הדתית בארצות הברית (הפילוג הפונדמנטליסטי-מודרניסטי), אשר דחתה את החילון המודרני ופנתה לקריאה מילולית קיצונית של התנ"ך. מגמה זו דחתה את הדרוויניזם וראתה בו כפירה.[21] התנגדות זו התפתחה בסופו של דבר למחלוקת הבריאתנות-אבולוציה, שהתאפיינה בעיקר בהתנגדות של הפונדמנטליסטים והאוונגליסטים להוראת האבולוציה בבתי הספר הציבוריים. המתנגדים הראשונים פסלו את האבולוציה משום שהיא סותרת לכאורה את התנ"ך, אך טיעון זה הופרך משפטית כאשר בית המשפט העליון של ארצות הברית פסק בשנת 1968, במשפט אפרסון נגד מדינת ארקנסו, כי מניעת הוראת האבולוציה מטעמים דתיים מפרה את סעיף "הפרדת הדת מהמדינה" בתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.[22]

בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, כתוצאה מהחזרת תורת האבולוציה לתוכניות הלימודים בבתי הספר בארצות הברית, החלו להישמע התנגדויות מורכבות יותר לתורה זו. נטען נגדה כי היא איננה מדעית, כי הוראת האבולוציה מפרה את חופש הדת שלהם, ואף כי קבלת הסינתזה האבולוציונית המודרנית היא השקפה דתית – ולעומתה, לאמונה באלוהים יש יסוד מדעי. הבריאתנים ביקשו להשתמש בעקרונות ההגינות הדמוקרטיים בטענה כי האבולוציה שנויה במחלוקת, ולכן בשיעורי המדע יש ללמד על קיומה של המחלוקת – ולתת לתלמידים להחליט בעצמם במה להאמין. בשנת 1987 פסל בית המשפט העליון בארצות הברית, בפסק דין אדוארדס נגד אגילארד, חוק שדרש "יחס מאוזן" ללימודי "מדע הבריאה" ומדע האבולוציה, בנימוק שתכלית החוק היא קידום השקפה דתית. ההתנגדויות לתורת האבולוציה המשיכו בשנות ה-90 של המאה ה-20 בהובלת תנועת התכנון התבוני, אשר צברה תמיכה ציבורית רחבה בארצות הברית.[23]

בנוסף לטיעונים דתיים, עורר ספרו של דרווין טענות ושאלות פילוסופיות. ג'ון הורש התלונן שדרווין לא נקט בספרו בתהליכים המקובלים של טיעון והוכחה. לעומת זאת טענו אחרים כי זה כלל לא משנה ושדרווין אינו יכול להוכיח סופית את התאוריה שלו. זאת מכיוון שעל פי ההוכחות שכן הציג, ניכר כי התאוריה סבירה יותר מהסיפור התנ"כי.

גם ביהדות ישנן גישות שונות באשר ליחס היהדות לתורת האבולוציה.

טיעונים חברתיים

עריכה

בנוסף לטענות דתיות ופילוסופיות כנגד הדרוויניזם, הועלו במרוצת השנים טיעונים שונים כנגד ההשלכות או השלכות לכאורה של רעיונות אלו. אחת ההשלכות החמורות וההרסניות של תורתו של דרווין היא רעיון מלחמת הקיום בין קבוצות שונות בחברה האנושית. הדרוויניזם החברתי שימש ככלי להצדקת מדיניות כלכלית לאומית דורסנית של מדינות רבות במחצית השנייה של המאה ה-19. מדיניות זו התבססה על ניצול שנקבע על פי הבחנה גזעית והונע על ידי הרעיון של "החזק שורד". רבים אף הפנו ישירות אל ספרו של דרווין כדי להצדיק מדיניות זו. דרווין היה מודע לשימוש זה וייתכן שאף תמך בו.[24]

השלכה חברתית נוספת הייתה הצדקת מדיניות כלכלית רגרסיבית והצדקת העוני של העניים בטיעוניים מדעיים כביכול. לכאורה העושר של העשירים והפערים המתרחבים בחברה בארצות הברית של שלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 נבעה רק מכוחות טבעיים, והיא גם הייתה רצויה כביכול כחלק מהברירה הטבעית. תקופה זו ידועה כיום כתקופת הברונים השודדים שבה חוקים והחלטות של הממשלה הקלו על מונופולים ותאגידי ענק להתארגן ולגרוף רווחים על חשבונם של עסקים קטנים יותר, עובדים או צרכנים לדוגמה על ידי קרטל של חברות הרכבות, מונופול בתחום הנפט וקרטל בתחום הבנקאי. מצב זה נחלש בהמשך בעקבות חוקים של התנועה הפרוגרסיבית ובהמשך הניו דילשהובילו חוקים אחרים כמו חוק הגבלים עסקיים, פיקוח על המזון והתרופות, חקיקת חוקים המתירים פעילות של ארגוני עובדים, ביטוח לאומי, בנק מרכזי שהובילו לשינויים משמעותיים במדיניות הכלכלית.

בנוסף לכך, פיתוחה של תורת האאוגניקה, תורת השבחת המין האנושי, בידי בן דודו של דרווין, פרנסיס גולטון, הביאה לפיתוח תורה ששאפה "להשביח" אומות שלמות. תחום זה, שנקשר בקו ישיר מדרווין, מהווה טיעון מרכזי בקרב מתנגדיו, שמפנים לזוועות שבוצעו "בשם הדרוויניזם". זוועות אלו נעשו על ידי תוכניות האאוגניקה שהתקיימו במספר מדינות במערב כמו גרמניה הנאצית, בריטניה, קנדה, ארצות הברית ומדינות סקנדינביה. למעשה, עיקור של מגזרים המהווים לכאורה נטל על החברה כמו בעלי פיגור שכלי, המשיך להתקיים עד שנות ה-70 של המאה ה-20 בארצות הברית. מדיניות "אאוגניקה חיובית" בה זוגות הנחשבים מועדפים מעוּדדים להתרבות כמה שיותר על ידי הרשויות, המשיכה לפעול עד שנות ה-90 בסינגפור. לטענתם של חלק ממתנגדי הדרוויניזם, התנהגות זו אינה אנושית, והגורם לה הוא הרחקת האל מתהליך הבריאה ויחד עימו הוצאת "אהבת האל" ממנה.

הצגה מעוותת של האבולוציה

עריכה

מתנגדים לאבולוציה וכן כמה תומכים שלה לכאורה מרבים להציג טוענים כוזבים בשמה, אם כדי לדחות אותה, או במטרה ליצור גרסה מעוותת שלה.

בברית המועצות

עריכה

דוגמה בולטת לדבר זה היא התאוריה "ליסנקואיזם" בברית המועצות בהובלת טרופים ליסנקו. תאוריה זו הייתה פסאודו-מדע שתואר כ'דרוויניזם יצירתי', והונחה על ידי גרסה מדוללת של רעיון הלאמארקיזם של אבולוציה כתוצר של תורשה של מאפיינים נרכשים. הליסנקואיזם דחה את התפיסה הדרוויניסטית של ברירה טבעית, הוריד את תפקיד הניתוח הפיזיקלי-כימי בביולוגיה, ולא שם לב לביולוגיה מולקולרית. ליסנקו דחה את הגנטיקה ואת הסינתזה האבולוציונית המודרנית ששילבה בין דארוויניזם לבין גנטיקה בשנות ה-20. הממשלה הסובייטית בעידוד לינסקו רדפה מדענים שהתנגדו לרעיונותיו ואף הוציאה להורג כמה מהם להורג. בשנת 1948 הוכר הליסנקואיזם רשמית כתאוריית האבולוציה המרקסיסטית. תחת השפעתו של ליסנקו, הגנטיקה הוכרזה כ'מדע בורגני' ונעשתה בלתי חוקית. נפילתו של הליסנקואיזם ב-1964 הביאה לביסוסה מחדש של הגנטיקה, לחזרה בקנה מידה מלא לדרוויניזם האמיתי, ולהתעניינות מחודשת ב'סינתזה אבולוציונית'.[25]

דארוויניזם חברתי

עריכה

דרוויניזם חברתי הוא מונח שמתייחס למגוון תאוריות שצצו בשנות ה-1870 במערב אירופה וצפון אמריקה, תאוריות שלקחו את המושגים ברירה טבעית והישרדות הכשירים ביותר מתחום הביולוגיה, וניסו להשתמש בהם גם בתחום הסוציולוגיה, הכלכלה והפוליטיקה. לטענת התאוריות הללו, יש הקבלה בין התפתחות המינים הביולוגיים, המתרחשת תוך תחרות בין מינים שונים על משאבים טבעיים, ובין התפתחותן של אומות או קהילות תוך תחרות ביניהן. התאוריות בתחום זה מגוונות, סותרות זו את זו, ומכילות לעיתים קרובות הנחות לא נכונות, או חלקיות ביחס לביולוגיה, ביחס למנגנונים אבולוציונים או ביחס ליישום האבולוציה בחברות אנושיות. לדוגמה לעיתים קרובות משתמשים ברעיון של הישרדות הכשירים ביותר שמתאר במקור יתרון אבולוציוני ליצורים שמותאימים לסביבה אקולוגית משתנה ומגוונת, כהצדקה לדעות גזעניות. המושג מעוות לכדי "השרדות החזקים ביותר" כאילו יש יתרון מוחלט לתכונות מסוימות (כמו כוח פיזי, חוכמה) תוך הזנחת היבטים של חשיבות מגוון גנטי והשתנות הסביבה.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Philip Kitcher 1982 Abusing Science: The Case Against Creationism. Cambridge: The MIT Press
  • Coleman, Simon; Leslie Carlin (2004). The Cultures of Creationism : Antievolution in English-speaking Countries. Burlington, Vermont: Ashgate. p. 195. ISBN 075460912X.
  • Isaak, Mark (2005). The Counter-Creationism Handbook. Westport, Connecticut: Greenwood Press. p. 330. ISBN 031333305X.
  • Rennie J (ביולי 2002). "15 answers to creationist nonsense" (PDF). Sci. Am. 287 (1): 78–85. PMID 12085506. {{cite journal}}: (עזרה)
  • רונלד נמברס The Creationists: From Scientific Creationism to Intelligent Design, (Cambridge, MA: Harvard University Press, 2006),

קישורים חיצוניים

עריכה

מקורות המתנגדים לתורת האבולוציה

עריכה

מקורות התומכים בתורת האבולוציה

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Johnston, Ian C. (1999). "Section Three: The Origins of Evolutionary Theory". ... And Still We Evolve. Liberal Studies Department, Malaspina University College. נבדק ב-2007-07-25.(הקישור אינו פעיל, 4.12.2021)
  2. ^ van Wyhe, John (ביולי 2002). "Charles Darwin: gentleman naturalist: A biographical sketch". The Complete Work of Charles Darwin Online. University of Cambridge. נבדק ב-2007-07-25. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Numbers, Ronald (30 בנובמבר 2006). The Creationists: From Scientific Creationism to Intelligent Design, Expanded Edition. Harvard University Press. pp. 624 pages. ISBN 0674023390. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Godfrey, Laurie R. Scientists Confront Creationism. Pg 8. W. W. Norton & Company (1984). ISBN 0393301540.
  5. ^ Michael Le Page (19 באפריל 2008). "Evolution myths: It doesn't matter if people don't grasp evolution". New Scientist. 198 (2652): 31. doi:10.1016/S0262-4079(08)60984-7. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Jon D. Miller; Eugenie C. Scott; Shinji Okamoto (11 באוגוסט 2006). "Public Acceptance of Evolution". Science. 313 (5788): 765–766. doi:10.1126/science.1126746. PMID 16902112. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ D'Souza, Dinesh. What's So Great about Christianity. Pg 144. Regnery Publishing (2007). ISBN 1596985178.
  8. ^ Emerick, Yahiya. The Complete Idiot's Guide to Islam. Pg 81. Alpha Books (2001). ISBN 0028642333.
  9. ^ "Statement on the Teaching of Evolution" (PDF). American Association for the Advancement of Science. 2006. נבדק ב-2007-03-20.
  10. ^ AboutDarwin.com(הקישור אינו פעיל, 4.12.2021)
  11. ^ ג’נט בראון, מוצא המינים של דרווין: ביוגרפיה של ספר, מאנגלית ברוריה בן-ברוך, תל אביב, 2006, עמ' 121–122
  12. ^ Bowler, PJ (2003). Evolution: The History of an Idea, Third Edition, Completely Revised and Expanded. University of California Press. ISBN 978-0520236936.
  13. ^ ג’נט בראון, מוצא המינים של דרווין: ביוגרפיה של ספר, מאנגלית ברוריה בן-ברוך, תל אביב, 2006, עמ' 123–124
  14. ^ שגיאות נפוצות בהבנת תורת האבולוציה, באתר דוידסון און ליין, מכון ויצמן
  15. ^ מחקר חדש - כוכבי ים משתמשים בעיניים פרימיטיביות לצורך ניווט באתר "חדשות המדע" של מדעטק בחיפה
  16. ^ אבולוציית העין, מאת ד"ר איתן ליבני, מחלקת עיניים, מרכז רפואי רבין, בית החולים בילינסון, פתח תקווה
  17. ^ Brooke John H.(1992) Science and Religion, p183
  18. ^ Darwin, “The Devil’s Chaplain” (1839‐1871), in The Faber Book of Science, pp. 114‐128
  19. ^ ג’נט בראון, מוצא המינים של דרווין: ביוגרפיה של ספר, מאנגלית ברוריה בן-ברוך, ע' 116
  20. ^ ריצ'רד דוקינסהשען העיוור
  21. ^ ג’נט בראון, מוצא המינים של דרווין: ביוגרפיה של ספר, מאנגלית ברוריה הבן-ברוך, תל אביב, 2006, עמ' 105–106
  22. ^ Scott EC, Matzke NJ (במאי 2007). "Biological design in science classrooms". Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 104 Suppl 1: 8669–76. doi:10.1073/pnas.0701505104. PMC 1876445. PMID 17494747. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ "National Science Teachers Association Disappointed About Intelligent Design Comments Made by President Bush". National Science Teachers Association Press. 2005. נבדק ב-2007-03-24.(הקישור אינו פעיל)
  24. ^ ג’נט בראון, מוצא המינים של דרווין: ביוגרפיה של ספר, מאנגלית ברוריה בן-ברוך, תל אביב, 2006, עמ' 125–126
  25. ^ Vucinich, Alexander, Russian Darwinism, The Routledge Encyclopedia of Philosophy Online, ‏2002
  26. ^ 'האבולוציה – תיאוריה מופרכת ובלתי מבוססת', באתר ערוץ 7, 1 ביולי 2013


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=התנגדויות_לתורת_האבולוציה&oldid=39667088"